אזרחות לכיתה ט'/הגבלת השלטון
הגבלת השלטון הוא אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה, וכמו דומים לו - בלי עיקרון זה, לא תתקיים הדמוקרטיה.
הסיבות להגבלת השלטון[עריכה]
את השלטון חשוב להגביל בעיקר כיוון שבידי השלטון יש כוח רב. למעשה, כל הכוח המעשי והביצועי שקיים במדינה - קיים בידי השלטון. הוא יכול להחליט החלטות הרות גורל בעלות משמעות לטווח ארוך כמו גזרות כלכליות, יציאה למלחמה, הסכם שלום ועוד. אם השלטון לא יוגבל הוא עלול להשתמש בכוח זה גם לרעה, דבר שיגרום לפגיעה באזרחים ובתושבים וייתכן שיפר את העקרונות הנוספים בדמוקרטיה, דבר שכמובן יגרום להפיכת הדמוקרטיה לאנרכיה או לדיקטטורה. השלטון אחראי על תחומים רבים:
- קרקעות המדינה כולן בישראל שייכות למדינה, היא זו החוכרת (משכירה) את הקרקע ליישובים ולאנשים פרטיים למספר שנים הכתוב בחוק (49 שנים ולאחר מכן 99 שנים).
- מידע - ברשות השלטון מידע אודות האזרחים. הן במשטרה, הן בשירותי הביטחון והן במשרדים השונים של הממשלה, קיימים פרטים רבים ופרטיים על האזרחים, חלקם אפילו פרטיים מאוד ששימוש לרעה בהם יפגע מאוד באזרח.
- משאבים אנושיים - המדינה היא המעסיק הגדול ביותר במדינה - 55% מהעובדים במשק הם עובדי מדינה. שימוש לרעה באלו עלול להביא לפגיעה באזרחים ובתושבים ובביטול הדמוקרטיה.
- מנגנוני אכיפה - ברשות השלטון מנגנונים האוכפים את החוק (בתי המשפט, המשטרה, הפרקליטות ועוד). גם במקרה זה, ניצול לרעה של המנגנונים הללו עלול להוביל לפגיעה באזרחים ובתושבים.
צורות הגבלת השלטון[עריכה]
- הפרדת רשויות - במדינה דמוקרטית יש שלוש רשויות מדיניות עיקריות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. לכל אחת מהרשויות הללו סמכויות משלה. במשטרים שאינם דמוקרטיים נמצא כי שלוש הרשויות מצויות בידי המנהיג או המפלגה המנהיגה, דבר שכמובן יוצר מצב בו אדם או גוף אחד מחוקק חוק, מבצע אותו ואוכף אותו. על הגוף הזה אין הגבלה, ולכן נוצר מצב שיש בידו כוח רב שהוא מפעיל נגד האזרחים.
- הרשות המחוקקת - תפקידה של הרשות המחוקקת הוא לחוקק חוקים, לפקח על פעולות הממשלה (הרשות המבצעת) ולדאוג לנושאים עקרוניים בחיי המדינה, האזרחים והתושבים בה כמו תקציב.
- הרשות המבצעת - תפקידה של הרשות המבצעת הוא לבצע את החוקים שמחוקקת המחוקקת. הממשלה במשטר פרלמנטרי כמו בישראל (דמוקרטיה פרלמנטרית היא דמוקרטיה אשר המוסד העליון והחשוב ביותר בה הוא הפרלמנט והוא נבחר בבחירות דמוקרטיות) זוכה באופן תמידי לאמון בית המחוקקים, כלומר: הרשות המחוקקת.
- הרשות השופטת - תפקידה של הרשות השופטת לשפוט את האזרחים והתושבים אשר הפרו את החוק. הרשות גם מפרשת את החוק אם הוא לא מובן והיא אחראית לפקח, בין היתר, על עבודת הכנסת והממשלה.
חשוב לציין כי הפרדת הרשויות אינה מוחלטת וזאת כיוון שהרשויות קשורות זו בזו, אבל מטרתן היא לפקח זו על זו ולוודא שכל אחת עושה את עבודתה ואינה משתמשת בכוח יתר על המידה.
- בחירות - במדינה דמוקרטית מתקיימות בחירות בכל זמן קבוע שנקבע בחוק. בישראל מתקיימות בחירות בכל ארבע שנים, אלא אם כן הכנסת התפזרה (התפטרה). על מנת שהבחירות תהיינה דמוקרטיות הן חייבות להקיף ארבעה כללים. שימו לב - כל ארבעת הכללים חייבים להתקיים (!)
- בחירות כלליות - כל האזרחים מצביעים באותן השעות, ובאותם התאריכים. בישראל גיל הבחירה הוא מגיל 18.
- בחירות אישיות - האזרח, ורק הוא, נכנס אל הקלפי לבד. אין איתו מלווה, למעט מקרים חריגים של קשיש סיעודי הנתמך וכן במקרה של עיוור.
- בחירות חשאיות - האזרח עצמו בוחר במפלגה שהוא חושב שהיא הנכונה ביותר לייצגו בכנסת. הוא מכניס את הצבעתו אל מעטפה ומכניס אותה אל הקלפי, שהיא נעולה ואין יודע מה הוא הצביע.
- בחירות עתיות (מחזוריות) - על הבחירות במדינה דמוקרטיות להתקיים בכל זמן מוגדר מראש. בישראל מוגדר כי תתקיימנה בחירות בכל ארבע שנים.