ביוכימיה/השפעת אפקטורים אלוסטרים על קישור המוגלובין לחמצן
אפקט בור (bohr)
[עריכה]אפקט בוהר – זוהי תופעה בה קישור פחמן דו חמצני או +H למולקולת ההמוגלובין מורידה את הזיקה של המוגלובין לחמצן. כלומר, גורם להמוגלובין לשחרר את החמצן. במילים אחרות, עובר ההמוגלובין ממצב אוקסי (קושר חמצן) למצב דיאוקסי (ללא חמצן).
השפעת ריכוז פחמן דו חמצני ו-pH בריאות
[עריכה]ברקמות בהם יש פעילות מטבולית נמרצת יש ריכוז גבוהה של פחמן דו חמצני וחומצה גבוהה (+H). המוגלובין המגיע לאזור עם חמצן, מוותר עליו לטובת פחמן דו חמצני או חומצה הנקשרים אליו. כך, נעשות שתי פעולות חיוניות - מגיע חמצן לשריר, ופינוי פחמן דו חמצני מהאיזור.
אזור בו יש פעילות רבה מוגלובין מגיע נקשרים ולכן, החמצן "ננטש".
הגרף - גרף סיגמואידי בחלבון אלוסטרי
[עריכה]השפעת ריכוז BPG בעובר ובבוגר
[עריכה]BPG (1,2 Bisphosho Glycerate) - עובר תהליך זהה כאפקט הבוהר
[עריכה]- BPG הוא פוספט אורגני.
- פוספט אורגני הוא תוצר פירוק מתהליך יצרת ATP.
- לכן, ריכוז גבוהה ביותר ברקמות בהן הפעילות המטבולית נמרצת, קישור BPG להמוגלובין מוריד את האפייניות לחמצן.
ההבדל : BPG לא עובר אפקט בוהר.
המוגלובין העוברי
[עריכה]המיוגלובין העוברי בעל זיקה גבוהה יותר לחמצן. לא כמו ההמוגלובין, הוא אינו תלוי בשינוי BPG, ולכן מבטיח אספקת חמצן גבוהה לתאי עובר. מספר חודשים לאחר הלידה משתנה ההמוגלובין העוברי (2a+2r) להמוגלובין רגיל (2a+2B).
מושג
[עריכה]- אלוסטריות - יכולת של חלבון לקשור כמה סוגים של לוגנדים שונים באתרים שונים.