בפרק זה אנו עוברים 25 שנים מירובעם למלך בשם עומרי, שמתחיל שושלת בשם בית עומרי. הוא היה אחד מהמלכים החשובים של מלכי ישראל, כיוון שהוא ייצב את ממלכת ישראל בה היו מרידות ומהומות רבות. הוא מלך בשמך 12 שנים.
עמרי קנה את ההר שעליו בנה את העיר שומרון מבעליו הקודמים ששמו היה שמר. אנו מוציאים את מוטיב הקנייה ב-4 מקרים בתנ"ך שקשורים להרי בירה :
2 הרי בירה יהודה :
קניית מערת המכפלה שנמצאת בעיר חברון
קניית עזור שבירושלים , ששם ישב בית המלוכה
2 הרי בירה בצפון : שכרם ושומרון.
כלומר, המספר רוצה להדגיש בכל ארבעת המקרים, שחלק מהרי הבירה החשובות נקנו בכסף מלא, כדי שלא יהיו טנות שאיזורים אלה אינם שייכים לעם ישראל.
פסוק 25, עמרי מת ויואחאב בנו עולה לשלטון.
פסוק 29-33, אחאב מולך על עיר הבירה שומרון 22 שנה. הוא נחשב כמלך החוטא ביותר בממלכת ישראל, והסיבה העיקרית לכך היא שהוא מתחתן עם בת מלך צידון ששמה איזבל המביאה עמה את עבודת הבעל והאשרה.
בעל – אל (אדון) מרכזי בדת הכנעית, תפקידו היה להוריד "גשמים טובים", כלומר "אל החיים".
האשרה – אלה כנענית, בת זוגתו של אבי האלים ואשתו של אל הבעל. היא אלת הפוריות.
בעקבות איזבל, העבודה הזרה מתפשטת בכל הממלכה. בנוסף, היא מביא עמה 400 כוהני בעל, 450 כוהני אשר ורדפה את אליהו הבניא בגלל שהוא ניסה להילחם בעבודת הבעל.