תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה – חיי הפרט והכלל בראי השירה/תהילים מזמור ט"ו
כל פסוק במזמור בנוי משלושה צלעות : שאלה, תשובה והבטחה.
פסוק 1,ישנה תקבולת נרדפת וחסרה :
- צלע ראשונה : "ה' מי יגור באהלך?"
- צלע שנייה : (ה') מי ישכן בהר קדשך?"
בפסוק נשאלות שתי שאלות ; מי ישכון ומי יגור. משמעויות :
- מזמור פולחני - מי ראוי להיכנס/לשרת בבית המקדש?
- מזמור דידקטי - יש הטוענים כי בשיר אין רמז לפולחן ולכן, המזמור למעשה הוא מטאפורה עבור התכונות שצריכות להיות באדם בכדי שיקבל הגנה מה' ; שה' יהיה איתו.
פסוק 2, מתוארים 3 איפיונים אישים (אדם לעצמו), חיובים ובלשון הווה, עבור האדם :
- הולך תמים - שלם עם עצמו ; חיי חיים יושר (למשל, אינו מנסה להשיג דברים בעורמה) ותום, על פי חוקי התנ"ך.
- פועל צדק - השלמה לאפיון הראשון; לא רק תיהיה "הולך צדק", אלא, תיהיה גם אקטיבי "פועל צדק" : להיות "ידיד ה'"; לעשות צדק.
- דובר אמת בלבבו :
- "פיו ולבו שווים" - מה שהוא חושב (הלב בעבר נחשב למוח) הוא אומר.
- דובר אמת בתוך ליבו - לא רק בחוץ, אלא, גם בפנים האדם חושב על "אמת". בנוסף, כיוון שהוא ישר עם עצמו הוא מודה בלבו כשהוא חוטא.
פסוק 3, מתוארים 3 אפיונים חברתיים, שלילים ובלשון עבר - מה האדם צריך לא לעשות :
- לא רגל על לשונו- רגל פרושה ריכלות ("לשקר יש רגלים"; בתנ"ך הרכילות "בעלת" רגלים) ; אינו מרכל. בתנ"ך, בספר ויקרא י"ט פסוק 16, יש איסור לרכל, כיוון שהיא "רוצחת אופי" ועלולה להוביל לשפיכות דמים.
- לא עשה לרעהו רעה - "לשון נופל על לשון" (רעהו - רעה) לא רק שאינו פוגע באנשים, אלא, גם רואה בהם חברים (ע"פ רד"ק) ואינו בוגד בהם.
- וחרפה לא נשא על קרובו - פירושים :
- לא ביש (הביך) את קרוביו (משפחה וחברים) עקב מעשיו.
- לא הגן על אדם שקרוב אליו ופשע.
- לא עשה (ולכן אנשים חרפו אותו)/אמר על קרוביו דברים רעים.
פסוק 4, מתוארים אפיונים דתיים. הפעלים בפסוק מופיעים בזמנים שונים: # הווה: "נמאס"
- עבר: "נשבע"
- עתיד: "יכבד", ימר".
האפיונים :
- נבזה בעיניו נמאס :
- נבזה = בעיניו נמאס - על פי רש"י, אדם נבזה ; מי שפוגע באחרים, הוא אדם נמאס; אדם מאוס בעיני הצדיק ולכן הצדיק אינו מנסה לקבל את ההדתו או קרבתו. אם מתייחסים לפרוש זה כנכון, אז נוצרת תקבולת ניגודית עם הצלע הבא של הפסוק.
- נבזה בעיניו = נמאס : על פי ראב"ע - הצדיק משפיל את עצמו ועושה את עצמו מאוס הפני עצמו; אינו רואה עצמו כצדיק.
- ואת ה' יכבד - ההפך מבזוי הוא אדם שירא מה'. הצדיק מכבד אנשים שמכבדים את ה' ומואס באלו שאינם.
- נשבע להרע ולא ימיר -
- על פי המסורה - אדם שלא יפר את הבטחו, גם אם היא תפגע בו.
- על פי תרגום המושבעים - המושבעים משנים את המילה "להרע" ל"רעהו" (עקב פסוק 3) ומקבלים : נשבע לרעהו ולא ימיר. אדם לא יפר הבטחה לחברו עבור כסף.
פסוק 5, מופיעים האופיונים החברתים-כלכלים (אישים). באיפיונים שני פעלים "נתן ולקח" המעידים על "משא ומתן":
- כספו לא נתן בנשך (=ריבית) - העשיר לא יהנאה על חשבון העני ; אסור להלוואות לאדם כסף ולקחת ריבית, כיוון, שהכסף נועד ללצרכים יום יומים. החוק מוזכר גם בשמות כ"ב, 24.
- ושוחד על נקי לא יקח - צדיק לא יתן עדות שקר שעלולה לנקות אדם אשם או לפגוע באדם חף מפשע. אם לצדיק אסור, קל וחומר לרשע אסור. החוק מוזכר ב:שמות כ"ג, 8-7
"עשה אלה ולא ימוט לעולם", ישנה הבטחה שמי שיקים את כל הכללים שתוארו "לא ימוט לעולם" :
- רש"י - אם אדם זה יפול בחייו, הוא יוכל להתרומם על רגליו בשנית ולהצליח שוב.
- רד"ק - לעולם לא יפול, גם לא אחרי מותו, כלומר, דורותיו יהיו איתנים כמוהו.