בסעיף זה נחזור בקצרה על חלק מההגדרות הבסיסיות של המספרים המרוכבים והתכונות שלהם. נזכיר שהמספרים המרוכבים מתקבלים מהוספה לממשיים סימן נוסף
i
{\displaystyle i}
הפותר את המשוואה
i
2
=
−
1
{\displaystyle i^{2}=-1}
.
קבוצת המספרים המרוכבים מוגדרת:
C
=
{
a
+
b
i
:
a
,
b
∈
R
}
{\displaystyle \mathbb {C} =\{a+bi:a,b\in \mathbb {R} \}}
אם
z
=
a
+
b
i
{\displaystyle z=a+bi}
מספר מרוכב, נקרא ל־
a
{\displaystyle a}
החלק הממשי של
z
{\displaystyle z}
ול־
b
{\displaystyle b}
החלק המדומה של
z
{\displaystyle z}
. בסימונים מתמטיים נסמן זאת כך:
Re
(
z
)
=
a
Im
(
z
)
=
b
{\displaystyle {\begin{aligned}{\text{Re}}(z)=a\\{\text{Im}}(z)=b\end{aligned}}}
לכל מספר מרוכב
z
=
a
+
b
i
{\displaystyle z=a+bi}
אפשר להתאים את המספר הצמוד לו
z
¯
=
a
−
b
i
{\displaystyle {\bar {z}}=a-bi}
נשים לב שמתקיימות הזהויות הבאות:
Re
(
z
)
=
z
+
z
¯
2
Im
(
z
)
=
z
−
z
¯
2
i
{\displaystyle {\begin{aligned}{\text{Re}}(z)={\frac {z+{\bar {z}}}{2}}\\{\text{Im}}(z)={\frac {z-{\bar {z}}}{2i}}\end{aligned}}}
אפשר לזהות בין נקודות ב־
R
2
{\displaystyle \mathbb {R} ^{2}}
לבין
C
{\displaystyle \mathbb {C} }
על־ידי זיהוי
a
+
b
i
{\displaystyle a+bi}
עם הזוג הסדור
(
a
,
b
)
{\displaystyle (a,b)}
. נשים לב שההתאמה הנ"ל היא חח"ע ועל. המישור נקרא בהקשר זה המישור המרוכב , או המישור של גאוס .
חיבור וכפל של מספרים מרוכבים[ עריכה ]
ישנן שתי גישות להגדרת הכפל והחיבור במספרים המרוכבים. הדרך הראשונה היא להתייחס ל־
C
{\displaystyle \mathbb {C} }
כקבוצת זוגות סדורים, ולהגדיר את הפעולות הבאות:
(
a
1
,
b
1
)
+
(
a
2
,
b
2
)
=
(
a
1
+
a
2
,
b
1
+
b
2
)
(
a
1
,
b
1
)
⋅
(
a
2
,
b
2
)
=
(
a
1
a
2
−
b
1
b
2
,
a
1
b
2
+
a
2
b
1
)
{\displaystyle {\begin{matrix}(a_{1},b_{1})+(a_{2},b_{2})=(a_{1}+a_{2},b_{1}+b_{2})\\\\(a_{1},b_{1})\cdot (a_{2},b_{2})=(a_{1}a_{2}-b_{1}b_{2},a_{1}b_{2}+a_{2}b_{1})\end{matrix}}}
הקבוצה והפעולות יחדיו מגדירות שדה.
דרך נוספת להגדיר את הפעולות הבינאריות על המספרים המרוכבים היא להגדיר את קבוצת המספרים המרוכבים בתור
C
=
{
a
+
b
i
:
a
,
b
∈
R
}
{\displaystyle \mathbb {C} =\{a+bi:a,b\in \mathbb {R} \}}
כפי שהוגדרה בתחילת הפרק. ואז, בשימוש באלגברה של מספרים ממשיים:
(
a
1
+
b
1
i
)
+
(
a
2
+
b
2
i
)
=
(
a
1
+
a
2
)
+
(
b
1
+
b
2
)
i
(
a
1
+
b
1
i
)
(
a
2
+
b
2
i
)
=
a
1
a
2
+
a
1
b
2
i
+
a
2
b
1
i
+
b
1
b
2
i
2
=
a
1
a
2
+
a
1
b
2
i
+
a
2
b
1
i
+
b
1
b
2
(
−
1
)
=
(
a
1
a
2
−
b
1
b
2
)
+
(
a
1
b
2
+
a
2
b
1
)
i
{\displaystyle {\begin{matrix}(a_{1}+b_{1}i)+(a_{2}+b_{2}i)=(a_{1}+a_{2})+(b_{1}+b_{2})i\\\\(a_{1}+b_{1}i)(a_{2}+b_{2}i)=a_{1}a_{2}+a_{1}b_{2}i+a_{2}b_{1}i+b_{1}b_{2}i^{2}=a_{1}a_{2}+a_{1}b_{2}i+a_{2}b_{1}i+b_{1}b_{2}(-1)=(a_{1}a_{2}-b_{1}b_{2})+(a_{1}b_{2}+a_{2}b_{1})i\end{matrix}}}
ניתן לראות כי ההגדרות שקולות לחלוטין.
היתרון בהגדרת
C
{\displaystyle \mathbb {C} }
כשדה, הוא שמתקיים בה המשפט היסודי של האלגברה: לכל פולינום ממעלה
n
{\displaystyle n}
במרוכבים יש בדיוק
n
{\displaystyle n}
שורשים. גרסתו של משפט זה במספרים הממשיים מבטיחה לכל היותר
n
{\displaystyle n}
שורשים.
ערך מוחלט וארגומנט של מספר מרוכב[ עריכה ]
בהינתן מספר מרוכב
z
=
x
+
y
i
{\displaystyle z=x+yi}
, הערך המוחלט שלו מוגדר
|
z
|
=
z
z
¯
=
x
2
+
y
2
{\displaystyle |z|={\sqrt {z{\overline {z}}}}={\sqrt {x^{2}+y^{2}}}}
. על פי משפט פיתגורס, הערך המוחלט מייצג את המרחק מהאפס, כלומר אם נראה את המספר כנקודה במישור המרוכב, אז הערך המוחלט הוא המרחק מראשית הצירים. הארגומנט המסומן
arg
z
{\displaystyle \arg z}
מוגדר כזווית (ברדיאנים) שהקטע המחבר את z ל0 יוצר עם הכיוון החיובי של ציר הx (ראו איור). אם המספר נמצא ברביע הראשון של המישור, הארגומנט יהיה בין 0 ל
π
2
{\displaystyle {\frac {\pi }{2}}}
. ברביע השני, הארגומנט יהיה בין
π
2
{\displaystyle {\frac {\pi }{2}}}
ל
π
{\displaystyle \pi }
. ברביע השלישי והרביעי הארגומנט שלילי בין
−
π
{\displaystyle -\pi }
ל0. מעט טריגונומטריה תלמד כי מתקיים
tan
arg
z
=
y
x
{\displaystyle \tan \arg z={\frac {y}{x}}}
כאשר
x
≠
0
{\displaystyle x\neq 0}
. למרות זאת לא מתקיים
arg
z
=
arctan
y
x
{\displaystyle \arg z=\arctan {\frac {y}{x}}}
, שכן פונקציית ארכטנגנס מחזירה תמיד ערכים בין
−
π
2
{\displaystyle -{\frac {\pi }{2}}}
ל
π
2
{\displaystyle {\frac {\pi }{2}}}
, בניגוד לכך שארגומנט ברביע השלישי הוא בתחום
(
π
2
,
π
)
{\displaystyle ({\frac {\pi }{2}},\pi )}
. לכן פונקצית הארגומנט מוגדרת על פי הנוסחה
arg
z
==
{
arctan
(
y
x
)
if
x
>
0
arctan
(
y
x
)
+
π
if
x
<
0
and
y
≥
0
arctan
(
y
x
)
−
π
if
x
<
0
and
y
<
0
π
2
if
x
=
0
and
y
>
0
−
π
2
if
x
=
0
and
y
<
0
{\displaystyle \ \arg z=={\begin{cases}\arctan({\frac {y}{x}})&{\mbox{if }}x>0\\\arctan({\frac {y}{x}})+\pi &{\mbox{if }}x<0{\mbox{ and }}y\geq 0\\\arctan({\frac {y}{x}})-\pi &{\mbox{if }}x<0{\mbox{ and }}y<0\\{\frac {\pi }{2}}&{\mbox{if }}x=0{\mbox{ and }}y>0\\-{\frac {\pi }{2}}&{\mbox{if }}x=0{\mbox{ and }}y<0\end{cases}}}
אם ידועים הערך המוחלט
r
{\displaystyle r}
והארגומנט
θ
{\displaystyle \theta }
של מספר מרוכב, מתקיים
x
=
r
cos
θ
,
y
=
r
sin
θ
{\displaystyle x=r\cos \theta \ ,\ y=r\sin \theta }
, כלומר
z
=
r
(
cos
θ
+
i
sin
θ
)
{\displaystyle z=r(\cos \theta +i\sin \theta )}
. הביטוי
cos
θ
+
i
sin
θ
{\displaystyle \cos \theta +i\sin \theta }
מסומן בקיצור
cis
θ
{\displaystyle \operatorname {cis} \theta }
.
אם כן, כל מספר מרוכב
z
≠
0
{\displaystyle z\neq 0}
ניתן להצגה בצורה
z
=
r
cis
θ
{\displaystyle z=r\operatorname {cis} \theta }
. נשים לב כי הצגה זו אינה יחידה: מהמחזוריות של הפונקציות הטריגונומטריות נקבל
cis
(
θ
+
2
k
π
)
=
cis
θ
{\displaystyle \operatorname {cis} (\theta +2k\pi )=\operatorname {cis} \theta }
לכל
k
∈
Z
{\displaystyle k\in \mathbb {Z} }
. נעדיף תמיד את ההצגה שבה
−
π
<
θ
≤
π
{\displaystyle -\pi <\theta \leq \pi }
.
הצגת מספרים מרוכבים באמצעות ערך מוחלט וארגומנט מקילה על חישובים של כפל וחילוק מספרים מרוכבים: נשים לב כי מתקיים
cis
θ
1
⋅
cis
θ
2
=
(
cos
θ
1
+
i
sin
θ
1
)
(
cos
θ
2
+
i
sin
θ
2
)
=
cos
θ
1
cos
θ
2
+
i
sin
θ
1
cos
θ
2
+
i
sin
θ
2
cos
θ
1
−
sin
θ
1
sin
θ
2
=
(
cos
θ
2
+
i
sin
θ
2
)
=
(
cos
θ
1
cos
θ
2
−
sin
θ
1
sin
θ
2
)
+
i
(
sin
θ
1
cos
θ
2
+
sin
θ
2
cos
θ
1
)
{\displaystyle \operatorname {cis} \theta _{1}\cdot \operatorname {cis} \theta _{2}=(\cos \theta _{1}+i\sin \theta _{1})(\cos \theta _{2}+i\sin \theta _{2})=\cos \theta _{1}\cos \theta _{2}+i\sin \theta _{1}\cos \theta _{2}+i\sin \theta _{2}\cos \theta _{1}-\sin \theta _{1}\sin \theta _{2}=(\cos \theta _{2}+i\sin \theta _{2})=(\cos \theta _{1}\cos \theta _{2}-\sin \theta _{1}\sin \theta _{2})+i(\sin \theta _{1}\cos \theta _{2}+\sin \theta _{2}\cos \theta _{1})}
. מזהויות טריגונומטריות נקבל
cis
θ
1
⋅
cis
θ
2
=
cos
(
θ
1
+
θ
2
)
+
i
sin
(
θ
1
+
θ
2
)
=
cis
(
θ
1
+
θ
2
)
{\displaystyle \operatorname {cis} \theta _{1}\cdot \operatorname {cis} \theta _{2}=\cos(\theta _{1}+\theta _{2})+i\sin(\theta _{1}+\theta _{2})=\operatorname {cis} (\theta _{1}+\theta _{2})}
. לכן כפל מספרים מרוכבים יכול להיעשות באמצעות
(
r
1
cis
θ
1
)
⋅
(
r
2
cis
θ
2
)
=
r
1
r
2
cis
(
θ
1
+
θ
2
)
{\displaystyle (r_{1}\operatorname {cis} \theta _{1})\cdot (r_{2}\operatorname {cis} \theta _{2})=r_{1}r_{2}\operatorname {cis} (\theta _{1}+\theta _{2})}
. באינדוקציה ניתן לקבל את נוסחת דה-מואבר :
(
r
cis
θ
)
n
=
r
n
cis
n
θ
{\displaystyle (r\operatorname {cis} \theta )^{n}=r^{n}\operatorname {cis} n\theta }
. חילוק ניתן לבצע על פי ההבחנה כי
cis
(
−
θ
)
⋅
cis
θ
=
cis
0
=
1
{\displaystyle \operatorname {cis} (-\theta )\cdot \operatorname {cis} \theta =\operatorname {cis} 0=1}
, לכן
1
r
cis
θ
=
r
−
1
cis
(
−
θ
)
{\displaystyle {\frac {1}{r\operatorname {cis} \theta }}=r^{-1}\operatorname {cis} (-\theta )}
, וחילוק הופך להיות
r
1
cis
θ
1
r
2
cis
θ
2
=
r
1
cis
θ
1
⋅
(
r
2
cis
θ
2
)
−
1
=
r
1
r
2
−
1
cis
θ
1
cis
(
−
θ
2
)
=
r
1
r
2
cis
(
θ
1
−
θ
2
)
{\displaystyle {\frac {r_{1}\operatorname {cis} \theta _{1}}{r_{2}\operatorname {cis} \theta _{2}}}=r_{1}\operatorname {cis} \theta _{1}\cdot (r_{2}\operatorname {cis} \theta _{2})^{-1}=r_{1}r_{2}^{-1}\operatorname {cis} \theta _{1}\operatorname {cis} (-\theta _{2})={\frac {r_{1}}{r_{2}}}\operatorname {cis} (\theta _{1}-\theta _{2})}
.
פתרון משוואות מרוכבות[ עריכה ]
המשוואה
a
+
b
i
=
c
+
d
i
{\displaystyle a+bi=c+di}
מבטיחה את השוויונות
a
=
c
,
b
=
d
{\displaystyle a=c\ ,\ b=d}
. נראה זאת: נניח בשלילה
b
≠
d
{\displaystyle b\neq d}
. אז מתקיים
b
i
−
d
i
=
c
−
a
{\displaystyle bi-di=c-a}
, כלומר
i
=
c
−
a
b
−
d
{\displaystyle i={\frac {c-a}{b-d}}}
(החלוקה ב
b
−
d
{\displaystyle b-d}
מותרת כי הנחנו
b
≠
d
{\displaystyle b\neq d}
ולכן
b
−
d
≠
0
{\displaystyle b-d\neq 0}
), ומסגירות הממשיים לפעולות החיסור והחילוק נקבל
i
∈
R
{\displaystyle i\in \mathbb {R} }
. סתירה. לכן
b
≠
d
{\displaystyle b\neq d}
, כלומר
a
+
b
i
=
c
+
b
i
{\displaystyle a+bi=c+bi}
, ולכן
a
=
c
{\displaystyle a=c}
.
אם כן, פתרון משוואה מרוכבת הופך להיות משימה של פתרון מערכת משוואות ממשיות בשני נעלמים. למשל, ננסה למצוא שורש ל
i
{\displaystyle i}
, כלומר נכתוב
z
2
=
i
{\displaystyle z^{2}=i}
. אם נסמן
z
=
x
+
y
i
{\displaystyle z=x+yi}
נקבל
(
x
+
y
i
)
2
=
i
{\displaystyle (x+yi)^{2}=i}
, ולכן
x
2
+
2
x
y
i
−
y
2
=
i
{\displaystyle x^{2}+2xyi-y^{2}=i}
. נארגן את האגפים ונקבל
(
x
2
−
y
2
)
+
2
x
y
i
=
0
+
i
{\displaystyle (x^{2}-y^{2})+2xyi=0+i}
. נשווה את החלקים הממשיים והמדומים ונקבל
(
1
)
x
2
−
y
2
=
0
,
(
2
)
2
x
y
=
1
{\displaystyle (1)\ x^{2}-y^{2}=0\ ,(2)\ 2xy=1}
. ממשואה
(
2
)
{\displaystyle (2)}
נקבל
y
=
1
2
x
{\displaystyle y={\frac {1}{2x}}}
, ומהצבה במשוואה
(
1
)
{\displaystyle (1)}
נקבל
x
2
=
(
1
2
x
)
2
{\displaystyle x^{2}=\left({\frac {1}{2x}}\right)^{2}}
, כלומר
x
4
=
1
4
{\displaystyle x^{4}={\frac {1}{4}}}
, ולכן
x
2
=
±
1
2
{\displaystyle x^{2}=\pm {\frac {1}{2}}}
. נשים לב ש
x
{\displaystyle x}
צריך להיות ממשי, לכן לא יתכן
x
2
=
−
1
2
{\displaystyle x^{2}=-{\frac {1}{2}}}
, לכן
x
2
=
1
2
{\displaystyle x^{2}={\frac {1}{2}}}
, כלומר
x
=
±
1
2
{\displaystyle x=\pm {\frac {1}{\sqrt {2}}}}
. נחזיר להציב במשוואה
(
2
)
{\displaystyle (2)}
ונקבל
y
=
±
1
2
{\displaystyle y=\pm {\frac {1}{\sqrt {2}}}}
, לכן
z
=
±
(
1
2
+
1
2
i
)
=
±
1
+
i
2
{\displaystyle z=\pm \left({\frac {1}{\sqrt {2}}}+{\frac {1}{\sqrt {2}}}i\right)=\pm {\frac {1+i}{\sqrt {2}}}}
, כלומר
i
=
1
+
i
2
{\displaystyle {\sqrt {i}}={\frac {1+i}{\sqrt {2}}}}
.
אם המשוואה נתונה בהצגה של ערך מוחלט וארגומנט, כלומר
r
1
cis
θ
1
=
r
2
cis
θ
2
{\displaystyle r_{1}\operatorname {cis} \theta _{1}=r_{2}\operatorname {cis} \theta _{2}}
, אז מכך ש
r
1
,
r
2
{\displaystyle r_{1},r_{2}}
הם הערך המוחלט של אותו מספר מרוכב, נקבל
r
1
=
r
2
{\displaystyle r_{1}=r_{2}}
. לכן
cos
θ
1
+
i
sin
θ
1
=
cos
θ
2
+
i
sin
θ
2
{\displaystyle \cos \theta _{1}+i\sin \theta _{1}=\cos \theta _{2}+i\sin \theta _{2}}
. לכן
cos
θ
1
=
cos
θ
2
{\displaystyle \cos \theta _{1}=\cos \theta _{2}}
, כלומר
θ
1
=
±
θ
2
+
2
k
π
{\displaystyle \theta _{1}=\pm \theta _{2}+2k\pi }
, וכן
sin
θ
1
=
sin
θ
2
{\displaystyle \sin \theta _{1}=\sin \theta _{2}}
, לכן
θ
1
∈
{
θ
2
+
2
k
π
,
π
−
θ
2
+
2
k
π
}
{\displaystyle \theta _{1}\in \{\theta _{2}+2k\pi ,\pi -\theta _{2}+2k\pi \}}
. משני השוויונות נקבל
θ
1
=
θ
2
+
2
k
π
{\displaystyle \theta _{1}=\theta _{2}+2k\pi }
.
בהינתן מספר טבעי
n
∈
N
{\displaystyle n\in \mathbb {N} }
, נמצא את פתרונות המשוואה
z
n
=
1
{\displaystyle z^{n}=1}
. נרשום לשם כך
z
=
r
cis
θ
{\displaystyle z=r\operatorname {cis} \theta }
. באמצעות נוסחת דה-מואבר נקבל
r
n
cis
n
θ
=
1
cis
0
{\displaystyle r^{n}\operatorname {cis} n\theta =1\operatorname {cis} 0}
. לכן
r
n
=
1
{\displaystyle r^{n}=1}
, כלומר
r
=
1
{\displaystyle r=1}
(על פי הגדרת הערך המוחלט הוא תמיד מספר ממשי חיובי), וכן
n
θ
=
0
+
2
k
π
=
2
k
π
{\displaystyle n\theta =0+2k\pi =2k\pi }
עבור
k
∈
Z
{\displaystyle k\in \mathbb {Z} }
כלשהו. לכן
θ
=
2
k
π
n
{\displaystyle \theta ={\frac {2k\pi }{n}}}
. נשים לב שאם
0
≤
k
<
n
{\displaystyle 0\leq k<n}
ולכל
m
∈
Z
{\displaystyle m\in \mathbb {Z} }
מתקיים
cis
(
2
(
k
+
m
n
)
π
n
)
=
cis
(
2
k
π
n
+
2
m
π
)
=
cis
(
2
k
π
n
)
{\displaystyle \operatorname {cis} \left({\frac {2(k+mn)\pi }{n}}\right)=\operatorname {cis} \left({\frac {2k\pi }{n}}+2m\pi \right)=\operatorname {cis} \left({\frac {2k\pi }{n}}\right)}
, לכן מספיק לבחור
m
∈
Z
{\displaystyle m\in \mathbb {Z} }
אחד כדי לייצג כל פתרון. בחירה טבעית היא
m
=
0
{\displaystyle m=0}
, ולכן הצגת הפתרונות תיעשה בצורה
z
=
cis
(
2
k
π
n
)
(
0
≤
k
<
n
)
{\displaystyle z=\operatorname {cis} \left({\frac {2k\pi }{n}}\right)\ \ \ \ \ \ (0\leq k<n)}
(שימו לב שכל פתרון אחר שווה ערך לאחד מהפתרונות האלו).
מציאת שורשים למספרים מרוכבים[ עריכה ]