לדלג לתוכן

ניתוח יצירות ספרותיות/חנא אבו חנא/וריאציות על ציוצי להק קורבנות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



בשירו "וריאציות על ציוצי להק קורבנות", מעלה המשורר חנא אבו-חנא ביקורת כנגד האדישות המאפיינת את עידן שפיכות-הדמים בו אנו חיים. בפתיחת השיר, מזהיר המשורר מפני הישנות האסונות. הוא מביע חשש כבד שהאסון לא יפתיע ולא יזעזע עוד. הוא מודאג שמא נתרגל עד ש"לא יכעיס אותנו שפך-דם הרג אדם". קריאתו המוטרדת מן המציאות נטועה בקרקע ניסיון חיינו בשנים האחרונות. כולנו חווים את הקלות הבלתי-נסבלת של ההשלמה עם הפיגועים מחד והחיסולים מאידך. הרג אכזרי ובלתי-מוצדק מתרחש מדי יום ביומו, כאשר בקרב שני העמים, היהודי והערבי ניכרת אדישות הולכת וגוברת לחיי אדם הנגדעים ללא תכלית.

בשורות הסיום של השיר קובע המשורר: "אוי לו לעומד מול הקנה / ואוי לו לעומד מאחורי הקנה / כי עם הקורבן הנשפך דמו בחוצות / הורג היורה את מצפונו / מצפון האדם." במלים מהדהדות אלו מוליך חנא אבו-חנא את ביקורתו אל שיאה. הוא מציג את אומללות שני הצדדים. האדם המפסיד לכאורה, זה שנורה בידי אויבו – אומללותו ברורה, שהרי הוא נידון למוות. אך לא פחות מכך, מצביע המשורר על אומללותו של היורה, המוציא להורג, שבתוקפנותו לא רק הורג את אויבו, אלא הורג גם את מצפונו – את צלם אנושיותו. זהו ביטויה של הטרגדיה שבמלחמה, זו אשר אין בה מנצחים, אלא רק מנוצחים.

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר כפר הנוער אלוני יצחק.