מבוא למערכות הפעלה/מבוא

מערכת הפעלה היא תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה. זו התוכנה הראשונה שעולה עם הדלקת המחשב והיא זו המאפשרת לו לפעול. מערכת הפעלה מורכבת מכמה חלקים:

1. קרנל (גרעין)
2. דרייברים (מנהלי התקן)
3. של (ממשק משתמש)
4. יישומי עזר

היסטוריה של מערכות הפעלה

בתחילת השימוש במחשב (תחילת שנות החמישים של המאה העשרים) לא היו מערכות הפעלה. תוכניות נקראו על ידי המחשב (מתוך קורא כרטיסי ניקוב או מקלטות) ובוצעו מתחילתן ועד סופן (או עד שקרסו). לא ניתן היה להריץ שתי תוכניות במקביל.

בהמשך התפתחו כלי תוכנה שבאו עם המחשב עצמו והכילו פעולות נפוצות של תוכניות (למשל הדפסת פלט התוכנית). באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה התפתח תור שאיפשר למחשב להריץ את התוכניות אחת אחרי השנייה בלי לערב אנשים שיזינו את התוכניות למחשב. אותו תור התפתח לתוכנה שאיפשרה הקצאת זמן לריצה של תוכניות, הפסקת ריצתן ומעבר לתוכנית הבאה וכן קביעת עדיפויות בין התוכנות.

בסוף התפתחו התורים ואוסף הפעולות הנפוצות למערכת הפעלה שמספקת למשתמש אוסף של כלים המאפשרים לו להשתמש במחשב מבלי להבין את הדרך שבה עובד כל רכיב חומרה שבו. או בצורה פשוטה יותר; המשתמש יכול, כיום להריץ תוכנה על-ידי לחיצה כפולה עם העכבר על האייקון (סמליל) שלה בשולחן העבודה.

-

מבוא

הפרק הבא: תפקידיה של מערכת ההפעלה