חומרי בניה/חומרי מליטה/גבס

הגבס הינו חומר מליטה אווירי, המשמש בעיקר בגימור ועיצוב פנים.

מקור ויצור

הגבס מופק משני מקורות שונים: הפקה מתוך מחצב גבס טבעי, או כמוצר לוואי של התעשיות השונות.

אבן גבס טבעית

אבן גבס טבעית

אבן הגבס מורכבת מדי-הידרט $(CaSO_{4}\cdot 2H_{2}O)$. היא מחצב טבעי המצוי בארץ באזור הגלעד, בשכבות סלע במדבר יהודה, וכמינרל עיקרי במשקעי הלשון. מאבן הגבס ניתן ליצר המי-הידרט ואן-הידרט על ידי קליה.

גבס מטיפול בשפכים תעשייתיים

גבס מתקבל בתעשיה מסתירה של חומצה גפרתית ע"י תגובה עם אבן גיר $(H_{2}SO_{4}+CaCO_{3}\rightarrow CaSO_{4}\cdot xH_{2}O+(1-x)H_{2}O)$ בתהליך מתקבלת דו תחמוצת הפחמן וגבס. מקור בתחנות כח פחמיות, מקור החומצה הוא דו-תחמוצת הגופרית שמופרדת מזרם גזי הפליטה. סוג הגבס שמתקבל תלוי בטמפרטורה, בחוזק היוני של התמיסה וב- pH. לכן עשויים להתקבל כל סוגי הגבס.

סוגי הגבס השונים

קיימים סוגים שונים של גבס הנבדלים ביניהם מבחינת הרכבם, מקור חומר הגלם וכן בשיטת קלייתם. הבדלים אלו באים ליידי ביטוי בתכונתיהם. נדע להבדיל בין סוגי הגבס השונים ע"פ כמות המים הקשורה אליהם, כלומר-

די-הידרט- $CaSO_{4}\cdot 2H_{2}O$ (נקרא גם בי-הידרט)

המי-הידרט- $CaSO_{4}\cdot 1/2H_{2}O$ (נקרא גם סמי-הידרט)

אן-הידריט- $CaSO_{4}$

ככל שנעלה את טמפרטורת הקלייה, כך למעשה נוריד את כמות המים הקשורים. (חשוב לזכור כי חוזקו של הגבס תלוי במידה רבה בכמותם של המים המוספים, כלומר ביחס מים גבס.)

המי-הידרט $(CaSO_{4}\cdot 1/2H_{2}O)$

קליית אבן גבס טחונה דק בטמפרטורה של כ- 150 מעלות (תחום טמפרטורה נמוך), גורם לדה-הידרציה חלקית של הדי-הידרט ומתקבל המי-הידרט (המעורב בד"כ בגבס בלתי קלוי). זהו למעשה סוג הגבס היחידי בו משתמשים כיום בארץ.

אן-הידריט $(CaSO_{4})$

קליית אבן גבס בטמפ' של 200 מעלות בקירוב מספיקה כדי לגרום לדה-הידרציה של הדי-הידרט ומתקבל חומר מליטה המורכב בעיקר מגבס "חסר מים" הגדלת הטמפרטורה של הקלייה מקטינה את מסיסותו, ובטמפרטורה של כ- 600 מעלות מתקבל גבס שקצב המסתו נמוך ביותר, כלומר הוא אינו מגיב עם מים בפרק זמן של שעות ועל כן אינו מהווה חומר מליטה.

אי התאמה בין גבס לחומרי בניה אחרים

קורוזיביות למתכות

אחד החסרונות הבולטים של גבס הוא קורוזיבות למתכות. הגבס הוא מלח, ולכן בנוכחות רטיבות הוא מגביר את אינטנסיביות הקורוזיה של מתכות. בלחות יחסית מעל 80%, מים מתעבים על הגבס. לכן אין להשתמש בגבס במגע ישיר עם מתכות ברזליות בלתי מוגנות. באקלים לח, אין להשתמש אף באבץ ובנחשות במגע עם גבס.

קורוזיביות לצמנט

הגבס הוא מלח של סולפט ולכן הוא תוקף את הטריקלציום אלומינט שמצוי בצמנט פורטלנד. מסיבה זו אסור שגבס יבוא במגע עם בטון או מלט טריים מצמנט פורטלנד

שימושים

לבני ולוחות גבס יכולים להגיע במספר צבעים:

• לבן/חום/אפור - גבס רגיל
• כחול/ירוק - גבס עמיד בלחות. רכיב גבס כזה עמיד בהרטבה אקראית. העמידות מושגת ע"י שימוש במוספים דוחי מים, כגון: שעווה, פרפין, שמנים סיליקוניים.
• אדום/כתום - גבס מגן אש. רכיב גבס זה נועד להגן על רכיבים קונסטרוקטיביים מעליית הטמפרטורה במקרה שריפה, לזמן המספיק לפינוי/כיבוי המבנה. עמידות לאורך זמן רב יותר של הלוח מושגת ע"י שימוש בסיבי זכוכית, ואגרגטים קלים מבודדים.