היסטוריה לבגרות/תוקפנות ופיוס בשנות ה-30/מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית והצעדים התוקפניים שנקטה כדי לממשן

בשנות ה-30 גרמניה מתחילה לצמוח ומפיקה השגיים גדולים במדינויות החוץ והפנים. בסוף שנות ה-30 הופכת גרמניה למעצמה, תוך ניצול מדיניות הפיוס של מדינות העולם, ללא יריה אחת!

המטרות של מדיניות החוץ הגרמנית

1. ביטול חוזה ורסאי - התנערות מוחלטת מהחלטות הסכמי ורסאי. ביחוד על הסעיפים שאוסרים על גרמניה להתחמש ולהרחיב את גבולותיה.
2. איחוד הגרמנים - איחוד כל הקיבוצים הגרמניים תחת רייך גרמני גדול אחד במרכז אירופה, זאת יתבצע ע"י כיבוש שטחים בהם שוכנים גרמנים.
3. יישום האידיאולוגיה הנאצית - הרחבת מרחב המחייה על ידי סיפוח שטחים והתפשטות מזרחה כדי לשעבד את העמים הסלאבים.
4. יצירת מערכת בריתות באירופה שתמנע את בדידותה של גרמניה במקרה של מלחמה ובידוד צרפת.

טקטיקות ההטעיה של היטלר

1. ניצול מדיניות הפיוס – אי תגובה מצד מדיניות המערב על צעדים שעשה עקב חשש ממלחמה, גרמה לו להמשיך. כך למשל:
   • פעל בשני מישורים – מצד אחד דיבר על שלום וגרם לשאננות, כך חתם על הסכם עם פולין. מצד שני נקט בצעדי פתע של התחמשות.
   • סכסך בין מדינות אירופה ובודד אותן ובכך הצליח לשבור את חומת השלום הקיבוצית.
2. ניצול הפחד של האירופאים מ"הסכנה האדומה" - הקומוניסטים. מדינות אירופה האמינו שגרמניה חזקה במרכז אירופה תמנע את התפשטות הקומוניזם ולכן הבליגו כשהתחזקה.

הצעדים של היטלר

גרמניה פורשת מחבר הלאומים ומהוועידה לפירוק נשק 1933

עד שנת 1932, גרמניה מבקשת להתחמש בטענה שכל מדינות העולם מתחמשות, ביחוד סטאלין, אולם היא נתקלת בסירובים. בשנת 1933, היטלר מבין את אזל היד של חבר הלאומי עקב פלישות שביצע יפאן למנצ'וריה ב-1931. לכן, גרמניה פורשת מחבר הלאומים ובכך גם מהועדה לפירוק נשק. צרפת הייתה היחידה שהביעה מחאה, ולכן, מיהרה פולין, בת בריתה של צרפת, לחתום הסכם אי תקיפה עם גרמניה. משמעות המהלך :

1. מראה את חוסר האונים של מדינות המערב.
2. התחמשות גרמניה.
3. היטלר חופשי לעשות כיד רצונו.
4. ביטול הסכמי ורסאי.

הסכם אי תקיפה פולין - גרמניה 1934

הסכם מפתיע בין שתי אויבות מושבעות; גרמניה שונאת את "הסלבים" כי גנבו מהגרמנים שטחים, לעומת זאת, פולין תמיד פחדה מהתקפה גרמנית. על אף החשש חותמת פולין עם גרמניה הסכם, בו מצהירה גרמניה כי היא מכירה בגבולותיה, מבטיחה לא לתקוף למשך 10 השנים הקרובות ולקיים יחסי שותפות עם שכנתה.

מניעי גרמניה :

• חזית מזרחתי שקטה במידה ובמערב יתקפו את גרמניה.
• סכסוך בין מדינות; בין פולין לצרפת.
• לצאת מהבידוד בו הייתה גרמניה.
• הטעיה - מבחינת גרמניה היה הסכם זה כדי להרגיע ולהטעות את מדינות המערב ע"י חתימת הסכם אי תקיפה עם פולין למשך 10 שנים שאותו יפר בבוא העת.

מטרות פולין :

• להוריד את החשש לתקיפה מצד גרמניה, כיוון שהיא חוששת מהתקפה מצד מזרח (רוסים).
• פולין לא סומכת על צרפת, כיוון שצרפת לא הגיבה למערב.

החזרת חבל הסאר לגרמניה 1935

חבל עשיר מחצבים שעל פי הסכם ורסאי, הוסכם כי חבל הסאר יהיה תחת שליטה בינלאומית למשך 15 שנה, ובתומם גורל החבל יוכרע באמצעות במשאל עם, בו יוכרע האם החבל יוספח לצרפת? לגרמניה? או שיהיה שטח בינלאומי? בשנת 1935, נערך משאל עם בחסות חבר הלאומים בחבל הסאר. באמצעות תעמולה וטרור, למעלה מ-90% מתושבי הצביעו בעד החזרת החבל לגרמניה. משמעות הצעד :

1. חיזוק כלכלי.
2. חיזוק המשטר הנאצי בגרמניה.

לאחר צעד זה, דאג היטלר לחזק את דעת העולם לגביו שהוא איש שוכן שלום. הוא הכריז כי אין ל עוד דרישות מצרפת והוא מוכן לוותר על חבל לזאס ולורן לטובת צרפת.

התחמשות

בסוף 1934, היטלר החל בצעדי התחמשות והודיע בפומבי על חידוש כוחו הצבאי וביטול ההגבלות שהוטלו עליו בחוזה ורסאי. הסכמי ורסאי קבעו כי :

1. צמצום הצבא הגרמני לכ-100 אלף חיילים.
2. הגבלה על יצור והחזקת כלי נשק כבדים (טנקים, מטוסים, משחתות) בידי גרמניה.

בעקבות, החלטתו של היטלר, החלה יצור של כלי נשק כבדים, וכן, צבאו גדל מ-100 אלף איש ל-500 אלף איש. בנוסף, בשנת 1935, חותמת גרמניה עם ברטניה הסכם ימי, שעוזר לגרמניה להתחמש אף יותר.

משמעות הצעד :

1. התחמשות גרמניה.
2. התנערותה של גרמניה מהסכמיה.

הסכם ימי עם בריטניה 1935

היטלר החל להגדיל את כוחו הצבאי ולהתחמש. באותו הזמן חתם הסכם ימי עם בריטניה שבו נקבע שגודלו של הצי הימי הגרמני של גרמניה יהיה 35% מהצי הימי הבריטי. הסכם זה אפשר להיטלר

1. להתחמש באין מפריע
2. להרגיע ולהטעות את מדינות המערב.

משמעות :

1. התחמשות "חוקית" של גרמניה.
2. סכסוך בין מדינות; בין צרפת לברטניה.

הצבא הגרמני פולש לחבל הריין מרץ 1936

היטלר פולש לחבל הריין, בניגוד למוסכם בחוזה ורסאי שהוחלט שחבל הריין יהיה אזור מפורז. משמעות הצעד :

1. החלשת צרפת.
2. חיזוק גרמניה
3. חיזוק מעמדו של היטלר - היטלר נתפס כמי שלא חושש להמרות אזהרות מראשי הצבא. על אף, שמפקדיו התנגדו להחלטותיו, מחשש של תקיפה מצד צרפת וברטניה (בעקבות ביטול ההסכם), היטלר נכנס אל החבל.

צרפת התייעצה עם בריטניה. בריטניה טענה כי גרמניה מחזירה את שטחיה עקב הסכמי ורסאי, ולכן, למרות שצרפת יכלה לנצח את גרמניה באותה תקופה, היא לא הגיבה.

משמעות :

1. אי תגובה לתקיפה.
2. צבא גרמניה עומד על גבול צרפת.
3. חיזוק גרמניה - חוסר התגובה של מדינות העולם איפשר להיטלר להמשיך במטרותיו.
4. ביטוי לחוסר הביטחון בו נמצאים בנות בריתה (רומניה, פולין, יוגוסלביה) של צרפת. מדינות בריתה של צרפת מבינות כי אין מי שיגן עליהן, ולכן, הן נוקטות בפעולות שונות, למשל, בלגיה מכריזה על נטרליות.

הסכם בין גרמניה לאוסטריה 1936

בחוזה זה היטלר מכיר בעצמאותה של אוסטריה, ואוסטריה מצידה הכריזה שהמדיניות שלה תיקבע על ידי הקו הגרמני והמפלגה הנאצית תקבל ייצוג באופוזיציה.

ברית ציר רומא-ברלין-הסכם בין איטליה לגרמניה 1936

הסכם של שיתוף פעולה בין איטליה הפשיסטית לבין גרמניה הנאצית, ברית זו התאפשרה לאחר התרחקותה של איטליה ממדינות המערב הדמוקרטיות והתקרבותה לגרמניה הנאצית, כתוצאה מכיבוש אתיופיה. בברית זו ביקשו המנהיגים לתת מוצא לשאיפותיהם באירופה.

הסכם האנטי-קומנטרן - הסכם בין גרמניה ליפן 1936

הסכם של שיתוף פעולה נגד הסכנה הקומוניסטית. הייתה הכרה הדדית בין השניים, גרמניה הכירה במדיניות התוקפנית של יפן במזרח הרחוק ויפן הכירה במדיניות התוקפנית של גרמניה באירופה.

הצטרפותה של גרמניה למלחמת האזרחים בספרד 1937

הצבא הספרדי בראשותו של הגנרל פרנקו, איש פשיסטי, פתח במרד נגד הממשלה בספרד, שהתפתח למלחמת אזרחים שנמשכה 3 שנים. פרנקו שדעותיו היו קרובות לעמדותיה של גרמניה קיבל סיוע מגרמניה. גרמניה סייעה לו יחד עם איטליה במשלוחים של טנקים, מטוסים וכלי נשק אחרים, והפעילה את חיל האוויר שלה. בסופו של דבר ניצח המרד ופרנקו הצטרף לברית האנטי קומנטרן, אך ספרד לא נלחמה לצד מדינות הציר במלה"ע ה-2. יש אומרים שמלחמת האזרחים היתה ניסוי נשקים שיוצרו בגרמניה.

מסמך הוסבך 1937

מתכנסת ישיבה שבה השתתפו ראשי השלטון והצבא הגרמני, בה הוחלט על שינוי ברור במדיניות החוץ של גרמניה והוחלט שגרמניה מתכוננת למלחמה. היטלר הדגיש את הצורך במרחב מחייה, הצורך לפתור את הבעיה של צ'כסלובקיה ואוסטריה,להבטיח כלכלה עצמאית בגרמניה ולהתמודד עם צרפת ובריטניה.

ההתכסנות התרחשה דווקא בסוף שנת 1937, כיוון שבשנה זו גרמניה התבססה בתחומים השונים כגון בצבא, בפוליטיקה ועוד. לפני היציאה למחלמה רצה היטלר לספח את אוסטריה וצ'כסלובקיה כיוון :

1. מניעת מלחמה משני הצדדים.
2. כיבוש אזור אסטרטגי.
3. להתכנן לכיבוש פולין.
4. הגדלת המשאבים.

סיפוח אוסטריה "אנשלוס" מרץ 1938

מטרת הסיפוח

1. האוסטרים הם גזע עליון.
2. היטלר ממוצא אוסטרי.
3. איחוד האומה הגרמנית.
4. הפרת הסכמי ורסאי.
5. מקור למשאבים וחומרי גלם.

דרך הסיפוח

בשנות ה-30, גם אוסטריה לא הייתה במצב מאיר פנים. היטלר מנצל את המצב של חוסר היציבות לחיזוק הימינים, ע"י העברת כספים למפלגה הנאצית שבאוסטריה. היטלר נעזר במפלגה הנאצית לערעור השלטון האוסטרי מבפנים.

המפלגה פעלה בשני מישורים.

1. תעמולות - צברה תומכים ואוהדים רבים, הפיצה את הרעיון של איחוד אוסטריה וגרמניה תחת מדינה אחת.
2. טרור - הפחדות, רצח אנשי ממשל דולפוס.

עד שנת 1936, איטליה עוזרת לאוסטריה,היא :

1. מסבסדת את אוסטריה.
2. עוזרת לשושינג לייצב את השלטון.
3. מרסנת את המפלגה הנאצית - אסירת אנשים.

בשנת 1936, נחתם בסכם ידידות בין אוסטריה לגרמניה, על פיה אוסטריה תשחרר 25 אנשי המפלגה ובמקום תמנה אותם לתפקידים פוליטים חשובים.

בשנת 1938, איטליה מפסיקה לתמוך באוסטריה, לכן, אוסטריה מהדקת את קשריה עם מדינות ההסכמה הקטנות.

בפבואר 1938, מזמין היטלר את שושינג לשיחה בקו הנשרים של היטלר. היטלר הציב אולטימאטום בפני קנצלר אוסטריה, לפיו יש למנות אישים פרו-נאצים בתפקידי מפתח ולבטל את היותה של המפלגה הנאצית בלתי חוקית, ולא יפלוש לאוסטריה, בתום הזמן שהוקצב. קנצלר אוסטריה ניסה לערוך משעל עם לגבי סיפוח אוסטריה לגרמניה, אך, המפלגה הנאצית האוסטרית גרמה למהומות ואילצה את קנצלר אוסטריה להתפטר. במקומו, מתמנה המנהיג נאצי אינקוורט. במרץ 1938, התפנתה הדרך של הכוחות הגרמניים להיכנס לאוסטריה ולהשליט סדר בבלגן ואוסטריה סופחה לגרמניה לאחר משאל עם.

משמעותו של צעד זה:

1. גרמניה הרחיבה את שטחה.
2. גרמניה הוכיחה כי דרכה יעילה.
3. הגשמת חלום היטלר.
4. הגדתת משאבים של תעשייה וחימוש.
5. מדינות אירופה לא עשו דבר והתגלו בפני היטלר כחלשות דבר שעודד את היטלר להמשיך במדיניותו התוקפנית.
6. אגיפת צ'כוסלובקיה מדרום.

השתלטות על חבל הסודטים ואחר כך על צ'כסלובקיה כולה 1938-9

היטלר רצה לכבוש את צ'כסלובקיה ממס' סיבות:

1. מיקומה הגיאוגרפי של צ'כסלובקיה במרכז אירופה ומע' הביצורים שבה.
2. צ'כסלובקיה היתה מדינה ניטרלית אויבת של גרמניה.
3. צ'כסלובקיה היתה בת ברית של צרפת אויבת מושבעת של גרמניה.
4. היתה מדינה רב לאומית, שהלאומים בה חיו בשלום.
5. מדינה מתקדמת, משגשגת, דמוקרטית, בעלת צבא חזק, מפותחת שביטלה את האידאולוגיה של היטלר לגבי הסלבים כעם נחות.
6. נוצרה בערבות הסכמי ורסאי.
7. איחוד העם הגרמני - היה בה מיעוט גדול של גרמנים (3 מיליון).
8. בעלת משאבים רבים.
9. איגוף פולין.

כדי להשתלט על צ'כסלובקיה היטלר רצה תחילה להשתלט על חבל הסודטים, היטלר טען שהשלטון הצ'כי מדכא את המיעוט הגרמני במקום ואיים במלחמה אם לא יסופח חבל הסודטים לגרמניה, תוך כדי הרגיע את מדינות המערב שחבל הסודטים הוא הדרישה הטריטוריאלית האחרונה שלו.
על מנת למנוע מלחמה כונסה ועידת מינכן ללא נציג צ'כי, בריטניה וצרפת אילצו את צ'כסלובקיה למסור את חבל הסודטים לגרמניה ובתגובה התפטר נשיא צ'כסלובקיה וצ'כסלובקיה פרשה מחבר הלאומים.
כחצי שנה לאחר מכן השתלט היטלר סופית על כל צ'כסלובקיה,כך היטלר חיזק את מעמדה האסטרטגי של גרמניה והחליש את מדינות המערב הדמוקרטיות לאחר שהשתלט על צבאה וביצוריה של צ'כסלובקיה.