היסטוריה לבגרות/שנות ה-20 כיחידת מבוא/בניין הבית הלאומי-יהודי: התיישבות, מסגרות חברתיות-כלכליות ופוליטיות ומוסדות לאומיים

התיישבות

התיישבות חקלאית שיתופית:

קיבוץ

הקיבוץ הראשון היה עין חרוד שהוקם בעמק יזרעאל ב-1921. צורת התיישבות זו היא הרחבה של רעיון הקבוצה שהוקמה בעלייה הראשונה. מסגרת זו אפשרה שילוב בין חיי הפרט לבין החיים המשותפים של הישוב.

מאפייני הקיבוץ הם:

1. הקמת הקיבוץ על קרקע לאומית שנרכשה ע"י קק"ל ונמסרה למתיישבים.
2. אספקת צרכים של הקיבוץ ללא שכירים (יצירת משק מעורב שמבוסס על מגוון ענפי חקלאות על מנת למנוע תלות העיר).
3. שוויון בזכויות ובחובות של החברים.
4. שוויון מלא ברכוש, בכלכלה ובחינוך.
5. ניהול הישוב ע"י אסיפת חברים בהחלטות משותפות.
6. כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו.

מושב עובדים

מושב העובדים הראשון היה נהלל, שהוקם בעמק יזרעאל בשנת 1921. מטרתו של המושב הייתה לשלב בין קרקע הפרטית ועבודה עצמית לבין חיי שיתוף ועזרה הדדית,עקרון מרכזי היה השמירה על זכותו של הפרט להגשים את רצונותיו האישיים ולשמור על פרטיותו ביצירת יחידת משק משפחתית-פרטית.

מאפייני המושב הם:

1. המושב מוקם על קרקע לאומית שהועברה למשפחה בהשכרה.
2. העבודה הייתה עצמית במסגרת המשפחה והמשק הפרטי, רווחי המשק נשארו בידי המשפחה.
3. חל איסור מוחלט להעסיק שכירים ולכן נקבע עיקרון עזרה הדדית בין חברי המושב
4. שירותים ציבוריים היו משותפים על מנת להקל על המשפחות העובדות התוצרת החקלאית וקניית מוצרי צריכה לחברים נעשתה במרוכז כחלק מרעיון השיתוף.

התיישבות עירונית

העולים בעליה ה4 (רובם מפולין) העדיפו את ההתיישבות העירונית אליה היו רגילים עוד מחו"ל, ולכן התיישבו בעיקר בערים, השקיעו בתעשייה ובשירותים כמו כן הקימו גם ערים חדשות כמו עפולה ונתניה ושכונות חדשות בירושלים ובחיפה העיר שהושפעה הרבה מעליה זו הייתה ת"א תוך שנה לעיר של 40 אלף איש היא קלטה כמחצית מהעולים,הפכה למרכז כלכלי ותרבותי. עד סוף העלייה ה3 לא נחשב הישוב העירוני כשווה ערך להתיישבות החקלאית,העלייה ה4 שינתה זאת.העלייה 4 הגבירה עוד יותר את תהליך העיור ת"א הפכה לעיר של 159 אלף כמו כן צמחו המושבות רחובות ופתח תקווה לערים של ממש.

מסגרות פוליטיות

מחנה הפועלים (ציוני-סוציאליסטי מפלגות השמאל)

ב1919 התאחדו 2 מפלגות שנוסדו בימי העלייה ה2:"פועלי ציון",ו"הבלתי מפלגתיים" ויצרו מפלגה חדשה "אחדות העבודה" שפעלה לפי עקרונות סוציאליזם ולחמה למען רפורמות במטרה לייסד בארץ חברה סוציאליסטית היא דאגה לזכויותיהם של הפועלים בתעסוקה ובעבודה לקליטת עלייה לתעשייה והתיישבות.בשנת 1930 התאחדו מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר והקימו את "מפלגת פועלי ארץ ישראל"(מפא"י) בהשתלטות הדרגתית על הארץ ובהקמת חברה עברית.מפא"י הביאה להתחזקות תנועות השמאל בזה שהנהיגה את תנועת הפועלים כולה היא לחמה להקמת בית לאומי ברוח הסוציאליזם חברה שתתבסס על מעמד הפועלים,לבנין הארץ בעזרת הון לאומי ולשיתוף בני המעמד הבינוני ועם הדתיים.מפא"י הפכה למפלגה גדולה והמרכזית וקבעה את מדיניות הישוב כולו, היא זכתה לתמיכה של הסתדרות העובדים "ההגנה" בני נוער ועוד.מחנה הפועלים היה פשרני והיה בעד הבלגה כמדינות היחסים שלו עם הערבים ועם הבריטים.

הגוש האזרחי(מפלגות הימין)

מפלגות הגוש האזרחי כללו את הרוויזיוניסטים, את "התאחדות האיכרים" שייצגה את בני המושבות הותיקות,את " התאחדות התעשיינים","ארגון הסוחרים ואת מפלגת "הציונים הכלליים".מחזה הימין דגל במשטר ליברלי דמוקרטי בפיתוח הון פרטי בניית חברה קפיטליסטית ובביטול הפיקוח המפלגתי על החינוך והבריאות בתחומים המדיניים שאפו מפלגות הגוש האזרחי לנתק את הקשר עם אנגליה ולהקים מדינה משני עברי הירדן בדרך של מאבק בערבים הם זוהו עם הציוניות המדינית,חולשת הגוש האזרחי נבעה מכמה סיבות:פיצול למפלגות רבות וקטנות שחלק מהם תמכו בפועלים וחלק תמכו ברוויזיוניסטים ריחוקו מהפעילות ההתיישבותית והעובדה שלא יצר קשר עם בני הנוער בישובים.

התנועה הרוויזיוניסטית-הוקמה ע"י זאב ז'בוטינסקי שגישתו הייתה שיש לדחות את תכנית השלבים של השמאל,אמונתו זו הביאה אותו לניתוק מוחלט מהתנועה הציונית בשנת 1922 ומכאן התחיל הקרע העמוק בינו לבין השמאל בשנת 1925 הקים את "הסתדרות הציונית הרוויזיוניסטים"(הצה"ר) וטען שהתנועה הציונית לא עושה מספיק כדי להגביר את העלייה היהודית לא"י.לפי תוכניתו צריך להקים מדינה יהודית על שתי גדות הירדן.כדי להשיג מטרה זו יש להקים כוח צבאי יהודי בא"י,תחת פיקוד פוליטי. מבחינה חברתית כלכלית התנגד ז'בוטינסקי בדרכו של השמאל הוא לא האמין במלחמת מעמדות לדעתו היא מחלישה את המאמץ הלאומי ולכן תמך בעזרה הדדית משק פרטי שמבוסס על הון פרטי.

הגוש הדתי

תנועת מזרחי- נוסדה עוד בשנת 1903 ע"י הרבה ריינס אלו הם ציונים דתיים הם נשארו בתוך ההסתדרות הציונית ובתוכה נלחמו על דעותיהם-קיומו של עם ישראל תלוי בשמירת התורה והמסורת ובקיום המצוות ובשיבה לא"י.תנועת מזרחי יזמה את הקמת הרבנות הראשית.תפיסתם החברתית-פוליטית הייתה קרובה למחנה האזרחי.

הפועל המזרחי- נוסדה בשנת 1922 היו קרובים מבחינה אידיאולוגית למחנה הפועלים תמכו בשילוב בין דת לאומיות וסוציאליזם הם הקימו קיבוצים ומושבים רבים בכל חלקי הארץ,יזמה את הקמתה של הרבנות הראשית בארץ.

אגודת ישראל- אלו הם חרדים שהתנגדו לציונות וטענו כי הציונות מונעת את תחיית העם מביאה להתכחשות למה שנאמר בתורה ומביא להתבוללות.מנהיגה התנגדו למוסדות הישוב החדש בא"י ורק בסוף שנות ה 30 התקרבו לעמדת הציונות.הקימו ישוב חקלאי-קיבוץ חפץ חיים.

תחום חברתי-כלכלי:

גדוד העבודה

בשנת 1920 הוקם "גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפדור".הגדוד מנה כ-80 חברים וגדל ל-700 איש תוך שנתיים גדוד העבודה רצה לבנות קומונה כלכלית של עובדים עבריים בא"י,שבה חברים לא יקבלו שכר אלא הצרכים שלהם ימולאו ע"י הארגון בצורה שוויונית כאשר ההכנסות יכנסו לקופה משותפת.
מטרותיו העיקריות של הגדוד היו:התיישבות,קליטת עלייה,הגנה על הישוב,כיבוש העבודה העברית ומימוש ערכים של הציונות הסוציאליסטית.הערכים שלהם היו חיים שיתופיים ועבודת ידיים. חברי גדוד העבודה התחלקו לפלוגות עבודה שהיו מפוזרות בכול חלקי הארץ והחברים בגדוד עבדו בכל עבודה שהתאפשרה כמו:בנין,חקלאות,סלילת כבישים,ייבוש ביצות,הנחת מסילות ברזל ועוד. גדוד העבודה התקיים 6 שנים הוא התפרק בשנת 1926 בגלל חילוקי דעות אידיאולוגיים קשים ומפני שחלק מחבריו מצאו עבודות אחרות רווחיות יותר רובם הצטרפו למפלגות הפועלים הקיימות וחלק מהם שמאלנים קיצוניים חזרו לברית המועצות להקים שם קומונה.זה היה אחד הניסיונות של התארגנות שיתופית.

"הסתדרות העובדים הכללית"

בדצמבר בשנת 1920 הוחלט על הקמת "הסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בא"י" ההסתדרות הייתה מפלגה כלכלית פוליטית וחברתית. עם הקמת ההסתדרות פחתה תלותם של הפועלים בשירותים שסיפקה להם כל מפלגת פועלים בנפרד. ההסתדרות עסקה במגוון רחב של פעולות מצד אחד פעולות שנועדו להבטיח את תנאי הקיום של הפועלים השכירים בערים ובמושבות ואת המשך ההתיישבות ומצד שני פעולות שנועדו לחזק את תנועת הפועלים בא"י. פעולותיה של ההסתדרות באו לידי ביטוי במס' תחומים:

תחום כלכלי- ההסתדרות נאבקה למען זכויות הפועלים,שכרם,תנאי עבודתם. הקימה מוסדות אשראי ומוסדות כלכליים כמו:"בנק הפועלים", "תנובה" שהיה ארגון לשיווק תוצרת חקלאית של ההתיישבות,הקימה את "חברת העובדים" שהיא מסגרת משפטית וכלכלית של הפועלים כמו כן הוקמו מוסדות עזרה ותמיכה כמו קופת חולים כללית. היא דאגה למציאת עבודה לפועלים העבריים.

תחום תרבותי-חינוכי- ההסתדרות השתתפה בעיצוב חיי התרבות של הישוב באמצעות הקמת ספריות ציבוריות ותמיכה בתיאטרון "האוהל", כמו כן הוקמה גם אגודת הספורט "הפועל" ואת רשת בתי החינוך כמו בתי ספר של "זרם העובדים", ההסתדרות תמכה בתנועות נוער כמו "הנוער העובד" והוציאה לאור את עיתון הפועלים היומי ושמו "דבר". תחום ביטחוני- ההסתדרות עזרה בהקמת ארגון "ההגנה" בשנת 1920 להגנת הישוב.

• אם זאת בתוך ההסתדרות היו קונפליקטים בין האידיאולוגיה הסוציאליסטית שוויונית לבין היותה מעביד לבין היותה ארגון לאומי לבין תפקידה כארגון עובדים. כאשר אותם אנשים מעורבים גם בהסתדרות וגם בגופים הפוליטיים השולטים. מההתחלה קיבלה ההסתדרות ביקורת מהשמאל והימין,השמאל חשב שעליה להתרכז רק בארגון הפועלים והימין רצה לשבור את הכוח הפוליטי שלה.

המוסדות הלאומיים

הנהגת הישוב היהודי בא"י נקראה בשם "המוסדות הלאומיים" גף זה הרוכב מ2 חלקים:

1)מוסדות ציוניים-שכללו את המוסדות ההסתדרות הציונית,ההנהלה הציונית ואת הסוכנות היהודית

2)המוסדות המיישבים-שכללו את מוסדות כנסת ישראל והם:אסיפת הנבחרים,הועד הלאומי והרבנות הראשית.

מוסדות ציוניים

א)ההנהלה הציונית- הייתה גוף החשוב ביותר שעמד בראש הישוב בשנות ה20.היא יצגה את כל המוסדות בא"י כמו ההסתדרות הציונית,קק"ל ועוד.המרכז היה בלונדון שם נקבעו ההחלטות העיקריות בתחומי ההתיישבות,כלכלה,חינוך ועלייה.ההנהלה קיבלה שיתוף פעולה מלא מצד ממשלה בריטניה וגם מצד הישוב היהודי בא"י.

ב)הסוכנות היהודית- הוקמה בשנת 1929 וזהו המוסד היהודי שהוכר ע"י חוק בינלאומי בועידת סאן רמו לייצג את העם היהודי בכל העניינים הקשורים להקמת הבית הלאומי היהודי בא"י.מתפקידה לייעץ לממשלה בריטניה בנושאי כלכלה ועוד.

מוסדות מיישבים

א)כנסת ישראל- זהו שמו של ארגון הכללי של יהודי א"י בתקופת המנדט הבריטי.הארגון כלל את רוב בני העדה היהודית חוץ מחרדים קיצוניים. האסיפה הראשונה של הנבחרים לכנסת ישראל התכנסה בשנת 1920. ממשלת בריטניה הכירה בכנסת ישראל בשנת 1928 כמוסד הלאומי של הישוב היהודי בא"י.2 מוסדות עמדו בראש כנסת ישראל:אסיפת הנבחרים והועד הלאומי.

ב)אסיפת הנבחרים- המוסד העליון של יהודי א"י בתקופת המנדט הבריטי. בחירות ראשונות לאסיפת הנבחרים התקיימו בשנת 1929. האסיפה הייתה נציגה של העם היהודי כלפי פנים וכלפי חוץ ודאגה לענייני הציבוריים הלאומיים של היהודים בא"י. רק בשנת 1928 הכירה ממשלת בריטניה באסיפת הנבחרים כגוף הנבחר ע"י כנסת ישראל והוא בעל סמכויות חוקתיות שהוכרו בתחומי פעולתן. עם קום המדינה עברו תפקידה לכנסת.

ג)הועד הלאומי- זהו גוף המנהל והמבצע העליון של כנסת ישראל ששימש כנציגות הישוב היהודי בא"י בתקופת המנדט הבריטי. תפקידו היה להוציא לפועל את ההחלטות של כנסת ישראל לייצג את האינטרסים של הישוב היהודי כלפי שלטונות בריטניה בארץ. הועד הלאומי היה הנציג הרשמי של הישוב היהודי בארץ בענייני דת,חינוך,עזרה סוציאלית,בריאות ועוד.

ד)הרבנות הראשית- הייתה מורכבת מ2 רבנים ראשיים (אשכנזי וספרדי) וממועצת הרבנות הראשית.הרבנות הראשית מינתה רבנים של בתי הדין הרבניים וארגנה את כל המערכת הדתית בישוב.הרבנות הראשית זכתה למעמד פוליטי חשוב לאחר שהבריטים הכירו בנציגותה.