היסטוריה לבגרות/צרפת ויהודי צרפת בין שתי מלחמות עולם/השפעת תוצאות מלחמת העולם הראשונה על צרפת

במלחמת העולם הראשונה צרפת ניצחה במלחמה יחד עם מדינות ההסכמה, אומנם המחיר תמורת הניצחון היה יקר. בעיות קשות צמחו מתוצאות המלחמה שהחלישו את צרפת כלפי פנים (בעיות דמוגרפיות, חברתיות ועוד) וחוץ (מעמדה של צרפת נחלש) עד כדי סכנה למשטר הדמוקרטי. תוצאות המלחמה היו :

דמוגרפיה

צרפת הייתה אחת מהמדינות שספגו את מספר הקורבנות הגדול ביותר יחסית לגודל אוכלוסייתה. כשמונה מיליון מגויסים נשלחו למלחמה ומתוכם כמיליון ושלוש מאות אלף איש נהרגו (10% מאוכלוסיית הגברים הלוחמים). פרט לכך, עוד כ-200 אלף אזרחים נהרגו , כלומר במלה"ע הראשונה מתו כמיליון וחצי צרפתים.

רוב הרוגי המלחמה היו בני שכבת הגיל 18-30, השכבה העובדת, יצרנית ודור העתיד, וכמחציתם נהרגו. בנוסף לכך יש לכולל את כל הנכים, הפצועים מבין הנותרים שכללו כ-3 מיליון איש.

הריבוי הטבעי בצרפת יורד בצורה משמעותית הן בגלל בעיות כלכליות והן בגלל מותם של מיליוני אנשים וכך מוצאת עצמה צרפת עם כ-40 מיליון איש לעומת 65 מיליון גרמניים. בנוסף, בצרפת נולדת שכבת "הדור האבוד", אלו שחזרו מהמלחמה ואבדו את אמונתם במנהיגים וחפשו דרכם לאחר המלחמה הקשה. הפגיעה הקשה בתחום הדמוגרפיה השפיע קשות על התחומים השונים, בעיקר על ביטחון וכלכלה. צרפת נאלצה להתמודד עם כל הבעיות החדשות שנוצרו, להיערך מחדש ולהשתקם, וכל זאת שהסכנה מגרמניה ממשיכה להתקיים, בייחוד בגלל שצרפת עתה נשארת לבדה, ארה"ב פנתה לבדלנות וברטניה למדיניות פיוס. צרפת מוצאת עצמה עומדת לבדה מול גרמניה במלחמת העולם השנייה ומפסידה לה ב-1941.

כלכלה

שיתוק הכלכלה בעקבות המלחמה - שנים של מלחמה שיתקו את הכלכלה הצרפתית מפני שבזמן המלחמה המשאבים הכלכלים מופנים למלחמה ובתום המלחמה המשאבים פונים לתחומים שונים. הפגיעה בכלכלה התבטאה בעיקר בפגיעה בתעשייה ובחקלאות בהם כוח העבודה אבד.

שיקום - בעקבות מלה"ע הראשונה צרפת מאבדת כ-25% מעושרה הכלכלי, פרט לכך עליה לשקם את כל האזורים הנטושים, התשתיות (בעיקר בצפון מזרח צרפת), מפעלים, תעשייה כבדה, צבא ועוד. אזורים כמו אלזס לוריין וחבל הסאר העשירים במחצבים, אותם קיבל בעקבות המלחמה לא עוזרים לשיקום הבעיה.

החזרת כספים – בעקבות המלחמה צרפת הייתה חייבת לאלפי חיילים, אלמנות, יתומים ומשפחות פגועות כספים ומציאת מקומות עבודה שנתפסו. בעיה זו מחמירה עוד יותר כאשר כספי הפיצויים מגרמניה לא מגיעים ועליהם התבססה הכלכלה הצרפתית בהשענות אובססיבית. פרט החזרת כספים לנפגעים, היה על צרפת להחזיר חובות קודמים עוד מהמלחמה אותם לקחה מארה"ב. ומבנקים.

הסכנה שריחפה עדיין מעל צרפת – בתום המלחמה צרפת עדין חששה מגרמניה ולכן הקימה קו ביצורים לאורך הגבול המשותף בינה לבין גרמניה (קו מז'ינו) שעלותו היתה גבוהה. הפחד מפני גרמניה נבע מהתבוסה הקשה שנחלה צרפת בשנת 1871 לגרמנים ובפלישה המידית של גרמניה לצרפת בתחילת המלחמה.

אובדן השקעות חוץ ושווקים בין לאומיים – צרפת איבדה השקעות חוץ כיוון שבחלק מהמקומות צמחו מדינות חדשות או משטרים חדשים, כמו למשל בברית המועצות, שם צמחה המשטר הקומוניסטי שהלאים רכוש והתנגד להחזיר הלוואות שנלקחו בזמן הצאר הצרפתי וכך כ-50% מהשקעותיה ברוסיה הלכו לטימיון. בנוסף לכך, משקעים צרפתים העבירו כספם מהבורסה של צרפת לבורסה של וול סטריס בעקבות המלחמה. צרפת מאבדת שווקים בין לאומי בזמן המלחמה עקב כך שהכלכלה העולמית הרוסה ולכן אף מדינה אינה מייבאת.

חוסר יציבות כלכלית ושחיתות - הממשלה הצרפתית לא הייתה יציבה וכך החלטות שנעשו השתנו והקשו על תהליך השיקום, גביית מיסים ועוד. פרט לכך, ההוצאות על מערכת בחירות נוספת הוסיפה לגירעון בתקציב המתמשך. לכל זאת יש להוסיף את השחיתות הכלכלית, כמו "פרשת סטויסקי", בה בנקאי יהודי מכר את מניותיו במחירים גבוהים ממכירם ולא נשפט עקב קשריו בממשלה.

אינפלציה – על מנת לכסות את הגרעון צרפת הדפיסה כספים רבים שהורידו את ערך הכסף הצרפתי כיוון שהכספים היו ללא כיסוי (כספים שלא באו ממכירת חומרי גלם או מוצרים אחרים).

המשבר הכלכלי בשנות ה-30 – בעקבות נפילת הבורסה בארה"ב בשנת 1929 שהשפיע על העולם כולו ובייחוד על צרפת נסגרים תעשיות, מפעלים ועוד בצרפת וגברה התנגדות לשיטה הליברלית של הרפובליקה השלישית.

ביטחון

על אף שצרפת ניצחה במלחמה עדין ריחפה מעליה הסכנה לפלישה גרמנית נוספת ולתבוסה קלה וזאת כיוון ש:

1. תוקפנות של גרמניה – שורשי ההיסטוריה של צרפת עם גרמניה היו קשורים למלחמות. גרמניה פלשה עוד לפני מלה"ע השנייה לצרפת פעמיים (מלה"ע ה-1 וב-1871) והגיע עד פריז. אומנם, במלחמה נצחה צרפת, אך הרבה תודות לצבאות ארה"ב וברטניה. למרות פחדיה, צרפת חוזרת למצב של שלום מחוסר ברירה להרשות לעצמה מלחמה נוספת.

2. אכזבה מהסכמי ורסאי – צרפת הרגישה שגרמניה לא נענשה מספיק כדי להחליש את כוחה.

3. קו גבול משותף ובעייתי – הגבול בין צרפת לגרמניה היה מישורי ומיושב ולכן היה קל להחדיר דרכו צבא.

4. צרפת לבד – עקב כך שארה"ב פנתה לבדלנות (הסתגרה בעצמה) ובריטניה למדיניות פיוס.

5. מותם ופציעתם של שכבת הגיל האמצעית (18-30) – שהיו כוח הלוחם העתידי של צרפת שנפגעו או מתו במלחמה ובעלי מורל ירוד.

6. מפקדים וכלי נשק מיושנים – המפקדים היו קשישים בני 60 ומעלה, חסרי מקוריות שהשתמשו בטכניקות מיושנות ולא האמינו בטכנולוגיה החדישה שכללה מטוסים, טנקים ועוד שבעיניהם נחשב לכלי עזר לחייל הרגלים ולא ככלי מלחמה. כך הם אחזו בתפיסת עולם מקובעת שבא לידי ביטוי בבניית קו מאז'ינו וגרם למחסור קשה בכסף למימון כלי נשק חדשים או ישנים. לקו היו חסרונות רבים שנבעו בעיקר בגלל קיבעון הגנרלים, כך למשל הם האמינו שצרפת מוגן מפני הגרמנים מכיוון בלגיה בגלל שרשרת הרי הארדנים ונוצר מצב אשלייתי שצרפת מוגנת.

חברתי

מלה"ע הראשונה גורמת למצב רוח לאומי וחברתי קודר, ניכור גובר וכך גם המרירות וחוסר האמון בממסד בעיקר בשל ההרגשה שהמלחמה הייתה לשווא, דבר לא הושג ושצרפת הצטרפה אליה רק בגלל החלטות שגויות של מנהיגיה. החברה החלה להטיל ספק בערכים לאומיים וכך נוצרו מחאות ציבוריות והקמת תנועות פציפיסטיות (תנועות נגד מלחמה) וזרמים חדשים שבאו לפרוץ מוסכמות חברתיות. המצב החברתי והשינויים שחלו בו באו לידי ביטוי בתחומי הרוח, האומנות, פילוסופיה, מוזיקה ועוד.

בשל המצב הקשה, נוצרו בחברה מגמות של קיטוב והקצנה. הימין הקיצוני התחזק ומולו השמאל הקיצוני והקומוניסטים.