היסטוריה לבגרות/ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות העולם/התמורות העיקריות בחיי היהודים בתחומים השונים
תמורות דמוגרפיות
[עריכה]בארצות האיסלם בין שתי מלחמות העולם ישבו כ-800,000 יהודים.
פריסת היהודים בארצות האיסלאם לפי מדינות
[עריכה]| המדינה | מספרם | איפה הם התרכזו |
|---|---|---|
| מרוקו | כ-225,000 יהודים שם היה הקיבוץ היהודי הגדול ביותר | הם היו מפוזרים ברחבי כל המדינה,בעיירות,בכפרים ובערים הגדולות |
| אלג'יריה | כ-120 אלף יהודים | התיישבו בעיקר ב-3 הערים הגדולות:אלג'יר,קונסטנטיו ואוראן |
| תוניסיה | כ-60,000 יהודים | רובם התישבו בעיר תוניס ובאי ג'רבה |
| לוב | כ-30,000 יהודים | בעיקר בעיר טריפולי |
| מצרים | כ-60,000 יהודים | בעיקר ב:קהיר ואלכסנדריה |
| סוריה | כ-29,000 | בעיקר בערים:חלב,דמשק |
| תורכיה | כ-79,000 | בעיקר בערים איסטנבול,איזמיר |
| עירק | כ-150,000 יהודים | בעיקר בערים:בגדד,בצרה,מוסול |
התופעות שחלו באותה תקופה
[עריכה]בתחום הדמוגראפי ניתן לדבר על 3 תופעות עיקריות שחלו באותה תקופה:
1)גידול ניכר במספר היהודים: בין שתי מלחמות העולם האוכלוסייה הכפילה את עצמה.הגידול נבע עקב מספר תנאים:
- שיפור במצב המשפטי והכלכלי של היהודים
- שיפור במצב התברואה
- ירידה בשיעור התמותה
2)הגירה גדולה מהכפרים אל הערים הגדולות
3)מעבר משכונות יהודיות אל רבעים חדשים בתוך העיר
עיראק כדוגמה
[עריכה]אחרי שכבשו הבריטים את המדינה הם הביאו אליה ביטחון.והיהודים שינו את מקום מגוריהם.היהודים היו הראשונים לצאת מחומות בגדאד הישנה והם בנו שכונות פאר יוקרתיות עם בתים פרטיים וגני נוי.
מרוקו כדוגמה
[עריכה]בשנת 1921 האוכלוסייה הייתה 110,000 יהודים ובשנת 1939 האוכלוסייה הכפילה עצמה ל225,000 יהודים
איראן כדוגמה
[עריכה]יהודים רבים היגרו לערים הגדולות טהראן ומשהד
אלג'יריה כדוגמה
[עריכה]באלג'יריה גדל מספר התושבים מ71,000 בשנת 1921 ל125,000 בשנת 1940
תמורות במעמד המשפטי
[עריכה]ככל שהשליטה הקולוניאלית הייתה ישירה יותר כך השתפר מעמדם המשפטי של היהודים,הם כבר לא היו נתינים.אך לעומת היהודים מעמדם של המוסלמים נותר ללא שינוי והם עדיין נחשבו לנתינים.השיפור במעמד המשפטי של היהודים גבה מהיהודים מחיר,המחיר היה התעצמות הנתק בינם לבין האוכלוסייה המוסלמית,שכן לפני כן היו בין היהודים למוסלמים יחסים טובים.
התמורות העיקריות היו:
- מגמה של ביטול מעמד ה"דימי"-בני חסות.
- קבלת אזרחות ליהודים כבודדים,כקבוצות או לכל היהודים בשונה מארץ לארץ.
- שינויים בחוקה שהבטיחו שוויון לזכויות במספר מדינות
אלג'יריה כדוגמה
[עריכה]מתוקף חוק כרמיה שהתקבל בשנת 1870 הוענקו ליהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית שווה.הגורם העיקרי לכך היה שיהודי צרפת שקיבלו גם הם שוויון זכויות בצרפת פעלו למען אחיהם יהודי אלג'יריה שגם להם יינתנו אותן זכויות כמו להם.חוק כרמיה הפר את האיזון בין היהודים למוסלמים במדינה,הם עברו ממצב שבו היהודים היו תחת חסדי המוסלמים למצב שבו המוסלמים הם נותרו במעמד נתינים והיהודים הם שווי זכויות.זה גרם לגילויי שנאה בין היהודים למוסלמים בשנת ה-30.
לוב כדוגמה
[עריכה]השלטון הקולוניאלי לא שינה את מעמדם המשפטי של היהודים,בשנות ה-20 לא חל שום שינוי במצב היהודים. אך בתחילת שנות ה-30 האיטלקים החלו לאכוף את המדיניות הפשיסטית לגבי היהודים. למרות כל המחאות היהודים אולצו ללמוד בבתי הספר ולפתוח את עסקיהם גם בימי שבת. היהודים חששו מה יהיה הצעד הבא של איטליה כלפיהם.
תמורות במעמד הקהילה
[עריכה]אוטונומיה תרבותית ודתית עד לחדירת הקולוניאליזם
[עריכה]רוב הקהילות היהודיות בארצות האסלאם נהנו מאוטונומיה דתית ותרבותית עד לחדירת הקולוניאליזם. זה התבטא בהקמת מוסדות חינוך ומערכת בתי משפט עצמאיים. מעמד הרבנים היה חזק גם בגלל התמיכה של השלטון המוסלמי וגם בגלל הכבוד שרכשו להם בני הקהילות היהודיות בגלל הידע והניסיון שלהם.
התמורות העיקריות שחלו במעמד הקהילה היהודית
[עריכה]- החל תהליך של דמוקרטיזציה שהביטויים לו שהוקמו פרלמנטים או מועצות לקהילות היהודיות אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות .לדוגמה: באלג'יריה הוקמו הקונסיטוריות
- שיתופם של היהודים במוסדות הניהול והייצוג של המדינה: היהודים היו כעת חברים בפרלמנטים של חלק מהמדינות. התופעה התרחבה בעיקר לאחר מלה"ע הראשונה. הדבר היה נפוץ בעיקר בעירק,אירן ותורכיה.
- החל תהליך של מיסוד המוסדות של הקהילה היהודית,מוסדות כגון:חינוך,בריאות וסעד.
- קמו גם מוסדות חדשים,כמו: התנועה הציונית
- עקב תופעת ההתמערבות חלה היחלשות בין הזיקה של היהודית למסורת והקהילה שלהם דבר שפגע בקהילה היהודית.
אלג'ריה כדוגמה
[עריכה]הוגבר הפיקוח על הקהילה היהודית והמבנה המסורתי שלה התערער עקב הקמת הקונסיטוריות אשר הגדירו את מדיניות החיי הקהילה היהודית בצרפת.הקונסיטוריות היו כפופות להחלטות שהתקבלו בפריז.והם הגבירו את הפיקוח הישיר של השלטונות על הקהילה היהודית,בתחילה זה לא השפיע על הקהילה היהודית באלג'ריה אך בהדרגה גם הם שותפו בקונסיטוריות השפעה שנגמרה בשנת 1905 עם הפרדת הדת מהמדינה.
תוניסיה כדוגמה
[עריכה]היהודים ביקשו להקים קונסיטוריות אך בקשתם נדחתה(בגלל הטענה שבאלג'יריה לאחר שהוקמו הקונסיטוריות התחוללו מהומות).במקום זאת הוקמה בה מועצה שניהלה את ענייני הקהילה.
לוב כדוגמה
[עריכה]האיטלקים הקימו מועצה אחת לכל הקהילות היהודיות בלוב.כל היהודים חויבו להשתייך אליה אך רק איטלקים יכלו לבחור בה ורק מי שידע איטלקית יכול היה להיות ראש הקהילה.המועצה הגבילה את סמוכויות בית הדין הרבני ונכפה על היהודים מינוי רב איטלקי.
מרוקו כדוגמה
[עריכה]למעט סמכויות שיפוט בעייני אישיים ניטלה מהקהילה היהודית כל סמכויות השיפוט.
עיראק כדוגמה
[עריכה]היהודים זכו לייצוג בפרלמנט העירקי.בשנת 1925 8 מושבים היו של היהודים מתוך 88.יחזקאל ששון היה שר אוצר בממשלת עיראק ב1923-1929.
תמורות בתחום החינוך
[עריכה]התמורות העיקריות
[עריכה]הוקמה רשת בתי ספר של חברת כי"ח(כל ישראל חברים-"אליאנס").הם הוקמו עקב רצונם של יהודי צרפת להפיץ את התרבות הצרפתית ולהאיץ את ההשתלבות של היהודית בארצות האיסלאם בחברה המודרנית. הפעילות בבתי הספר הייתה בשפה הצרפתית.התרומות של הפעילות החינוכית הזאת היו ליצירת שכבה משכילה יהודית והשתלבות של היהודית בחברה הסובבת אותם כפי שקרה במדינות אירופה הדמוקרטיות,אך בניגוד אליהם במדינות האיסלאם היהודית נשארו קבוצה אתנית נפרדת.
- היו עוד מספר תמורות בחינוך:הוקמו בתי ספר חדשים בפיקוח הקהילה,חל גידול במספר בתלמידים היהודים שלמדו בבתי הספר הנוכריים או במיסיון.בנוסף נעשה שילוב של בנות יהודיות בבתי הספר.
- הקהילה היהודית נחצתה בין אלו ששלחו את ילדיהם למוסדות חינוך לא יהודיים ובין אלה ששמרו על התרבות היהודית-ערבית,חלק מהרבנים ראו בבתי הספר של כי"ח כאמצעי לגשר בין שתי הגישות השונות אך בפועל זה רק יצר עימות עם המסורת והדת שהייתה מקובלת עד אז.
- קמו אגודות ותנועות נוער ששילבו בפעילות החינוכית שלהם פעילות צופית בחיק הטבע.
תוניסיה כדוגמה
[עריכה]בשנת 1878 הוקם בית הספר הראשון של "כל ישראל חברים" בתוניס.זה ציין את ראשית חדירת התרבות המערבית לעולם תושבי תוניס.עפ"י ההשקפה המערבית קיבלו המורים את הכשרתם בפריס.
אלג'יריה כדוגמה
[עריכה]באלג'יריה פעלה תנועת הנוער "האיחוד העולמי של הנוער היהודי" שפעלה לחיזוק הזהות היהודית ולביסוס קשרים בין בני הנוער בקהילה היהודית.
תמורות בתחום הכלכלה
[עריכה]התמורות העיקריות
[עריכה]- היהודים עברו מעיסוקיהם המסורתיים למקצועות חדשים אשר חייבו השכלה.למשל:פקידים של המדינה,רפואה,עריכת דין ורוקחות.הם גם השתלבו בחיי המסחר הבנקאות והעיתונות.
- השינויים התעסוקתיים הללו הובילו לכך שהייתה עליה בשיעור השכירים היהודים שהשתלבו בתעשייה העירונית והביאה ליציאת נשים לעבודה.
- לא אצל כל היהודים היה השינוי התעסוקתי הזה.נוצרה שכבה של יהודים שריכזו בידיהם עוצמה כלכלית רבה.זה גרם לניתוק וקיטוב בין היהודים בקהילה וגם הגדיל את הנתק בין היהודים והמוסלמים.
השינוי שחל בתעסוקה של היהודים לא הורגש אצל כולם,נוצרה שכבה של בורגנית יהודית חדשה שריכזה בידיה את רוב העוצמה הכלכלית מה שגרם לפערים בקרב הקהילה היהודית.יהודים שנדחקו מעיסוקיהם המסורתיים ונשארו ללא תעסוקה נפגעו מהתמורות הכלכליות
עירק כדוגמה
[עריכה]הקהילה היהודית בעירק, אשר הייתה תחת חסות בריטית, צמחה כלכלית באופן ניכר.הבריטים נזקקו לאנשים כמו היהודים בוגרי ה"אליאנס" אשר הועסקו כפקידים באגפי המינהל לענייני כספים,דואר,רכבת,נמלים ומכס.רוב הפקידים במקומות הללו היו יהודים.בנוסף היו חברי סנט יהודים רבים וכמו כן אנשי כספים ובנקאים מעולים וסוחרים יהודים רבים.
אלג'יריה כדוגמה
[עריכה]באופן כללי מצבם של יהודי אלג'יר השתפר.אחוז היהודים שעסקו במקצועות חופשיים מקרב היהודים היה קרוב ל-9%.