אירופה בעת החדשה המוקדמת/שינויים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים באירופה במאות השש עשרה והשבע עשרה

רענון

בשיעורים הראשונים תארנו את המבנה החברתית, הדמוגרפי, המשפחתי ב-1500, השנה של תחילת הדיון. שרטוט סטטי של מספר אנשים. עתה נחזור אל המספרים ונראה את השינוי בין 1500-1800. (בקיצור נמרץ) שנת 1500 חיים באירופה כ-60 מיליון איש. הרוב המוחלט במערב אירופה ובכפרים (מעל 90% מהאוכלוסייה).

בעלות על אדמה

באירופה מנהל מנהג של בעלויות על אדמה, כלומר, אפשר להיות בדרגות שונות של בעלות על אדמה, החל מ:

1. שכיר פשוט יום וצמית (ללא זכויות)
2. הסדרים של מידה מסוימת על אדמה
3. בעלות מלאה על אדמה.

כלל שאנו מתקדימים יותר לאזורים הנידחים, הספרא של אירופה, כך בפועל הבעלות של האיכרים על האדמה גדולה יותר כי באזורי מזרח אירופה (ד' פולין, אוקראינה) אין שלטון ולכן אין רישומים.

בצפון מערב אירופה (סקנדינביה ואנגליה) – יש רישומים ושלטון מרכזי אבל הם אזורי ספרא ולכן הבעלות של איכרים היא מלא או כמעט מלאה.

במרכז דרום אירופה, האזורים היותר מיושבים של אירופה – פחות בעלות או בעלות באופן סמלי. מסורות מקומיות מכתיבות סוגי שונים של בעלות כשבהכללה אין בעלות של איכרים על אדמותיהם והם מעבדים אדמות ששכרו מאדון פיאודלי או מאצילים. גם אם הם קיבלו בעלות מלאה יותר, הבעלות בכתובים היא לא מלאה.

דוגמא מובהקת לבלבול הזה היא של איכרים צרפתים. בעקבות הדבר השחור שפקדה בשלהי ימי הבניינים, רוב האיכרים הצרפתים וחלק מהגרמנים קיבלו למעשה עצמאות ובעלות על אדמה כיוון שהם סרבו לעבוד את אדמת האדון, אלא אם הוא יעניק להם אדמה שהיה בעלותם הפרטית. מנד, הם היו צריכים לשלם מדי שנה, "מס סמלי" לאדון בכדי להפגין ולו בצורה סמלית בלבד את המשך הקשר של אי עצמאותם.

מבחינה כלכלית אפשר לטעון שהם כמעט בעלים פרטים כאשר הם צריכים לממן פעם בשה סכום זעום לאדון.

משפחה

תמותה רבה, סכנה שמשפחה שלמה תחסל תמידית, מספיק יותר משנה קשה (שטיפונת, חורף קשה, בצורת) שתגרום לגל תמותה (אלפי מתים ולפעמים משפחות שלמות) ענקית בעיקר של תינוקות וילדים.

המשפחה האירופית היא גרעינית (קרובי משפחה אינם גרים תחת אותה קורת גג) ורשמית מונוגאמיים (על פי חוק אירופה, גבר רשאי להינשא לאישה אחת) אם כי הוא מחזיק פלגשים.

גיל הנישואים באירופה עוד מתקופה מוקדמת גבוה משאר החברות בעולם מכיוון :

1. ככל שגיל הנישואים גבוה יותר, כך אפשר להטיח את מידה מסוימת של ביטחון כלכלי לזוג הינשא
2. כנראה גיל נישואים גבוה מאפשר מידה מסוימת של פיקוח על הילודה. ככל שהאישה מבוגרת יותר כך יש לה פחות שנות פוריות.

חלק משמעותי מהותי של אירופה אינו מתחתן אף פעם בעיקר נשים (10% מאוכלוסיה) כיוון שהן עניות מלהתחתן. חלק מהם נשלח למנזרים, אחרות עניות בעירים. גם בגברים יש אחוז גבווה של לא נישאוים רובם אנשי כמורה וחלקם בנים עודפים שהמשפחה החליט עקב המסורת המקומית לא לחלק את הרכוש בין הבנים (הם ללא כולם או על שולחן אחיהם)

1500 גאנוה, וליציה,דינפולי, עשירות מסחר בין לאומי שמתנהל עם המזרח דרך העיר הגדולה ביותר באירופה – קונסטינופול (שאינה חלק מאירופה הנוצרית). ערים גדולות (מעל 20 אלף איש). בתקופה זו רומא, פרג ,פריז בהמשך מדריד – ערים שבהן מתחילה להתייצב חצר של מלך וסביבה מרכז של בירוקרטיה של מדינה שהופכת לריכוזית, מודרנית יותר. כלומר יש ריכוז של כוח אל עיר אחת שהופכות להיות עשירות בהון ובאנשים, זאת כיוון שהמסחר גדל עקב כך שהחצר המלכותי זקוקה לספקים מוצרי מותרות, פקידים, בנאים, משרתים, נהגים. הערים גדולות גדלות בקצב שגדל לאורך הזמן.

עד כה ציירנו תמונה סטטית של אירופה בשנת 1500, מעתה נציג את השינוי שהתרחשו במהלך 300 השנים הבאות עד 1800. ניתן לחלק תקופה זו, 1500-1800 לשלושה תקופות, תקופות עליה, יציבות ועליה מהירה.

תקופה ראשונה: עד 1420-1590 ממשיך גידול דמוגרפי.

תקופה ראשונה, גידול שהחל מ-1420 סוף מגיפת דבר שחור. מגיפה השחורה חיסלה 1/3 מהתושבים באירופה ובחלק אף ממחצית האוכלוסייה.

כתוצאה מכך יש מספיק אדמות להכיל את הנותרים. מספר התושבים גדל בזכות לתזונה הטובה. יש הגירה לעיר שגדלות מהר יותר, בזכות התאוששות כלכלית מהדבר השחור. כל עיר זקוקה לידים עובדות וכן גדילת מנגנוני השלטון.

1590-1720 קיבעון דמוגרפי. מזרח ומרכז אירופה אף ירידה במספר אנשים

מודל תומאס

בסוף המאה ה-16 הגידול עוצר. הגישה הקלאסית לתופעה זו הוצעה כבר בסוף המאה ה-18 על ידי פילוסוף, כלכלן הסקוטי תומאס מלתוס שטען שגידול האוכלוסייה מגביל את הלחץ על התוצר (אדמה, מזון) עד לרגע בו האדמה אינה מסוגלת יותר להאכיל את כל התושבים. לכן מחלה תמותה שתגדל עד ששוב יהיה מספיק מזון לכל האוכלוסייה וחלילה. לפי מודל זה חברות תקועות תמיד בתוך מעוין. ברור שהמודל הוא עבור מדינות בהם אין גידול במשאבים, כלומר שכמות התוצר זהה .

היום הגישה המחקרית לא מעניקה את אותו משקל כפי שיוחס בעבר למודל התומאסיוני ("על עקרון האוכלוסייה"). היום טוענים שחברות נשארות תקועות לא בגלל מוגבלות אלא מעניקים משקל לאלמנטים "חריגים" כמו מחלות, אי יציבות שלטונית ועוד.

תקופת הקרח הקטנה

כמו גם, בשנת 1500 יש להוסיף תהליך נוסף שהתרחש בין השנים 1560-1550 ל-1700, תקופת הקרח הקטנה. במחצית השנייה של המאה ה-16 יש ירידה באקלים של העולם ב-2-4 מעלות , שנמשך כ-150 שנה. בעקבות כך החורף ארוך, הנהרות קופאות למשך זמן רב, זרעים נרקבים בשדות ועוד.

ההסברים שניתנים לתופעה

באמריקה במרזח ארה"ב של היום, בעיקר בין פלורידה למרילנד או פנסילבניה חיים שבטים אינדיאנים שנודדים מאזורים שונים בגלל שהם מגדלים תירס שלוקח משאבים גדולים מאדמה. בזמן שהם עוברים לאזור חדש הם שורפים יערות. למשך תקופות יש גלים של שריפות יערות. בעקבות הגעת האדם הלבן לאמריקה, האינדיאנים חולים והביעור מפסיק, פחות תחמוצת חמצן באוויר, הפוך מאפקט חממה.

1720-1800 גידול מהיר במספר התושבים.

ב-1720 מחל, (1) גידול מהיר מאוד שקשור (2) בהגירה גדלה לעיר ומעבר לים, בראש והראשונה לאמריקה, בין 3.5 ל-5 מיליון אירופאים 1600-1800 עוזבים לאמריקה. (3) העלמות סופית של הדבר מיבשת אירופה.

כתוצאה מכך בשנים אלו יש באירופה מעל ל-120 מיליון תושבים (ב-1500 כ-60 מיליון), יותר מפי 2 מ-1500. רובם איכרים אבל כ—10% חיים בעירים גדולות (מעל 20 אלף תושבים).

• פריז גדלה מ-100 אלף ל-600 אלף.
• לונדון גדלה מ-100 אלף ל-860 אלף.

שינוים בכפר

נבדיל בין מערב למזרח אירופה

מערב אירופה

איכרים מצליחים קונים מאיכרים מצליחים פחות אדמות. דנו בנושא הבעלות ומורכבותו, במצב כזה איכר יכול לרכוש אדמה מאיכר אחר על אף שהוא עדין כפוף לאציל. מכל מקום, הם מגדילים את הנחלות שלהם ואילו הבעלים הקודמים:

1. הופכים לשכירי יום על האדמות של הקונה
2. עוזבים לעיר או לאמריקה.

גידור - במקביל, אצילים ומתעשרים עירונים חדשים קונים אדמות ובהמשך, משתלטים על שטחים ציבוריים כמו הנחל (דיג) והיערות (עץ לאש, שמן מאגוזים), שדות מרעה (קאומן Cowman). מה שמוביל לפער הולך וגדל בין אנשים. תהליך התרוששות מתחזק במחצית השנייה של המאה ה-18.

מזרח אירופה

אין בעלות באירופה כי אין מדינה מסודרת. כעתה כשמחל סדרים על ידי משפחות אצולה או המדינה באמצעות אנשי העלית שלה, מתחילים כוחות אלו להשתלט והופכים אותם לצמיתים. הם מוצמתים לקרקע ומחויבים בעבודות שירות 5-6 ימים בשבוע ללא שכר, לפעמים תמורת יבול, מה שמאפשר לבעלי הקרקע הגדולים במכרז אירופה להשקיע מעט בשיפור טיוב האדמות והיצור שלהם כיוון שיש להם כרווח גדול הנובע מכוח אדמה חינם שמוביל לפיגור כלכלי הולך וגדל של מזרח אירופה לעומת מערב אירופה.

במזרח אירופה איכרים אינם רשאים להגר לערים (מוצמתים) ואין בידם הכסף בכדי להשתחרר מהצמיתות (5-6 ימים עובדים). בשעה שהצמיתות כמעט נעלמה לחלוטין מאירופה משלהי ימי הביניים מאירופה. לכן לערך בשנת 1500 אין צמיתות באירופה כיוון שבמזרח עוד לא הגיעה הצמיתות ואילו במערבה נגמרה.

בתקופה בה לאיכרים באירופה יש זכות משפטי כלשהי, איכרי מזרח אירופה מאבדים אותה.

כאמור ציינו שאנשים רכשו אדמות במרכז ומערב אירופה. ניתן להעריך שמי שברך מהכפר לעיר והצליח לא ירצה לחזור לכפר. מה הוא המניע של בורגני עירוני לחזור לעבוד/לגור בכפר? מי הם הבורגנים הללו שקונים אדמה חקלאית ולמה? כשברור שהרווחים ממסחר גדולים מרווחי חקלאות.

בכדי להבין זאת נחזור לגידול בשנת 1500 שנבע:

1. גידול במסחר ומסחר בינלאומי.
2. היווצרות מנגנוני שלטון – ערים בהם ישבה חצר מלך גדלו יותר פריז (פי 6), מוסקבה (מ-30 אלף ל-150 אלף), ברלין (פי 8) מדריד וינה (פי 5), פרג (פי 4, מ-20 אלף ל-80 אלף), לונדון.

חלק מגידול זה נבע מצרכי חצרות המלכים או מדינה שמחלה להיות ריכוזית המצריך משפטים, משכילים, ועוד. המצרכים יצרנים, לבוש, מזון ועוד. כל אלו מביאים רווקים מהכפרים חסרי אדמה (אחים זוטרים, האדמה נמכרה). ב-10% האחוז בערים אירופה הם רווקים משרתים. 30% אחוז הן נשים משרתות. נוצרת שכבה עצומה של ענים.

עוני של נשים

הכנסת נשים בעיר נמוכה מ-1/3-1/2 מהכנסת גבר, גם אם היא עושה את אותה עבודה כמו הגבר. הנימוק לכך הוא שאישה לא אמורה להיות ראש משפחה ולחיות לבד, אלא להיות תחת מרות גבר ולכן אינה מפרנס יחיד. כתוצאה מכך נשים עניות יותר מגברים. רבות מהנשים זקוקות להכנסה, מקור נוספים היו:

1. הנפוץ תוויה Spinners שממנו לקוח המילה "אישה טווה" והקשר לאישה רווקה (Spinster). רווקה חייבת את פרנסה – לטוות.
2. זנות – בתקופה זו זנות הייתה מקצוע זמני, נשים יכלו לעבור עיר וכן הסטיגמה פחות קיימת (החלה מהמאה ה-19 בה החלו לדבר שבזונה קיים משהו מהותי שקיים בה). לאחר צבירת הון הנשים היו משתלבות מחדש כמשרתות וכו'. רוב הזנות התחתנו ומקומות משפחה. לרב הן נשים שהגיעו מאזורים נידחים באירופה, חסרות השכלה.
   • איריות בלונדון
   • ספרדיות בצרפת
   • החל מאמצע מאה ה-19, בנות יהודיות מפולין, אוקראינה רומניה ודרום אמריקה בכל אירופה.

בראש הסולם החברתי נמצא הבורגנות שקשורה למסחר או לשירות המלך. המסחר של הבורגנות הגובה הוא מסחר של מותרות. מהלך מאה ה-17 וה-18, ערים שמשמשות כעירי מסחר בים האטלנטי מתפתחות בקצב המהיר ביותר. מסחר האטלנטי עבדים, טבק, קפה, כותנה ועוד. ערי כמו לונדון, בורדו, אמסטרדם, גיבסון שמנהלות סחר עבדים עם אמריקה ואפירקה גדולות מאוד. בתי פאר בערים אלו הם בת סוחרים שגדלים מהים האטלנטי

ערים שהיו ידועות במסחר בים התיכוני כמו וינה, וניצה נפולי ועוד יורדות בחשיבותם. כך, במחצית המאה ה-18 וינציה הופכת לעיר רומנטית (שעתידה מאחוריה).

פקידות מלכותית

פקידות המלוכה היא מקור הכנסה של העיר, גדולה ובזכות נע המסחר. פקידות עירונית זו משירות המלך, לרב בני סוחרים עילת ולעיתים בני איכרים. הם משקעים את כספם לקנית משרה מלכותית. המשורות מעניקות שכר נמוך ו"מתנות" תמורת שרות. כמו גם קיימות משרות המעניקות תואר שגם מספר גדל ככל שהמלך דרוש יותר כסף. מבחינת נתונים כלכלים מספים, האצולה הופכות להיות פחות עשירה מבורגנים עירונים, העושר הגדול בידי הסוחרים. עם זאת האצולה מביאה כבוד ועבור האליטה המסחרית, כבוד חשוב מכסף. לכן משפחות בורגנים ופקידים מוכנים לשלם הון כדי שהנכד יהפוך לאציל וכן רוכשות קרקעות המהווה מרכיב מתואר האצולה.

בהדרגה, חצית שיה מאמה 18 מתרחשים שני תהליכים במקביל :

1. הבורגנות המסחר והפקידות הגבוה מתחתנים יחד.
2. סוחרים עשירים, בני השדרה השלישית, קונים לבנות חתנים בעלי תואר אצולה עניים. מלכי צרפת עושים זאת במאה ה-16 כשמתחתנים עם משפחת מדיצ'י.

נוצרות שכבה חברתית שבה אצילים וסוחרים עשירים מחותנים זה עם זה. אצילים שאסור לעסוק במסחר משקיעים כסף אצל קרובי משפחה שישקיע את הכסף. בהשפעת קרל מרקס, טען שב-1500-1800 נוצרת הבורגנות הקפיטליסטית (יצרית הון ומשקיעים אותו חזרה ליצירת הון נוסף). המודל המרקסיסטית טוען שיש שכבה חברתית חדשה, בורגנות הקפיטליסטית כשמולה חברה פיאודלית שוקעת. האצולה הפיאודלית עדין שולטת בפוליטיקה, אבל הכוח הכלכלי אינם בידיהם, אלא בידי סוחרים בורגנים, הקפיטליסטית בינלאומי.

מודל שאנו הצגנו שונה מזה

1. שכבה חברה כשבורגנים ואצילים מתחתנים יחד והופכים לשכבה אחת של נכבדים.
2. לא קפיטליסטית, אלא ברכישת סמלים סטאטוס שידמו אותה לשכבה אצולה.

אם זאת מודל זה אינו מציע שתקופה זו אינה תקופת מעבר לקפיטליזם. עשירים ואצילים שהשקיעו כסף לקנית אדמות היו בעלי יכולת רווח כספי גדול ולכן היו יכולים להסתכן כמו לגדל גידולים שונים (תפו"א, תירס, חיטה ועגבניות) ניסיון טיוב האדמה (שינוי כמות האדמה שהייתה בור). הון מספיק בכדי לבנות תעלות ניקוז והשקיה, הפיכת חלק מהאדמות למערה, יבוא חומר דישון חדש (צואת ציפורים) . כלומר, ההון לשיפור ההון נמצא בעיקר בנחלות.

מזרח אירופה

מדוע האצילים לא ישקיעו הון במזרח אירופה? מה שקרה הרבה פחות ככל הנראה עקב שהון עצום כבר ממילא (כוח עבודה חינם). יש ביעור יערות, מבשלות בירה ויין שרוף. כיוון שהאיכרים אינם רוצים לעסוק בכך והבורגנות במרכז ומזרח אירופה קטנה, בעלי אחוזות מיבאים יהודים ממרכז ומערב אירופה שינהלו תיעוש של האחוזות.

בשנת 1800, הרוב המוחלט של אירופאים ענים 85% גרים בכפרים והלחץ על האדמה הולך וגדל:

1. גידור וקנית יחידות חקלאיות על ידי מספר קטן של אנשי קרקעות.
2. ירידה גדולה בתמות אירופה. אין שינוי רפואיים, אך, כן הדיטה (בעיקר תפו"א שם קץ לרעב מחזורי באירופה). היסטורי גרמני אמר שני הדברים שהתרחשו באירופה החשובים במאה ה-18 המצאה המשקל הנסוג ותפו"א שגרמו ל:
   • הקטנה במספר הריונות.
   • ההבטחה שמי שנולד יותר בחיים.

מחירי המזון באירופה גדלים עקב מספר האוכלוסייה באירופה. הקטנת תמותה גורמת להגדלת העוני ולהגדלת ההגירה לעיר. מחירי מזון בעיר גדלים. משל בערב המפכה בפריז, עשרות איכרים עניים מגיעים 1788-9 ולכן בשנה לאחר מכן 1789. עקב ההגירה הגדול אין מספיק מזון, מחירי מזון גבוהים, מחסור בתעסוקה שמוביל למהפכה.

מבנה משפחה

1. משגל נסוג
2. רפורמציה - לותר וקלווין ביטלו את מעמד הכמורה וטענו שעל האדם להינשא כדי שהיצר המשפחתי ימצא פירוקו במסגרת המשפחתי. במקום פרישות מינית, קיים עתה "אידיאל הרמוני" בין הזוג שבין היתר מתבטא במין. גם הכנסייה הקתולית שהדגישה בימי בינים וטענה שיחסים בין בעל-אישה זה חטא, משנה את גישתה ואומרת שקיום יחסי מין בין בעל-אישה אינו חטא, לא ערך חיובי (כמו אצל הפרוטסטנטית) אך גם לא חטא. לא חיובי אצל הקתולים – עקב החטא הקדום. דגש להרמוני בין הזוג. משפחה פטריארכאלית. ההרמוניה מתרחשת בציות האישה, אוהבת אותו, ניהול משק בית ברוח נוצרי, גידול הילדים ואילו הבעל לאוהב, לחנך אותה. בחברות פרוטסטנטיות מותר להתגרש ואילו בחברה הקתולית לא.
3. משפחה גרעינית והומוגנית – משפחה עד 1600-50 הם האנשים שחיים תחת ראש משפחה (FATAFAMILLIES) לכן המשרתים יתייחסו למשפחה כאש הם מדברים על אותם אנשים שחיים תחת אותה קורת גג שלו. כעת המשפחה מקבל את המשמעות "שלנו", קרבת דם ראשונה ומהווים משפחה גרעינית. בנושף, יש הפרדה בין קרובי הדם למשרתים (שמובילים עלית גג או מרתף מקום מרגלות מיטת האדון). נוצרת אינטימיות בתא המשפחתי והשקעה כסף בו, והבחנה מי בו. בהמשך רב המשרתים יצאו מהבית ויחו בבתים של ענים.
4. בכפר אחוז הלידות מחוץ נישואים 0.2%, ואילו בחברה העירונית (1800) 5% - המעבר לעיר מפרק את מנגנוני הפיקוח של ההורים על מי מקימים הילדים יחסי מין. בעקבות כך, הנשים שנכנסות להריון חסרות דמות שיכולה להגן ולבקש מהורה האב שיישא את בנו לבתו. גידול משמעותי. פעמים בערי נמל מגיע ל-15%. תופעת הממזרים תהיה "בעיה" במאה ה-19.

מקורות חיצונים

שניונים

• D. H. Pennigton, Europe in the Seventeenth Century, 2nd edition, London & New York, 1989, 1993. Chapter 3
• T. Munck, Seventeenth Century Europe: 1598-1700, London, 1990. Chapter 3