ביוטכנולוגיה/שיטת ELISA בתמיסה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: השיטה מיועדת לקביעת נוכחות אנטיגנים בתמיסה והיא מתאימה רק למצבים בהם האנטיגנים (האנטיגן שאנו רוצים ל... |
משני |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
כלומר, במערכת ניסוי כזו צבע יתקבל רק אם שני אנזימים (E1, E2) נמצאים בסמיכות זה לזה. מצב זה יקרה רק כאשר שניהם קשורים לאפיטופים שונים על אותו אנטיגן. |
כלומר, במערכת ניסוי כזו צבע יתקבל רק אם שני אנזימים (E1, E2) נמצאים בסמיכות זה לזה. מצב זה יקרה רק כאשר שניהם קשורים לאפיטופים שונים על אותו אנטיגן. |
||
<div style="text-align: center;"> |
|||
<math> |
|||
E_1 \xrightarrow{E_1+S=P_1} P_1\xrightarrow{S_{p_1}+E_2=p_2} \color{yellow}P_2 |
|||
</math> |
|||
</div> |
|||
[[קטגוריה : ביוטכנולוגיה]] |
[[קטגוריה : ביוטכנולוגיה]] |
גרסה אחרונה מ־20:16, 11 בספטמבר 2010
השיטה מיועדת לקביעת נוכחות אנטיגנים בתמיסה והיא מתאימה רק למצבים בהם האנטיגנים (האנטיגן שאנו רוצים לבדוק אם הוא קיים) נושאים 2 אפיטופים שונים אשר נגדם יש לנו נוגדנים.
הוספת 2 אוכלוסיות נוגדנים מובילה לקישור של נוגדנים מובילה לקישור של נוגדן לאתר המתאים לו, וכל אוכלוסיית נוגדנים מסומנת באנזים אחר.
הוספת הסובסטרט כנגד ה-E1 גורמת ליצירת התוצר P1.
- 1P הוא סובסטרט של 2E.
- 2E מייצר את התוצר 2P – הוא צבעוני.
כלומר, במערכת ניסוי כזו צבע יתקבל רק אם שני אנזימים (E1, E2) נמצאים בסמיכות זה לזה. מצב זה יקרה רק כאשר שניהם קשורים לאפיטופים שונים על אותו אנטיגן.