לטינית/שם עצם/מבוא

כשאומרים בעברית "האיש רואה את הילד", ברור לכולם שהאיש הוא מבצע הפעולה ולא הילד. לו היינו מחליפים בין האיש והילד – "הילד רואה את האיש" – ברור היה שהפעם האיש הוא הנראה, לא הרואה. בעברית, ההסתמכות על תבניות מקובלות לסדר המילים במשפט מאפשרת להכריע מי משמות העצם מתפקד כנושא ומי כמושא. בלטינית, לעומת זאת, חשיבות סדר המילים בקביעת משמעות המשפט קטנה בהרבה. כדי לציין את תפקידו התחבירי של שם עצם כלשהו במשפט, הלטינית משתמשת במערכת יחסוֹת.

מערכת היחסות

"יחסה", בפשטות, מציינת תפקיד תחבירי במשפט. תופעת הנטייה אינה נפוצה בעברית, מלבד במקרים בודדים (כגון סמיכות וצורות כינויי גוף – למשל, "אני" ו-"אות"). בלטינית קיימות שש יחסות עיקריות:

• Nominativus: יחסת הנושא ("האיש");
• Genitivus: יחסת השייכות ("של האיש");
• Dativus: יחסת המושא העקיף ("לאיש" או "עבור האיש");
• Accusativus: יחסת המושא הישיר ("את האיש");
• Ablativus: ליחסה זו מספר תפקידים רב, כמו למשל ציון אופן ביצוע פעולה ("על ידי האיש");
• Vocativus: יחסת הפנייה הישירה ("איש!"). צורה זו זהה לצורת הנומינטיבוס מלבד במקרה בודד, אליו נגיע בהמשך.

בדומה לפעלים, שמות עצם נוטים על ידי הוספת סיומות לשורש. לשמות עצם יש חמש תבניות הטיה (הנקראות declensions, להבדיל מהטיית הפועל, הנקראת conjugation). ההבחנה ביניהן מתבצעת לפי סיומת הגניטיבוס (אין צורך ללמוד את הרשימה כרגע):

• הטיה ראשונה - סיומת גניטיבוס: ae-
• הטיה שנייה - סיומת גניטיבוס: i-
• הטיה שלישית - סיומת גניטיבוס: is-
• הטיה רביעית - סיומת גניטיבוס: us-
• הטיה חמישית - סיומת גניטיבוס: ei-

בנוסף, כמו בעברית, לשמות עצם משוייך מין דקדוקי: זכר (m), נקבה (f) או סתמי (ניוטר: n). שימו לב שלא תמיד קיימת הקבלה בין שתי השפות. ישנם מקרים בהם ניתן להסיק את מין השם מצורתו, אך הרבה פעמים יש לשנן את המין.

כמו כן, חשוב לציין כי בלטינית אין תוויות (כמו ה' הידיעה): את המילה puella ("ילדה") ניתן לתרגם כ"הילדה" או כ"ילדה", באופן שווה.

צורת הרשומה המילונית לשמות עצם

הרשומה המילונית לשמות עצם כוללת שלושה חלקים. החלק הראשון הוא צורת הנומינטיבוס ביחיד (עבור שמות שמשמעותם ברבים שונה מביחיד, ניתנת צורת הרבים); החלק השני הוא צורת הגניטיבוס המתאימה (או הסיומת בלבד, לשם קיצור); החלק השלישי הוא המין, בהתאם לציון שהובא למעלה (m/f/n). מציאת השורש תתבצע על ידי הסרת הסיומת מצורת הגניטיבוס, מכיוון שלעיתים חלים שינויי שורש.

הטיה ראשונה

ההטיה הפשוטה ביותר, ממנה נתחיל, היא ההטיה הראשונה. להטיה זו משתייכים בעיקר שמות עצם ממין נקבה וכמה שמות עצם ממין זכר. האות הדומיננטית בהטיה זו, כפי שניתן לראות, היא a: יחיד רבים נומינטיבוס a- ae- גניטיבוס ae- arum- דאטיבוס ae- is- אקוזטיבוס am- as- אבלטיבוס a- is-

ניקח לדוגמה את שם העצם puella -ae f., "ילדה". ניתן לראות שמדובר בשם עצם נקבי מההטיה הראשונה. השורש הוא puell-:. יחיד רבים נומינטיבוס puella (הילדה) puellae (הילדות) גניטיבוס puellae (של הילדה) puellarum (של הילדות) דאטיבוס puellae (לילדה) puellis (לילדות) אקוזטיבוס puellam (את הילדה) puellas (את הילדות) אבלטיבוס puella (על ידי הילדה) puellis (על ידי הילדות)

מילות יחס

מילות יחס בלטינית מקבלות שמות עצם ביחסה מסויימת (לעיתים קיימות כמה אפשרויות, כשמשמעות הצירוף משתנה לפי היחסה של שם העצם). יש לזכור, כחלק ממילת היחס, את היחסה אותה היא מקבלת.

אוצר מילים

• .fama -ae f - תדמית, תהילה
• .forma -ae f - צורה
• .fortuna -ae f - מזל
• .ira -ae f - כעס
• .nauta -ae m - מלח, ימאי
• .patria -ae f - מולדת
• .pecunia -ae f - כסף
• .philosophia -ae f - פילוסופיה
• .poena -ae f - עונש
• .poeta -ae m - משורר
• .porta -ae f - שער, דלת
• .puella -ae f - ילדה
• .rosa -ae f - ורד
• .sententia -ae f - מחשבה, משפט, דעה
• .vita -ae f - חיים
• .philosophia -ae f - פילוסופיה
• sine - ללא, בלי (מקבלת ש"ע באבלטיבוס)
• et - וְ
• si - אם
• O - הו! (באה עם צורת הווקטיבוס)

הפרק הקודם: פעלים: מבוא

שם עצם: מבוא תרגילים

הפרק הבא: שם עצם: הטיה שניה