ויקיספר:מזנון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guycn2 (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 185.46.78.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
תגית: שחזור
ביטול גרסה 152214 של Guycn2 (שיחה)
תגיות: ביטול חשד למילים בעייתיות
שורה 1: שורה 1:
ל'''הכחשת השואה''' כמה צורות: נסיונות לכפור בהשמדת היהודים בידי הנאצים, או לכפור במדיניות מכוונת ויזומה לכך, או לטעון שממדיה היו קטנים בהרבה, או שלא היה בה יחוד ושקדמו לה תופעות דומות, בהן תופעות שהיו דוגמה לה. הכ' הש' נפוצה אחרי מלחמת-העולם השנייה והיא מוחדרת בהתמדה באמצעים שונים בארצות רבות ברחבי העולם. למעשה, אין לראות בהכ' הש' עלילה או סילוף עובדות היסטוריות שהופיעו רק לאחר המלחמה והתמוטטות השלטון הנאצי, אלא יש להרחיב את התופעה ולכלול בה העלמת עובדות, הכחשה וטישטוש עקבות כחלק מתוכנית הרצח וביצועו. הביורוקרטיה הגרמנית שהיתה מופקדת על שלבי הפעלת תוכנית ה'פתרון הסופי' בנוסח נאצי השתמשה במונחים מוסווים לציון הרצח. משלוחי יהודים למחנה אושויץ-בירקנאו שנידונו, חלקם או כולם, להירצח בתאי הגזים, לוו במסמך שבו נאמר כי עליהם לעבור 'טיפול מיוחד' (Sonderbehandlung). המועסקים מקרב אנשי הס"ס והמשטרה בגירושים ובהפעלת מחנות המוות, כמו צוות מבצע רינהרד, התחייבו לשמור סוד ולא לגלות דבר על מעשיהם גם לאחר סיום משימתם. בנאומו הידוע שנשא בפני קצינים בכירים בס"ס בפוזן באוקטובר 1943 דיבר הינריך הימלר על השמדת המוני היהודים כעל מיבצע ש'לעולם לא נדבר עליו בפומבי', וביולי 1943 הוציא מרטין בורמן הוראה בשמו של היטלרהאוסרת להזכיר בפומבי את עובדת ה'פתרון הכולל' (Gesamtlösung) ויש לטעון ש'יהודים יגוייסו במרוכז לעבודה מתוכננת'. בשנתיים האחרונות של המלחמה הוקמו יחידות ס"ס שהוטל עליהן להוציא את הגוויות במקומות בהם הוטמנו בבורות ולהסיר את עקבות הרצח. פאול בלובל, מפקד 'יחידה 1005' שהוקמה למטרת 'מבצע 1005', מסר בעדותו בנירנברג ביוני 1947, כי 'ביוני 1942 הטיל עלי גרופנפירר [הינריך] מילר את התפקיד, לטשטש את עקבות הפעולות של ההוצאה להורג בידי האינזצגרופן במזרח'.

הקורבנות היהודים ידעו כי השלטון הנאצי מתכוון לרצוח ולהכחיש את הביצוע והאחריות למעשי הרצח. כותבי היומנים עומדים על חובתם למסור בכתב אתהעובדות לאשורן, כדי שהעולם והדורות הבאים ידעו את האמת. המשורר יצחק קצנלסון רשם במחנה ויטל בצרפת, לפני שילוחו והמתתו באושוויץ, בספטמבר 1943 :

לא יאמינו, לא יאמינו שהכין עם היטלר מטבח וטבח שבעת מיליוני איש בישראל. לא יאמינו ונורא מזה : יעשו את עצמם כאילו מאמינים לשקר הגדול שהעם המזוהם הזה השתמש בו כול שנות המלחמה גם לגביהם: "לא הרגנו את היהודים, היהודים מתו בדרך אל מחנות הריכוז שהובלנום. שנגזר עליהם כך... מתו מחמת שחלשים הם, עם חלש ורפה". הכינו את דברי השקר הנוראים האלה בשביל העמים הנלחמים אתם, בתור תירוץ, אמתלא, הצדקת נפשם.

אחד מעובדי ה'זונדרקומנדו' באושוויץ, ליב לאנגפוס, רשם בדפים שנמצאו בשטח המשרפות של בירקנאו, שגם העדים מן הגטאות אינם יכולים לספר אלא את האמת שלהם בלבד. אך 'האמת כפי שהיא, טרגית ואיומה לאין שיעור'.

מכחישי השואה הפועלים והמפיצים את עלילתם נזקקים לגרסאות ולשיטות שונות. הקיצוניים שבין המכחישים טוענים כי לא היתה כלל תוכנית מטעם הרשויות הממלכתיות של הרייך השלישי לרצוח את יהודי אירופה כולם, לא הוקמו ולא הופעלו מחנות רצח ולא הושמדו חמישה- שישה מיליוני יהודים בשיטות מכוונות ומחוכמות בידי מנגנון ההרג שהופעל בידי הנאצים. מכחישים אחרים אינם דוחים ומבטלים את העובדות מכול וכול, לא מנסים להכחיש את הטוטליות של הרצח ואת ממדיו. בתחום ההכחשה מן הדין לכלול גם טיעונים של היסטוריונים ממש, שאינם מתכוונים להכחיש עובדות מוכחות, אלא להקטין את מידת אחריותם של אנשי הצמרת הנאצית ושל היטלר עצמו לשואה, להציג את השואה כמאורע שאינו חורג ואינו שונה בעיקרו ממעשי הרג המונים אחרים שקדמו לשואה, או אפילו היו לה דגם, רציחות ההמונים כאותן של סטלין ברוסיה הסובייטית.

לדברי המכחישים הקיצוניים השואה לא היתה ולא נבראה, ואינה אלא המצאה ציונית-קומוניסטית שנועדה להכפיש את שמה הטוב של גרמניה. טיס קריסטופרסן, איש ס"ס שהיה מוצב באחד ממחנות-הבת של אושוויץ, טען בספר 'השקר של אושוויץ' (The Lie about Auschwitz) שלא היו כלל תאי גזים בבירקנאו ושהוא עצמו בדק את השמועות בזמן שירותו והן הופרכו במקום. גרמני אחר, וילהלם שטגליך שהיה קצין בצבא הגרמני באיזור אושוויץ ואחרי-כן, עד להדחתו, היה 20 שנה שופט ברפובליקה הגרמנית הפדרלית, טען אף הוא שידוע לו כי לא היה רצח בגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו. לדברי המכחישים ממין זה התחברה מעין קנוניה ציונית-קומוניסטית בהמצאת השואה. לקומוניסטים עניין להחליש את מעמדה של גרמניה, שהיא המחסום העיקרי בפני מגמות התפשטות שלהם באירופה, ואילו הציונים מבקשים שלגרמניה ולאירופה כולה תהיה הרגשת אשמה כלפי היהודים כדי לנצל את הטיעונים הללו מבחינה חומרית ומדינית למען מטרותיהם. זה שנים אחדות אין חוזרים עוד על טענת הידברות ציונית-קומוניסטית, כי נוכח המסע האנטי-ציוני של המחנה הקומוניסטי נשמע הדבר אף באוזני תמימים וחסרי ידע בסיסי כעלילה זדונית ומגוחכת. אך הרתיעה מכריכת ציונים וקומוניסטים יחדיו אינה מונעת את העלאת הטיעון ההוא כלפי כול אחד משניהם בנפרד. לעיתים נאמר בפרסומי המכחישים כי אין זה מקרה שמיקומם של מחנות המוות היה בשטחים שהם כיום בתחום שליטת הקומוניסטים ואי אפשר לערוך בדיקה מוסמכת של השטח במקום. המכחישיס הקיצוניים אינם נרתעים אף מכך, שגם מהגרים פולנים במערב, שאינם חשודים באהדה למשטר בארצם, מאשרים שמחנות מוות היו ופעלו על אדמת ארצם; אין הם נרתעים אף מכך, שמצויות אלפי תעודות ועדויות של קורבנות השואה ושל המופקדים על ביצוע הרצח, וכן אין הם נרתעים מאירועים פומביים חשובים, כגון התפילות שהתפלל האפיפיור יוהנס פאולוס השני באתרי הרצח הללו וקרא לפשעים בשמם. כול הדברים הללו כאילו אינם מציאות שיש להכיר בה מבחינתם של המכחישים הקיצוניים. למעשה, ניתן עתה, בהתבסס על תעודות ועדויות בדוקות, לשחזר את שנעשה כמעט יום יום במחנות המוות ולעקוב אחרי כול משלוח שהגיע אליהם מרחבי אירופה הכבושה.

דומה כי מחוכמת יותר, ולכן גם מסוכנת יותר, היא ההכחשה החלקית, המנסה לערער את העובדות ההיסטוריות מתוך הטלת ספק במהימנותן מבחינת הנתונים המספריים, מהימנות התעודות, העדים, וכולי. גם המכחישים הללו רובם חותרים להכחשה כוללת, אך הגיעו למסקנה כי קל יותר להגיע למטרה על-ידי זריעת ספקות ואי-אימון בחלקים של התמונה ההיסטורית. נראה שהשיטה הזאת נחשבה ליעילה יותר משום שבעיני רבים היא מופיעה כגישה רוויזיוניסטית הבוחנת את ההתרחשויות לגופן. אפשר לעמוד על כך שבין המכחישים ישנם המנסים לבלום את הקיצוניות הנראית להם בלתי יעילה ואף מזיקה מבחינתם, וישנם הגורסים כי פרסומים של הקיצוניים מיועדים לציבור של נבערים מדעת ולחסידי הימין הרדיקלי, ואילו החיבורים המופיעים במסווה של דיון עיוני מהוגן, כביכול, פונים לציבור של חושבים ולומדים.

אחד הטיעונים הנפוצים ביותר בכתבי המכחישים הוא הניסיון לערער את הסמכות והלגיטימיות של משפט נירנברג הגדול ומשפטי נירנברג המאוחרים (ראה משפטים). מכחישים תוקפים את המשפט מטעמים משפטיים שונים, ודברים דומים אמרו אנשי משפט הרחוקים מאוד ממגמות ההכחשה, ובעיקר בשל שיתופה של ברית-המועצות והאיסור להעלות במשפט פשעים של הסובייטים. כאמור, לטיעון זה היו שותפים רבים בין מבקרי המשפט הבין-לאומי בנירנברג, אך המכחישים מנצלים את הביקורת על המשפט כדי להטיל ספק במהימנותן של התעודות הרבות שהיו בסיס לעבודת הקטגוריה, דבר שאינו עולה בדעתם של המסתייגים מהמשפט מחוץ למעגל המכחישים. התיעוד שנאסף לקראת המשפט ופורסם בכרכים הרבים המלווים את הפרוטוקולים של המשפט הוא אחד מאוספי המקורות הידועים, הנפוצים והמהימנים ביותר.

טיעון מקובל אחר שבו מרבים המכחישים לעסוק הוא עניין מספר הקורבנות. המכחישים הקיצוניים מייצגים את התיזה של הנאצי הוותיק וולף דיטר רוטה : 'אני משוכנע היום לחלוטין, שאף יהודי לא חוסל בידיעתם של ממשלת הרייך, הפירר דאז, אדולף היטלר, והעם הגרמני אך ורק בשל היותו יהודי'. לשם הפרכת מספרי הקורבנות ויצירת בלבול ומבוכה בתחום זה נעזרים המכחישים בפרסומים מטעים מלפני המלחמה או מצטטים מספרים שמעולם לא פורסמו כדי להוכיח שמיליוני היהודים שהוכחדו בתקופת המלחמה כלל לא נעלמו. עם זאת, שום משחק במספרים אינו יכול להסביר את היעלמותם של מיליוני יהודים מארצות אירופה - פולין, הונגריה, רומניה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, אוסטריה, הולנד, צרפת, בלגיה, נורווגיה, יוון, יוגוסלוויה, איטליה וחלקים בברית-המועצות. המכחישים מעלים השערות ספקולטיוויות שונות היכן נמצאים היהודים שנעלמו מארצות אירופה הכבושה בידי הנאצים. לפי פיל רסיניה, צרפתי ממניחי היסוד לזרם ההכחשה שהרבה לעסוק בגלגול מספרים דמיוני לחלוטין, נספו כחצי מיליון עד מיליון וחצי יהודים בזמן המלחמה, רובם הגדול מחמת תנאי המלחמה החמורים וקשיי הסתגלותם של יהודים לתנאים החמורים ששררו באותה עת. את מיליוני היהודים החסרים הוא מוצא במקומות שונים, וכך, למשל, לדבריו המוני היהודים מצפון אפריקה שעלו לארץ ישראל ולמדינת ישראל הם לאו דווקה ילידי ארצות המגרב, ורבים מהם הם יהודים שנמלטו מאירופה.

המקבלים את טיעוניו של רסיניה כאילו נספו כחצי מיליון עד מיליון יהודים בהדרגה, מחמת קשיי המלחמה, עומדים מול הטיעון שאינו ניתן לערעור באשר לגורלם של יהודי הונגריה. שם נפלו היהודים בידי הנאצים רק ב - 19 במרס 1944, ובתוך שלושה חודשים וחצי, עד תחילת יולי, הושלם חורבנה של רוב הקהילה. במקרה של הונגריה, ברור שאין להסביר את היעלמותם של מאות אלפי היהודים בכך שהם נספו בהדרגה, קורבנות קשיי הזמן. אחד מהמכחישים הבולטים בארצות-הברית, ארתור ר' באץ, מחבר הספר המכנה את השואה The Hoax of the Twentieth Century ('מעשה התעתועים של המאה העשרים') טוען כי נעלמו כ-350,000 יהודים. חלקם, לדברי באץ, איבדו את הקשר עם קרוביהם ונחשבים בטעות לנספים, ואילו כ -200,000 הוצאו להורג מסיבות שונות בידי השלטונות הגרמניים. באץ מגלה שהמוני יהודים נכנסו לארצות-הברית באורח בלתי חוקי, שינו את זהותם ונבלעו בכרכים הגדולים של אמריקה כלא היו. לבאץ 'הוכחה' נוספת שלפיה המספר של שישה מיליוני נרצחים יהודים אינו אלא מיתוס המופץ בזדון בידי הציונים. ב'יד ושם', מוסד שהוקם לדבריו כדי להפיץ את הגרסה הבדויה של היהודים, רוכזו דפי עד המכילים פרטים אישיים על כול אחד מהנספים, והנה גס שם לא הגיעו ליותר משניים וחצי עד שלושה מיליוני נספים. אין באץ טורח להסביר מפני מה לא סילף אותו מוסד שעוסק כביכול ביצירת מיתוס שקרי מיליוני שמות אחרים כדי להגיע למספר המבוקש.

יעד אחד שבו מתרכזים המכחישים הם תעודות, יומנים, עדויות וספרי זכרונות לאלפים, הבוחנים ומתעדים את מאורעות ימי השואה ואת הפשע לפרטי פרטיו. רק לעיתים רחוקות הותיר אחריו מאורע היסטורי תיעוד מקורי כה מקיף ומבהיר כמו השואה וההתרחשויות בתקופת השואה. לעושר בחומר טעמים אחדים.קודם כול קבעה הנטייה של הנאצים לעסוק בניירת בכול תחום ומגזר, ובכלל זה בתחומים הסודיים ביותר. למרות שחלק מן התיעוד הושמד בימים המכריעים של קץ המלחמה, נפלו כמויות גדולות של חומר לידי המדינות המנצחות, ושלא כמקובל לא חלה עליו הקפאה של עשרות שנים בארכיונים ממלכתיים, והוא נמסר ישירות לעיונם של החוקרים והמעיינים ולפרסומם. בין התעודות הללו מצויים האוטוביוגרפיה והרשימות של מפקד מחנה אושוויץ רודולף פרנץ הס, יומן העבודה של מושל ה'גנרלגוברנמן, הנס *פרנק, הספר השני של היטלר שנכתב ב-1928 ושהיטלר גנז, יומנים של יוזף גבלס, נאומים של הימלר, פרוטוקול ועידת ונזה על הדרכים להפעלת ה'פתרון הסופי', ועוד.

מעניין לעקוב אחרי בליל הסתירות שבהן מסתבכים המכחישים בנסותם לתרץ ולדחות שיטפון זה של תיעוד, שבמכלולו אינו מותיר פרט מהנעשה בלא כיסוי. באשר ליומנים ולעדויות נוהגים המכחישים בשיטה של פסילת הכול: היהודים אינם מהימנים, כי הם צד אינטרסנטי, וכול שאמרו ושכתבו הוא סיפור כזבים לאחר מעשה. עדויות בני עמים אחרים על המתרחש ותיעוד שנשלח מארצות אירופה, ובייחוד מפולין בעיצומה של המלחמה, ושמסר על המתרחש ממקורות לא יהודיים ולעיתים מתנכרים ליהודים - הללו נחשבים לתיעוד מגמתי שחובר לפי תכתיב של יהודים. המכחישים מיטיבים לנצל כול סתירה או מעידה המתגלית בתיעוד. אם כמה עדים לא הסתפקו במראה עיניהם וקראו דרור לדמיונם בטענה שבמחנה הריכוז דכאו פעלו תאי גזים - ניצלו המכחישים מיד את אי-נכונות הדבר והם אינם חדלים לחזור ולטעון, שאם נגלו פרטים אחדים בדברי העדים כבלתי נכונים - כול שאירע בשואה אינו אלא המצאה כוזבת. מכחישי השואה חשו היטב, שטיעונים מכלילים שלהם הם ממוקדי החולשה של העלילה, ולפיכך ביקשו לפנות לבחינת מגזרים מפורטים. כך, למשל, מרבה אחד מהמכחישים הבולטים מצרפת, רובר פוריסון, לטעון שלא ניתן להשתמש בתדירות בגז ציקלון בי באותו מקום, כפי שהדבר נעשה באושוויץ, ולכן סיפור השימוש בגזים באושוויץ אינו אמיתי. חברו של פוריסון מארצות-הברית, ריינהארד ק' בוכנר ביקש להוכיח שלא ניתן לשרוף את הגופות במהירות שהונהגה במחנות המוות, וזאת מתוך השוואה עם שעות השריפה הנדרשות בבתי קברות אחרים בעולם - אף שהללו פועלים ומתפקדים בקצב תקין ונורמלי.

שאלה מטרידה בסוגיית ההכחשה כולה היא, מי הם ראשי הפעילים והמדברים בזרם הכחשה ומהם המניעים של המוכנים לטהר פשע נורא ומקומם זה. עוד שאלה חשובה היא, האם יודעים מכחישי השואה את האמת לאמיתה והם רוקמים ביודעין עלילת כזב מרושעת. אין ספק שהבולטים בין מכחישי השואה יודעים את האמת. די לעקוב אחר מסכת הטיעונים העוקפת במחושב נקודות תורפה החושפות את השקר, ואחר הדרך שבה מתחברים הדברים, כדי להיווכח שהמחברים ההם יודעים את העובדות ואת האמת ומשתדלים ביודעין לסלפן ולהכחישן. פה ושם קורה שאחד הפעילים בזרם ההכחשה, נגרר עם החבורה ההיא מבלי לדעת על השקר שחבריו מתמכרים לו. ואולם, אדם כזה אינו מתמיד בזרם ההוא ולאחר שהתפכח נוטש אותו. המדובר הוא בסך-הכול בעשרות מועטות של בני-אדם שכותבים ספרים, מחברים מאמרים, מכנסים כינוסים, מצטטים זה את זה ומתאמצים ליצור רושם שהם מייצגים אסכולה היסטורית. לאמיתו של דבר אין ביניהם היסטוריונים. באץ הוא פרופסור לאלקטרוניקה, פוריסון היה פרופסור לספרות, רסיניה - מורה לגיאוגרפיה, אחדים הם עיתונאים. בולט מספר האקדמאים בחבורה ההיא. כאמור, מכחישי השואה מקיימים מעין ארגון בין-לאומי, מתאמים ביניהם את פעילותם, מעבירים חומר של ספרים וחוברות מארץ לארץ, מיבשת ליבשת, מפעילים תאים בארצות השונות ומטפחים מכשירי פנייה לשכבות שונות של האוכלוסייה. אחת הדאגות העיקריות של המכחישים היא הקניית מעמד של רצינות וסמכותיות אקדמית לטענותיהם ולפרסומיהם, כדי לחדור לאוניברסיטאות ולקולג'ים ולהגיע לציבור הלומדים בבתי- הספר הגבוהים ולעוסקים בהוראה. המרכז בקליפורניה, הרחוק מארצות שבהן התרחשה הזוועה, מתמחה, כנראה, בתפקידים הללו. המרכז ההוא מקיים כינוסים בין-לאומיים של מכחישים ומנסה להשיג למענם אכסניות אוניברסיטאיות מכובדות. בטורנס שבקליפורניה יוצא לאור כתב-העת של המכחישים, The Journal of Historical Review, העשוי למראית עין במתכונת כתבי-עת מדעיים רגילים. מרכזים אחרים של פעילות המכחישים מצויים בשוודיה, בגרמניה, בצרפת, בבריטניה, בארגנטינה ובאוסטרליה .

ומכאן לשאלת המניע להכ' הש'. נראה כי בחבורת המכחישים מצויים בני-אדם שהגיעו אליה מתוך סיבות שונות. אחדים שהיו פעילים נאצים הגיעו להכחשה מתוך רצון לטהר את השרץ הנאצי. רסיניה, ואולי אחרים כמוהו, הגיעו להכחשה מתוך שנאה עזה לקומוניזם ולקומוניסטים, שבקיצוניותה הכתיבה להם גישה אפולוגטית כלפי הנאציזם. רסיניה עצמו היה בעבר סוציאליסט ואסיר מחנות הריכוז הנאציים, ותחילה לא הכחיש את השואה. אך ההתנגשות עם הקומוניסטים הפכה לאיבה מקובעת והיא דירדרה אותו בהדרגה למעמד של רנגאט המתמכר לשקר. ישנם בין המכחישים אנטישמים קיצוניים המוכנים לקדש כול אמצעי וכול עלילה כדי לפגוע ביהודים. אך דומה כי מרבית המכחישים, הגרעין הקשה שלהם והמקורבים אליו, נמנים עם פעילי התנועות הניאו-נאציות והניאו-פשיסטיות. התנועות הללו לא הצליחו להכות שורש, לא עלה בידן להגיע לעוצמה ולממדים רחבים. אין ספק שאחד הבלמים או המחסומים המונע התבססות הניאו-פשיזם אחרי מלחמת-העולם השנייה יסודו באימי השואה, והאזהרה המרתיעה והמפחידה שבלקח היסטורי קודר זה. אין תימה אפוא שחסידי הפשיזם ונאמניו בימינו מנסים לטשטש או למחוק את האמת על השואה הניצבת למכשול בדרכם.

מן הדין לעסוק כאן גם באנשי מדע או במחברים בעלי השכלה ומעמד של היסטוריונים, המסייעים למכחישים מבלי להתכוון לכך או בלי כוונה תחילה. כך, למשל, נמצא בביבליוגרפיות המומלצות שעליהן ממליצים המכחישים את ספרו של א.י.פ. טיילר The Origins of the Second World War. אין ספק שטיילר, שהוא היסטוריון בעל-שם ובעל מעמד מוכר, לא התכוון לסייע למכחישים, אך ספרו השנוי במחלוקת הטיל את האחריות לפרוץ מלחמת-העולם השנייה על כול הצדדים המעורבים בסכסוך ורואה בהיטלר מנהיג גרמני בדומה למנהיגים גרמנים שליליים אחרים, די בו כדי לסייע למטרות המכחישים. בספרו Der erzwungene Kried ('המלחמה שנכפתה') 1961, ניסה דוד הוגן, הרחוק מלהיות היסטוריון משיעור קומתו של טיילר, להציג טיעון רוויזיוניסטי של גורמי מלחמת-העולם השנייה. ספרו של דיויד אירוינג Hitler's War כולל חידוש המשולל בסיס עובדתי כלשהו, ולפיו לא ידע היטלר כלל על רצח המוני היהודים עד סתיו 1943, וההרג נעשה בלי ידיעתו ומאחורי גבו. משתמע מכך שאין להטיל את האחריות לפשע על המנהיג ועל כמה ממקורביו. אירוינג עוסק באופן מודע ועקבי באפולוגטיקה על הנאציזם וגם קשור במכחישים ובכינוסיהם. לאחרונה כתב פרופסור ארנסט נולטה, חוקר גרמני בעל שיעור קומה של תנועות פוליטיות ובייחוד של הפשיזם, הנאציונאליזם ומשטרים טוטליטריים, דברים שיש בהם יסוד הלקוח מזרם ההכחשה ומטיעוניו. מובן שנולטה אינו מכחיש את עובדת השואה, אך טוען כי להיטלר היה יסוד לחשוש מהיהודים, משום שאחדים מהם, וביניהם חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, הצהיר בפרוס המלחמה כי היהודים ככלל רואים עצמם משתייכים למחנה הדמוקרטי הלוחם בנאצים. מכך מסיק נולטה כי העם היהודי הכריז מלחמה על היטלר. יתר על כן, בשואה אין נולטה מוצא דבר המבדיל אותה מרציחות ההמונים האחרות במאה ה - 20, לפני מלחמת-העולם השנייה ואחריה, והייחוד של השואה מסתכם בכך שהשתמשו בביצוע ההרג בגזים. לאמיתו של דבר, אומר נולטה, קדמו לרציחותיו של היטלר ולשואה סטלין והרג ההמונים ברוסיה הבולשוויקית, ואין להוציא מכלל חשבון שהרציחות של סטלין היו לא רק דגם אלא אף מניע לשואה ולרצח ההמונים בידי הנאצים. בפולמוס הרחב והחריף שהתעורר בעקבות ההשגות השנויות במחלוקת של נולטה נטלו חלק רבים מחשובי ההיסטוריונים הגרמנים, ואחדים ביניהם נטו להצדיק את ההנחות של נולטה ואף לאמצן.

בצרפת התחוללה סערה כשאישרה אוניברסיטת ננט (Nantes) עבודת דוקטור ברוח הכ' הש'. בלחץ דעת הקהל ובהתערבות משרד החינוך חזרה בה האוניברסיטה מהכרתה בעבודה וביטלה את תואר הדוקטור שניתן למחברה. בהיסטוריוגרפיה הסובייטית אין הכ' הש' במובן של התעלמות מעובדות או טשטושן של עובדות. אך בגישה הסובייטית מדובר בדרך- כלל על קורבנות שהם אזרחי רוסיה וארצות אחרות, ואין אומרים בגלוי ובמפורש שיהודים נרצחו בהמוניהם ובאורח כולל לא משום שהיו רוסים או אוקראינים, או אזרחי ארצות אירופה, אלא אך ורק משום שהיו יהודים. בכתיבה הסובייטית מתעלמים גם מכך שלעמי הספר הסובייטי היה חלק ברדיפות היהודים בחסות הגרמנים.

מן הדין לתת את הדעת באיזו מידה מסוגלת ההכחשה לסלף את העובדות ההיסטוריות ולגרום לסילופה או לעיוותה של התמונה ההיסטורית. דומה כי המסקנות בענין זה אינן חד- משמעיות. לטיעוני המכחישים יש הד ניכר והשפעה בחוגים מסויימים. כוח ההשפעה הזה עלול לגבור ולהתפשט בקרב צעירים שאינם לומדים דבר על השואה. מטבע הדברים שבני-אדם השומעים על השואה ממרחק של זמן ומקום אינם נוטים להאמין בכך שדברים כגון אלה יכלו להתרחש. עצם האפשרות שהנהגה של עם ומדינה אירופית מודרנית הציבה לה למטרה להכחיד חטיבה אתנית המפוזרת בארצות שונות מבלי שהיו לה ניגודי אינטרסים ממשיים וסכסוך בפועל עם אותה קבוצה אתנית, נראה כמעשה דמיוני שאינו מתקבל על הדעת. לכן זוכים הבאים להכחיש המאורע או לערער את מהימנותו להקשבה. יתרה מזו, בכמה מוסדות אקדמיים ניתנה לגיטימציה להעלאת תפיסות 'רוויזיוניסטיות', בכך שהן מוצגות כטיעונים נגדיים לעובדות ההיסטוריות המקובלות באשר לשואה. המכחישים מבקשים לעצמם גם זכות להסביר ולהטיף בכלי תקשורת, ורואים בהתעלמות מהם או בהתנגדות לבוא עמם במגע פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה וחופש הדיבור ומזימה מכוונת נגדם. בכמה מקרים נכשלו המכחישים כאשר ניסו להיעזר באמצעים פרובוקטיוויים. כך, למשל, נאלצו המכחישים בקליפורניה,שב - 1980-1981 טענו כי הם מוכנים לתת פרס למי שיוכיח כי אנשים נרצחו בגזים באושוויץ, להתייצב בפני בית-דין והוא הוקיע בחריפות את מזימתם. בארצות מסויימות נאסר על שימוש ועל הפצה של פרסומי זרם ההכחשה. בארצות אחדות נתקיימו משפטים נגד המכחישים, ואף שכמעט בכול המקרים פסקו הערכאות נגד המכחישים, אירע שמוסדות משפטיים סירבו להביע דעה נחרצת בנוגע לשיטת הרצח והיקפו, בנימוק שהמדובר הוא בסוגיה היסטורית שאין בית-המשפט מוסמך לפסוק בה.

מאידך גיסא גרמה ההכחשה גם להתעוררות נגדית ולפעילות נגדית. כך למשל,לא מעטים מבין הניצולים, שבעבר לא רצו להיזכר בעברם, ובחרו בשתיקה אפילו - בחוג המשפחתי הצר, פתחו תחת רושם ההכחשה את סגור ליבם ונרתמו לפעולה נגד מזימת ההכחשה. ההכחשה מסייעת, מבלי שתרצה בכך, להעלות אצל רבים את הנושא, להתגברות הסקרנות ולרצון לדעת ולהבין את משמעות השואה, ולעיתים מביאה להפצת הידיעה על השואה, להקניית המשמעות האוניוורסלית של המאורע ולחיסון החברה האנושית מפני נגע הגזענות ורצח-עם.

ביבליוגרפיה:

Yisrael Gutman, Denying the Holocaust, Jerusalem 1985
Norbert Kampe, “Normalizing the Holocaust? The Recent Historian’s Debate in the Federal Republic of Germany”, Holocaust and Genocide studies, 2/1 (1987) ; 61-80
Serge Klarsfeld (ed.), The Holocaust and the Neo-Nazi Mythomania, New York 1987
Erich Kulka, The Holocaust is Being Denied; The Answer of Auschwitz Survivors, Tel Aviv 1977
__NEWSECTIONLINK__
__NEWSECTIONLINK__
{{מזנון}}
{{מזנון}}

גרסה מ־22:18, 5 במאי 2018

להכחשת השואה כמה צורות: נסיונות לכפור בהשמדת היהודים בידי הנאצים, או לכפור במדיניות מכוונת ויזומה לכך, או לטעון שממדיה היו קטנים בהרבה, או שלא היה בה יחוד ושקדמו לה תופעות דומות, בהן תופעות שהיו דוגמה לה. הכ' הש' נפוצה אחרי מלחמת-העולם השנייה והיא מוחדרת בהתמדה באמצעים שונים בארצות רבות ברחבי העולם. למעשה, אין לראות בהכ' הש' עלילה או סילוף עובדות היסטוריות שהופיעו רק לאחר המלחמה והתמוטטות השלטון הנאצי, אלא יש להרחיב את התופעה ולכלול בה העלמת עובדות, הכחשה וטישטוש עקבות כחלק מתוכנית הרצח וביצועו. הביורוקרטיה הגרמנית שהיתה מופקדת על שלבי הפעלת תוכנית ה'פתרון הסופי' בנוסח נאצי השתמשה במונחים מוסווים לציון הרצח. משלוחי יהודים למחנה אושויץ-בירקנאו שנידונו, חלקם או כולם, להירצח בתאי הגזים, לוו במסמך שבו נאמר כי עליהם לעבור 'טיפול מיוחד' (Sonderbehandlung). המועסקים מקרב אנשי הס"ס והמשטרה בגירושים ובהפעלת מחנות המוות, כמו צוות מבצע רינהרד, התחייבו לשמור סוד ולא לגלות דבר על מעשיהם גם לאחר סיום משימתם. בנאומו הידוע שנשא בפני קצינים בכירים בס"ס בפוזן באוקטובר 1943 דיבר הינריך הימלר על השמדת המוני היהודים כעל מיבצע ש'לעולם לא נדבר עליו בפומבי', וביולי 1943 הוציא מרטין בורמן הוראה בשמו של היטלרהאוסרת להזכיר בפומבי את עובדת ה'פתרון הכולל' (Gesamtlösung) ויש לטעון ש'יהודים יגוייסו במרוכז לעבודה מתוכננת'. בשנתיים האחרונות של המלחמה הוקמו יחידות ס"ס שהוטל עליהן להוציא את הגוויות במקומות בהם הוטמנו בבורות ולהסיר את עקבות הרצח. פאול בלובל, מפקד 'יחידה 1005' שהוקמה למטרת 'מבצע 1005', מסר בעדותו בנירנברג ביוני 1947, כי 'ביוני 1942 הטיל עלי גרופנפירר [הינריך] מילר את התפקיד, לטשטש את עקבות הפעולות של ההוצאה להורג בידי האינזצגרופן במזרח'.

הקורבנות היהודים ידעו כי השלטון הנאצי מתכוון לרצוח ולהכחיש את הביצוע והאחריות למעשי הרצח. כותבי היומנים עומדים על חובתם למסור בכתב אתהעובדות לאשורן, כדי שהעולם והדורות הבאים ידעו את האמת. המשורר יצחק קצנלסון רשם במחנה ויטל בצרפת, לפני שילוחו והמתתו באושוויץ, בספטמבר 1943 :

לא יאמינו, לא יאמינו שהכין עם היטלר מטבח וטבח שבעת מיליוני איש בישראל. לא יאמינו ונורא מזה : יעשו את עצמם כאילו מאמינים לשקר הגדול שהעם המזוהם הזה השתמש בו כול שנות המלחמה גם לגביהם: "לא הרגנו את היהודים, היהודים מתו בדרך אל מחנות הריכוז שהובלנום. שנגזר עליהם כך... מתו מחמת שחלשים הם, עם חלש ורפה". הכינו את דברי השקר הנוראים האלה בשביל העמים הנלחמים אתם, בתור תירוץ, אמתלא, הצדקת נפשם.

אחד מעובדי ה'זונדרקומנדו' באושוויץ, ליב לאנגפוס, רשם בדפים שנמצאו בשטח המשרפות של בירקנאו, שגם העדים מן הגטאות אינם יכולים לספר אלא את האמת שלהם בלבד. אך 'האמת כפי שהיא, טרגית ואיומה לאין שיעור'.

מכחישי השואה הפועלים והמפיצים את עלילתם נזקקים לגרסאות ולשיטות שונות. הקיצוניים שבין המכחישים טוענים כי לא היתה כלל תוכנית מטעם הרשויות הממלכתיות של הרייך השלישי לרצוח את יהודי אירופה כולם, לא הוקמו ולא הופעלו מחנות רצח ולא הושמדו חמישה- שישה מיליוני יהודים בשיטות מכוונות ומחוכמות בידי מנגנון ההרג שהופעל בידי הנאצים. מכחישים אחרים אינם דוחים ומבטלים את העובדות מכול וכול, לא מנסים להכחיש את הטוטליות של הרצח ואת ממדיו. בתחום ההכחשה מן הדין לכלול גם טיעונים של היסטוריונים ממש, שאינם מתכוונים להכחיש עובדות מוכחות, אלא להקטין את מידת אחריותם של אנשי הצמרת הנאצית ושל היטלר עצמו לשואה, להציג את השואה כמאורע שאינו חורג ואינו שונה בעיקרו ממעשי הרג המונים אחרים שקדמו לשואה, או אפילו היו לה דגם, רציחות ההמונים כאותן של סטלין ברוסיה הסובייטית.

לדברי המכחישים הקיצוניים השואה לא היתה ולא נבראה, ואינה אלא המצאה ציונית-קומוניסטית שנועדה להכפיש את שמה הטוב של גרמניה. טיס קריסטופרסן, איש ס"ס שהיה מוצב באחד ממחנות-הבת של אושוויץ, טען בספר 'השקר של אושוויץ' (The Lie about Auschwitz) שלא היו כלל תאי גזים בבירקנאו ושהוא עצמו בדק את השמועות בזמן שירותו והן הופרכו במקום. גרמני אחר, וילהלם שטגליך שהיה קצין בצבא הגרמני באיזור אושוויץ ואחרי-כן, עד להדחתו, היה 20 שנה שופט ברפובליקה הגרמנית הפדרלית, טען אף הוא שידוע לו כי לא היה רצח בגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו. לדברי המכחישים ממין זה התחברה מעין קנוניה ציונית-קומוניסטית בהמצאת השואה. לקומוניסטים עניין להחליש את מעמדה של גרמניה, שהיא המחסום העיקרי בפני מגמות התפשטות שלהם באירופה, ואילו הציונים מבקשים שלגרמניה ולאירופה כולה תהיה הרגשת אשמה כלפי היהודים כדי לנצל את הטיעונים הללו מבחינה חומרית ומדינית למען מטרותיהם. זה שנים אחדות אין חוזרים עוד על טענת הידברות ציונית-קומוניסטית, כי נוכח המסע האנטי-ציוני של המחנה הקומוניסטי נשמע הדבר אף באוזני תמימים וחסרי ידע בסיסי כעלילה זדונית ומגוחכת. אך הרתיעה מכריכת ציונים וקומוניסטים יחדיו אינה מונעת את העלאת הטיעון ההוא כלפי כול אחד משניהם בנפרד. לעיתים נאמר בפרסומי המכחישים כי אין זה מקרה שמיקומם של מחנות המוות היה בשטחים שהם כיום בתחום שליטת הקומוניסטים ואי אפשר לערוך בדיקה מוסמכת של השטח במקום. המכחישיס הקיצוניים אינם נרתעים אף מכך, שגם מהגרים פולנים במערב, שאינם חשודים באהדה למשטר בארצם, מאשרים שמחנות מוות היו ופעלו על אדמת ארצם; אין הם נרתעים אף מכך, שמצויות אלפי תעודות ועדויות של קורבנות השואה ושל המופקדים על ביצוע הרצח, וכן אין הם נרתעים מאירועים פומביים חשובים, כגון התפילות שהתפלל האפיפיור יוהנס פאולוס השני באתרי הרצח הללו וקרא לפשעים בשמם. כול הדברים הללו כאילו אינם מציאות שיש להכיר בה מבחינתם של המכחישים הקיצוניים. למעשה, ניתן עתה, בהתבסס על תעודות ועדויות בדוקות, לשחזר את שנעשה כמעט יום יום במחנות המוות ולעקוב אחרי כול משלוח שהגיע אליהם מרחבי אירופה הכבושה.

דומה כי מחוכמת יותר, ולכן גם מסוכנת יותר, היא ההכחשה החלקית, המנסה לערער את העובדות ההיסטוריות מתוך הטלת ספק במהימנותן מבחינת הנתונים המספריים, מהימנות התעודות, העדים, וכולי. גם המכחישים הללו רובם חותרים להכחשה כוללת, אך הגיעו למסקנה כי קל יותר להגיע למטרה על-ידי זריעת ספקות ואי-אימון בחלקים של התמונה ההיסטורית. נראה שהשיטה הזאת נחשבה ליעילה יותר משום שבעיני רבים היא מופיעה כגישה רוויזיוניסטית הבוחנת את ההתרחשויות לגופן. אפשר לעמוד על כך שבין המכחישים ישנם המנסים לבלום את הקיצוניות הנראית להם בלתי יעילה ואף מזיקה מבחינתם, וישנם הגורסים כי פרסומים של הקיצוניים מיועדים לציבור של נבערים מדעת ולחסידי הימין הרדיקלי, ואילו החיבורים המופיעים במסווה של דיון עיוני מהוגן, כביכול, פונים לציבור של חושבים ולומדים.

אחד הטיעונים הנפוצים ביותר בכתבי המכחישים הוא הניסיון לערער את הסמכות והלגיטימיות של משפט נירנברג הגדול ומשפטי נירנברג המאוחרים (ראה משפטים). מכחישים תוקפים את המשפט מטעמים משפטיים שונים, ודברים דומים אמרו אנשי משפט הרחוקים מאוד ממגמות ההכחשה, ובעיקר בשל שיתופה של ברית-המועצות והאיסור להעלות במשפט פשעים של הסובייטים. כאמור, לטיעון זה היו שותפים רבים בין מבקרי המשפט הבין-לאומי בנירנברג, אך המכחישים מנצלים את הביקורת על המשפט כדי להטיל ספק במהימנותן של התעודות הרבות שהיו בסיס לעבודת הקטגוריה, דבר שאינו עולה בדעתם של המסתייגים מהמשפט מחוץ למעגל המכחישים. התיעוד שנאסף לקראת המשפט ופורסם בכרכים הרבים המלווים את הפרוטוקולים של המשפט הוא אחד מאוספי המקורות הידועים, הנפוצים והמהימנים ביותר.

טיעון מקובל אחר שבו מרבים המכחישים לעסוק הוא עניין מספר הקורבנות. המכחישים הקיצוניים מייצגים את התיזה של הנאצי הוותיק וולף דיטר רוטה : 'אני משוכנע היום לחלוטין, שאף יהודי לא חוסל בידיעתם של ממשלת הרייך, הפירר דאז, אדולף היטלר, והעם הגרמני אך ורק בשל היותו יהודי'. לשם הפרכת מספרי הקורבנות ויצירת בלבול ומבוכה בתחום זה נעזרים המכחישים בפרסומים מטעים מלפני המלחמה או מצטטים מספרים שמעולם לא פורסמו כדי להוכיח שמיליוני היהודים שהוכחדו בתקופת המלחמה כלל לא נעלמו. עם זאת, שום משחק במספרים אינו יכול להסביר את היעלמותם של מיליוני יהודים מארצות אירופה - פולין, הונגריה, רומניה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, אוסטריה, הולנד, צרפת, בלגיה, נורווגיה, יוון, יוגוסלוויה, איטליה וחלקים בברית-המועצות. המכחישים מעלים השערות ספקולטיוויות שונות היכן נמצאים היהודים שנעלמו מארצות אירופה הכבושה בידי הנאצים. לפי פיל רסיניה, צרפתי ממניחי היסוד לזרם ההכחשה שהרבה לעסוק בגלגול מספרים דמיוני לחלוטין, נספו כחצי מיליון עד מיליון וחצי יהודים בזמן המלחמה, רובם הגדול מחמת תנאי המלחמה החמורים וקשיי הסתגלותם של יהודים לתנאים החמורים ששררו באותה עת. את מיליוני היהודים החסרים הוא מוצא במקומות שונים, וכך, למשל, לדבריו המוני היהודים מצפון אפריקה שעלו לארץ ישראל ולמדינת ישראל הם לאו דווקה ילידי ארצות המגרב, ורבים מהם הם יהודים שנמלטו מאירופה.

המקבלים את טיעוניו של רסיניה כאילו נספו כחצי מיליון עד מיליון יהודים בהדרגה, מחמת קשיי המלחמה, עומדים מול הטיעון שאינו ניתן לערעור באשר לגורלם של יהודי הונגריה. שם נפלו היהודים בידי הנאצים רק ב - 19 במרס 1944, ובתוך שלושה חודשים וחצי, עד תחילת יולי, הושלם חורבנה של רוב הקהילה. במקרה של הונגריה, ברור שאין להסביר את היעלמותם של מאות אלפי היהודים בכך שהם נספו בהדרגה, קורבנות קשיי הזמן. אחד מהמכחישים הבולטים בארצות-הברית, ארתור ר' באץ, מחבר הספר המכנה את השואה The Hoax of the Twentieth Century ('מעשה התעתועים של המאה העשרים') טוען כי נעלמו כ-350,000 יהודים. חלקם, לדברי באץ, איבדו את הקשר עם קרוביהם ונחשבים בטעות לנספים, ואילו כ -200,000 הוצאו להורג מסיבות שונות בידי השלטונות הגרמניים. באץ מגלה שהמוני יהודים נכנסו לארצות-הברית באורח בלתי חוקי, שינו את זהותם ונבלעו בכרכים הגדולים של אמריקה כלא היו. לבאץ 'הוכחה' נוספת שלפיה המספר של שישה מיליוני נרצחים יהודים אינו אלא מיתוס המופץ בזדון בידי הציונים. ב'יד ושם', מוסד שהוקם לדבריו כדי להפיץ את הגרסה הבדויה של היהודים, רוכזו דפי עד המכילים פרטים אישיים על כול אחד מהנספים, והנה גס שם לא הגיעו ליותר משניים וחצי עד שלושה מיליוני נספים. אין באץ טורח להסביר מפני מה לא סילף אותו מוסד שעוסק כביכול ביצירת מיתוס שקרי מיליוני שמות אחרים כדי להגיע למספר המבוקש.

יעד אחד שבו מתרכזים המכחישים הם תעודות, יומנים, עדויות וספרי זכרונות לאלפים, הבוחנים ומתעדים את מאורעות ימי השואה ואת הפשע לפרטי פרטיו. רק לעיתים רחוקות הותיר אחריו מאורע היסטורי תיעוד מקורי כה מקיף ומבהיר כמו השואה וההתרחשויות בתקופת השואה. לעושר בחומר טעמים אחדים.קודם כול קבעה הנטייה של הנאצים לעסוק בניירת בכול תחום ומגזר, ובכלל זה בתחומים הסודיים ביותר. למרות שחלק מן התיעוד הושמד בימים המכריעים של קץ המלחמה, נפלו כמויות גדולות של חומר לידי המדינות המנצחות, ושלא כמקובל לא חלה עליו הקפאה של עשרות שנים בארכיונים ממלכתיים, והוא נמסר ישירות לעיונם של החוקרים והמעיינים ולפרסומם. בין התעודות הללו מצויים האוטוביוגרפיה והרשימות של מפקד מחנה אושוויץ רודולף פרנץ הס, יומן העבודה של מושל ה'גנרלגוברנמן, הנס *פרנק, הספר השני של היטלר שנכתב ב-1928 ושהיטלר גנז, יומנים של יוזף גבלס, נאומים של הימלר, פרוטוקול ועידת ונזה על הדרכים להפעלת ה'פתרון הסופי', ועוד.

מעניין לעקוב אחרי בליל הסתירות שבהן מסתבכים המכחישים בנסותם לתרץ ולדחות שיטפון זה של תיעוד, שבמכלולו אינו מותיר פרט מהנעשה בלא כיסוי. באשר ליומנים ולעדויות נוהגים המכחישים בשיטה של פסילת הכול: היהודים אינם מהימנים, כי הם צד אינטרסנטי, וכול שאמרו ושכתבו הוא סיפור כזבים לאחר מעשה. עדויות בני עמים אחרים על המתרחש ותיעוד שנשלח מארצות אירופה, ובייחוד מפולין בעיצומה של המלחמה, ושמסר על המתרחש ממקורות לא יהודיים ולעיתים מתנכרים ליהודים - הללו נחשבים לתיעוד מגמתי שחובר לפי תכתיב של יהודים. המכחישים מיטיבים לנצל כול סתירה או מעידה המתגלית בתיעוד. אם כמה עדים לא הסתפקו במראה עיניהם וקראו דרור לדמיונם בטענה שבמחנה הריכוז דכאו פעלו תאי גזים - ניצלו המכחישים מיד את אי-נכונות הדבר והם אינם חדלים לחזור ולטעון, שאם נגלו פרטים אחדים בדברי העדים כבלתי נכונים - כול שאירע בשואה אינו אלא המצאה כוזבת. מכחישי השואה חשו היטב, שטיעונים מכלילים שלהם הם ממוקדי החולשה של העלילה, ולפיכך ביקשו לפנות לבחינת מגזרים מפורטים. כך, למשל, מרבה אחד מהמכחישים הבולטים מצרפת, רובר פוריסון, לטעון שלא ניתן להשתמש בתדירות בגז ציקלון בי באותו מקום, כפי שהדבר נעשה באושוויץ, ולכן סיפור השימוש בגזים באושוויץ אינו אמיתי. חברו של פוריסון מארצות-הברית, ריינהארד ק' בוכנר ביקש להוכיח שלא ניתן לשרוף את הגופות במהירות שהונהגה במחנות המוות, וזאת מתוך השוואה עם שעות השריפה הנדרשות בבתי קברות אחרים בעולם - אף שהללו פועלים ומתפקדים בקצב תקין ונורמלי.

שאלה מטרידה בסוגיית ההכחשה כולה היא, מי הם ראשי הפעילים והמדברים בזרם הכחשה ומהם המניעים של המוכנים לטהר פשע נורא ומקומם זה. עוד שאלה חשובה היא, האם יודעים מכחישי השואה את האמת לאמיתה והם רוקמים ביודעין עלילת כזב מרושעת. אין ספק שהבולטים בין מכחישי השואה יודעים את האמת. די לעקוב אחר מסכת הטיעונים העוקפת במחושב נקודות תורפה החושפות את השקר, ואחר הדרך שבה מתחברים הדברים, כדי להיווכח שהמחברים ההם יודעים את העובדות ואת האמת ומשתדלים ביודעין לסלפן ולהכחישן. פה ושם קורה שאחד הפעילים בזרם ההכחשה, נגרר עם החבורה ההיא מבלי לדעת על השקר שחבריו מתמכרים לו. ואולם, אדם כזה אינו מתמיד בזרם ההוא ולאחר שהתפכח נוטש אותו. המדובר הוא בסך-הכול בעשרות מועטות של בני-אדם שכותבים ספרים, מחברים מאמרים, מכנסים כינוסים, מצטטים זה את זה ומתאמצים ליצור רושם שהם מייצגים אסכולה היסטורית. לאמיתו של דבר אין ביניהם היסטוריונים. באץ הוא פרופסור לאלקטרוניקה, פוריסון היה פרופסור לספרות, רסיניה - מורה לגיאוגרפיה, אחדים הם עיתונאים. בולט מספר האקדמאים בחבורה ההיא. כאמור, מכחישי השואה מקיימים מעין ארגון בין-לאומי, מתאמים ביניהם את פעילותם, מעבירים חומר של ספרים וחוברות מארץ לארץ, מיבשת ליבשת, מפעילים תאים בארצות השונות ומטפחים מכשירי פנייה לשכבות שונות של האוכלוסייה. אחת הדאגות העיקריות של המכחישים היא הקניית מעמד של רצינות וסמכותיות אקדמית לטענותיהם ולפרסומיהם, כדי לחדור לאוניברסיטאות ולקולג'ים ולהגיע לציבור הלומדים בבתי- הספר הגבוהים ולעוסקים בהוראה. המרכז בקליפורניה, הרחוק מארצות שבהן התרחשה הזוועה, מתמחה, כנראה, בתפקידים הללו. המרכז ההוא מקיים כינוסים בין-לאומיים של מכחישים ומנסה להשיג למענם אכסניות אוניברסיטאיות מכובדות. בטורנס שבקליפורניה יוצא לאור כתב-העת של המכחישים, The Journal of Historical Review, העשוי למראית עין במתכונת כתבי-עת מדעיים רגילים. מרכזים אחרים של פעילות המכחישים מצויים בשוודיה, בגרמניה, בצרפת, בבריטניה, בארגנטינה ובאוסטרליה .

ומכאן לשאלת המניע להכ' הש'. נראה כי בחבורת המכחישים מצויים בני-אדם שהגיעו אליה מתוך סיבות שונות. אחדים שהיו פעילים נאצים הגיעו להכחשה מתוך רצון לטהר את השרץ הנאצי. רסיניה, ואולי אחרים כמוהו, הגיעו להכחשה מתוך שנאה עזה לקומוניזם ולקומוניסטים, שבקיצוניותה הכתיבה להם גישה אפולוגטית כלפי הנאציזם. רסיניה עצמו היה בעבר סוציאליסט ואסיר מחנות הריכוז הנאציים, ותחילה לא הכחיש את השואה. אך ההתנגשות עם הקומוניסטים הפכה לאיבה מקובעת והיא דירדרה אותו בהדרגה למעמד של רנגאט המתמכר לשקר. ישנם בין המכחישים אנטישמים קיצוניים המוכנים לקדש כול אמצעי וכול עלילה כדי לפגוע ביהודים. אך דומה כי מרבית המכחישים, הגרעין הקשה שלהם והמקורבים אליו, נמנים עם פעילי התנועות הניאו-נאציות והניאו-פשיסטיות. התנועות הללו לא הצליחו להכות שורש, לא עלה בידן להגיע לעוצמה ולממדים רחבים. אין ספק שאחד הבלמים או המחסומים המונע התבססות הניאו-פשיזם אחרי מלחמת-העולם השנייה יסודו באימי השואה, והאזהרה המרתיעה והמפחידה שבלקח היסטורי קודר זה. אין תימה אפוא שחסידי הפשיזם ונאמניו בימינו מנסים לטשטש או למחוק את האמת על השואה הניצבת למכשול בדרכם.

מן הדין לעסוק כאן גם באנשי מדע או במחברים בעלי השכלה ומעמד של היסטוריונים, המסייעים למכחישים מבלי להתכוון לכך או בלי כוונה תחילה. כך, למשל, נמצא בביבליוגרפיות המומלצות שעליהן ממליצים המכחישים את ספרו של א.י.פ. טיילר The Origins of the Second World War. אין ספק שטיילר, שהוא היסטוריון בעל-שם ובעל מעמד מוכר, לא התכוון לסייע למכחישים, אך ספרו השנוי במחלוקת הטיל את האחריות לפרוץ מלחמת-העולם השנייה על כול הצדדים המעורבים בסכסוך ורואה בהיטלר מנהיג גרמני בדומה למנהיגים גרמנים שליליים אחרים, די בו כדי לסייע למטרות המכחישים. בספרו Der erzwungene Kried ('המלחמה שנכפתה') 1961, ניסה דוד הוגן, הרחוק מלהיות היסטוריון משיעור קומתו של טיילר, להציג טיעון רוויזיוניסטי של גורמי מלחמת-העולם השנייה. ספרו של דיויד אירוינג Hitler's War כולל חידוש המשולל בסיס עובדתי כלשהו, ולפיו לא ידע היטלר כלל על רצח המוני היהודים עד סתיו 1943, וההרג נעשה בלי ידיעתו ומאחורי גבו. משתמע מכך שאין להטיל את האחריות לפשע על המנהיג ועל כמה ממקורביו. אירוינג עוסק באופן מודע ועקבי באפולוגטיקה על הנאציזם וגם קשור במכחישים ובכינוסיהם. לאחרונה כתב פרופסור ארנסט נולטה, חוקר גרמני בעל שיעור קומה של תנועות פוליטיות ובייחוד של הפשיזם, הנאציונאליזם ומשטרים טוטליטריים, דברים שיש בהם יסוד הלקוח מזרם ההכחשה ומטיעוניו. מובן שנולטה אינו מכחיש את עובדת השואה, אך טוען כי להיטלר היה יסוד לחשוש מהיהודים, משום שאחדים מהם, וביניהם חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, הצהיר בפרוס המלחמה כי היהודים ככלל רואים עצמם משתייכים למחנה הדמוקרטי הלוחם בנאצים. מכך מסיק נולטה כי העם היהודי הכריז מלחמה על היטלר. יתר על כן, בשואה אין נולטה מוצא דבר המבדיל אותה מרציחות ההמונים האחרות במאה ה - 20, לפני מלחמת-העולם השנייה ואחריה, והייחוד של השואה מסתכם בכך שהשתמשו בביצוע ההרג בגזים. לאמיתו של דבר, אומר נולטה, קדמו לרציחותיו של היטלר ולשואה סטלין והרג ההמונים ברוסיה הבולשוויקית, ואין להוציא מכלל חשבון שהרציחות של סטלין היו לא רק דגם אלא אף מניע לשואה ולרצח ההמונים בידי הנאצים. בפולמוס הרחב והחריף שהתעורר בעקבות ההשגות השנויות במחלוקת של נולטה נטלו חלק רבים מחשובי ההיסטוריונים הגרמנים, ואחדים ביניהם נטו להצדיק את ההנחות של נולטה ואף לאמצן.

בצרפת התחוללה סערה כשאישרה אוניברסיטת ננט (Nantes) עבודת דוקטור ברוח הכ' הש'. בלחץ דעת הקהל ובהתערבות משרד החינוך חזרה בה האוניברסיטה מהכרתה בעבודה וביטלה את תואר הדוקטור שניתן למחברה. בהיסטוריוגרפיה הסובייטית אין הכ' הש' במובן של התעלמות מעובדות או טשטושן של עובדות. אך בגישה הסובייטית מדובר בדרך- כלל על קורבנות שהם אזרחי רוסיה וארצות אחרות, ואין אומרים בגלוי ובמפורש שיהודים נרצחו בהמוניהם ובאורח כולל לא משום שהיו רוסים או אוקראינים, או אזרחי ארצות אירופה, אלא אך ורק משום שהיו יהודים. בכתיבה הסובייטית מתעלמים גם מכך שלעמי הספר הסובייטי היה חלק ברדיפות היהודים בחסות הגרמנים.

מן הדין לתת את הדעת באיזו מידה מסוגלת ההכחשה לסלף את העובדות ההיסטוריות ולגרום לסילופה או לעיוותה של התמונה ההיסטורית. דומה כי המסקנות בענין זה אינן חד- משמעיות. לטיעוני המכחישים יש הד ניכר והשפעה בחוגים מסויימים. כוח ההשפעה הזה עלול לגבור ולהתפשט בקרב צעירים שאינם לומדים דבר על השואה. מטבע הדברים שבני-אדם השומעים על השואה ממרחק של זמן ומקום אינם נוטים להאמין בכך שדברים כגון אלה יכלו להתרחש. עצם האפשרות שהנהגה של עם ומדינה אירופית מודרנית הציבה לה למטרה להכחיד חטיבה אתנית המפוזרת בארצות שונות מבלי שהיו לה ניגודי אינטרסים ממשיים וסכסוך בפועל עם אותה קבוצה אתנית, נראה כמעשה דמיוני שאינו מתקבל על הדעת. לכן זוכים הבאים להכחיש המאורע או לערער את מהימנותו להקשבה. יתרה מזו, בכמה מוסדות אקדמיים ניתנה לגיטימציה להעלאת תפיסות 'רוויזיוניסטיות', בכך שהן מוצגות כטיעונים נגדיים לעובדות ההיסטוריות המקובלות באשר לשואה. המכחישים מבקשים לעצמם גם זכות להסביר ולהטיף בכלי תקשורת, ורואים בהתעלמות מהם או בהתנגדות לבוא עמם במגע פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה וחופש הדיבור ומזימה מכוונת נגדם. בכמה מקרים נכשלו המכחישים כאשר ניסו להיעזר באמצעים פרובוקטיוויים. כך, למשל, נאלצו המכחישים בקליפורניה,שב - 1980-1981 טענו כי הם מוכנים לתת פרס למי שיוכיח כי אנשים נרצחו בגזים באושוויץ, להתייצב בפני בית-דין והוא הוקיע בחריפות את מזימתם. בארצות מסויימות נאסר על שימוש ועל הפצה של פרסומי זרם ההכחשה. בארצות אחדות נתקיימו משפטים נגד המכחישים, ואף שכמעט בכול המקרים פסקו הערכאות נגד המכחישים, אירע שמוסדות משפטיים סירבו להביע דעה נחרצת בנוגע לשיטת הרצח והיקפו, בנימוק שהמדובר הוא בסוגיה היסטורית שאין בית-המשפט מוסמך לפסוק בה.

מאידך גיסא גרמה ההכחשה גם להתעוררות נגדית ולפעילות נגדית. כך למשל,לא מעטים מבין הניצולים, שבעבר לא רצו להיזכר בעברם, ובחרו בשתיקה אפילו - בחוג המשפחתי הצר, פתחו תחת רושם ההכחשה את סגור ליבם ונרתמו לפעולה נגד מזימת ההכחשה. ההכחשה מסייעת, מבלי שתרצה בכך, להעלות אצל רבים את הנושא, להתגברות הסקרנות ולרצון לדעת ולהבין את משמעות השואה, ולעיתים מביאה להפצת הידיעה על השואה, להקניית המשמעות האוניוורסלית של המאורע ולחיסון החברה האנושית מפני נגע הגזענות ורצח-עם.

ביבליוגרפיה:

Yisrael Gutman, Denying the Holocaust, Jerusalem 1985 Norbert Kampe, “Normalizing the Holocaust? The Recent Historian’s Debate in the Federal Republic of Germany”, Holocaust and Genocide studies, 2/1 (1987) ; 61-80 Serge Klarsfeld (ed.), The Holocaust and the Neo-Nazi Mythomania, New York 1987 Erich Kulka, The Holocaust is Being Denied; The Answer of Auschwitz Survivors, Tel Aviv 1977

המזנון
המזנון
המזנון
המזנון

המזנון של ויקיספר משמש לדיונים כלליים, קביעת מדיניות וקבלת החלטות כלליות בלבד.

  • הערות ושאלות לגבי דפים ספציפיים יש לשאול בדף השיחה המתאים.
  • אם אתם זקוקים לעזרה, או שנתקלתם בבעיה כלשהי, פנו לדלפק הייעוץ.

דיונים ישנים שהתקיימו במזנון נמצאים בארכיון המזנון.

רשימת הארכיונים בויקיספר
דפי ארכיון של המזנון
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

המזנון במיזמים עבריים נוספים: ויקיפדיהויקימילוןויקיציטוטויקיטקסטויקיחדשות



ספר הלימוד של השוודית

שלום לכולם!

אני אשמח לקחת על עצמי את הכתיבה והסידור של הספר לימוד השוודית.

אבל אני אשמח עוד יותר אם יהיו חברים שיוכלו לסייע. מכיוון שלא כל כך נראה (מבחוץ) שהויקיספר פעיל, אשמח אם תפנו אלי ואראה שיש כאן עם מי לדבר....

תודה רבה! אנדרסן (שיחה) 17:09, 11 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

היי, בהצלחה. כמו שאתה רואה, אין המוני כותבים כאן, וכתיבת ספר מצריכה (פרט לידע) השקעה גדולה בכמה מונים מאשר כתיבה בויקיפדיה (ולכן, לאחר כתיבת ספר אחד, רוב הכותבים נעלמים). מקווה שבכל זאת תהיה התקדמות, גם אם ייקח מספר חודשים (וזה בסדר גמור!). שוב בהצלחה, ‏gran‏ - שיחה 08:30, 22 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

ארכוב וסידור ארכיון מזנון

מרוב עצים לא ראו יער. העברתי הכל לארכיון 5 (פרט לפסקה אחת שלא היתה זבל אוטומטי). ממליץ להעביר את ההודעות האוטומטיות לארכיון אחת לחודש. כמו כן, משום מה הסידור הקודם שהיה לארכיון השתנה, אז עדכנתי את התפריט שישקף את סידור הארכיון בפועל. ‏gran‏ - שיחה 10:30, 22 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

אפשר להעביר את ההודעות האוטומטיות לדף אחר, אם נרצה - למשל ויקיספר:עדכונים טכניים.
אפשרות נוספת היא לוותר על ההודעות האוטומטיות האלה. האם הן מסייעות למישהו? מי שרוצה לקבל את העדכונים יכול להוסיף את עצמו ל־meta:Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors או לעקוב בדלפק הייעוץ של ויקיפדיה. ‏– rotemlissשיחה 23:00, 24 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]
הסרתי את הרישום. ‏– rotemlissשיחה 23:11, 1 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
עדיף, תודה. ‏gran‏ - שיחה 16:40, 2 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

דפים חדשים רבים

היני רוצה להגיד שמי שפתח את הספרים: צ'צ'נית, ארמנית, וג'והורי והוסיף דברים קטנים לדף רוסית הוא אני.

אגב גילי הוא עשר אך כשהתחלתי לכתוב פה גילי היה שמונה.

ובנוסף, במדעי הרוח כתבתי ספרים שנמחקו טרם הצלחתי לפתח אותם. והם: מסע היסטורי אל עולמה של הולנד ופתגמים, מאוד נעלבתי כשהדפים שהשקעתי בהם נמחקו כליל בנקישה פשוטה

אפשר קצת עזרה בכתיבת ספרים? אני רק ילד ואני לא יכול לכתוב המון ספרים בעלי המון תוכן לבדי. תודה על ההבנה109.65.144.230 22:32, 23 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

אני מפנה את המשתמשים גם לדיון כאן: שיחת משתמש:Illuyanka#שני הספרים. ‏– rotemlissשיחה 23:01, 24 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]
הי, rotemliss ומשתמש:Gran. מה דעתכם על יניב? מתלבטת בנושא. אשמח אם משהו אחר ינקוט עמדה בשל חילוקי הדעות. מבחנתי למחוק את כל ערכיו.
הוא יוצר ספרים כהרף עין וערכים רבים לא סיים כמו צ'צ'נית/אלפבית. חלקם רדודים מאוד כמו רוסית/מילון/מילים של יומיום (ניסיתי להפליג והותרתי אלפי ערכים עם שתיים שלוש מילים). הוא לא מגיב אבל ממשיך ליצור דפים. לא ברור לי אם מדובר במשחית או לא. אמנע מציניות. כרגע קטרגתי את הדפים שיצר במלאטית (? - לפחות הפעם הבין שעליו ליצור תת ערכים).
לזכותו - אדם שממשיך את פעילותו לפרקים כבר מעל לשנתיים - גם אם מדובר במשחית - המשחית הזה אוהב את ויקיספר. אם משהו יצליח לגרום לו להפנות את האנרגיה ליצירת ערכים (שיש ביכולתו ליצור) יהיה לכולנו נחת לקראת השנה החדשה. אם לא הותיר לכם את ההחלטה.
אשמח שנחליט בנוגע למינמום תווים שערך צריך להכיל כדי להיחשב קצרמר/מחיקה מהירה. ערכים כמו רוסית/מילון/מילים של יומיום מבחנתי יכולים להימחק אבל זו דעתי האישית. ‏Illuyanka22:35, 9 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
צריך לפעול לגופו של דף ולא לגופו של כותב. דף שלא עומד במדיניות מינימלית (חסר תקנה לחלוטין) - צריך למחוק; דף שיכול להיות בסיס למשהו אם ישוכתב - צריך להוסיף תבנית; וכו'.
רק אם למישהו יש כוונות רעות לפגיעה בוויקיספר, אז הוא "משחית" ויש לחסום אותו ולשחזר את כל ההשחתות שלו. אני מבין שזה לא המצב במקרה הנוכחי. ‏– rotemlissשיחה 22:15, 15 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
מסכים עקרונית עם רותם. מאידך, מבחן גוגל מעיד שמלאטית הוא השחתה: לא מצאתי שום עדות לשפה כזו. ממליץ למחוק, ולבדוק את שאר העריכות של אותו משתמש. ‏gran‏ - שיחה 17:32, 19 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
אני מסכימה אידאלית עם ההגדרות שלך. כמה בעיות טכניות:
  1. מדיניות מינימלית (חסר תקנה לחלוטין) - אין הסכמה משותפת בויקיספר - הכל פרשנות אישית למה זה "חסר תקנה". יש לי ממש רגשות אשם שאני מחליטה מה זה רמה כי אין כאן עוד משתמשים שיבקרו אותי. ערך עם תרגום למספר מילים כמו בספר רוסית, מבחנתי = חסר תקנה. למה? כי ספר ברוסית ממילא לא צריך להקיף את כלל המילים ברוסית (אינו מילון) ומנגד זו לא רשימה. אפשר למצוא אותן באינטרנט בקלות. אם היה מדובר בהסבר קצרצר - אולי דעתי הייתה שונה. עם זאת מאחר שהיה קיים ספר, הייתי מכונה להכיל איך שהוא את הערך.
  2. משתמש משחית (אגב לא דנתי על חסימה אלא להכריע על הדפים שלו באופן אובייקטיבי. אח"כ נדון על חסימה) - הבעיה שכוחו של אדם לבנות ולהרוס- עם המשתמש הזה אי אפשר לדעת מה מועדף עליו. בנוסף תוסיף את האמרה "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות" - משחית נקבע לפי מעשים או לפי כוונתו? השקפת עולמך מכריע על פי כוונות.
ה-IP של המשתמש (לפחות שלושה) יצר מספר עריכות בספרים ששוחזרו בעבר (לזכותי, לא רק בידי) - תמוהות והשחתות ברורות תלוי ב-IP - והחל לפתע אחרי תקופה לייצר המון ערכים וספרים - ללא דפי משנה או תוכן ממשי. כשאדם פונה מהשחתה להרחבה של המון ספרי שפה (שלי אישית אין הרבה ידע) - קשה לדעת האם מעשיו לטובה או לרעה ואיני רוצה לשפוט אותו לפי מעשי עבר כי כולנו עושים טעויות. תוסיף שערכים ממתינים לטיפולו תחת תבנית שהות (ג'והורי, ארמנית, צ'צ'נית...) והמון דפים ללא תת משנה - אז שתי פרשנויות יכולות להיות. הראשונה שאינו מבין כי קיומו של ספר אינה תורמת בהכרח לקיומנו בעולם. האפשרות השנייה שמשחית. אם המשתמש לא מגיב - בעייתי. לכן המלצתי לו להתמקד בספר אחד. לא רק עבור איכות אלא גם עבור אמינות.
נו יופי התמקד בספר אחד ועכשיו צפות בעיות אחרות...
אם נבחן את מלאטית לגופו של עניין - אני סקפטית לגבי המשתמש אבל לראשונה אם אני מביטה במבט נטרלי ולא מתייחסת למעשים קודמים של המשתמש... אני מאמינה שספר מלאטית צריך לאיית W:מלטית. לזכותו התמקד בספר אחד (וזה טוב אם הוא משחית שישחית את הספר הנ"ל בלבד ויספיק להעסיק אותי בשטויות ואם לא אז לאט לאט יש שיפור). עדין לא קנה אותי באיכות התוכן (עכשיו אתה צריך להכריע). למשל האלף בית של מלטית בויקיפדיה האנגלית (Maltese alphabet) - יש שני Z עם ובלי נקודה. איני מכירה את השפה כך שאיני יודעת אם מדובר על ניקוד או הסבר אחר ; יתכן כי כוונות המשתמש טובות והוא פשוט לא מכיר מספיק די טוב את השפה ולכן לא ידע שיש הבדל בין z ל-ż...נו מלא סיבות של כוונת טובות יכולות להמצא (בלי זלזול)... אז איך מכריעים אנשים נטרליים? או ששואלים את המשתמש או שנוברים ברחבי האינטרנט וסולחים כי כולנו עושים טעויות.
מצטערת לא יכולה לשכוח את עברו ולא חושבת שצריכה להתעסק בזה. בין אם משחית ובין אם אין לו מספיק ידע. הוא צריך להוכיח לי שהוא קצת יותר רציני. בין אם יוסיף מקורות מידע ובין אם פשוט יענה.
במקרה הספציפי הזה, לי אין די כוח להתעסק עם המשתמש הזה או להעמיק בנושא כי לא מעניין אותי. אני לא צריכה לברר עבורו מה השפה אליה התכוון רק כי אני נחמדה. מצדי שיצור לעצמו ספר יחיד ודמיוני חינם על חשבון ויקיספר... אבל אם יצור עוד ספר וערכים? טוב תחליטו בניכם. אישית לא חושבת שאפשר להכריע לבד. אם תצליחו לברר איתו את הנושא + להמליץ לו לקטרג - יפתח ברגל ימין את השנה החדשה.לזכותו הוא נמצא ברחבי ויקיספר תקופה ארוכה של מעל שנתיים...משחית או לא - ראוי לערכה.
גמר חתימה טובה ‏Illuyanka23:56, 19 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
מלאטית - חד-משמעית השחתה. לגופו של עניין - יש למחוק (המשתמש יכול לנסות להצדיק מדוע אינו השחתה - אני משער שזה לא ייקרה). אני מהמר ששאר הערכים שהורחבו גם אינם אמיתייים, אבל יש לבדוק כל מקרה לגופו. לגבי רתימת המשתמש לעריכה מועילה: זה יהיה מעולה, אבל אם לא ידוע המשתמש/כותב מIP שונה, אז לא ברור לי איך. בגל אופן יש להפריד בין השניים - דפים לא אמיתיים יש למחוק; במקביל לדבר עם המשתמש ולדרבן לתרום בנושא שהוא מכיר והיטב. ‏gran‏ - שיחה 15:56, 21 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

כתבתי למשתמש בדפי השיחה של ה-IP וגם בערך הוספתי תבנית כניסיון פשרה...אם לא יגיב תוך שבוע אבצע מחיקה של הערך המשני ודפי המשנה. חג שמח ‏Illuyanka22:07, 26 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

הי gran, נעלמתי לחודש. היתי צריכה להודיע. מה הוחלט? זה בסדר שאמחק? ‏Illuyanka17:23, 1 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]
לא הוחלט מעבר למה שכתוב כאן. את מוזמנת לפעול לפי שיקול דעתך לגבי הדפים (אם הם חסרי תקנה, אפשר למחוק). ‏– rotemlissשיחה 22:39, 1 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]
שמתי לפני זמן מה התראת מחיקה שפוקעת ב1/11 (היום.) מבחינתי אפשר למחוק (אני אוכל לבצע בעצמי אבל רק עוד יומיים שלושה, אם לא תמחקי לפני :)) ‏gran‏ - שיחה 00:28, 2 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]
הי לכולם, לקחתי חופשה, חזרתי ויש לי סבלנות עכשיו. שום דבר לא בוער וכולנו רוצים תוצאה זהה. מצדי שהספר ישר עוד ימים. רותם עוד הססני (וטוב שככה) לכן אני מוכנה להמתין עד שהוא ישתכנע. כי מה שחשוב לי היא האווירה.
למראית עין אני חייבת לציין שהספר מלאטית אינו נראה "חסר תקנה". למרות זאת, לדעתי מדובר בהשחתה.
העובדות:
  1. המילה מלאטית אינה קיימת בעברית. כנראה תעתיק או טעות כתיב.
  2. היסטוריה של ה-IP בעיתית - עד כה אין הצדקה למחיקה
  3. נפתח עמוד באקראי וננהג כחוקרים:
  4. בנינו כמעט על הכל אפשר למצוא באתרים אנגלית. הסיכוי שאין שום מידע על שפה בגוגל, בימינו, מחייב שמדובר בשפה מאוד מאוד נדירה או בדויה.
  5. המשתמש לא עונה חודש. בוודאי יענה ברגע שנמחק את הספר. באותו רגע, בנימוס תבקשו מקור מידע/שם באנגלית. לא ראיתי אדם שרושם ערך ונעלם לעד. גם לא משחית.
מה דעתך?
לדעתי יש כאן תחכום ורוע לב.
משהו מנסה לגרום לך ולי להאמין שיש משתמשים שלא מגיע להם לתרום כי הם לא יודעים מספיק. בדיוק כמו שכתבתי לעיל - שאין להם די הידע הדרוש לכתוב ספר. אני חוזרת בי ואפילו כועסת על פליטת הפה. כל עוד אין להם זדון ורצון אמיתי - הם יכולים לכתוב פה מצדי כמה שהם רוצים. אין ערך חסר תקנה אלא ערך עם או בלי תוכן. קיים או לא קיים בספרות המחקרית.
תסכים איתי שלאחרונה יותר מדי אנשים, לכאורה נאורים ומבוססים מאוד, לועגים ומשמיצים פה כותבים וערכים (במקום להאיר או לתרום או לפחות לשמור על שפה ראויה), בפרט, ואת ויקיפדיה בכלל. אנשים שמנצלים את המרחב הורטואלי החופשי לקידום האג'נדות הפרטיות שלהם במקום לקדם פה מיזם חברתי, לקדם יוזמה חברתית ומעורבות חברתית - ונוהגים לא שונה מנערים שמקללים... מבחנתי הכותרת "ויקיספר" הוא לא מדריך ספרים אלא מקום ליצרת אווירה פורה, מסבירת פנים, חינוכית ומלמדת - גם הילד המטומטם ביותר יכול להאיר ולשאול פה שאלות להם לא קבל מענה במסגרת החינוכית. כל עוד הוא כותב יפה ולא משמיץ. אצלי בלקסיקון "הדקדוק של השפה המלאטית מסובך..." מייצג אדם מתנשא שמחפש להוכיח כמה הוא חכם ממך וממני. לא מדובר כאן על נער שמנסה לתרום ורמת המשלב שלו נמוכה. יש כאן תיחכום הרבה מעבר, רוע לב, עד לכדי שאני מסוגלת לומר ניסיון לגרום לטריז ולכן חשוב לי שנגיע להסכמה. בטווח הארוך יצמחו כאן ספרים קצרים, לא מפוצצים ומאיימים, ברורים לכל בור ובעיקר אנשים טובים שיעיזו להיות מעורבים בחברה בהם חיים, ללחוץ על כפתור עריכה (בלי לבקש אישור מראש) ולהוסיף ידע בעצמם.‏Illuyanka14:26, 2 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]
לגבי מלאטית, אני נוטה להניח (ולמעשה זה כתוב כמעט במפורש בדף מלאטית) שזו שפה מומצאת, על ידי הכותב (סביר) או על ידי אחרים; והייתה בקשה להבהרת חשיבות שלא נענתה. לכן גם אני מסכים למחוק את הספר. תמיד אפשר לשחזר אם יתברר שיש סיבות משכנעות לכתוב עליה, אבל אני בספק. כמובן, הכותב רשאי להמציא כל שפה כרצונו, אבל אינו רשאי להכניס אותה לוויקיספר. אינני יודע אם צריך לקרוא למקרה כזה "השחתה" (וגם לא חושב שיש רוע לב בציטוט "הדקדוק של השפה המלאטית מסובך", לכל היותר אי הכרת המוסכמות), אבל ספר כזה אכן צריך להימחק, הוא אינו מתאים לוויקיספר, וחזרה על הוספת ספר כזה (אחרי שיובהר שזה לא מקובל) צריכה להיחשב השחתה.
לגבי דפים אחרים, אין כאן אי הסכמה, אלא פשוט אין לי אפשרות לקבוע עמדה גורפת לגבי כל הדפים. כל מקרה לגופו. ‏– rotemlissשיחה 22:58, 2 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]

זהו, מחקתי. אפשר לחזור להתרכז בבניית ושיפור ספרים אמיתיים, ולהפסיק לדון במטא-ספרים ושאר הבלים. ‏gran‏ - שיחה 03:54, 5 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]

הפניה לויקיפדיה העברית

איך עושים הפניה לויקיפדיה העברית? חיפשתי בתיעוד אבל לא מצאתי. תודה, Ld1923293137 (שיחה) 18:10, 10 באוקטובר 2015 (IDT) מצאתי. הנה דוגמה - ג'ירולמו קרדאנו[תגובה]

בדיוק, ע"י [[w:<שם הערך>]]. עוד מידע בעזרה:קישורים. ‏gran‏ - שיחה 18:29, 10 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

2016 WMF Strategy consultation

אנא סייעו בתרגום הדף

Hello, all.

The Wikimedia Foundation (WMF) has launched a consultation to help create and prioritize WMF strategy beginning July 2016 and for the 12 to 24 months thereafter. This consultation will be open, on Meta, from 18 January to 26 February, after which the Foundation will also use these ideas to help inform its Annual Plan. (More on our timeline can be found on that Meta page.)

Your input is welcome (and greatly desired) at the Meta discussion, 2016 Strategy/Community consultation.

Apologies for English, where this is posted on a non-English project. We thought it was more important to get the consultation translated as much as possible, and good headway has been made there in some languages. There is still much to do, however! We created m:2016 Strategy/Translations to try to help coordinate what needs translation and what progress is being made. :)

If you have questions, please reach out to me on my talk page or on the strategy consultation's talk page or by email to mdennis@wikimedia.org.

I hope you'll join us! Maggie Dennis via MediaWiki message delivery (שיחה) 21:06, 18 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

הודעות חוצות־ויקי יהיו זמינות בתור אפשרות בטא בוויקיפדיה העברית ב־19 בפרואר

קהילת ויקיפדיה העברית היקרה,

צוות השיתוף (Collaboration) שמח להודיע לכם שהודעות חוצות־ויקי יהיה זמינות בוויקי שלכם ב־19 בפברואר בשעה 01:00 UTC‏ (03:00 בלילה שעון ישראל). הודעות חוצות‏־ויקי תעזורנה לכם לדעת על פעילות באתרי ויקי אחרים. איך זה עובד? דמיינו שמישהו מודע לכם בוויקישיתוף – בפעם הבאה שתפתחו דף בוויקי הזה כאן, תראו את ההודעה על כך מוויקישיתוף! אנחנו מקווים שזה יעזור לכל מי שפעיל במספר אתרי ויקי. תמצאו מידע נוסף בתיעוד.

כמובן, זוהי אפשרות בטא. אנחנו בדקנו מקרי־קצה ‏רבים, אבל ייתכן שתיתקלו בבעיות מסוימות. אם זה יקרה (ואנו מתנצלים על כך), אנא דווחו את זה לדף שמיועד לכך (בכל שפה שבה נוח לכם לכתוב). כדי להפעיל את האפשרות, יש ללכת להעדפות, לשונית "בטא", ולבחור "הודעות מורחבות". מעתה תקבלו הודעות כשהן תקרינה בכל ויקי אחר. תקבלו הודעות רק באתרים שבהם הפעלתם את האפשרות הזאת (בודקי בטא: ויקינתונים, mediawiki.org, ויקישיתוף וכל האתרים בעברית ובצרפתית). אם לא תפעילו אותה, דבר לא ישתנה בחלונית ההודעות שלכם. אם יש לכם שאלות, אזכרו אותי!

בהצלחה! Trizek (WMF) (שיחה) 20:08, 16 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

VisualEditor News #1—2016

Elitre (WMF), 23:21, 26 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]


ספר ההסתברות התיכונית הגיע למצב בשל. אשמח לקבל משוב. תודה, Ld1923293137 (שיחה) 20:04, 5 במרץ 2016 (IST)[תגובה]

ברכות, ותודה על ההשקעה!! אשתדל לקרוא בזמן הקרוב (אבל כנראה שייקח לי מספר שבועות..) ‏gran‏ - שיחה 04:11, 7 במרץ 2016 (IST)[תגובה]

Open Call for Individual Engagement Grants

אנא סייעו בתרגום הדף:

Greetings! The Individual Engagement Grants (IEG) program is accepting proposals until April 12th to fund new tools, research, outreach efforts, and other experiments that enhance the work of Wikimedia volunteers. Whether you need a small or large amount of funds (up to $30,000 USD), IEGs can support you and your team’s project development time in addition to project expenses such as materials, travel, and rental space.

With thanks, I JethroBT (WMF) 18:47, 31 במרץ 2016 (IDT)[תגובה]

No editing 2 times this week

קרן וויקימדיה תערוך בדיקות במרכז הנתונים החדש בדאלאס. זאת על מנת לוודא שוויקיפדיה ו-ויקיות ויקימדיה אחרות יוכלו להישאר מקוונות גם לאחר אסון. על מנת לוודא שהכל עובד כשורה, מחלקת הטכנולוגיה של ויקימדיה צריכה לקיים בדיקה מבוקרת. הבדיקה תראה האם ניתן להעביר נתונים ממרכז נתונים אחד למרכז נתונים אחר באמינות. זה דורש מצוותים רבים להתכונן לקראת המבחן ולהיות זמינים לתיקון בעיות בלתי צפויות.

הם יכוונו את כל זרם המידע למרכז המידע החדש ביום שלישי, ה-19 באפריל.
ביום חמישי, ה-21 באפריל, הם יפעילו מחדש את מרכז המידע הראשי.

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות במדיה-ויקי, כל העריכות חייבות להיפסק במהלך שני השינויים הללו. אנו מצטערים על ההפרעה, ועובדים על מנת לצמצמם אותה בעתיד.

אתה תוכל לקרוא, אך לא לערוך, את כל הויקיות לזמן קצר.

  • אתה לא תוכל לערוך בערך כ-15 עד 30 דקות ביום שלישי, ה-19 באפריל וביום חמישי, ה-21 באפריל, משעה 16:00.
  • אם תנסה לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תתקבל הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם אתה מקבל את הודעת השגיאה, המתן עד שהכל חוזר לשגרה. אז תוכל לשמור את העריכה שלך. אבל, אנו ממליצים שתכין העתק של השינויים שלך לפני כן, רק במקרה.

השפעות אחרות:

  • עבודות רקע יאטו וחלקן עלולות להפסיק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. אם תיצור ערך שכבר מקושר ממקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים ארוכי-טווח ייאלצו להפסיק.
  • יהיה קיפאון קוד בשבוע של ה-18 באפריל. אף פריסות קוד לא חיוניות לא יתרחשו.

הבדיקה תוכננה במקור להתרחש ב-22 במרץ. ה-19 וה-21 באפריל הם התאריכים החדשים. אתה מוזמן לעיין בלוח הזמנים ב-wikitech.wikimedia.org. יפורסמו שם שינויים בלוח הזמנים. יהיו התראות נוספות בנידון. בבקשה שתף את המידע הזה עם הקהילה שלך. /User:Whatamidoing (WMF) (talk) 23:59, 17 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]

התכונה "רשימת שפות מקוצרת" הופעלה בוויקיספר

Screenshot of Compact Language Links interlanguage list

Compact Language Links has been available as a beta-feature on all Wikimedia wikis since 2014. With compact language links enabled, users are shown a much shorter list of languages on the interlanguage link section of an article (see image). Based on several factors, this shorter list of languages is expected to be more relevant for them and valuable for finding similar content in a language known to them. More information about compact language links can be found in the documentation.

From today onwards, compact language links has been enabled as the default listing of interlanguage links on this wiki. Using the button at the bottom, you will be able to see a longer list of all the languages the article has been written in. The setting for this compact list can be changed by using the checkbox under User Preferences -> Appearance -> Languages

The compact language links feature has been tested extensively by the Wikimedia Language team, which developed it. However, in case there are any problems or other feedback please let us know on the project talk page or on this discussion thread. It is to be noted that on some wikis the presence of an existing older gadget that was used for a similar purpose may cause an interference for compact language list. We would like to bring this to the attention of the admins of this wiki. Full details are on this phabricator ticket (in English).

Due to the large scale enablement of this feature, we have had to use MassMessage for this announcement and as a result it is only written in English. We will really appreciate if this message can be translated for other users of this wiki. Thank you. On behalf of the Wikimedia Language team: Runa Bhattacharjee (WMF) (talk) 10:04, 24 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

תרגום

צילום מסך של רשימת קישורי הבינוויקי עם התכונה "רשימת שפות מקוצרת" (רשימת השפות מסומנת בצהוב)

התכונה "רשימת שפות מקוצרת" זמינה בכל אתרי ויקימדיה כאפשרות בטא משנת 2014. כאשר התכונה הזאת מופעלת, רשימת השפות שמוצגת בצדו הימני של הדף הרבה יותר קצרה (ראו את התמונה). בהתבסס על מספר גורמים, רשימת השפות המקוצרת אמורה להיות יותר רלוונטית למשתמש שקורא את הדף, ואמור להיות לו קל יותר למצוא ברשימה שפות שהוא מכיר. ניתן למצוא מידע נוסף על רשימת השפות המקוצרת בדף הזה (באנגלית).

החל מהיום, רשימת השפות המקוצרת הופעלה כברירת מחדל בוויקיספר. אפשר ללחוץ על הכפתור שמתחת לרשימת השפות המקוצרת כדי לראות את כל השפות שבהן הדף זמין לקריאה. ניתן לבטל את התכונה הזאת באמצעות שינוי ההגדרה בדף העדפות -> מראה -> שפות.

רשימת השפות המקוצרת נבדקה ביסודיות על־ידי צוות השפה של ויקימדיה שפיתח אותה. יחד עם זאת, במקרה שיש בעיות או הצעות לשיפור, אנא דווחו עליהן בדף השיחה של התכונה באנגלית. (אם אינכם יכולים לכתוב באנגלית, אפשר גם לדווח על בעיות ולבקש הצעות כאן.) שימו לב שבאתרי ויקי מסוימים עשויים להיות גאדג'טים או סקריפטים ישנים שמבצעים פעולה דומה לתכונת רשימת השפות המקוצרת, מה שעלול לגרום להפרעה בתפקוד התקין של התכונה. אנחנו מבקשים ממפעילי המערכת שבאתר הוויקי הזה לבדוק שאין גאדג'טים או סקריפטים כאלה. ראו פרטים נוספים בפבריקטור (באנגלית).

הודעה זו נשלחה באופן אוטומטי ממפתחי ויקימדיה. אתם מוזמנים לערוך ולשפר את התרגום. ‏Guycn2 · 13:07, 24 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

Editing News #2—2016

m:User:Elitre (WMF), 20:20, 3 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

Open call for Project Grants

אנא סייעו בתרגום הדף:

Greetings! The Project Grants program is accepting proposals from July 1st to August 2nd to fund new tools, research, offline outreach (including editathon series, workshops, etc), online organizing (including contests), and other experiments that enhance the work of Wikimedia volunteers.
Whether you need a small or large amount of funds, Project Grants can support you and your team’s project development time in addition to project expenses such as materials, travel, and rental space.
Also accepting candidates to join the Project Grants Committee through July 15.
With thanks, I JethroBT (WMF) 18:25, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

IMPORTANT: Admin activity review

Hello. A new policy regarding the removal of "advanced rights" (administrator, bureaucrat, etc) was adopted by global community consensus in 2013. According to this policy, the stewards are reviewing administrators' activity on smaller wikis. To the best of our knowledge, your wiki does not have a formal process for removing "advanced rights" from inactive accounts. This means that the stewards will take care of this according to the admin activity review.

We have determined that the following users meet the inactivity criteria (no edits and no log actions for more than 2 years):

  1. Johnny Zoo (administrator)

These users will receive a notification soon, asking them to start a community discussion if they want to retain some or all of their rights. If the users do not respond, then their advanced rights will be removed by the stewards.

However, if you as a community would like to create your own activity review process superseding the global one, want to make another decision about these inactive rights holders, or already have a policy that we missed, then please notify the stewards on Meta-Wiki so that we know not to proceed with the rights review on your wiki. Thanks, Rschen7754 05:10, 22 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

גופני סימונים מתמטיים

שלום. רציתי לשאול לגבי פרט מסוים.

לפחות אצלי, בויקיפדיה האנגלית ובויקיספר כאחד, גופני הסימונים המתמטיים קטנים ממש ומודגשים יותר מדי מאשר הגופנים המופיעים בויקיפדיה העברית.

לי אישית זה מפריע, והגופן בויקי העברית נראה קריא יותר.

כתבתי בנושא למשתמשת Illuyanka והיא מצידה אמרה לי כי הגופנים אצלה בויקיספר וויקיפדיה העברית זהים לחלוטין. איך מתקנים? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 21:34, 7 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

מתייגת את משתמש:Rotemliss, משתמש:Gran, משתמש:Guycn2.--‏Illuyanka10:17, 10 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
יהודה שמחה ולדמן, תוכל בבקשה לשלוח צילומי מסך של הגופנים בוויקיפדיה העברית ובוויקיספר כפי שהם נראים אצלך? ‏Guycn2 · 16:48, 10 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
איך בדיוק עושים צילומי מסך? עם מצלמה רגילה? זה לא יוצא ברור במיוחד. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:34, 11 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
לוחצים על כפתור Print Screen (עשוי להופיע כקיצור Prt Scr או קיצור דומה) במקלדת, ואז מדביקים (Paste, או עם צירוף המקשים Ctrl+V) בתוכנת ציור, כדוגמת Paint. ‏– rotemlissשיחה 03:40, 12 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
יהודה שמחה ולדמן, בדרך כלל הכפתור PRINT SCREEN נמצא מעל כפתורי החיצים, מעל (או לצד) הכפתור INSERT כפי שתראה בתמונה (שם לב, אם הצבע של כיתוב הכפתור שונה מיתר המקשים של המקלדת עליך ללחוץ על כפתור FN הצבוע באותו צבע ורק לאחר מכן על הכפתור PRT SCR). אם אינך מוצא תצלם את המקלדת בטוחה שיעזרו לך. בהצלחה, ‏Illuyanka21:25, 14 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
הכפתור במקלדת שלי לא מגיב כלל. קובץ התמונה ששלחת ריק. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 22:49, 14 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
יהודה שמחה ולדמן, מצאת את הכפתור? מה הכוונה לא מגיב? אחרי שאתה לוחץ על הכפתור -> אתה צריך לפתוח צייר -> ולהדביק (CTRL+V).‏Illuyanka19:48, 15 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
תיאור התמונה
אני מצרף 2 תמונות להצגת ההבדליים בפונטים המתמטיים אצלי:
יחי ההבדל, כמו שאומרים. התבוננו היטב. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 02:50, 16 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
יהודה שמחה ולדמן צריך לתייג משתמש:Rotemliss, משתמש:Gran, משתמש:Guycn2.--&rlm. --‏Illuyanka20:58, 21 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אכן יש הבדל. הסיבה היא שסימון מתמטי עובר עיבוד שונה שממיר את ה-latex ל"תמונה", וגודל/עובי הפונט נקבע על-ידי ההמרה הנ"ל. אין לי (או למפעילים) יכולת לשנות את מנוע ההמרה הנ"ל. אבל, לפי המסך ששלחת - המתמטיקה מוצגת באופו ברור וקריא, וזה מה שחשוב. ‏gran‏ - שיחה 21:50, 28 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אגב, אני לא רואה הבדל בין שתי התמונות מבחינת הפונט המתמטי. להפך - הפונט של הטקסט האנגלי "קל" יותר ולכן לעומתו המתמטיקה נראית מודגשת יותר. אולי זה ההבדל שאתה מתכוון? ‏gran‏ - שיחה 13:20, 2 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
למה אין יכולת? הרי עד לפני תקופה מסוימת הסימון המתמטי בויקיספר וויקי האנגלית היה זהה לחלוטין לויקי העברית? למה שינו את זה? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 00:14, 12 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אפשר גם להסביר לי מה יוצר את ההבדל בין הגופנים המתמטיים לפני עריכתי ואחרי עריכתי? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 02:01, 29 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
יהודה שמחה ולדמן שלום, יתכן כי השינוים נגמרו בעקבות שינויים בדפי מדיה ויקי בידי משתמש:Guycn2. אתה יכול להכנס אל העדפות ותחת הכותרת "מראה" לנסות ולשנות את התצוגה בהתאם לעדפותיך. השאלה האם הנושא כה מטריד בכדי להשקיע בו מאמץ מצדך. בשלב זה לדעתי עדיף להשקיע את מאמצינו בהרחבת ויקיספר ושיפור ערכים. בברכה, --‏Illuyanka09:13, 4 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

שינוי הכיתוב של כפתור השמירה

Whatamidoing (WMF) (talk) 21:02, 9 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

בקשות ממפעילים

מבקש לאשר את הוספת הקישור אל ויקיספר:בקשות ממפעילים בדף השינויים אחרונים על מנת להקל על מלאכת הניטור. אין צורך באמת לדעת מי הנפשות הפועלות כדי לדווח על צורך במחיקה, חסימה, או הגנה. כל הדיונים והבקשות צריכים להתקיים שם ולא בדף שיחה פרטי. Hummingbird (שיחה) 16:01, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

Guycn2 מחק את הדף מדיה ויקי:Recentchangestext (שכלל בעבר קישורים שונים, לרבות לדף הבקשות ממפעילים) ולכן כרגע מופיעה בדף השינויים האחרונים רק הודעה קצרה (בניגוד למקובל בוויקיפדיה ובמיזמים אחרים).
לכן: גיא - האם יש מניעה לשחזר את הדף? האם המחיקה הייתה בטעות? ‏– rotemlissשיחה 21:42, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
Rotemliss, תודה על התיוג. אני לא זוכר מדוע מחקתי את הדף. קרוב לוודאי שבטעות (במסגרת מחיקת מאות הודעות מערכת שזהות למקור). בכל מקרה, שחזרתי אותו עכשיו. Hummingbird, עכשיו יש במסגרת של השינויים האחרונים קישור לדף הבקשות ממפעילים ולדפים נוספים. בברכה, ‏Guycn2 · 22:19, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
מעולה.תודה רבה! חיוךHummingbird (שיחה) 01:42, 27 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

בקשה-cat-a-lot

האם ניתן להעתיק את cat-a-lot מוויקיפדיה? לא ברור לי למה הגאדג'ט הפסיק לפעול כאן. ממה שאני ראיתי הוא פעל בעבר. Hummingbird (שיחה) 16:16, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

אפשר, אבל אם זיכרוני אינו מטעני, הוא נמחק מכאן בגלל שמשום מה עשה כאן בעיות שלא הצלחתי לפתור. אנסה לבדוק את זה בשעות הקרובות ואייבא אותו מחדש אם יעבוד כמו שצריך כאן. ‏Guycn2 · 22:21, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
Hummingbird, אכן קיימת בעיה. לא ניתן להשתמש בגאדג'טים : HotCat וב-Cat-a-lot בו בעת. תוכל להתקין אצלך את הסקריפט. ‏Illuyanka22:36, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
Hummingbird, ניסיתי עכשיו לייבא את הגאדג'ט מוויקיפדיה (גם את קובץ ה־CSS וגם את קובץ ה־JS שלו), ולצערי לא עובד. מבדיקתי, גם כאשר HotCat כבוי הגאדג'ט לא עובד, כך שהבעיה לא בהכרח קשורה ל־HotCat. אולי רותם יידע מה הבעיה... ‏Guycn2 · ☎‏23:55, 25 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
Guycn2 שאלתי אותו בעבר. אני מניסיוני ראיתי שבנפרד הם פועלים באתר. יחד לא. יתכן גם במדיה ויקי:Common.js או באחד מדפי המדיה הראשים. ‏Illuyanka00:12, 26 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
בינתיים ייבאתי את הסקריפט לדף האישי שלי (לדעתי זו גרסה ישנה, או גרסה באנגלית-התיבה הצהובה מיושרת לימין ויש כיתוב באנגלית. שני הכלים (Hot cat, Cat-a-lot) עובדים במקביל (דפדפן כרום). Hummingbird (שיחה) 01:52, 27 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
הוספתי את הסקריפט בעברית לדף העזרה - לא בדקתי. עתה ה-Cat-a-lot מופיע וכבר לא נתקע אבל העברת קטגוריות עוד לא מבוצעת. אנסה לברר עוד בהמשך. בעבר תיקנתי את זה אבל לא זוכרת מה עשיתי. --‏Illuyanka21:05, 28 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
Hummingbird אתה יכול למחוק את כיתוב הסקריפט מדף המשתמש שלך, להפעיל את הגאדג'ט דרך ההעדפות ולבדוק אם אתה מצליח להעביר את דף ניסיון לקטגוריה "פסטה"? תודה, ‏Illuyanka10:26, 29 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
Illuyanka, מחקתי את הסקריפט אצלי והפעלתי את הגאדג'ט (אגב, יש לעדכן את שם המקטע בהעדפות, כרגע מופיע "

gadget-section-category")-העברתי את "ניסיון" לקט' פסטה עם cat-a-lot וחזרה לקט' ניסיון בעזרת HotCat-שניהם עובדים! חיוך Hummingbird (שיחה) 17:07, 29 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

אגב, צריך לרענן את הדף ולהמתין מעט עד שהקטגוריה תתרענן (זה כבר לא בעיה של הכלי). Hummingbird (שיחה) 17:09, 29 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
ההמתנה הייתה ממש ארוכה...העיקר שפועל. עדכנית את שורות הקטגוריה בהעדפות. תודה רבה ושבוע נעים, ‏Illuyanka18:07, 29 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
הכלי עצמו עובד די מהר, עד שהקטגוריה מתעדכנת לוקח בסביבות 5-10 שניות. צריך לרענן את הדף ובמידת הצורך ללחוץ גם CTRL תוך כדי (או הגדרה אחרת המתאימה לדפדפן). תודה רבה ושבוע טוב, Hummingbird (שיחה) 19:13, 29 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

בקשת ייבוא סקריפט השלמה אוטומטית מוויקיפדיה

שלום לכל הנוכחים והנוכחות חיוך

גיליתי שהסקריפט hot-cat אצלנו לא עובד עם תבניות בגלל שהוא הוגדר כך בקומונס ואנחנו מייבאים את הסקריפט משם. יש לכך סיבה מסוימת (תגי noinclude) אבל לדעתי ניתן היה לסדר את הסקריפט כך שלאחר העריכה המשתמש יגיע לדף עריכה (מה שקורה גם במצב שלוחצים על סימן עריכת מספר קטגוריות) כדי לוודא שהתוצאה טובה בהיבט זה (שאין רווחים מיותרים וכו'). בכל אופן, פתחתי דיון על כך בוויקיפדיה כדי לבדוק אפשרות לפתור זאת בדף הסקריפט המקומי.

עם ובלי קשר לכך, אחת האפשרויות שיכולה לפצות על כך (וממילא טוב שתהיה אצלנו) זה סקריפט ההשלמה האוטומטית-בעזרתו נוכל בקלות להתחיל לרשום במצב עריכה שם של דף, תבנית, או קטגוריה ואז תפתח לנו רשימה (כמו בחיפוש) שתחסוך לנו את הקלדת ההמשך (לדוגמה). זה היה חסר לי מרגע שהתחלתי לערוך כאן ועכשיו זה עוד יותר מציק.

האם יש אפשרות להעתיק/לייבא גם אותו מוויקיפדיה? (הכוונה לאשר אותו כגאדג'ט) Hummingbird (שיחה) 02:05, 1 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

@Hummingbird: לגבי HotCat – גם לי זה די מפריע שהוא לא מסתדר עם תבניות, אבל כמו שאמרת הוא נטען מוויקישיתוף ולכן המתחזקים שלו שם צריכים לטפל בזה.
לגבי גאדג'ט ההשלמה האוטומטית – ייבאתי את זה מוויקיפדיה כעת. זה נמצא בהעדפות => גאדג'טים, תחת הפסקה "עריכה". קראתי לזה בשם קצת שונה מהשם בוויקיפדיה, כי לדעתי השם שבחרתי יותר אינפורמטיבי. האם זה עובד אצלך? ‏Guycn2 · ☎‏13:22, 1 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

סרגל הגרסאות

Birgit Müller (WMDE) 18:08, 12 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

Grants to improve your project

אנא סייעו בתרגום הדף:

Greetings! The Project Grants program is currently accepting proposals for funding. There is just over a week left to submit before the October 11 deadline. If you have ideas for software, offline outreach, research, online community organizing, or other projects that enhance the work of Wikimedia volunteers, start your proposal today! Please encourage others who have great ideas to apply as well. Support is available if you want help turning your idea into a grant request.

I JethroBT (WMF) (talk) 23:10, 30 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

Creative Commons 4.0

Hello! I'm writing from the Wikimedia Foundation to invite you to give your feedback on a proposed move from CC BY-SA 3.0 to a CC BY-SA 4.0 license across all Wikimedia projects. The consultation will run from October 5 to November 8, and we hope to receive a wide range of viewpoints and opinions. Please, if you are interested, take part in the discussion on Meta-Wiki.

Apologies that this message is only in English. This message can be read and translated in more languages here. Joe Sutherland (talk) 04:35, 6 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

Editing News #3—2016

20:49, 15 באוקטובר 2016 (IDT)

איפוס סיסמה

קיימת בעיה של תוקפים שמשתלטים על משתמשים עם הרשאות מיוחדות (למשל מפעילי מערכת, ביורוקרטיםת בודקים ודיילים). נראה שזה נובע מסיסמאות חלשות או סיסמאות ממוחזרות.

הועד המנהל פועל יחד עם מספר קבוצות על מנת לפתור את הבעיה.

לבינתיים, אנו מבקשים מכול המשתמשים לבדוק את הסיסמאות שהם בחרו לחשובות הויקי שלהם. אם אתם יודעים שבחרתם בסיסמה חלשה או שבחרתם בסיסמה שבחרתם גם באתר אחר, נא שנו את הסיסמה.

ביחרו סיסמה חזקה — שמונה או יותר תווים שכוללים אותיות, מספרים וסימני פיסוק.

Joe Sutherland (שיחה) / MediaWiki message delivery (שיחה) 01:41, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]


תחרות ויקימילון תשע"ז

עמותת "ויקימידיה ישראל" וחברי קהילת ויקימילון שמחים לחדש את המסורת שמטרתה להעשיר את ויקימילון.
והפעם פרסים גדולים יותר !!!
{כניסה לדף מיזם התחרות >[[10]]

בואו בהמוניכם, והזמינו את חבריכם !!!

בשם מזכירות התחרות: דני ב. (שיחה) 08:34, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

New way to edit wikitext

James Forrester (Product Manager, Editing department, Wikimedia Foundation) --21:32, 14 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

Review of initial updates on Wikimedia movement strategy process

Note: Apologies for cross-posting and sending in English. Message is available for translation on Meta-Wiki.

The Wikimedia movement is beginning a movement-wide strategy discussion, a process which will run throughout 2017. For 15 years, Wikimedians have worked together to build the largest free knowledge resource in human history. During this time, we've grown from a small group of editors to a diverse network of editors, developers, affiliates, readers, donors, and partners. Today, we are more than a group of websites. We are a movement rooted in values and a powerful vision: all knowledge for all people. As a movement, we have an opportunity to decide where we go from here.

This movement strategy discussion will focus on the future of our movement: where we want to go together, and what we want to achieve. We hope to design an inclusive process that makes space for everyone: editors, community leaders, affiliates, developers, readers, donors, technology platforms, institutional partners, and people we have yet to reach. There will be multiple ways to participate including on-wiki, in private spaces, and in-person meetings. You are warmly invited to join and make your voice heard.

The immediate goal is to have a strategic direction by Wikimania 2017 to help frame a discussion on how we work together toward that strategic direction.

Regular updates are being sent to the Wikimedia-l mailing list, and posted on Meta-Wiki. Beginning with this message, monthly reviews of these updates will be sent to this page as well. Sign up to receive future announcements and monthly highlights of strategy updates on your user talk page.

Here is a review of the updates that have been sent so far:

More information about the movement strategy is available on the Meta-Wiki 2017 Wikimedia movement strategy portal.

Posted by MediaWiki message delivery on behalf of the Wikimedia Foundation, 22:31, 15 בפברואר 2017 (IST) • אנא סייעו בתרגום הדףGet help

התהליך האסטרטגי של קרן ויקימדיה לשנת 2017 - הודעה ראשונה

שלום לכולם,

במהלך 16 השנים האחרונות, ויקיפדים וויקימדים עבדו יחדיו במטרה משותפת, ליצור את מאגר הידע החופשי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. במהלך תקופה זו, גדלנו מקבוצה קטנה של עורכים לקהילה מגוונת של עורכים, מפתחים, שותפים, קוראים, תורמים ושותפים. גם ויקיפדיה העברית, שנוסדה במהלך שנת 2003 על ידי קבוצה קטנה של מתנדבים, גדלה ברבות השנים למיזם בעל חשיבות עצומה לכל דובר עברית, ששינה בדרכים אין ספור את רשת האינטרנט בשפה העברית, ואת הנגישות של כל אחת ואחד מאיתנו למצבור הידע האנושי כולו.

איפה נהיה בעוד 15 שנה? איזה תפקיד נשחק בעולם? מי עוד יצטרף לתנועה? מה אופי העבודה הניצבת לפנינו? שאלות אלו ייענו על ידי תנועת ויקימדיה כולה במהלך השבועות הקרובים, במסגרת התהליך האסטרטגי לשנת 2017, המתנהל בימים אלו. במהלך פרק זמן זה, קהילות ויקי השונות - במגוון שפות ובמגוון פרויקטים, הולכות להחליט יחדיו על עתידה של התנועה, ולגבש את המטרות המשותפות אותן ברצוננו להשיג.

גם אנחנו, חברי הקהילה דוברת העברית הפועלת במסגרת התנועה, מהווים חלק אינטגרלי מהתהליך, וזאת ההזדמנות שלנו, כקהילה, להשפיע על אופן התנהלותה של התנועה כולה במהלך 15 השנים הבאות, ועל פעילותו של כל אחת ואחד מאיתנו, בוויקיפדיה כמו גם בשאר מיזמי הוויקי בעברית.

בעוד מספר ימים, יתחילו הדיונים האסטרטגיים בשפה העברית, כאשר טרם לכן, תינתן הודעה מסודרת לעניין התהליך, מה הוא כולל, וכיצד הדיונים יתקיימו בפועל. בינתיים, אני מנצל את ההזדמנות להזמין את כולכם, עורכים חדשים וותיקים, בוויקיפדיה ובשאר מיזמי הוויקי בשפה העברית, להעיף מבט בדף זה, על מנת ללמוד יותר על התהליך האסטרטגי לשנת 2017. שימו לב, שכרגע תהליך התרגום עדיין מצוי בעיצומו, ומשכך תכנים מסוימים טרם תורגמו לעברית, מה שיטופל בימים הקרובים.

הערה לעניין מיקום הדיון - מטבע הדברים, קהילת דוברי העברית במסגרת מיזמי ויקימדיה מרוכזת ברובה בוויקיפדיה. מסיבה זו, ומטעמי נוחות גרידא, הדיונים עצמם יתנהלו אף הם במסגרת ויקיפדיה. חשוב לי להדגיש את העניין הזה, כי לא מדובר פה בדיון פנימי שרלוונטי לעורכי ויקיפדיה בלבד - הדיונים מתייחסים לכלל המשתתפים בקהילת דוברי העברית הפעילים במסגרת מיזמי ויקימדיה, כולל חברי מיזם ויקיספר. משכך, אשמח מאוד לראות גם עורכים פעילים מכאן משתתפים בדיון, שתוצאותיו עתידות לקבוע את אופן ההתנהלות של התנועה במהלך 15 השנים הבאות - התנהלות שתשפיע על כולנו.

תודה, Lionster (WMF) (שיחה) 12:02, 9 במרץ 2017 (IST)[תגובה]

אני שמח לעדכן שהתהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה לשנת 2017 נפתח. ראו התהליך האסטרטגי לשנת 2017 - השלב הראשון.
אתם מוזמנים להשתתף, ולקבוע יחדיו איך תיראה התנועה שלנו בעוד 15 שנה.
כל שאלה שיש לכם, לגבי ההליך או באופן כללי, אתם מוזמנים להעלות בדף השיחה, או לפנות אלי בדף שיחתי.
תודה! ‏Lionster ‏(WMF)20:20, 15 במרץ 2017 (IST)[תגובה]

התהליך האסטרטגי לשנת 2017 - עדכון לגבי השבוע הראשון

שבוע טוב לכולם,

לכבוד השבוע החדש הניצב בפנינו, ולאחר תום השבוע הראשון בתהליך האסטרטגי לשנת 2017, להלן עדכון קצר לגבי התהליך כפי שמתנהל אצלנו, בקהילת דוברי העברית:

  • נכון לעכשיו, מתנהל דיון ער בדף השיחה, והועלו מספר נקודות חשובות שרלוונטיות עבור כולנו, גם כקוראים, וגם ככותבים ועורכים. בין היתר עלו הצעות לדרכים שונות להנגיש את ויקיפדיה לציבור הרחב, הועלתה החשיבות של אימוץ טכנולוגיות חדשניות על מנת להגיע לקהלי יעד חדשים, וגם הועלו בעיות שונות עמן אנו מתמודדים כעת ("עריצות" הידע, עריכה בתשלום, ועוד), שעלולות לפגוע ביכולת שלנו להמשיך ולהתפתח בשנים הבאות.
  • כידוע, התהליך האסטרטגי מתנהל בימים אלו במקביל בעשרות מיזמי ויקי ברחבי העולם, במגוון שפות שונות, ובמגוון מיזמים שונים. על מנת שכל אותם הדיונים הנפרדים אכן יסייעו בגיבוש דרך הפעולה, שתנחה את כולנו במהלך 15 השנים הבאות, הרעיונות השונים שמועלים באותם הדיונים מרוכזים ומועלים בצורה מסודרת למטא-ויקי, בשפה האנגלית, ושם אלו יגובשו בהמשך לכדי כיוון משותף. אתם מוזמנים להתרשם ממגוון הדיונים המתרחשים בימים אלו, וכמובן לקרוא קצת על סיכום הדיון בעברית (שמתעדכן בצורה שוטפת). בסופו של דבר, הרעיונות וההצעות שמועלים באותם הדיונים, גם לפני שמסונכרנים יחדיו, נחשפים לעיני אלפי פעילים במיזמי ויקימדיה השונים, מכל רחבי העולם, כך שהדעות של כל אחד ואחת מאיתנו בהחלט בעלות חשיבות.
  • הערה אחרונה לסיכום - בשלב זה, אנו נמצאים במעגל הראשון של הדיונים, בין התאריכים 15 למרץ-15 לאפריל, שמתמקד בשאלה הכללית יותר. בהמשך, התשובות השונות אותן נעלה בדיון ישמשו אותנו על מנת לצלול יותר לעומק, ולנסות להפוך את אותם הרעיונות הכלליים שהעלינו בשלב הקודם, לתכנית פעולה אופרטיבית ככל הניתן.
  • כתמיד, אם יש משהו שלא לגמרי ברור לכם בנוגע לתהליך, לחומר הרקע, או לדיון עצמו, תרגישו חופשי להגיב כאן, או בדף שיחתי.
  • שיהיה המשך שבוע טוב! ‏Lionster ‏(WMF)19:48, 25 במרץ 2017 (IDT)[תגובה]

עדכון לגבי השבוע השני

שבוע טוב לכולם,

להלן סיכום קצר בשפה העברית לגבי הדיון המתנהל ברגעים אלו ברחבי קהילות ויקיפדיה השונות מרחבי העולם. אתם מוזמנים במיוחד גם להעיף מבט בפסקה המתייחסת לדיון בשפה העברית.

אזכיר גם, כי ביום חמישי הקרוב (6 באפריל), עמותת ויקימדיה ישראל מזמינה אתכם להשתתף בדיון פנים אל פנים כחלק מהתהליך האסטרטגי (כאן). ושוב, אם יש משהו לא ברור, או שסתם יש לכם הערה כלשהי לגבי התהליך, אתם מוזמנים לפנות אלי בדף שיחתי, או להגיב כאן.

תודה, ואני מקווה לראות כמה שיותר מכם בחמישי הקרוב :) ‏Lionster ‏(WMF)12:29, 3 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

עדכון לגבי השבוע השלישי והרביעי - סוף השלב הראשון של התהליך האסטרטגי

שבוע טוב לכולם,

להלן סיכום ביניים נוסף בשפה העברית לגבי הדיון המתנהל בימים אלו במסגרת התהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה (כולל אזכור מכובד לדיון המתנהל בשפה העברית).

כמו כן, ובהמשך למפגש האסטרטגי שהתקיים ביום חמישי שעבר במשרדי ויקימדיה ישראל, אתם מוזמנים להעיף מבט גם על סיכום הדיון, שהועלה אף הוא למטא-ויקי.

בשלב זה, אנו מתקרבים לסיום המעגל הראשון של הדיונים (ב-18 באפריל, לאחר הארכה קצרה מהמועד המתוכנן), אשר כזכור מתמקד בשאלה הגדולה: מה אנחנו רוצים לבנות או להשיג יחדיו כתנועה במהלך 15 השנים הבאות?. במסגרת שלבי הדיון הבאים, עליהם תינתן הודעה בימים הקרובים, נתמקד יותר במספר רעיונות מרכזיים שהועלו במסגרת השלב הקודם, וננסה לתרגם אותם לכיוון פעולה יחיד, אשר יהיה משותף לכל תנועת ויקימדיה, בכל רחבי העולם.

תוספת: אתם מוזמנים לראות את מכתבה של קתרין מאהר (מתורגם לעברית כמובן), מנכ"ל קרן ויקימדיה, בנוגע לתהליך נכון להיום, ולקראת תחילתו של מעגל הדיונים השני ב-1 במאי 2017. (שימו לב אגב, שמועד הסיום המקורי נדחה בין היתר בעקבות חג הפסח...) מאחר והמעגל הנוכחי מסתיים כאמור ב-18 באפריל, נותר עוד יום וחצי למי מכם שמעוניין להעלות רעיון/הצעה חדשנית, על מנת שתילקח בחשבון במסגרת סיכום הדיונים במטא-ויקי.

כרגיל, אם יש משהו שלא לגמרי ברור לכם בנוגע לתהליך, לחומר הרקע, או לדיון עצמו, תרגישו חופשי להגיב כאן, או בדף שיחתי.

שבוע טוב! ‏Lionster ‏(WMF)20:09, 15 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

הודעה מקדימה לקראת השלב השני של הדיונים

שלום לכולם,

אתם מוזמנים להעיף מבט בהודעה מקדימה לקראת המעגל השני של הדיונים במסגרת התהליך האסטרטגי של התנועה.

שימו לב שחל שינוי קטן במועד תחילתו של המעגל השני, שיתקיים בין התאריכים 5 במאי - 31 במאי.

תודה, ‏Lionster ‏(WMF)16:37, 25 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

התהליך האסטרטגי לשנת 2017 - השלב השני החל ואתם מוזמנים להשתתף!

שלום לכולם,

כפי שמרביתכם בטח שמתם לב עד עכשיו, במהלך החודשיים האחרונים, תנועת ויקימדיה כולה מצויה בעיצומו של תהליך אסטרטגי רחב, אשר מטרתו לקבוע במה אנחנו, כתנועה, הולכים להתמקד במהלך 15 השנים הבאות. במסגרת השלב הראשון של התהליך (שהתקיים בין ה-14 למרץ - 18 לאפריל), ובו השתתפו קהילות מגוונות ממגוון שפות שונות בכל רחבי התנועה, הייתה השתתפות מכובדת גם של קהילת דוברי העברית (בוויקיפדיה ובשאר מיזמי ויקי בעברית), הן במסגרת דיון מקוון על גבי-ויקי, והן במסגרת מפגש אסטרטגי שהתקיים מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. למידע נוסף על הדיונים שהתקיימו במסגרת שלב זה, אתם מוזמנים להעיף מבט בסיכום השלב הראשון של התהליך האסטרטגי, וכן בסיכום כולל של הדיונים השונים, בעברית ובשאר השפות.

לאחר הפסקה קצרה, היום החל השלב השני של התהליך האסטרטגי, כאשר בניגוד לשלב הראשון, שהתמקד בשאלה "כללית" יותר, השלב הנוכחי מתמקד ב-5 נושאי ליבה, שעלו פעם אחר פעם בכמעט כל הדיונים שהתקיימו בקהילות השונות, ומשכך, אלו הנושאים בהם אנו מעוניינים להתמקד בשלב זה, כתנועה. בשלב זה, המטרה היא להגיע לפסים מעשיים יותר, ולנסות לתרגם את הרעיונות הכלליים שהועלו בשלב הקודם, להצעות פרקטיות, בהן לדעתנו על תנועת ויקימדיה להתמקד במהלך השנים הקרובות.

אתם מוזמנים לקרוא עוד על השלב בו אנו נמצאים, ולהביע את עמדותיכם לגבי הנושאים שמעניינים אתכם, בדף זה.

כרגיל, לכל שאלה או הערה, תרגישו חופשי לפנות אלי בדף השיחה :)

שיהיה לכולנו בהצלחה,

Lionster ‏(WMF)17:09, 11 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

Overview #2 of updates on Wikimedia movement strategy process

Note: Apologies for cross-posting and sending in English. This message is available for translation on Meta-Wiki.

As we mentioned last month, the Wikimedia movement is beginning a movement-wide strategy discussion, a process which will run throughout 2017. This movement strategy discussion will focus on the future of our movement: where we want to go together, and what we want to achieve.

Regular updates are being sent to the Wikimedia-l mailing list, and posted on Meta-Wiki. Each month, we are sending overviews of these updates to this page as well. Sign up to receive future announcements and monthly highlights of strategy updates on your user talk page.

Here is a overview of the updates that have been sent since our message last month:

More information about the movement strategy is available on the Meta-Wiki 2017 Wikimedia movement strategy portal.

Posted by MediaWiki message delivery on behalf of the Wikimedia Foundation, 21:44, 9 במרץ 2017 (IST) • אנא סייעו בתרגום הדףGet help

We invite you to join the movement strategy conversation (now through April 15)

07:09, 18 במרץ 2017 (IST)

Please accept our apologies for cross-posting this message. This message is available for translation on Meta-Wiki.

On behalf of the Wikimedia Foundation Elections Committee, I am pleased to announce that self-nominations are being accepted for the 2017 Wikimedia Foundation Board of Trustees Elections.

The Board of Trustees (Board) is the decision-making body that is ultimately responsible for the long-term sustainability of the Wikimedia Foundation, so we value wide input into its selection. More information about this role can be found on Meta-Wiki. Please read the letter from the Board of Trustees calling for candidates.

The candidacy submission phase will last from April 7 (00:00 UTC) to April 20 (23:59 UTC).

We will also be accepting questions to ask the candidates from April 7 to April 20. You can submit your questions on Meta-Wiki.

Once the questions submission period has ended on April 20, the Elections Committee will then collate the questions for the candidates to respond to beginning on April 21.

The goal of this process is to fill the three community-selected seats on the Wikimedia Foundation Board of Trustees. The election results will be used by the Board itself to select its new members.

The full schedule for the Board elections is as follows. All dates are inclusive, that is, from the beginning of the first day (UTC) to the end of the last.

  • April 7 (00:00 UTC) – April 20 (23:59 UTC) – Board nominations
  • April 7 – April 20 – Board candidates questions submission period
  • April 21 – April 30 – Board candidates answer questions
  • May 1 – May 14 – Board voting period
  • May 15–19 – Board vote checking
  • May 20 – Board result announcement goal

In addition to the Board elections, we will also soon be holding elections for the following roles:

  • Funds Dissemination Committee (FDC)
    • There are five positions being filled. More information about this election will be available on Meta-Wiki.
  • Funds Dissemination Committee Ombudsperson (Ombuds)
    • One position is being filled. More information about this election will be available on Meta-Wiki.

Please note that this year the Board of Trustees elections will be held before the FDC and Ombuds elections. Candidates who are not elected to the Board are explicitly permitted and encouraged to submit themselves as candidates to the FDC or Ombuds positions after the results of the Board elections are announced.

More information on this year's elections can be found on Meta-Wiki. Any questions related to the election can be posted on the election talk page on Meta-Wiki, or sent to the election committee's mailing list, board-elections(at)wikimedia.org.

On behalf of the Election Committee,
Katie Chan, Chair, Wikimedia Foundation Elections Committee
Joe Sutherland, Community Advocate, Wikimedia Foundation

Posted by MediaWiki message delivery on behalf of the Wikimedia Foundation Elections Committee, 06:37, 7 באפריל 2017 (IDT) • אנא סייעו בתרגום הדףGet help

Read-only mode for 20 to 30 minutes on 19 April and 3 May

MediaWiki message delivery (שיחה) 20:34, 11 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

IMPORTANT: Admin activity review

Hello. A policy regarding the removal of "advanced rights" (administrator, bureaucrat, etc. ) was adopted by global community consensus in 2013. According to this policy, the stewards are reviewing administrators' activity on all Wikimedia Foundation wikis with no inactivity policy. To the best of our knowledge, your wiki does not have a formal process for removing "advanced rights" from inactive accounts. This means that the stewards will take care of this according to the admin activity review.

We have determined that the following users meet the inactivity criteria (no edits and no log actions for more than 2 years):

  1. User:Damzow (administrator)
  2. User:Mad dr (bureaucrat, administrator)

These users will receive a notification soon, asking them to start a community discussion if they want to retain some or all of their rights. If the users do not respond, then their advanced rights will be removed by the stewards.

However, if you as a community would like to create your own activity review process superseding the global one, want to make another decision about these inactive rights holders, or already have a policy that we missed, then please notify the stewards on Meta-Wiki so that we know not to proceed with the rights review on your wiki. Thanks, Melos (שיחה) 21:56, 12 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

22:14, 3 במאי 2017 (IDT)

Beta Feature Two Column Edit Conflict View

Birgit Müller (WMDE) 17:41, 8 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

Editing News #1—2017

21:05, 12 במאי 2017 (IDT)

RevisionSlider

Birgit Müller (WMDE) 17:44, 16 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

00:08, 17 במאי 2017 (IDT)

00:05, 24 במאי 2017 (IDT)

התהליך האסטרטגי לשנת 2017 - השלב השלישי של הדיונים נפתח ואתם מוזמנים להשתתף!

שלום לכולם,

כפי שאני מניח שלפחות חלק ממכם יודעים, בארבעת החודשים האחרונים (החל מתחילת חודש מרץ), תנועת ויקימדיה כולה, מכל רחבי העולם ובמגוון רחב של שפות שונות, מצויה בעיצומו של תהליך אסטרטגי רחב היקף, שמטרתו היא לקבוע לאן אנחנו רוצים להגיע במהלך 15 השנים הבאות. התהליך עצמו מורכב מ-3 מעגלי דיון, המחולקים כך:

  • המעגל הראשון - התקיים בין התאריכים 14 במרץ - 18 באפריל - במסגרתו כלל המשתתפים התבקשו להתייחס לשאלה הגדולה - מה אנחנו רוצים לבנות או להשיג יחדיו כתנועה במהלך 15 השנים הבאות?. בסופו של דבר, התקבלו למעלה מ-1,800 תשובות שונות לשאלה זו, אשר לאחר סיכום ואיחוד הנתונים, גובשו ל-5 נושאים מרכזיים.
  • החל מהיום, ובמהלך כל חודש יולי, אנו מצויים במסגרתו של המעגל השלישי והאחרון. מעגל זה שונה משני המעגלים הקודמים, כאשר במסגרתו המשתתפים יתבקשו בסך הכל להשיב על שאלות ממוקדות, המתייחסות לאתגרים השונים הניצבים בפני כולנו בעתיד. השאלות יתחלפו מדי שבוע, כאשר השאלה הראשונה, עליה אתם מוזמנים לענות כבר עכשיו, היא כיצד הקהילות שלנו והתוכן שלנו יישארו רלוונטיים בעולם המשתנה?.


הערה כללית בנושא: ברור לי שחלקכם לא מעוניינים לקחת חלק בדיון, וזה כמובן לגיטימי לחלוטין. עם זאת, כן חשוב לי לציין שהדיון הנוכחי, במיוחד בשלב זה, הוא לא עוד "דיון כוללני ומעורפל", כמו לא מעט דיונים שכולנו מכירים. במקרה הזה, מדובר בדיון פרקטי אשר הולך להשפיע בסופו של דבר על הפעילות של כל אחת ואחד מאיתנו, כחברים בתנועת ויקימדיה. זאת בין היתר בכל הנוגע לממשק הטכני של האתר, פעילויות יזומות לגיוס עורכים חדשים, ובמגוון רחב של סוגיות אקטואליות, מולן אנחנו מתמודדים כיום.

מסיבה זו, אשמח אם תהיו מעוניינים להקדיש מספר דקות, לקרוא את השאלה האקטואלית השבועית, ולהביע בקצרה את דעתכם בנושא בדף השיחה. בסופו של דבר, הדעות השונות של המשתתפים בדיון, בשילוב עם הדיונים האחרים מרחבי התנועה, הן אלו שיקבעו היכן נהיה בעוד 15 שנה מהיום.

תודה לכולם, ‏Lionster ‏(WMF)20:42, 2 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

Improved search in deleted pages archive

אנא סייעו בתרגום הדף

During Wikimedia Hackathon 2016, the Discovery team worked on one of the items on the 2015 community wishlist, namely enabling searching the archive of deleted pages. This feature is now ready for production deployment, and will be enabled on all wikis, except Wikidata.

Right now, the feature is behind a feature flag - to use it on your wiki, please go to the Special:Undelete page, and add &fuzzy=1 to the URL, like this: https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special%3AUndelete&fuzzy=1. Then search for the pages you're interested in. There should be more results than before, due to using ElasticSearch indexing (via the CirrusSearch extension).

We plan to enable this improved search by default on all wikis soon (around August 1, 2017). If you have any objections to this - please raise them with the Discovery team via email or on this announcement's discussion page. Like most Mediawiki configuration parameters, the functionality can be configured per wiki. Once the improved search becomes the default, you can still access the old mode using &fuzzy=0 in the URL, like this: https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special%3AUndelete&fuzzy=0

Please note that since Special:Undelete is an admin-only feature, this search capability is also only accessible to wiki admins.

תודה! CKoerner (WMF) (talk) 21:40, 25 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

Accessible editing buttons

--Whatamidoing (WMF) (talk) 19:56, 27 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

השלב הרביעי והאחרון של התהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה

שלום לכולם,

בשעה טובה, לאחר שעברנו את השלב הראשון (העלאת רעיונות), השלב השני (חידוד הרעיונות), והשלב השלישי (התייחסות לבעיות ולאילוצים רלוונטיים), תנועת ויקימדיה נמצאת כעת בשלב הרביעי והאחרון במסגרת התהליך האסטרטגי של התנועה לשנת 2017, שיעצב את אופן ההתנהלות שלנו במהלך 15 השנים הקרובות. במסגרת החלק הנוכחי והאחרון, אשר יתנהל במהלך כל חודש אוגוסט, כלל החברים בתנועת ויקימדיה, מכל רחבי העולם, מוזמנים להעיף מבט בטיוטת הכיוון האסטרטגי, אשר נוצרה על סמך המשוב שהתקבל בשלבים הקודמים של התהליך, ולהעיר מה כדאי לשנות/לעדכן/לשפר בטיוטה.

זוהי למעשה ההזדמנות האחרונה של כולנו לקחת חלק בעיצוב תהליך האסטרטגי, ולהכריע היכן נהיה בעוד 15 שנה מהיום. כך שגם אם טרם השתתפתם באחד מהשלבים הקודמים, אני ממליץ בחום להעיף מבט במסמך, שהתוכן שלו הולך בסופו של דבר להשפיע על כולנו, במידה כזו או אחרת.

תודה, ‏Lionster ‏(WMF)03:11, 9 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

New print to pdf feature for mobile web readers

CKoerner (WMF) (talk) 00:07, 21 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

משום מה חלק מקודי הצבעים בנוסחאות מתמטיות אינם נתמכים אף שהם קיימים. ראו בדף משתמש:Illuyanka/הבינום של ניוטון. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 23:58, 10 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

הם כבר לא פועלים. אעבור על ויקי מדיה ואראה אם משהו שינה משהו. יכול להיות גם שמתבצעים עדכונים בויקי למרות שאפשרות פחות גדולה.--‏Illuyanka09:33, 17 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]
עדיף להפעיל אותם. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:56, 17 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

לא ניתן לצפות קוד מתמטי

הי לכולם,

לא ניתן לראות את הנוסחא בחשבון אינפי. נשמח אם תסדרו את הנושא.

אני לא רואה בעיה. באיזה דף ספציפי בספר היא מתרחשת? ‏– rotemlissשיחה 22:10, 15 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

לכל מי שלא יודע עדיין, בוויקימסע העברי אנו עורכים בימים אלו מרתון עריכה לקראת יום השנה החמישי להשקה של הויקימסע העברי.

מרתון העריכה מתוכנן להתקיים במקביל גם במהדורות נוספות של ויקימסע בהן המהדורה האנגלית, הגרמנית, הצרפתית, הספרדית, האיטלקית, האוקראינית, הרוסית, הפורטוגזית, ההינדית, והסינית. בנוסף, במהלך חודש פברואר קרן ויקימדיה צפויה להוסיף באנר שיקדם את מרתון העריכה באתרי קרן ויקימדיה.

אנא השתתפו במרתון העריכה ועזרו להרחיב ו/או לשפר לכל הפחות מדריך אחד על יעד שאתם מכירים היטב או שמעניין אתכם במיוחד. WikiJunkie (שיחה) 17:07, 17 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

איך מיישרים את הדף לשמאל?

שלום,

אם אני מעוניין שדף בוויקיפדיה יהיה משמאל לימין, למשל דפי נוסחות של טבלאות, איך אני מיישר את כל העמוד ככה שהכיתוב יהיה משמאל לימין.

טקסט מיושר לשמאל, אינו גורם לכך שהדף כולו יתחיל מצד שמאל אל מיישר את הטקסט משמאל לימין.

הדף המדובר הינו:מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/רשימת נגזרות והוכחתן/סיכום נגזרות

תודה.

בעיני הבעיה העיקרית במקרה זה היא יישור הנוסחאות זו לזו. תיקנתי את היישור של הנוסחאות (כך שסימני השיוויון יופיעו זה מעל זה), וכן מרכזתי את הטבלה. (ביצעתי גם כמה תיקונים קטנים אחרים.) האם זה מתקן את הבעיה? ‏– rotemlissשיחה 23:37, 8 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

שינוי הרשאות של משתמש:ראסטה

הי לכולם,

אם אין התנגדות אשמח להוסיף לראסטה הרשאה של מנטר.

ניכר כי מכיר את מערכת התפעול של ויקיספר ועוקב מדי פעם אחר השינויים האחרונים.

שבת שלום,

--‏Illuyanka11:28, 23 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

Editing News #1—2018

22:56, 2 במרץ 2018 (IST)

IMPORTANT: Admin activity review