שיחת משתמש:Guycn2: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guycn2 (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 185.46.78.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
תגית: שחזור
ביטול גרסה 152177 של Guycn2 (שיחה)
תגיות: ביטול חשד למילים בעייתיות
שורה 1: שורה 1:
להכחשת השואה כמה צורות: נסיונות לכפור בהשמדת היהודים בידי הנאצים, או לכפור במדיניות מכוונת ויזומה לכך, או לטעון שממדיה היו קטנים בהרבה, או שלא היה בה יחוד ושקדמו לה תופעות דומות, בהן תופעות שהיו דוגמה לה. הכ' הש' נפוצה אחרי מלחמת-העולם השנייה והיא מוחדרת בהתמדה באמצעים שונים בארצות רבות ברחבי העולם. למעשה, אין לראות בהכ' הש' עלילה או סילוף עובדות היסטוריות שהופיעו רק לאחר המלחמה והתמוטטות השלטון הנאצי, אלא יש להרחיב את התופעה ולכלול בה העלמת עובדות, הכחשה וטישטוש עקבות כחלק מתוכנית הרצח וביצועו. הביורוקרטיה הגרמנית שהיתה מופקדת על שלבי הפעלת תוכנית ה'פתרון הסופי' בנוסח נאצי השתמשה במונחים מוסווים לציון הרצח. משלוחי יהודים למחנה אושויץ-בירקנאו שנידונו, חלקם או כולם, להירצח בתאי הגזים, לוו במסמך שבו נאמר כי עליהם לעבור 'טיפול מיוחד' (Sonderbehandlung). המועסקים מקרב אנשי הס"ס והמשטרה בגירושים ובהפעלת מחנות המוות, כמו צוות מבצע רינהרד, התחייבו לשמור סוד ולא לגלות דבר על מעשיהם גם לאחר סיום משימתם. בנאומו הידוע שנשא בפני קצינים בכירים בס"ס בפוזן באוקטובר 1943 דיבר הינריך הימלר על השמדת המוני היהודים כעל מיבצע ש'לעולם לא נדבר עליו בפומבי', וביולי 1943 הוציא מרטין בורמן הוראה בשמו של היטלרהאוסרת להזכיר בפומבי את עובדת ה'פתרון הכולל' (Gesamtlösung) ויש לטעון ש'יהודים יגוייסו במרוכז לעבודה מתוכננת'. בשנתיים האחרונות של המלחמה הוקמו יחידות ס"ס שהוטל עליהן להוציא את הגוויות במקומות בהם הוטמנו בבורות ולהסיר את עקבות הרצח. פאול בלובל, מפקד 'יחידה 1005' שהוקמה למטרת 'מבצע 1005', מסר בעדותו בנירנברג ביוני 1947, כי 'ביוני 1942 הטיל עלי גרופנפירר [הינריך] מילר את התפקיד, לטשטש את עקבות הפעולות של ההוצאה להורג בידי האינזצגרופן במזרח'.
{{ברוך בואך}}{{חיוך}} [[משתמש:יעל י|יעל]] ([[שיחת משתמש:יעל י|שיחה]]) 07:54, 20 ביוני 2013 (IDT)
:שכחתי להגיד תודה, אז אגיד עכשיו: תודה רבה! [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|שיחה]] 06:28, 15 באוגוסט 2013 (IDT)


הקורבנות היהודים ידעו כי השלטון הנאצי מתכוון לרצוח ולהכחיש את הביצוע והאחריות למעשי הרצח. כותבי היומנים עומדים על חובתם למסור בכתב אתהעובדות לאשורן, כדי שהעולם והדורות הבאים ידעו את האמת. המשורר יצחק קצנלסון רשם במחנה ויטל בצרפת, לפני שילוחו והמתתו באושוויץ, בספטמבר 1943 :
== מפעיל מערכת ==


לא יאמינו, לא יאמינו שהכין עם היטלר מטבח וטבח שבעת מיליוני איש בישראל. לא יאמינו ונורא מזה : יעשו את עצמם כאילו מאמינים לשקר הגדול שהעם המזוהם הזה השתמש בו כול שנות המלחמה גם לגביהם: "לא הרגנו את היהודים, היהודים מתו בדרך אל מחנות הריכוז שהובלנום. שנגזר עליהם כך... מתו מחמת שחלשים הם, עם חלש ורפה". הכינו את דברי השקר הנוראים האלה בשביל העמים הנלחמים אתם, בתור תירוץ, אמתלא, הצדקת נפשם.
קיבלת הרשאות מפעיל מערכת. אנא קרא את [[ויקיספר:מפעיל מערכת|דפי ההדרכה]]. ‏– [[משתמש:Rotemliss|rotemliss]] – [[שיחת משתמש:Rotemliss|שיחה]] 19:36, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
:כמובן :) תודה רבה! {{חיוך}} [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="color: Orange;">שיחה</span>]] 04:42, 27 בספטמבר 2013 (IDT)


אחד מעובדי ה'זונדרקומנדו' באושוויץ, ליב לאנגפוס, רשם בדפים שנמצאו בשטח המשרפות של בירקנאו, שגם העדים מן הגטאות אינם יכולים לספר אלא את האמת שלהם בלבד. אך 'האמת כפי שהיא, טרגית ואיומה לאין שיעור'.
== היי גיא, ==


מכחישי השואה הפועלים והמפיצים את עלילתם נזקקים לגרסאות ולשיטות שונות. הקיצוניים שבין המכחישים טוענים כי לא היתה כלל תוכנית מטעם הרשויות הממלכתיות של הרייך השלישי לרצוח את יהודי אירופה כולם, לא הוקמו ולא הופעלו מחנות רצח ולא הושמדו חמישה- שישה מיליוני יהודים בשיטות מכוונות ומחוכמות בידי מנגנון ההרג שהופעל בידי הנאצים. מכחישים אחרים אינם דוחים ומבטלים את העובדות מכול וכול, לא מנסים להכחיש את הטוטליות של הרצח ואת ממדיו. בתחום ההכחשה מן הדין לכלול גם טיעונים של היסטוריונים ממש, שאינם מתכוונים להכחיש עובדות מוכחות, אלא להקטין את מידת אחריותם של אנשי הצמרת הנאצית ושל היטלר עצמו לשואה, להציג את השואה כמאורע שאינו חורג ואינו שונה בעיקרו ממעשי הרג המונים אחרים שקדמו לשואה, או אפילו היו לה דגם, רציחות ההמונים כאותן של סטלין ברוסיה הסובייטית.
בס"ד נעים לראות אותך גם פה. [[משתמש:מישהי שאיכפת לה|ליאת]] 21:48, 26 בינואר 2014 (IST)
:גם אותך! {{קריצה}} שבוע נפלא, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|<font color="cccc00">שיחה</font>]] 22:06, 26 בינואר 2014 (IST)


לדברי המכחישים הקיצוניים השואה לא היתה ולא נבראה, ואינה אלא המצאה ציונית-קומוניסטית שנועדה להכפיש את שמה הטוב של גרמניה. טיס קריסטופרסן, איש ס"ס שהיה מוצב באחד ממחנות-הבת של אושוויץ, טען בספר 'השקר של אושוויץ' (The Lie about Auschwitz) שלא היו כלל תאי גזים בבירקנאו ושהוא עצמו בדק את השמועות בזמן שירותו והן הופרכו במקום. גרמני אחר, וילהלם שטגליך שהיה קצין בצבא הגרמני באיזור אושוויץ ואחרי-כן, עד להדחתו, היה 20 שנה שופט ברפובליקה הגרמנית הפדרלית, טען אף הוא שידוע לו כי לא היה רצח בגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו. לדברי המכחישים ממין זה התחברה מעין קנוניה ציונית-קומוניסטית בהמצאת השואה. לקומוניסטים עניין להחליש את מעמדה של גרמניה, שהיא המחסום העיקרי בפני מגמות התפשטות שלהם באירופה, ואילו הציונים מבקשים שלגרמניה ולאירופה כולה תהיה הרגשת אשמה כלפי היהודים כדי לנצל את הטיעונים הללו מבחינה חומרית ומדינית למען מטרותיהם. זה שנים אחדות אין חוזרים עוד על טענת הידברות ציונית-קומוניסטית, כי נוכח המסע האנטי-ציוני של המחנה הקומוניסטי נשמע הדבר אף באוזני תמימים וחסרי ידע בסיסי כעלילה זדונית ומגוחכת. אך הרתיעה מכריכת ציונים וקומוניסטים יחדיו אינה מונעת את העלאת הטיעון ההוא כלפי כול אחד משניהם בנפרד. לעיתים נאמר בפרסומי המכחישים כי אין זה מקרה שמיקומם של מחנות המוות היה בשטחים שהם כיום בתחום שליטת הקומוניסטים ואי אפשר לערוך בדיקה מוסמכת של השטח במקום. המכחישיס הקיצוניים אינם נרתעים אף מכך, שגם מהגרים פולנים במערב, שאינם חשודים באהדה למשטר בארצם, מאשרים שמחנות מוות היו ופעלו על אדמת ארצם; אין הם נרתעים אף מכך, שמצויות אלפי תעודות ועדויות של קורבנות השואה ושל המופקדים על ביצוע הרצח, וכן אין הם נרתעים מאירועים פומביים חשובים, כגון התפילות שהתפלל האפיפיור יוהנס פאולוס השני באתרי הרצח הללו וקרא לפשעים בשמם. כול הדברים הללו כאילו אינם מציאות שיש להכיר בה מבחינתם של המכחישים הקיצוניים. למעשה, ניתן עתה, בהתבסס על תעודות ועדויות בדוקות, לשחזר את שנעשה כמעט יום יום במחנות המוות ולעקוב אחרי כול משלוח שהגיע אליהם מרחבי אירופה הכבושה.
== [[ויקיספר:גאדג'טים]] ==


דומה כי מחוכמת יותר, ולכן גם מסוכנת יותר, היא ההכחשה החלקית, המנסה לערער את העובדות ההיסטוריות מתוך הטלת ספק במהימנותן מבחינת הנתונים המספריים, מהימנות התעודות, העדים, וכולי. גם המכחישים הללו רובם חותרים להכחשה כוללת, אך הגיעו למסקנה כי קל יותר להגיע למטרה על-ידי זריעת ספקות ואי-אימון בחלקים של התמונה ההיסטורית. נראה שהשיטה הזאת נחשבה ליעילה יותר משום שבעיני רבים היא מופיעה כגישה רוויזיוניסטית הבוחנת את ההתרחשויות לגופן. אפשר לעמוד על כך שבין המכחישים ישנם המנסים לבלום את הקיצוניות הנראית להם בלתי יעילה ואף מזיקה מבחינתם, וישנם הגורסים כי פרסומים של הקיצוניים מיועדים לציבור של נבערים מדעת ולחסידי הימין הרדיקלי, ואילו החיבורים המופיעים במסווה של דיון עיוני מהוגן, כביכול, פונים לציבור של חושבים ולומדים.
לגיא שלום,<br />
אני חושבת לסדר את כל קבצי "ויקימדיה", גאדג'טים, סקריפטים או כל שם אחר שניתן לקבציי המדיה. המטרה שלי היא לרכז את הקבצים (כפי שהתחלתי ב<nowiki>[[קטגוריה:מדיה ויקי: עיצוב]]</nowiki>) ולעדכן את תפקידם (מאחר ולא בכל סקריפט רשום בתחילת השורה תפקיד). בהמשך אולי ליצור דף עדכונים או המלצות לעדכונים. רציתי לדעת מה בדיוק הערך שיצרת <nowiki>[[קטגוריה:ויקיספר - גאדג'טים]]</nowiki> ומטרתו. כלומר מה ההבדל בין למשל [[ויקיספר:גאדג'טים/Revert]] ל[[מדיה ויקי:Gadget-Revert]]. תודה וחג שמח, --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 11:39, 13 באפריל 2014 (IDT)
:היי, סליחה שלא עניתי. נורא עמוס לי בלימודים וכמעט שאין לי זמן, מקווה לשוב לפעילות בקרוב. בכל מקרה, האם שאלתך עדיין רלוונטית? בברכה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|<font color="green">שיחה</font>]] 03:38, 5 ביוני 2014 (IDT)
::ראשית כל אני רוצה לסמוך עליך שאחרי כל מחיקת הקטגוריות (מדוע למחוק?) בסופו של דבר יחזרו כל התבניות להיות מקוטרגות ולא יסתובבו ברחבי ויקי עקב מגבלת זמן.
::לגבי שאלתך, אני מניחה שכן לאור השינויים האחרונים. כבר התחלתי בעבר ליצור דף שירכז את כל דפי המדיה ב[[ויקיספר:מדיה ויקי]]. המטרה הייתה לכתוב בקצרה על כל מדיה ולצדו את תפקידו או לפחות למלא את החסר עם הזמן על פי צורך. שוקל להעביר את הערך של קבצי המדיה לעזרה ובנוסף לקשר בינו לבין סקריפטים. האם חשוב כל כך להבחין בכותרת בין מדיה לסקריפט? לא עדיף לקרוא לכולם מדיה ובדף המדיה להבחין בין דפים של העדפות אישיות למדיות עבור "כלל" ויקי? באופן כזה לא יהיו כפילויות ובלגן + אל תשכח לעדכן את אחד מהדפים הבאים על המדיה החדשה שאתה מוסיף:
::* [[ויקיספר:מדיה ויקי]]
::*[[ויקיספר:רשימת סקריפטים]]
::*[[עזרה:גאדג'טים]]
::*[[עזרה:סקריפטים]]
::ואני בטוחה שיש עוד
::עוד דבר, בעבר גם אני התחלתי להעביר את קבצי ויקיפדיה העברית לויקיספר ובסוף הפסקתי. אני מבינה מדוע ברצונך לעדכן אבל האם באמת אנחנו צריכים דף של "בקשות ממפעילים?" כאשר לוח מודעות שלעצמו כמעט ריק (ואני חשבתי למחוק אותו כשבעצמי הנחתי אותו)? בויקיספר כמעט שאין עורכים קובעים וכשיש הם פונים אישית למשתמשים - אין לנו צורך במערכת "ביוקרטית" כויקיפדיה. אין לנו הצבעות מחיקה. מה גם שהמדיניות כאן שונה.
::בנוגע לתבניות, טוב להעביר תבניות אבל שם לב, אם איני טועה העברת "תבנית רקע" אך מזיכרוני יש תבנית אחרת שקיימת "מרקר" או שם אחר. גם אני רציתי להעביר "תבנית ב" מויקיטקסט אך בסוף התברר לי שהתבנית קיימת בויקיספר תחת שם אחר. כלומר חשוב לבדוק בקטגוריות שאין לנו תבנית זהה בעלת שם אחר.
::וכל זה לא נועד להפחיד או לאיים, המטרה העיקרית היא שכל שינוי יהיה במחשבה תחילה, אז המון בהצלחה (וגם אני עמוסה בלימודים אבל אשתדל להשם לב) --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 10:43, 31 באוגוסט 2014 (IDT)
:::מחקתי את הקטגוריות של התבניות כי הן היו נורא מבולגנות, היו כפילויות והן לא היו מסודרות היטב. כמובן שאקטלג מחדש את התבניות בקטגוריות. בנוסף, אמצא זמן לשפר את הדף [[ויקיספר:מדיה ויקי]]. לגבי דף הבקשות ממפעילים - זה דבר שיש כמעט בכל מיזמי ויקי וגם אם השימוש בו אינו תדיר, לדעתי עדיף שיהיה קיים ושהבקשות השונות ייכתבו בו מאשר פנייה אישית בדפי השיחה של מפעילי המערכת. לגבי לוח המודעות, לדעתי למרות השימוש הנדיר שלו הוא לא מזיק, אבל אם את חושבת שהוא מיותר אז בסדר, לא נורא לוותר עליו. בנוגע לכפילויות של התבניות, בימים אלו אני עובר על [{{כתובת מלאה:מיוחד:כל הדפים|namespace=10}} כל התבניות בוויקיספר], וכמובן שאם אמצא כפילויות אתקן זאת.
:::אני לא רואה בהערותייך איום או אזהרה, אני רואה זאת כביקורת בונה וכמובן שאקח זאת לתשומת לבי. בברכה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|<font color="green">שיחה</font>]] 16:12, 31 באוגוסט 2014 (IDT)
::::המון הצלחה, חתיכת מיזם! 16:41, 31 באוגוסט 2014 (IDT)
:::::תודה :) &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|<font color="green">שיחה</font>]] 16:45, 31 באוגוסט 2014 (IDT)
עשיתי לי בלגן :), אצטרך בסוף לעבור על תבניות אבל שם לב:
* תבניות תחזוקה כוללת ערכים שיש לעקוב אחריהם ,למשל תבנית מחק, לשכתב וכו' - כך שאפשר לצפות בכל הדפים עם תבנית זו בקלות. בנוסף כוללים תבניות חשבות שבלעדיהן לא יעבדו תבניות אחרות, תיקוני בעיות טכניות.
* תבנית עיצוב איננה דורשת לתחזוקה, היא נועדה להקל על המשתמש לעצב את העמודים - ימין, שמאל וכו'.
* אני חושבת שכאשר תסיים חשוב כי תרשום בהסבר למעלה בקטגוריה תבניות מהם הקטגוריות הקיימות ומה הן מכילות.
בהצלחה, &rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 21:22, 15 בנובמבר 2014 (IST)
:לגבי תבניות התחזוקה: בוויקיפדיה [[w:קטגוריה:תבניות תחזוקה|הקטגוריה הזו]] אינה כוללת רק תבניות מהסוג שציינת אלא גם תבניות רבות אחרות מסוגים שונים. בברכה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="FF8C00">☎</font></small>]] 14:20, 16 בנובמבר 2014 (IST)
::כן, בויקיפדיה יש בלגן שאיש לא רוצה לסדר...לפני כמה שנים טובות ארגנתי את [[:קטגוריה:תבניות|הקטגוריה של תבניות]] בוקיספר. לא ביצעתי העברות ושינוי שם אלא כתבתי בתחילת העמוד הסברים (לא היו כאן ג'אדטים). בנוסף לא הכרתי לעומק את כל הדפים התחזוקה ופחדתי לעשות בלגן. ויקיפדיה היא לא מודל שלנו (אנחנו צריכים קטגוריות שונות) ולכן לא צריכים להיות קפדנים כל כך בשמות כי משהו פעם נתן את השם "תחזוקה" כשהמיזם היה קטנטן ועכשיו מעתה ועד עולם יישאר על כנו כי איש לא מבין את הבלגן בו. מיון הקטגוריות צריך להיות נוח למשתמשים בורים; כדי שאם משהו רוצה למצוא "מרקר" או "קו תחתון", הוא לא יצטרך לפשפש בתוך תחזוקה אלא יפנה כפי שהשכל הישר אומר לתבניות עיצוב.
::תאמר לאדם הפשוט "תחזוקה" אפוא יבין מלשון "לתחזק", דהיינו או קטגוריות שמתפעלות את ויקי ברמה הבסיסית או תבניות שדורשות תחזוקה או שניהם במקרה הרע. אני בעד לשנות את השם כי הוכיח כמה הוא לא ברור לאיש. כבר נוצרו הקטגוריות: "תבניות הדורשות תחזוקה לערך", "תיקון בעיות טכניות..." ו"תבניות ויקיספר", צריך רק לארגן אותם. בלשון אחרת, אם אתה נותן שם לקטגוריה הוא קודם צריך להיות ברור לך כך שתוכל להסביר בראשית העמוד ולא כי "ככה יש בויקיפדיה". זו הסיבה שהסכמתי עם השם שנתת "תבניות דפי תוכן‏" במקום "תבניות פרמטריות", ואני מניחה שאפילו לא היית מודע למעשיך ; מה שקרה שבויקיספר להבדיל מויקיפדיה יש ערכים שדורשים מספר תבניות. בעקרון אמורים לחלק אותם על פי ניווט ופרמטרים : תכנות, שפה וכו'. לרוב אם מחלקים על פי ספר, הספר עצמו מבדיל לפרמטרים, למשל אנגלית (שפה) וכן הלאה. עם הזמן היה פשוט יותר לחלק לפי שם הספר. לכן רק במתמטיקה יצרתי עוד קטגוריה עבור תבניות עיצוב ועריכה (שכן אחד המשתמשים יצר תבנית שאלה, דוגמה וכו' שיכולה לשמש לא רק את הספר עצמו אלא את כלל ספרי מתמטיקה).
::בלשון אחרת, תשתחרר מהתפיסות שלך על ויקיפדיה, הסדר שאתה יוצר צריך להקל עליך ועל משתמשים וצריך להיות בו היגיון והמון נחות קום כל לך ולמשתמשים ואחר כך בדומה לויקיפדיה. סופש נעים &rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 11:52, 20 בנובמבר 2014 (IST)
:::את צודקת, תודה על ההסברים. שבת שלום, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="FF8C00">☎</font></small>]] 08:02, 21 בנובמבר 2014 (IST)


אחד הטיעונים הנפוצים ביותר בכתבי המכחישים הוא הניסיון לערער את הסמכות והלגיטימיות של משפט נירנברג הגדול ומשפטי נירנברג המאוחרים (ראה משפטים). מכחישים תוקפים את המשפט מטעמים משפטיים שונים, ודברים דומים אמרו אנשי משפט הרחוקים מאוד ממגמות ההכחשה, ובעיקר בשל שיתופה של ברית-המועצות והאיסור להעלות במשפט פשעים של הסובייטים. כאמור, לטיעון זה היו שותפים רבים בין מבקרי המשפט הבין-לאומי בנירנברג, אך המכחישים מנצלים את הביקורת על המשפט כדי להטיל ספק במהימנותן של התעודות הרבות שהיו בסיס לעבודת הקטגוריה, דבר שאינו עולה בדעתם של המסתייגים מהמשפט מחוץ למעגל המכחישים. התיעוד שנאסף לקראת המשפט ופורסם בכרכים הרבים המלווים את הפרוטוקולים של המשפט הוא אחד מאוספי המקורות הידועים, הנפוצים והמהימנים ביותר.
== {{int:right-upload}}, [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Upload Wizard|{{int:uploadwizard}}]]? ==


טיעון מקובל אחר שבו מרבים המכחישים לעסוק הוא עניין מספר הקורבנות. המכחישים הקיצוניים מייצגים את התיזה של הנאצי הוותיק וולף דיטר רוטה : 'אני משוכנע היום לחלוטין, שאף יהודי לא חוסל בידיעתם של ממשלת הרייך, הפירר דאז, אדולף היטלר, והעם הגרמני אך ורק בשל היותו יהודי'. לשם הפרכת מספרי הקורבנות ויצירת בלבול ומבוכה בתחום זה נעזרים המכחישים בפרסומים מטעים מלפני המלחמה או מצטטים מספרים שמעולם לא פורסמו כדי להוכיח שמיליוני היהודים שהוכחדו בתקופת המלחמה כלל לא נעלמו. עם זאת, שום משחק במספרים אינו יכול להסביר את היעלמותם של מיליוני יהודים מארצות אירופה - פולין, הונגריה, רומניה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, אוסטריה, הולנד, צרפת, בלגיה, נורווגיה, יוון, יוגוסלוויה, איטליה וחלקים בברית-המועצות. המכחישים מעלים השערות ספקולטיוויות שונות היכן נמצאים היהודים שנעלמו מארצות אירופה הכבושה בידי הנאצים. לפי פיל רסיניה, צרפתי ממניחי היסוד לזרם ההכחשה שהרבה לעסוק בגלגול מספרים דמיוני לחלוטין, נספו כחצי מיליון עד מיליון וחצי יהודים בזמן המלחמה, רובם הגדול מחמת תנאי המלחמה החמורים וקשיי הסתגלותם של יהודים לתנאים החמורים ששררו באותה עת. את מיליוני היהודים החסרים הוא מוצא במקומות שונים, וכך, למשל, לדבריו המוני היהודים מצפון אפריקה שעלו לארץ ישראל ולמדינת ישראל הם לאו דווקה ילידי ארצות המגרב, ורבים מהם הם יהודים שנמלטו מאירופה.
[[Image:Commons-logo.svg|right|100px|alt=Wikimedia Commons logo]]
Hello! Sorry for writing in English. As you're an administrator here, please check the message I left on [[MediaWiki talk:Licenses]] and the village pump. Thanks, [[m:User:Nemo_bis|Nemo]] 22:22, 18 בספטמבר 2014 (IDT)
<!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Nemo bis@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User_talk:Nemo_bis/Unused_local_uploads&oldid=9923284 -->
{{-}}
== [[:תבנית:טיוטה פרטית]] ==


המקבלים את טיעוניו של רסיניה כאילו נספו כחצי מיליון עד מיליון יהודים בהדרגה, מחמת קשיי המלחמה, עומדים מול הטיעון שאינו ניתן לערעור באשר לגורלם של יהודי הונגריה. שם נפלו היהודים בידי הנאצים רק ב - 19 במרס 1944, ובתוך שלושה חודשים וחצי, עד תחילת יולי, הושלם חורבנה של רוב הקהילה. במקרה של הונגריה, ברור שאין להסביר את היעלמותם של מאות אלפי היהודים בכך שהם נספו בהדרגה, קורבנות קשיי הזמן. אחד מהמכחישים הבולטים בארצות-הברית, ארתור ר' באץ, מחבר הספר המכנה את השואה The Hoax of the Twentieth Century ('מעשה התעתועים של המאה העשרים') טוען כי נעלמו כ-350,000 יהודים. חלקם, לדברי באץ, איבדו את הקשר עם קרוביהם ונחשבים בטעות לנספים, ואילו כ -200,000 הוצאו להורג מסיבות שונות בידי השלטונות הגרמניים. באץ מגלה שהמוני יהודים נכנסו לארצות-הברית באורח בלתי חוקי, שינו את זהותם ונבלעו בכרכים הגדולים של אמריקה כלא היו. לבאץ 'הוכחה' נוספת שלפיה המספר של שישה מיליוני נרצחים יהודים אינו אלא מיתוס המופץ בזדון בידי הציונים. ב'יד ושם', מוסד שהוקם לדבריו כדי להפיץ את הגרסה הבדויה של היהודים, רוכזו דפי עד המכילים פרטים אישיים על כול אחד מהנספים, והנה גס שם לא הגיעו ליותר משניים וחצי עד שלושה מיליוני נספים. אין באץ טורח להסביר מפני מה לא סילף אותו מוסד שעוסק כביכול ביצירת מיתוס שקרי מיליוני שמות אחרים כדי להגיע למספר המבוקש.
הי,


יעד אחד שבו מתרכזים המכחישים הם תעודות, יומנים, עדויות וספרי זכרונות לאלפים, הבוחנים ומתעדים את מאורעות ימי השואה ואת הפשע לפרטי פרטיו. רק לעיתים רחוקות הותיר אחריו מאורע היסטורי תיעוד מקורי כה מקיף ומבהיר כמו השואה וההתרחשויות בתקופת השואה. לעושר בחומר טעמים אחדים.קודם כול קבעה הנטייה של הנאצים לעסוק בניירת בכול תחום ומגזר, ובכלל זה בתחומים הסודיים ביותר. למרות שחלק מן התיעוד הושמד בימים המכריעים של קץ המלחמה, נפלו כמויות גדולות של חומר לידי המדינות המנצחות, ושלא כמקובל לא חלה עליו הקפאה של עשרות שנים בארכיונים ממלכתיים, והוא נמסר ישירות לעיונם של החוקרים והמעיינים ולפרסומם. בין התעודות הללו מצויים האוטוביוגרפיה והרשימות של מפקד מחנה אושוויץ רודולף פרנץ הס, יומן העבודה של מושל ה'גנרלגוברנמן, הנס *פרנק, הספר השני של היטלר שנכתב ב-1928 ושהיטלר גנז, יומנים של יוזף גבלס, נאומים של הימלר, פרוטוקול ועידת ונזה על הדרכים להפעלת ה'פתרון הסופי', ועוד.
אני מנסה להתחיל לסדר את דפי ויקיספר. ראיתי את התבנית [[:תבנית:טיוטה פרטית]] בתחזוקה, מה המטרה שלה? תודה וחג שמח --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 14:42, 19 בדצמבר 2014 (IST)
:המטרה שלה היא עבור הקישור "טיוטה" שמופיע בראש כל דף. היא מתווספת באופן אוטומטי לדפי טיוטה של משתמשים שנכתבו לאחר לחיצה על הקישור "טיוטה". מצטער על התשובה המאוחרת. שנה אזרחית טובה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#cccc00">☎</font></small>]] 20:21, 3 בינואר 2015 (IST)
:אהה, ארגז חול פרטי, הבנתי, תודה! לא שמתי לב לשינוי! --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 19:16, 6 בינואר 2015 (IST)


מעניין לעקוב אחרי בליל הסתירות שבהן מסתבכים המכחישים בנסותם לתרץ ולדחות שיטפון זה של תיעוד, שבמכלולו אינו מותיר פרט מהנעשה בלא כיסוי. באשר ליומנים ולעדויות נוהגים המכחישים בשיטה של פסילת הכול: היהודים אינם מהימנים, כי הם צד אינטרסנטי, וכול שאמרו ושכתבו הוא סיפור כזבים לאחר מעשה. עדויות בני עמים אחרים על המתרחש ותיעוד שנשלח מארצות אירופה, ובייחוד מפולין בעיצומה של המלחמה, ושמסר על המתרחש ממקורות לא יהודיים ולעיתים מתנכרים ליהודים - הללו נחשבים לתיעוד מגמתי שחובר לפי תכתיב של יהודים. המכחישים מיטיבים לנצל כול סתירה או מעידה המתגלית בתיעוד. אם כמה עדים לא הסתפקו במראה עיניהם וקראו דרור לדמיונם בטענה שבמחנה הריכוז דכאו פעלו תאי גזים - ניצלו המכחישים מיד את אי-נכונות הדבר והם אינם חדלים לחזור ולטעון, שאם נגלו פרטים אחדים בדברי העדים כבלתי נכונים - כול שאירע בשואה אינו אלא המצאה כוזבת. מכחישי השואה חשו היטב, שטיעונים מכלילים שלהם הם ממוקדי החולשה של העלילה, ולפיכך ביקשו לפנות לבחינת מגזרים מפורטים. כך, למשל, מרבה אחד מהמכחישים הבולטים מצרפת, רובר פוריסון, לטעון שלא ניתן להשתמש בתדירות בגז ציקלון בי באותו מקום, כפי שהדבר נעשה באושוויץ, ולכן סיפור השימוש בגזים באושוויץ אינו אמיתי. חברו של פוריסון מארצות-הברית, ריינהארד ק' בוכנר ביקש להוכיח שלא ניתן לשרוף את הגופות במהירות שהונהגה במחנות המוות, וזאת מתוך השוואה עם שעות השריפה הנדרשות בבתי קברות אחרים בעולם - אף שהללו פועלים ומתפקדים בקצב תקין ונורמלי.
== רישום לחדשות טכניות ==


שאלה מטרידה בסוגיית ההכחשה כולה היא, מי הם ראשי הפעילים והמדברים בזרם הכחשה ומהם המניעים של המוכנים לטהר פשע נורא ומקומם זה. עוד שאלה חשובה היא, האם יודעים מכחישי השואה את האמת לאמיתה והם רוקמים ביודעין עלילת כזב מרושעת. אין ספק שהבולטים בין מכחישי השואה יודעים את האמת. די לעקוב אחר מסכת הטיעונים העוקפת במחושב נקודות תורפה החושפות את השקר, ואחר הדרך שבה מתחברים הדברים, כדי להיווכח שהמחברים ההם יודעים את העובדות ואת האמת ומשתדלים ביודעין לסלפן ולהכחישן. פה ושם קורה שאחד הפעילים בזרם ההכחשה, נגרר עם החבורה ההיא מבלי לדעת על השקר שחבריו מתמכרים לו. ואולם, אדם כזה אינו מתמיד בזרם ההוא ולאחר שהתפכח נוטש אותו. המדובר הוא בסך-הכול בעשרות מועטות של בני-אדם שכותבים ספרים, מחברים מאמרים, מכנסים כינוסים, מצטטים זה את זה ומתאמצים ליצור רושם שהם מייצגים אסכולה היסטורית. לאמיתו של דבר אין ביניהם היסטוריונים. באץ הוא פרופסור לאלקטרוניקה, פוריסון היה פרופסור לספרות, רסיניה - מורה לגיאוגרפיה, אחדים הם עיתונאים. בולט מספר האקדמאים בחבורה ההיא. כאמור, מכחישי השואה מקיימים מעין ארגון בין-לאומי, מתאמים ביניהם את פעילותם, מעבירים חומר של ספרים וחוברות מארץ לארץ, מיבשת ליבשת, מפעילים תאים בארצות השונות ומטפחים מכשירי פנייה לשכבות שונות של האוכלוסייה. אחת הדאגות העיקריות של המכחישים היא הקניית מעמד של רצינות וסמכותיות אקדמית לטענותיהם ולפרסומיהם, כדי לחדור לאוניברסיטאות ולקולג'ים ולהגיע לציבור הלומדים בבתי- הספר הגבוהים ולעוסקים בהוראה. המרכז בקליפורניה, הרחוק מארצות שבהן התרחשה הזוועה, מתמחה, כנראה, בתפקידים הללו. המרכז ההוא מקיים כינוסים בין-לאומיים של מכחישים ומנסה להשיג למענם אכסניות אוניברסיטאיות מכובדות. בטורנס שבקליפורניה יוצא לאור כתב-העת של המכחישים, The Journal of Historical Review, העשוי למראית עין במתכונת כתבי-עת מדעיים רגילים. מרכזים אחרים של פעילות המכחישים מצויים בשוודיה, בגרמניה, בצרפת, בבריטניה, בארגנטינה ובאוסטרליה .
בהתאם ל[[ויקיספר:מזנון#ארכוב וסידור ארכיון מזנון|דיון במזנון]], [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&diff=13423883&oldid=13414803 הסרתי] את המזנון של ויקיספר העברי מהרישום לעדכונים טכניים. כיוון שאני רואה שאתה [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&diff=10087039&oldid=10069509 רשמת] אותנו מלכתחילה לרשימת התפוצה, אתה מוזמן לכתוב במזנון אם אתה מתנגד להסרה או מציע הצעה אחרת. ‏– [[משתמש:Rotemliss|rotemliss]] – [[שיחת משתמש:Rotemliss|שיחה]] 23:10, 1 בספטמבר 2015 (IDT)
:אוקיי, תודה על העדכון. שבוע טוב, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#ff8c00">☎</font></small>]] 20:11, 5 בספטמבר 2015 (IDT)


ומכאן לשאלת המניע להכ' הש'. נראה כי בחבורת המכחישים מצויים בני-אדם שהגיעו אליה מתוך סיבות שונות. אחדים שהיו פעילים נאצים הגיעו להכחשה מתוך רצון לטהר את השרץ הנאצי. רסיניה, ואולי אחרים כמוהו, הגיעו להכחשה מתוך שנאה עזה לקומוניזם ולקומוניסטים, שבקיצוניותה הכתיבה להם גישה אפולוגטית כלפי הנאציזם. רסיניה עצמו היה בעבר סוציאליסט ואסיר מחנות הריכוז הנאציים, ותחילה לא הכחיש את השואה. אך ההתנגשות עם הקומוניסטים הפכה לאיבה מקובעת והיא דירדרה אותו בהדרגה למעמד של רנגאט המתמכר לשקר. ישנם בין המכחישים אנטישמים קיצוניים המוכנים לקדש כול אמצעי וכול עלילה כדי לפגוע ביהודים. אך דומה כי מרבית המכחישים, הגרעין הקשה שלהם והמקורבים אליו, נמנים עם פעילי התנועות הניאו-נאציות והניאו-פשיסטיות. התנועות הללו לא הצליחו להכות שורש, לא עלה בידן להגיע לעוצמה ולממדים רחבים. אין ספק שאחד הבלמים או המחסומים המונע התבססות הניאו-פשיזם אחרי מלחמת-העולם השנייה יסודו באימי השואה, והאזהרה המרתיעה והמפחידה שבלקח היסטורי קודר זה. אין תימה אפוא שחסידי הפשיזם ונאמניו בימינו מנסים לטשטש או למחוק את האמת על השואה הניצבת למכשול בדרכם.
== דפי מרחב ויקיספר ועזרה ==


מן הדין לעסוק כאן גם באנשי מדע או במחברים בעלי השכלה ומעמד של היסטוריונים, המסייעים למכחישים מבלי להתכוון לכך או בלי כוונה תחילה. כך, למשל, נמצא בביבליוגרפיות המומלצות שעליהן ממליצים המכחישים את ספרו של א.י.פ. טיילר The Origins of the Second World War. אין ספק שטיילר, שהוא היסטוריון בעל-שם ובעל מעמד מוכר, לא התכוון לסייע למכחישים, אך ספרו השנוי במחלוקת הטיל את האחריות לפרוץ מלחמת-העולם השנייה על כול הצדדים המעורבים בסכסוך ורואה בהיטלר מנהיג גרמני בדומה למנהיגים גרמנים שליליים אחרים, די בו כדי לסייע למטרות המכחישים. בספרו Der erzwungene Kried ('המלחמה שנכפתה') 1961, ניסה דוד הוגן, הרחוק מלהיות היסטוריון משיעור קומתו של טיילר, להציג טיעון רוויזיוניסטי של גורמי מלחמת-העולם השנייה. ספרו של דיויד אירוינג Hitler's War כולל חידוש המשולל בסיס עובדתי כלשהו, ולפיו לא ידע היטלר כלל על רצח המוני היהודים עד סתיו 1943, וההרג נעשה בלי ידיעתו ומאחורי גבו. משתמע מכך שאין להטיל את האחריות לפשע על המנהיג ועל כמה ממקורביו. אירוינג עוסק באופן מודע ועקבי באפולוגטיקה על הנאציזם וגם קשור במכחישים ובכינוסיהם. לאחרונה כתב פרופסור ארנסט נולטה, חוקר גרמני בעל שיעור קומה של תנועות פוליטיות ובייחוד של הפשיזם, הנאציונאליזם ומשטרים טוטליטריים, דברים שיש בהם יסוד הלקוח מזרם ההכחשה ומטיעוניו. מובן שנולטה אינו מכחיש את עובדת השואה, אך טוען כי להיטלר היה יסוד לחשוש מהיהודים, משום שאחדים מהם, וביניהם חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, הצהיר בפרוס המלחמה כי היהודים ככלל רואים עצמם משתייכים למחנה הדמוקרטי הלוחם בנאצים. מכך מסיק נולטה כי העם היהודי הכריז מלחמה על היטלר. יתר על כן, בשואה אין נולטה מוצא דבר המבדיל אותה מרציחות ההמונים האחרות במאה ה - 20, לפני מלחמת-העולם השנייה ואחריה, והייחוד של השואה מסתכם בכך שהשתמשו בביצוע ההרג בגזים. לאמיתו של דבר, אומר נולטה, קדמו לרציחותיו של היטלר ולשואה סטלין והרג ההמונים ברוסיה הבולשוויקית, ואין להוציא מכלל חשבון שהרציחות של סטלין היו לא רק דגם אלא אף מניע לשואה ולרצח ההמונים בידי הנאצים. בפולמוס הרחב והחריף שהתעורר בעקבות ההשגות השנויות במחלוקת של נולטה נטלו חלק רבים מחשובי ההיסטוריונים הגרמנים, ואחדים ביניהם נטו להצדיק את ההנחות של נולטה ואף לאמצן.
הי משתמש:Guycn2,


בצרפת התחוללה סערה כשאישרה אוניברסיטת ננט (Nantes) עבודת דוקטור ברוח הכ' הש'. בלחץ דעת הקהל ובהתערבות משרד החינוך חזרה בה האוניברסיטה מהכרתה בעבודה וביטלה את תואר הדוקטור שניתן למחברה. בהיסטוריוגרפיה הסובייטית אין הכ' הש' במובן של התעלמות מעובדות או טשטושן של עובדות. אך בגישה הסובייטית מדובר בדרך- כלל על קורבנות שהם אזרחי רוסיה וארצות אחרות, ואין אומרים בגלוי ובמפורש שיהודים נרצחו בהמוניהם ובאורח כולל לא משום שהיו רוסים או אוקראינים, או אזרחי ארצות אירופה, אלא אך ורק משום שהיו יהודים. בכתיבה הסובייטית מתעלמים גם מכך שלעמי הספר הסובייטי היה חלק ברדיפות היהודים בחסות הגרמנים.
ביצעת העברה של דפי מרחב לדוגמה [[עזרה:דייל]] אל [[ויקיספר:דייל]]. איני מבינה למה יעיל העברה. ראשית לא ביצעת העברה של דפי המשנה. שנית, סדרתי את הארכיון לקמן:
# ויקיספר - מדיניות
# דפי עזרה.


מן הדין לתת את הדעת באיזו מידה מסוגלת ההכחשה לסלף את העובדות ההיסטוריות ולגרום לסילופה או לעיוותה של התמונה ההיסטורית. דומה כי המסקנות בענין זה אינן חד- משמעיות. לטיעוני המכחישים יש הד ניכר והשפעה בחוגים מסויימים. כוח ההשפעה הזה עלול לגבור ולהתפשט בקרב צעירים שאינם לומדים דבר על השואה. מטבע הדברים שבני-אדם השומעים על השואה ממרחק של זמן ומקום אינם נוטים להאמין בכך שדברים כגון אלה יכלו להתרחש. עצם האפשרות שהנהגה של עם ומדינה אירופית מודרנית הציבה לה למטרה להכחיד חטיבה אתנית המפוזרת בארצות שונות מבלי שהיו לה ניגודי אינטרסים ממשיים וסכסוך בפועל עם אותה קבוצה אתנית, נראה כמעשה דמיוני שאינו מתקבל על הדעת. לכן זוכים הבאים להכחיש המאורע או לערער את מהימנותו להקשבה. יתרה מזו, בכמה מוסדות אקדמיים ניתנה לגיטימציה להעלאת תפיסות 'רוויזיוניסטיות', בכך שהן מוצגות כטיעונים נגדיים לעובדות ההיסטוריות המקובלות באשר לשואה. המכחישים מבקשים לעצמם גם זכות להסביר ולהטיף בכלי תקשורת, ורואים בהתעלמות מהם או בהתנגדות לבוא עמם במגע פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה וחופש הדיבור ומזימה מכוונת נגדם. בכמה מקרים נכשלו המכחישים כאשר ניסו להיעזר באמצעים פרובוקטיוויים. כך, למשל, נאלצו המכחישים בקליפורניה,שב - 1980-1981 טענו כי הם מוכנים לתת פרס למי שיוכיח כי אנשים נרצחו בגזים באושוויץ, להתייצב בפני בית-דין והוא הוקיע בחריפות את מזימתם. בארצות מסויימות נאסר על שימוש ועל הפצה של פרסומי זרם ההכחשה. בארצות אחדות נתקיימו משפטים נגד המכחישים, ואף שכמעט בכול המקרים פסקו הערכאות נגד המכחישים, אירע שמוסדות משפטיים סירבו להביע דעה נחרצת בנוגע לשיטת הרצח והיקפו, בנימוק שהמדובר הוא בסוגיה היסטורית שאין בית-המשפט מוסמך לפסוק בה.
מדוע לדעתך יש צורך להותיר את העברה שביצעת, בתודה --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 13:58, 16 במרץ 2016 (IST)
:דפים המסבירים על תפקידי משתמשים צריכים להיות במרחב השם של המיזם, ולא במרחב "עזרה". המרחב "עזרה" מיועד בעיקר לעזרה טכנית ולא במידע על מדיניות המיזם. ניתן לראות שבכל שאר המיזמים הדפים הללו נמצאים במרחב השם של המיזם (למשל, [[w:ויקיפדיה:דייל]]). כמו כן, הקישורים בדף [[מיוחד:סטטיסטיקות]] מפנים אל הדפים במרחב השם "ויקיספר" ולא "עזרה". לגבי דפי המשנה - אני חושב שהעברתי את כולם, אם פספסתי כמה אז גם הם צריכים לעבור למרחב ויקיספר. בברכה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 15:48, 16 במרץ 2016 (IST)
::אני יודעת שזה ככה במיזמים אחרים אבל איני מדוע יש צורך לאמץ את הגישה הזו. פרט לכך שיש לשנות את הקישורים בדפים מיוחדים אני חושבת שלאנשים יותר ברור לחפש מה זה דיל או מפעיל מערכת בעזרה ולא בויקיספר. במילים אחרות, אני מעדיפה שהקישורים במיוחד וכו' ישתנו ולא דפי העזרה. מה דעתך? --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 15:56, 16 במרץ 2016 (IST)
:::אני לא חושב שאנשים בכלל מחפשים את הדפים האלה במרחב שם כלשהו. הם פשוט מגיעים לדפים הללו מלחיצות על קישורים. לכן אין המון חשיבות למרחב השם של הדפים האלה, ואני חושב שעדיף שלא יהיו במרחב השם עזרה מאחר שהם אינם כוללים עזרה או מדריך כלשהו, אלא רק מידע מסוים על המיזם. מאחר שזה לא שינוי מהותי עדיף לשמור על תאימות למיזמים אחרים ולברירת המחדל של המערכת. בברכה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 18:59, 16 במרץ 2016 (IST)
::::אני מניחה שלא כזה משנה אם תהיה הפניה. חג פורים שמח ויום טוב, --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 10:17, 17 במרץ 2016 (IST)
:::::אכן יש הפניה ממרחב השם עזרה, כך שגם מי שמחפש שם יגיע לדפים המתאימים. חג שמח, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 13:52, 17 במרץ 2016 (IST)
הי משתמש:Guycn2 במהלך השינוים שביצעת ביטלת את הקישור הצדדי אל ויקישיתוף - אשמח שתשחזר את העריכה. תודה, &rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 15:45, 25 במרץ 2016 (IDT)
:מדוע? למה הוא נחוץ? ממילא בדף העלאת הקובץ יש הפניה לוויקישיתוף. לא צריך לדעתי גם קישור בצד שמוציא את המשתמש מוויקיספר ומפנה אותו לאתר אחר. --&rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 17:03, 25 במרץ 2016 (IDT)
::באופן אישי, נוח לי שיש קישור בצד ישיר לויקישיתוף. בעבר היה דיון במזנון - אם איני טועה גם אתה היית חלק ממנו. משהו המליץ להוסיף את הקישור ולכן הוספתי אותו. כל טוב&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 19:41, 26 במרץ 2016 (IDT)
:::אוקיי, אוסיף אותו מחדש. שבוע טוב, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 19:41, 26 במרץ 2016 (IDT)
:::בדומה לשינוי שנעשה בוויקיפדיה (ר': [[W:מיוחד:הבדל/18343373|1]], [{{כתובת מלאה:W:מדיה ויקי:Gadgets-definition|diff=18343423&oldid=18338576}} 2]), העברתי את הסקריפט לגאדג'טים. יש להיכנס להעדפות ולהפעיל אותו כדי שהקישור יוצג. בברכה, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 06:03, 29 במרץ 2016 (IDT)
::::מעולה. תודה &rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 11:22, 6 באפריל 2016 (IDT)


מאידך גיסא גרמה ההכחשה גם להתעוררות נגדית ולפעילות נגדית. כך למשל,לא מעטים מבין הניצולים, שבעבר לא רצו להיזכר בעברם, ובחרו בשתיקה אפילו - בחוג המשפחתי הצר, פתחו תחת רושם ההכחשה את סגור ליבם ונרתמו לפעולה נגד מזימת ההכחשה. ההכחשה מסייעת, מבלי שתרצה בכך, להעלות אצל רבים את הנושא, להתגברות הסקרנות ולרצון לדעת ולהבין את משמעות השואה, ולעיתים מביאה להפצת הידיעה על השואה, להקניית המשמעות האוניוורסלית של המאורע ולחיסון החברה האנושית מפני נגע הגזענות ורצח-עם.
== שינויים בסרגל עריכה ==


ביבליוגרפיה:
היי. עשית שינויים בסרגל העריכה - לדעתי כדאי היה לשאול במזנון לפני ביצוע השינויים. שיחזרתי שינוי אחד, אבל עדיין חסרים לי מספר כפתורים (למשל: יצירת נוסחא). בנוסף - אני חושב שלאחר השינוי שעשית הסגרלים עולים לאט יותר, אבל אין לי דרך לבדוק את זה. תוכל לשחזר את הסרגלים לאיך שהיו מקודם? תודה! {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:Gran|gran]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} - [[שיחת משתמש:gran|שיחה]] 04:50, 11 באפריל 2016 (IDT)
:אצלי הסרגל עולה הרבה יותר לאט עם הכפתורים האלה, אבל אם לדעתך זה חשוב, אז אני אשחזר. --&rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 07:30, 11 באפריל 2016 (IDT)

== טאבים לא פעילים ==

הי Guycn2,<br />
כנראה במהלך השינויים שביצעת מחקת הגדרות לטאבים. ראה לדוגמה [[בגרות בעברית]]. כלל הטאבים אינם פעילים למרות שהיו פעילים ותקינים זמן מה. אשמח אם תוכל לשחזר או להוסיף את ההגדרות עבורם. תודה וחג שמח,--&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 21:18, 18 באפריל 2016 (IDT)
:החזרתי, מקווה שעכשיו זה בסדר.
:אני מצטער, כנראה שמחקתי בטעות כי ראיתי שאין כאן תבנית <nowiki>{{לשוניות}}</nowiki> [[w:תבנית:לשוניות|כמו בוויקיפדיה]], אז הייתי בטוח שזה לא בשימוש. תודה על תשומת הלב.
:חג שמח, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]]&rlm; · [[שיחת משתמש:Guycn2|<small><font color="#007fff">☎</font></small>]] 21:33, 18 באפריל 2016 (IDT)
::מעולה, תודה רבה! &rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 21:36, 18 באפריל 2016 (IDT)

== [[תבנית:קיצור דרך]] ==

הי משתמש:Guycn2,

שאלה, מדוע להוריד את ההסבר מהתבנית? --&rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 21:57, 16 ביולי 2016 (IDT)
:יצרתי את התבנית מחדש עם תחביר ויקי תקין יותר (שימוש ב־<nowiki><indicator></nowiki> במקום toplink). על הדרך רוקנתי את כל התוכן של התבנית, וכנראה שכחתי להחזיר את ההסבר לאחר מכן. בכל מקרה, החזרתי עכשיו את ההסבר. שבוע טוב, &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #48b84b;">☎</span>]]&rlm; 00:30, 17 ביולי 2016 (IDT)
: יופי מעולה. תיארתי לעצמי אבל לא הייתי בטוחה. שבוע טוב, &rlm;[[משתמש:Illuyanka|Illuyanka]]&rlm; 18:39, 18 ביולי 2016 (IDT)

גרסה מ־16:15, 3 במאי 2018

להכחשת השואה כמה צורות: נסיונות לכפור בהשמדת היהודים בידי הנאצים, או לכפור במדיניות מכוונת ויזומה לכך, או לטעון שממדיה היו קטנים בהרבה, או שלא היה בה יחוד ושקדמו לה תופעות דומות, בהן תופעות שהיו דוגמה לה. הכ' הש' נפוצה אחרי מלחמת-העולם השנייה והיא מוחדרת בהתמדה באמצעים שונים בארצות רבות ברחבי העולם. למעשה, אין לראות בהכ' הש' עלילה או סילוף עובדות היסטוריות שהופיעו רק לאחר המלחמה והתמוטטות השלטון הנאצי, אלא יש להרחיב את התופעה ולכלול בה העלמת עובדות, הכחשה וטישטוש עקבות כחלק מתוכנית הרצח וביצועו. הביורוקרטיה הגרמנית שהיתה מופקדת על שלבי הפעלת תוכנית ה'פתרון הסופי' בנוסח נאצי השתמשה במונחים מוסווים לציון הרצח. משלוחי יהודים למחנה אושויץ-בירקנאו שנידונו, חלקם או כולם, להירצח בתאי הגזים, לוו במסמך שבו נאמר כי עליהם לעבור 'טיפול מיוחד' (Sonderbehandlung). המועסקים מקרב אנשי הס"ס והמשטרה בגירושים ובהפעלת מחנות המוות, כמו צוות מבצע רינהרד, התחייבו לשמור סוד ולא לגלות דבר על מעשיהם גם לאחר סיום משימתם. בנאומו הידוע שנשא בפני קצינים בכירים בס"ס בפוזן באוקטובר 1943 דיבר הינריך הימלר על השמדת המוני היהודים כעל מיבצע ש'לעולם לא נדבר עליו בפומבי', וביולי 1943 הוציא מרטין בורמן הוראה בשמו של היטלרהאוסרת להזכיר בפומבי את עובדת ה'פתרון הכולל' (Gesamtlösung) ויש לטעון ש'יהודים יגוייסו במרוכז לעבודה מתוכננת'. בשנתיים האחרונות של המלחמה הוקמו יחידות ס"ס שהוטל עליהן להוציא את הגוויות במקומות בהם הוטמנו בבורות ולהסיר את עקבות הרצח. פאול בלובל, מפקד 'יחידה 1005' שהוקמה למטרת 'מבצע 1005', מסר בעדותו בנירנברג ביוני 1947, כי 'ביוני 1942 הטיל עלי גרופנפירר [הינריך] מילר את התפקיד, לטשטש את עקבות הפעולות של ההוצאה להורג בידי האינזצגרופן במזרח'.

הקורבנות היהודים ידעו כי השלטון הנאצי מתכוון לרצוח ולהכחיש את הביצוע והאחריות למעשי הרצח. כותבי היומנים עומדים על חובתם למסור בכתב אתהעובדות לאשורן, כדי שהעולם והדורות הבאים ידעו את האמת. המשורר יצחק קצנלסון רשם במחנה ויטל בצרפת, לפני שילוחו והמתתו באושוויץ, בספטמבר 1943 :

לא יאמינו, לא יאמינו שהכין עם היטלר מטבח וטבח שבעת מיליוני איש בישראל. לא יאמינו ונורא מזה : יעשו את עצמם כאילו מאמינים לשקר הגדול שהעם המזוהם הזה השתמש בו כול שנות המלחמה גם לגביהם: "לא הרגנו את היהודים, היהודים מתו בדרך אל מחנות הריכוז שהובלנום. שנגזר עליהם כך... מתו מחמת שחלשים הם, עם חלש ורפה". הכינו את דברי השקר הנוראים האלה בשביל העמים הנלחמים אתם, בתור תירוץ, אמתלא, הצדקת נפשם.

אחד מעובדי ה'זונדרקומנדו' באושוויץ, ליב לאנגפוס, רשם בדפים שנמצאו בשטח המשרפות של בירקנאו, שגם העדים מן הגטאות אינם יכולים לספר אלא את האמת שלהם בלבד. אך 'האמת כפי שהיא, טרגית ואיומה לאין שיעור'.

מכחישי השואה הפועלים והמפיצים את עלילתם נזקקים לגרסאות ולשיטות שונות. הקיצוניים שבין המכחישים טוענים כי לא היתה כלל תוכנית מטעם הרשויות הממלכתיות של הרייך השלישי לרצוח את יהודי אירופה כולם, לא הוקמו ולא הופעלו מחנות רצח ולא הושמדו חמישה- שישה מיליוני יהודים בשיטות מכוונות ומחוכמות בידי מנגנון ההרג שהופעל בידי הנאצים. מכחישים אחרים אינם דוחים ומבטלים את העובדות מכול וכול, לא מנסים להכחיש את הטוטליות של הרצח ואת ממדיו. בתחום ההכחשה מן הדין לכלול גם טיעונים של היסטוריונים ממש, שאינם מתכוונים להכחיש עובדות מוכחות, אלא להקטין את מידת אחריותם של אנשי הצמרת הנאצית ושל היטלר עצמו לשואה, להציג את השואה כמאורע שאינו חורג ואינו שונה בעיקרו ממעשי הרג המונים אחרים שקדמו לשואה, או אפילו היו לה דגם, רציחות ההמונים כאותן של סטלין ברוסיה הסובייטית.

לדברי המכחישים הקיצוניים השואה לא היתה ולא נבראה, ואינה אלא המצאה ציונית-קומוניסטית שנועדה להכפיש את שמה הטוב של גרמניה. טיס קריסטופרסן, איש ס"ס שהיה מוצב באחד ממחנות-הבת של אושוויץ, טען בספר 'השקר של אושוויץ' (The Lie about Auschwitz) שלא היו כלל תאי גזים בבירקנאו ושהוא עצמו בדק את השמועות בזמן שירותו והן הופרכו במקום. גרמני אחר, וילהלם שטגליך שהיה קצין בצבא הגרמני באיזור אושוויץ ואחרי-כן, עד להדחתו, היה 20 שנה שופט ברפובליקה הגרמנית הפדרלית, טען אף הוא שידוע לו כי לא היה רצח בגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו. לדברי המכחישים ממין זה התחברה מעין קנוניה ציונית-קומוניסטית בהמצאת השואה. לקומוניסטים עניין להחליש את מעמדה של גרמניה, שהיא המחסום העיקרי בפני מגמות התפשטות שלהם באירופה, ואילו הציונים מבקשים שלגרמניה ולאירופה כולה תהיה הרגשת אשמה כלפי היהודים כדי לנצל את הטיעונים הללו מבחינה חומרית ומדינית למען מטרותיהם. זה שנים אחדות אין חוזרים עוד על טענת הידברות ציונית-קומוניסטית, כי נוכח המסע האנטי-ציוני של המחנה הקומוניסטי נשמע הדבר אף באוזני תמימים וחסרי ידע בסיסי כעלילה זדונית ומגוחכת. אך הרתיעה מכריכת ציונים וקומוניסטים יחדיו אינה מונעת את העלאת הטיעון ההוא כלפי כול אחד משניהם בנפרד. לעיתים נאמר בפרסומי המכחישים כי אין זה מקרה שמיקומם של מחנות המוות היה בשטחים שהם כיום בתחום שליטת הקומוניסטים ואי אפשר לערוך בדיקה מוסמכת של השטח במקום. המכחישיס הקיצוניים אינם נרתעים אף מכך, שגם מהגרים פולנים במערב, שאינם חשודים באהדה למשטר בארצם, מאשרים שמחנות מוות היו ופעלו על אדמת ארצם; אין הם נרתעים אף מכך, שמצויות אלפי תעודות ועדויות של קורבנות השואה ושל המופקדים על ביצוע הרצח, וכן אין הם נרתעים מאירועים פומביים חשובים, כגון התפילות שהתפלל האפיפיור יוהנס פאולוס השני באתרי הרצח הללו וקרא לפשעים בשמם. כול הדברים הללו כאילו אינם מציאות שיש להכיר בה מבחינתם של המכחישים הקיצוניים. למעשה, ניתן עתה, בהתבסס על תעודות ועדויות בדוקות, לשחזר את שנעשה כמעט יום יום במחנות המוות ולעקוב אחרי כול משלוח שהגיע אליהם מרחבי אירופה הכבושה.

דומה כי מחוכמת יותר, ולכן גם מסוכנת יותר, היא ההכחשה החלקית, המנסה לערער את העובדות ההיסטוריות מתוך הטלת ספק במהימנותן מבחינת הנתונים המספריים, מהימנות התעודות, העדים, וכולי. גם המכחישים הללו רובם חותרים להכחשה כוללת, אך הגיעו למסקנה כי קל יותר להגיע למטרה על-ידי זריעת ספקות ואי-אימון בחלקים של התמונה ההיסטורית. נראה שהשיטה הזאת נחשבה ליעילה יותר משום שבעיני רבים היא מופיעה כגישה רוויזיוניסטית הבוחנת את ההתרחשויות לגופן. אפשר לעמוד על כך שבין המכחישים ישנם המנסים לבלום את הקיצוניות הנראית להם בלתי יעילה ואף מזיקה מבחינתם, וישנם הגורסים כי פרסומים של הקיצוניים מיועדים לציבור של נבערים מדעת ולחסידי הימין הרדיקלי, ואילו החיבורים המופיעים במסווה של דיון עיוני מהוגן, כביכול, פונים לציבור של חושבים ולומדים.

אחד הטיעונים הנפוצים ביותר בכתבי המכחישים הוא הניסיון לערער את הסמכות והלגיטימיות של משפט נירנברג הגדול ומשפטי נירנברג המאוחרים (ראה משפטים). מכחישים תוקפים את המשפט מטעמים משפטיים שונים, ודברים דומים אמרו אנשי משפט הרחוקים מאוד ממגמות ההכחשה, ובעיקר בשל שיתופה של ברית-המועצות והאיסור להעלות במשפט פשעים של הסובייטים. כאמור, לטיעון זה היו שותפים רבים בין מבקרי המשפט הבין-לאומי בנירנברג, אך המכחישים מנצלים את הביקורת על המשפט כדי להטיל ספק במהימנותן של התעודות הרבות שהיו בסיס לעבודת הקטגוריה, דבר שאינו עולה בדעתם של המסתייגים מהמשפט מחוץ למעגל המכחישים. התיעוד שנאסף לקראת המשפט ופורסם בכרכים הרבים המלווים את הפרוטוקולים של המשפט הוא אחד מאוספי המקורות הידועים, הנפוצים והמהימנים ביותר.

טיעון מקובל אחר שבו מרבים המכחישים לעסוק הוא עניין מספר הקורבנות. המכחישים הקיצוניים מייצגים את התיזה של הנאצי הוותיק וולף דיטר רוטה : 'אני משוכנע היום לחלוטין, שאף יהודי לא חוסל בידיעתם של ממשלת הרייך, הפירר דאז, אדולף היטלר, והעם הגרמני אך ורק בשל היותו יהודי'. לשם הפרכת מספרי הקורבנות ויצירת בלבול ומבוכה בתחום זה נעזרים המכחישים בפרסומים מטעים מלפני המלחמה או מצטטים מספרים שמעולם לא פורסמו כדי להוכיח שמיליוני היהודים שהוכחדו בתקופת המלחמה כלל לא נעלמו. עם זאת, שום משחק במספרים אינו יכול להסביר את היעלמותם של מיליוני יהודים מארצות אירופה - פולין, הונגריה, רומניה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, אוסטריה, הולנד, צרפת, בלגיה, נורווגיה, יוון, יוגוסלוויה, איטליה וחלקים בברית-המועצות. המכחישים מעלים השערות ספקולטיוויות שונות היכן נמצאים היהודים שנעלמו מארצות אירופה הכבושה בידי הנאצים. לפי פיל רסיניה, צרפתי ממניחי היסוד לזרם ההכחשה שהרבה לעסוק בגלגול מספרים דמיוני לחלוטין, נספו כחצי מיליון עד מיליון וחצי יהודים בזמן המלחמה, רובם הגדול מחמת תנאי המלחמה החמורים וקשיי הסתגלותם של יהודים לתנאים החמורים ששררו באותה עת. את מיליוני היהודים החסרים הוא מוצא במקומות שונים, וכך, למשל, לדבריו המוני היהודים מצפון אפריקה שעלו לארץ ישראל ולמדינת ישראל הם לאו דווקה ילידי ארצות המגרב, ורבים מהם הם יהודים שנמלטו מאירופה.

המקבלים את טיעוניו של רסיניה כאילו נספו כחצי מיליון עד מיליון יהודים בהדרגה, מחמת קשיי המלחמה, עומדים מול הטיעון שאינו ניתן לערעור באשר לגורלם של יהודי הונגריה. שם נפלו היהודים בידי הנאצים רק ב - 19 במרס 1944, ובתוך שלושה חודשים וחצי, עד תחילת יולי, הושלם חורבנה של רוב הקהילה. במקרה של הונגריה, ברור שאין להסביר את היעלמותם של מאות אלפי היהודים בכך שהם נספו בהדרגה, קורבנות קשיי הזמן. אחד מהמכחישים הבולטים בארצות-הברית, ארתור ר' באץ, מחבר הספר המכנה את השואה The Hoax of the Twentieth Century ('מעשה התעתועים של המאה העשרים') טוען כי נעלמו כ-350,000 יהודים. חלקם, לדברי באץ, איבדו את הקשר עם קרוביהם ונחשבים בטעות לנספים, ואילו כ -200,000 הוצאו להורג מסיבות שונות בידי השלטונות הגרמניים. באץ מגלה שהמוני יהודים נכנסו לארצות-הברית באורח בלתי חוקי, שינו את זהותם ונבלעו בכרכים הגדולים של אמריקה כלא היו. לבאץ 'הוכחה' נוספת שלפיה המספר של שישה מיליוני נרצחים יהודים אינו אלא מיתוס המופץ בזדון בידי הציונים. ב'יד ושם', מוסד שהוקם לדבריו כדי להפיץ את הגרסה הבדויה של היהודים, רוכזו דפי עד המכילים פרטים אישיים על כול אחד מהנספים, והנה גס שם לא הגיעו ליותר משניים וחצי עד שלושה מיליוני נספים. אין באץ טורח להסביר מפני מה לא סילף אותו מוסד שעוסק כביכול ביצירת מיתוס שקרי מיליוני שמות אחרים כדי להגיע למספר המבוקש.

יעד אחד שבו מתרכזים המכחישים הם תעודות, יומנים, עדויות וספרי זכרונות לאלפים, הבוחנים ומתעדים את מאורעות ימי השואה ואת הפשע לפרטי פרטיו. רק לעיתים רחוקות הותיר אחריו מאורע היסטורי תיעוד מקורי כה מקיף ומבהיר כמו השואה וההתרחשויות בתקופת השואה. לעושר בחומר טעמים אחדים.קודם כול קבעה הנטייה של הנאצים לעסוק בניירת בכול תחום ומגזר, ובכלל זה בתחומים הסודיים ביותר. למרות שחלק מן התיעוד הושמד בימים המכריעים של קץ המלחמה, נפלו כמויות גדולות של חומר לידי המדינות המנצחות, ושלא כמקובל לא חלה עליו הקפאה של עשרות שנים בארכיונים ממלכתיים, והוא נמסר ישירות לעיונם של החוקרים והמעיינים ולפרסומם. בין התעודות הללו מצויים האוטוביוגרפיה והרשימות של מפקד מחנה אושוויץ רודולף פרנץ הס, יומן העבודה של מושל ה'גנרלגוברנמן, הנס *פרנק, הספר השני של היטלר שנכתב ב-1928 ושהיטלר גנז, יומנים של יוזף גבלס, נאומים של הימלר, פרוטוקול ועידת ונזה על הדרכים להפעלת ה'פתרון הסופי', ועוד.

מעניין לעקוב אחרי בליל הסתירות שבהן מסתבכים המכחישים בנסותם לתרץ ולדחות שיטפון זה של תיעוד, שבמכלולו אינו מותיר פרט מהנעשה בלא כיסוי. באשר ליומנים ולעדויות נוהגים המכחישים בשיטה של פסילת הכול: היהודים אינם מהימנים, כי הם צד אינטרסנטי, וכול שאמרו ושכתבו הוא סיפור כזבים לאחר מעשה. עדויות בני עמים אחרים על המתרחש ותיעוד שנשלח מארצות אירופה, ובייחוד מפולין בעיצומה של המלחמה, ושמסר על המתרחש ממקורות לא יהודיים ולעיתים מתנכרים ליהודים - הללו נחשבים לתיעוד מגמתי שחובר לפי תכתיב של יהודים. המכחישים מיטיבים לנצל כול סתירה או מעידה המתגלית בתיעוד. אם כמה עדים לא הסתפקו במראה עיניהם וקראו דרור לדמיונם בטענה שבמחנה הריכוז דכאו פעלו תאי גזים - ניצלו המכחישים מיד את אי-נכונות הדבר והם אינם חדלים לחזור ולטעון, שאם נגלו פרטים אחדים בדברי העדים כבלתי נכונים - כול שאירע בשואה אינו אלא המצאה כוזבת. מכחישי השואה חשו היטב, שטיעונים מכלילים שלהם הם ממוקדי החולשה של העלילה, ולפיכך ביקשו לפנות לבחינת מגזרים מפורטים. כך, למשל, מרבה אחד מהמכחישים הבולטים מצרפת, רובר פוריסון, לטעון שלא ניתן להשתמש בתדירות בגז ציקלון בי באותו מקום, כפי שהדבר נעשה באושוויץ, ולכן סיפור השימוש בגזים באושוויץ אינו אמיתי. חברו של פוריסון מארצות-הברית, ריינהארד ק' בוכנר ביקש להוכיח שלא ניתן לשרוף את הגופות במהירות שהונהגה במחנות המוות, וזאת מתוך השוואה עם שעות השריפה הנדרשות בבתי קברות אחרים בעולם - אף שהללו פועלים ומתפקדים בקצב תקין ונורמלי.

שאלה מטרידה בסוגיית ההכחשה כולה היא, מי הם ראשי הפעילים והמדברים בזרם הכחשה ומהם המניעים של המוכנים לטהר פשע נורא ומקומם זה. עוד שאלה חשובה היא, האם יודעים מכחישי השואה את האמת לאמיתה והם רוקמים ביודעין עלילת כזב מרושעת. אין ספק שהבולטים בין מכחישי השואה יודעים את האמת. די לעקוב אחר מסכת הטיעונים העוקפת במחושב נקודות תורפה החושפות את השקר, ואחר הדרך שבה מתחברים הדברים, כדי להיווכח שהמחברים ההם יודעים את העובדות ואת האמת ומשתדלים ביודעין לסלפן ולהכחישן. פה ושם קורה שאחד הפעילים בזרם ההכחשה, נגרר עם החבורה ההיא מבלי לדעת על השקר שחבריו מתמכרים לו. ואולם, אדם כזה אינו מתמיד בזרם ההוא ולאחר שהתפכח נוטש אותו. המדובר הוא בסך-הכול בעשרות מועטות של בני-אדם שכותבים ספרים, מחברים מאמרים, מכנסים כינוסים, מצטטים זה את זה ומתאמצים ליצור רושם שהם מייצגים אסכולה היסטורית. לאמיתו של דבר אין ביניהם היסטוריונים. באץ הוא פרופסור לאלקטרוניקה, פוריסון היה פרופסור לספרות, רסיניה - מורה לגיאוגרפיה, אחדים הם עיתונאים. בולט מספר האקדמאים בחבורה ההיא. כאמור, מכחישי השואה מקיימים מעין ארגון בין-לאומי, מתאמים ביניהם את פעילותם, מעבירים חומר של ספרים וחוברות מארץ לארץ, מיבשת ליבשת, מפעילים תאים בארצות השונות ומטפחים מכשירי פנייה לשכבות שונות של האוכלוסייה. אחת הדאגות העיקריות של המכחישים היא הקניית מעמד של רצינות וסמכותיות אקדמית לטענותיהם ולפרסומיהם, כדי לחדור לאוניברסיטאות ולקולג'ים ולהגיע לציבור הלומדים בבתי- הספר הגבוהים ולעוסקים בהוראה. המרכז בקליפורניה, הרחוק מארצות שבהן התרחשה הזוועה, מתמחה, כנראה, בתפקידים הללו. המרכז ההוא מקיים כינוסים בין-לאומיים של מכחישים ומנסה להשיג למענם אכסניות אוניברסיטאיות מכובדות. בטורנס שבקליפורניה יוצא לאור כתב-העת של המכחישים, The Journal of Historical Review, העשוי למראית עין במתכונת כתבי-עת מדעיים רגילים. מרכזים אחרים של פעילות המכחישים מצויים בשוודיה, בגרמניה, בצרפת, בבריטניה, בארגנטינה ובאוסטרליה .

ומכאן לשאלת המניע להכ' הש'. נראה כי בחבורת המכחישים מצויים בני-אדם שהגיעו אליה מתוך סיבות שונות. אחדים שהיו פעילים נאצים הגיעו להכחשה מתוך רצון לטהר את השרץ הנאצי. רסיניה, ואולי אחרים כמוהו, הגיעו להכחשה מתוך שנאה עזה לקומוניזם ולקומוניסטים, שבקיצוניותה הכתיבה להם גישה אפולוגטית כלפי הנאציזם. רסיניה עצמו היה בעבר סוציאליסט ואסיר מחנות הריכוז הנאציים, ותחילה לא הכחיש את השואה. אך ההתנגשות עם הקומוניסטים הפכה לאיבה מקובעת והיא דירדרה אותו בהדרגה למעמד של רנגאט המתמכר לשקר. ישנם בין המכחישים אנטישמים קיצוניים המוכנים לקדש כול אמצעי וכול עלילה כדי לפגוע ביהודים. אך דומה כי מרבית המכחישים, הגרעין הקשה שלהם והמקורבים אליו, נמנים עם פעילי התנועות הניאו-נאציות והניאו-פשיסטיות. התנועות הללו לא הצליחו להכות שורש, לא עלה בידן להגיע לעוצמה ולממדים רחבים. אין ספק שאחד הבלמים או המחסומים המונע התבססות הניאו-פשיזם אחרי מלחמת-העולם השנייה יסודו באימי השואה, והאזהרה המרתיעה והמפחידה שבלקח היסטורי קודר זה. אין תימה אפוא שחסידי הפשיזם ונאמניו בימינו מנסים לטשטש או למחוק את האמת על השואה הניצבת למכשול בדרכם.

מן הדין לעסוק כאן גם באנשי מדע או במחברים בעלי השכלה ומעמד של היסטוריונים, המסייעים למכחישים מבלי להתכוון לכך או בלי כוונה תחילה. כך, למשל, נמצא בביבליוגרפיות המומלצות שעליהן ממליצים המכחישים את ספרו של א.י.פ. טיילר The Origins of the Second World War. אין ספק שטיילר, שהוא היסטוריון בעל-שם ובעל מעמד מוכר, לא התכוון לסייע למכחישים, אך ספרו השנוי במחלוקת הטיל את האחריות לפרוץ מלחמת-העולם השנייה על כול הצדדים המעורבים בסכסוך ורואה בהיטלר מנהיג גרמני בדומה למנהיגים גרמנים שליליים אחרים, די בו כדי לסייע למטרות המכחישים. בספרו Der erzwungene Kried ('המלחמה שנכפתה') 1961, ניסה דוד הוגן, הרחוק מלהיות היסטוריון משיעור קומתו של טיילר, להציג טיעון רוויזיוניסטי של גורמי מלחמת-העולם השנייה. ספרו של דיויד אירוינג Hitler's War כולל חידוש המשולל בסיס עובדתי כלשהו, ולפיו לא ידע היטלר כלל על רצח המוני היהודים עד סתיו 1943, וההרג נעשה בלי ידיעתו ומאחורי גבו. משתמע מכך שאין להטיל את האחריות לפשע על המנהיג ועל כמה ממקורביו. אירוינג עוסק באופן מודע ועקבי באפולוגטיקה על הנאציזם וגם קשור במכחישים ובכינוסיהם. לאחרונה כתב פרופסור ארנסט נולטה, חוקר גרמני בעל שיעור קומה של תנועות פוליטיות ובייחוד של הפשיזם, הנאציונאליזם ומשטרים טוטליטריים, דברים שיש בהם יסוד הלקוח מזרם ההכחשה ומטיעוניו. מובן שנולטה אינו מכחיש את עובדת השואה, אך טוען כי להיטלר היה יסוד לחשוש מהיהודים, משום שאחדים מהם, וביניהם חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, הצהיר בפרוס המלחמה כי היהודים ככלל רואים עצמם משתייכים למחנה הדמוקרטי הלוחם בנאצים. מכך מסיק נולטה כי העם היהודי הכריז מלחמה על היטלר. יתר על כן, בשואה אין נולטה מוצא דבר המבדיל אותה מרציחות ההמונים האחרות במאה ה - 20, לפני מלחמת-העולם השנייה ואחריה, והייחוד של השואה מסתכם בכך שהשתמשו בביצוע ההרג בגזים. לאמיתו של דבר, אומר נולטה, קדמו לרציחותיו של היטלר ולשואה סטלין והרג ההמונים ברוסיה הבולשוויקית, ואין להוציא מכלל חשבון שהרציחות של סטלין היו לא רק דגם אלא אף מניע לשואה ולרצח ההמונים בידי הנאצים. בפולמוס הרחב והחריף שהתעורר בעקבות ההשגות השנויות במחלוקת של נולטה נטלו חלק רבים מחשובי ההיסטוריונים הגרמנים, ואחדים ביניהם נטו להצדיק את ההנחות של נולטה ואף לאמצן.

בצרפת התחוללה סערה כשאישרה אוניברסיטת ננט (Nantes) עבודת דוקטור ברוח הכ' הש'. בלחץ דעת הקהל ובהתערבות משרד החינוך חזרה בה האוניברסיטה מהכרתה בעבודה וביטלה את תואר הדוקטור שניתן למחברה. בהיסטוריוגרפיה הסובייטית אין הכ' הש' במובן של התעלמות מעובדות או טשטושן של עובדות. אך בגישה הסובייטית מדובר בדרך- כלל על קורבנות שהם אזרחי רוסיה וארצות אחרות, ואין אומרים בגלוי ובמפורש שיהודים נרצחו בהמוניהם ובאורח כולל לא משום שהיו רוסים או אוקראינים, או אזרחי ארצות אירופה, אלא אך ורק משום שהיו יהודים. בכתיבה הסובייטית מתעלמים גם מכך שלעמי הספר הסובייטי היה חלק ברדיפות היהודים בחסות הגרמנים.

מן הדין לתת את הדעת באיזו מידה מסוגלת ההכחשה לסלף את העובדות ההיסטוריות ולגרום לסילופה או לעיוותה של התמונה ההיסטורית. דומה כי המסקנות בענין זה אינן חד- משמעיות. לטיעוני המכחישים יש הד ניכר והשפעה בחוגים מסויימים. כוח ההשפעה הזה עלול לגבור ולהתפשט בקרב צעירים שאינם לומדים דבר על השואה. מטבע הדברים שבני-אדם השומעים על השואה ממרחק של זמן ומקום אינם נוטים להאמין בכך שדברים כגון אלה יכלו להתרחש. עצם האפשרות שהנהגה של עם ומדינה אירופית מודרנית הציבה לה למטרה להכחיד חטיבה אתנית המפוזרת בארצות שונות מבלי שהיו לה ניגודי אינטרסים ממשיים וסכסוך בפועל עם אותה קבוצה אתנית, נראה כמעשה דמיוני שאינו מתקבל על הדעת. לכן זוכים הבאים להכחיש המאורע או לערער את מהימנותו להקשבה. יתרה מזו, בכמה מוסדות אקדמיים ניתנה לגיטימציה להעלאת תפיסות 'רוויזיוניסטיות', בכך שהן מוצגות כטיעונים נגדיים לעובדות ההיסטוריות המקובלות באשר לשואה. המכחישים מבקשים לעצמם גם זכות להסביר ולהטיף בכלי תקשורת, ורואים בהתעלמות מהם או בהתנגדות לבוא עמם במגע פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה וחופש הדיבור ומזימה מכוונת נגדם. בכמה מקרים נכשלו המכחישים כאשר ניסו להיעזר באמצעים פרובוקטיוויים. כך, למשל, נאלצו המכחישים בקליפורניה,שב - 1980-1981 טענו כי הם מוכנים לתת פרס למי שיוכיח כי אנשים נרצחו בגזים באושוויץ, להתייצב בפני בית-דין והוא הוקיע בחריפות את מזימתם. בארצות מסויימות נאסר על שימוש ועל הפצה של פרסומי זרם ההכחשה. בארצות אחדות נתקיימו משפטים נגד המכחישים, ואף שכמעט בכול המקרים פסקו הערכאות נגד המכחישים, אירע שמוסדות משפטיים סירבו להביע דעה נחרצת בנוגע לשיטת הרצח והיקפו, בנימוק שהמדובר הוא בסוגיה היסטורית שאין בית-המשפט מוסמך לפסוק בה.

מאידך גיסא גרמה ההכחשה גם להתעוררות נגדית ולפעילות נגדית. כך למשל,לא מעטים מבין הניצולים, שבעבר לא רצו להיזכר בעברם, ובחרו בשתיקה אפילו - בחוג המשפחתי הצר, פתחו תחת רושם ההכחשה את סגור ליבם ונרתמו לפעולה נגד מזימת ההכחשה. ההכחשה מסייעת, מבלי שתרצה בכך, להעלות אצל רבים את הנושא, להתגברות הסקרנות ולרצון לדעת ולהבין את משמעות השואה, ולעיתים מביאה להפצת הידיעה על השואה, להקניית המשמעות האוניוורסלית של המאורע ולחיסון החברה האנושית מפני נגע הגזענות ורצח-עם.

ביבליוגרפיה: