תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חורבן גלות וגאולה/עזרא פרק א' פסוקים 1-7

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר עזרא שייך לתקופה שנקראת תקופת "שיבת ציון" או "תקופת בית שני". הספר נקרא על שם המנהיג, עזרא הסופר שהיה בגלות בבל. הספר מתחיל בתיאור הצהרת כורש, מלך בבל, שניתנת בשנת 538 לפנה"ס. עד לשנה שלפני כן, כורש מצליח לכבוש את כל האימפריה הבבלית והוא נוקט במדיניות של שחרור העמים הכבושים שישובו לארצם. בארצם יהיה ארוטומניה דתית וכללית, אך, לא עצמאות מדינית; הם יהיו כפופים למלך פרס, משלמים מיסים וצריכים לבקש אישור על כל פעולה לאומית כללית.

הגולים של יהודה חוזרים ליהודה בשלבים בגלל חשש מהמצב הכלכלי והביטחוני הגרוע ביהודה, כך למשל : עזרא עולה בשנת 458 לפנה"ס, כ-80 שנה אחרי הצהרת כורש.

פסוקים 1-7[עריכה]

לפי הצהרת כורש הוא מכריז על עצמו כשליח ה' ישראל, הא אומר שה' נגלה אליו ונתן לו הוראה לבנות לו את בית המקדש. אנו מבינים כי כורש היה אדם דתי והסיבה שהוא משחרר את העמים הכבושים הם בעיקר כדי שיבנו מקדשים לאללים להם מקדשם נהרסו.

בפסוק 1 כתוב : "ובשנת אחת לכורש מלך פרס", הכוונה לשנה הראשונה שכורש מולך על האימפריה הבבלית, רק אז, בשנה זו, הוא משחרר את הגולים - עד אז הוא היה עסוק במלחמות כיבוש. בהמשך הפסוק, מסופר על זמן סיום הגלות כפי שניבא ירימיה, מחורבן בית ראשון ועד הצהרת כורש עברו 48 שנים, ואילו בנבואת ירימיהו מופיע המספר 70 שנים לגלות ולכן ישנם פירושים שונים :

  • שמספר 70 זה מספר טיפולוגי והמדויק הוא 48 שנים.
  • שהתחיל לספור את הגלות כבר מהכיבושים הקודמים של מלך בבל.


בפסוק 2, משתמש כורש בביטוי אוניברסאלי "ה' בשמים" ורואה עצמו כשליח אותו אל. בספר מלכים אנו מוציאים סימוכים לכך (אפשר להסתמך) שה' ישראל הוא ה' אוניברסאלי המשתמש במלכים ועמים שונים ככלים בידיו. למשל :

  • אשור ובבל נועדו להעניש את עם ישראל.
  • כורש, מלך בבל, נועד לגאול את העם.

הצהרת כורש[עריכה]

ע"פ פסוק 3, ההתר הראשון של הצהרת כורש היא חזרה ליהודה כדי לבנות את בית המקדש. בפסוק זה, המספר משתמש בתיאור ה' כאל מקומי של ישראל, אלוהי ישראל הוא ה' אשר בירושלים. לעומת פסוק 2, שבו השתמש בתיאור אוניברסאלי "אלוהי השמים".

פסוק 4, ההתר/פסוק השני; כל מי שנשאר בפרס (גם יהודים וגם גויים) מתבקשים לסייע לגולים שרוצים לשוב לארץ בכך שיתנו כסף, בהמה, נדבה, רכוש ועוד. כיוון שהגולים שבווים כעבור 50 שנים לארץ שרובה הרוסה ושרופה וצריכים להתחיל גם להתבסס באופן אישי וגם לבנות את בית המקדש.

בפסוק 5, לומדים שהמנהיגים של הגויים היו "ראשי האבות (של שבטים) ליהודה ובנימין". הכוונה לראשי שבטים, כוהנים ולווים (מנהיגים לאומים ודתיים).

בפסוק 6, אנו רואים שהאנשים מסביב שמעו לבקשת כורש ותרמו לשבים לארצם כסף, זהב, רכוש, בהמה ומגדנות (=מאכלים).

בפסוק 7, כורש מוציא את כלי המקדש שהיו בארמונו, ותם כלים שלקח מלך בבל בזמן הכיבוש, ונותן אותם חזרה לגולים ; להשים בבית המקדש. מרשימת הכלים המופיע בהמשך (פסוקים 9-11) אין תאום מוחלט בין רשימה זו, לרשימת הכלים שנלקחו ע"פ ספר מלכים. סביר להניח שמלך בבל נתן חלק גדול מהכלים שלקח והשתמש בהם לצורכיו.