תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חורבן גלות וגאולה/ירמיה פרק מ"ג פסוקים 1-7

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בפסוקים 2-3, נציגי שארית הפליטה המכונים זדים (=רעים) מאשימים את ירמיהו בשני אשמות :

  • אתה נביא שקר ולא שליח ה'.
  • ברוך בן נריה (איש חשוב) נסיט את ירמיהו כי יש לו עניין שאנחנו (שארית הפליטה) יוגלו גם לבבל.

בפסוק 4, הקבוצה שרצתה לרדת למצרים משפיעה על שאר הקבוצה בראשה עמד יוחנן בן קרח.

בפסוק 5, מופיע הפועל "וייקח" שמלמד כי ברוך בן נריה כפה את דעתו על שארית הפליטה שאולי פחדו לרדת אחרי הנבואה.

בפסוקים 6-7, הם מגיעים למצרים ומתיישבים במקום שהיה כבר ישוב יהודי (פנחנהס) של אנשי ישראל שברחו מהכיבוש הבבלי.

למרות נבואת ירמיהו הוא לא משאיר את שארית הפליטה ונאלצת לרדת איתם למצרים. חלק משארית הפליטה חזרו אחרי הצהרת כורש.