תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חוק וחברה במקרא – מאפיינים, ערכים ודילמות/שמות פרק כ"ג פסוקים 7 – 8

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הביטוי הראשון שמופיע : "מדבר שקר תרחק", יכול להתייחס לשני סוגי אנשים :

  • שופטים – שלא יקרה מצב בו הם יקבלו עדות שקר במכוון (שוחד).
  • עדי שקר – שיזהרו מלתת עדות שקר תורת שוחד.

הביטוי השני "נקי וצדיק (חף מפשע) אל תהרוג", הכוונה היא כמובן אל השופט – אל תבצע משפט שקר במהלכו הצדיק ייענש, ואילו החוטא של יקבל עונש "כי לא אציק רשע (פסוק 7)

פסוק 8, מופיע איסור "ושוחד אל תיקח". הנימוק מופיע בדרך מטאפורה : "כי השוחד פקחים (-רואה, חכם) ויסף דברי צדיקים" – הכסף גורם לחכמים שלא לראות ומטה את האמת. פסוק זה מופיע גם בטקסטים נוספים.

מבוסס על שאלת בגרות - לקיחת שוחד במשפט אמת[עריכה]

בפסוק 6, מצוין כבר "שוחד לא תיקח". מדוע הנושא חוזר על עצמו שוב בפסוקים 8-7?

רש"י ענה על השאלה כך : "שוחד לא תיקח אפילו לשפוט אמת וכל שכן כדי להטות דין שהרי להודות את הדין נאמר כבר בפסוק 6 לא תטה משפט".

כלומר, רש"י טוען כי הביטוי "שוחד לא תיקח (פסוק 6)" מתייחס למשפט אמת; גם במשפט אמת אסור לקחת שוחד, ולכן, קל וחומר, כשמדובר במשפט שקר.