תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חוק וחברה במקרא – מאפיינים, ערכים ודילמות/רות פרק ב'

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבוא[עריכה]

מגילת רות נכללת בקבוצה של ספרים הנקראים מגילות. קוראים אותה בחג השבועות כיוון שהסיפור המסופר בה חל בתקופת הקציר (שבועות).

גיבורת הסיפור היא רות המואבייה שהייתה לה חמות בשם נעמי משבט יהודה. בזמן הבצורת השתיים יורדות למואב. בשלב מסוים מת בעלה של נעמי וכן בנה (בעלה של רות) והן הופכות להיות אלמנות. כאשר הן חוזרות ליהודה, רות נכללת בין חלשי החברה כי היא הייתה גם אלמנה וגם גרה.

למרות שרות לא הייתה יהודה ובעלה מת, היא בוחרת לא להישאר בארץ הולדתה; מואב, אלא לחזור אל יהודה עם נעמי. היא אומר לנעמי "עמך עמי אלוהיך אלוהי", שזהו בעצם התגיירות.

ניתוח הטקסט[עריכה]

בפרק ב אנו לומדים על מתוות הלקט של העניים. בזמן הקציר רות מצטרפת לקוצרים בכדי ללקט שיבולים (חיטה). היא מגיעה לשדה של קרוב משפחה של נעמי (בועז) שעוזר לה.

לפי דבריו של בועז לאנשיו, אנו למדים כי היחס למלקטים היה רע מאוד. בועז אומר לאנשיו :

  • השאירו הרבה שיבולים – הקוצרים לא נהגו להשאיר הרבה שיבולים על האדמה.
  • לא לגעת ברות - הקוצרים נהגו להציק למלקטות עד הטרדה מינית.
  • מרשה לרות לשתות מהבאר יחד עם הקוצרים בזמן הקציר - לא הרשו למלקטים לשתות מהבאר במהלך הקציר, אלא רק סיומו (מן הסתם, שעות הערב).
  • בועז מרשה לרות לאוכל לחם יחד עם הקוצרים – המלקטים לא שותפו בסעודה בזמן הקציר.