תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חוק וחברה במקרא – מאפיינים, ערכים ודילמות/דברים פרק כ'

בחוקים של עמים אחרים אנו לא מוצאים חוקים שקשורים למלחמה. מזה מסיקים הפרשנים שלעמים אחרים היה מות לעשות הכול במלחמה – לא הגבלו את הלוחמים מבחינת תואר הנשק ומידת הרחמים. כך למשל, בשירת דבורה, דבורה מתארת את אמו של סיסרא (פקד על הצבא הכנעני) השמחה שבנה ניצח במלחמה וחושבת שהוא מתעכב עקב אונס נשים.

בחוקי התורה אנו מוצאים במקביל גם הנחיות של פתיחת מלחמה וגם התחשבות בלוחמים.

פרשיה ראשונה : פסוקים 1-9

בפרשיה זו ישנם 2 עניינים :

• ההכנות הנפשיות לפני המלחמה (פסוקים 1-4)
• פטורי מלחמה (פסוקים 5-8)

א. ההכנה הנפשית (פסוקים 1-4)

בפסוק 1, הכוהנים פונים אל הלוחמים ואומרים להם "אל תראו" גם אם האויב נראה חזק. הנימוק לכך, "כי יהיה אלוהיך עמך".

בפסוקים 2-3, הכוהן אומר ללוחמים :

• "אל ירך ללבכם" – אל תפחדו.
• "אל תראו" – אל תפחדו.
• "אל תחפזו" – אל תמהרו.
• "אל תערצו" – אל תהיו אכזרים מדי.

בפסוק 4, הכהן שוב חוזר על הנימוק - ה' מלווה את הלוחמים במלחמה.

ב. 4 פטורי מלחמה (פסוקים 5-8)

חז"ל מחלק את המלחמות ל-2 סוגים :

• מלחמת מצווה/חובה :
  • כאשר מתקיפים אותך ועליך להתגונן.
  • מלחמה בעמלק – כאשר בנ"י יצאו ממצרים העמלאקים התנהגו לישראל בצורה לא מוסרית. במקום להילחם נגד הגברים שהלכו בראש המחנה, הם העדיפו לתקוף מאחור, היכן שהיו הילדים, הזקנים והנשים. לכן, ה' ציווה על בנ"י להשמיד את כל העמלק.
  • כיבוש הארץ – השמדת 7 עמי כנען. א"י הובטחה לבנ"י ובשלב הראשון ישבו בה כנענים. הנימוק להשמדה היה מסיבה דתית, אולם בספר בראשית מופיע נימוק נוסף, מבחינה מוסרית. בפועל, כאשר בנ"י נכנסו לארץ לא היה צורך להשמיד את הכנענים. בנ"י בחרו להתיישב בסמוך אליהם, וכנראה שבמהלך השנים, הכנענים נטמנו בתוך עם ישראל.

חוק החרם – כאשר יש מלחמה נגד 7 עמי כנען, יש להפעיל את חוק החרם, כלומר להשמיד טוטאלית את כל אנשי העיר, כולל בע"ח, רכוש ובתים. לאחר מכאן, אסור לבנות על חורבות העיר. החוק התקיים חלקית רק על עיר אחת, ולאחר מכן, בנו את העיר מחדש.

• מלחמת רשות – המלך רוצה להרחיב גבולות.הפרשנים טוענים שהפטורים המופיעים, הם רק במלחמת רשות, כיוון שבמלחמת חובה כולם משתתפים.

פטורים :

3 הפטורים הראשונים מתייחסים לתקופת כיבוש הארץ והתבוססות בארץ, ולכן, החוקים מאפשרים לתושבים להתבסס בארץ, למשל לבנות בתים חדשים ולגור בהם.

• בנית בית חדש (פסוק 5)– אדם בנה בית ולא חנכו בעל פטור. הנימוק : שמשהו אחר לא יגור בבית שבנה החייל.
• "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו (פסוק 6)" - מטרת החוק היא התבוססות כלכלית בארץ. החוק מבוסס על חוקי המקרא המתייחסים לנטיעת עצים. לפי ספר ויקרא י"ט – מי שנוטע עץ פרי, אסור לו לאכול מהפרי (הפרי נקרא בזמן זה עָרְלָה) 3 שנים ראשונות. בשנה הרביעית הפרי נחשב לקדש הללים ולכן יש לעלות אותם לבית המקדש. רק בשנה החמישית מותר לחקלאי לקטוף, לאכול ולמכור את הפרי. בשנה זו הפרי הופך להיות פרי של חול ולכן נקרא חללו. כלומר, בעל הכרם פטור ל-4 שנים ממלחמת רשות.
• אדם שהתארס ולא התחתן (פסוק 7) עדין- הנימוק הוא : שלא ימות הארוס במלחמה ולכן אדם אחר יתארס לאשתו. כמובן, שהמניע הוא ביסוס המשפחה העתידית. בפרק כ"ד פסוק 5, יש המשך והרחבה לפטור : "כי ייקח איש אישה חדשה לא יצא לצבא...נקי יהיה לביתו שנה אחת וישמח אשתו אשר לכך" – כלומר, כאשר מדובר באדם שנישא כבר, הוא בעל פטור למשך שנה. לכן, יש פרשנים הטוענים שפרק כ', הפטור של המאורס מתייחס רק ללחימה בקרב, אבל המאורס יכול לסייע ללוחמים בעורף, לעומת הנשוי הפטור מכל המלחמה במשך שנה.

הפטור הרביעי יוצא דופן מבחינה עניינית, ולכן יתכן כי הפטור מתייחס גם למלחמת רשות וגם למלחמת חובה :

• "מי האיש קרא ורך הלבב (=פוחד)" – הכוונה לאדם שמפחד ממלחמה, מדים, נשק ועוד. הנימוק : יש חשש שהאדם יוריד את מורל החיילים ואף יסכן אותם.

פסוק 9, לאחר שכל האנשים בעלי הפטורים משוחררים, סופרים, שרי הצבא את הלוחמים "ויפקדו שרי צבאית בראש העם".

פרשיה 2 (פסוקים 10-18) השלבים ליציאה למלחמה :

א.מלחמת רשות :

בפסוקים 15-10, מתוארים השלבים ליציאה למלחמת רשות. ישנו פרשן אחד, הרב"ן, הטוען שגם מלחמת חובה צריכה להתנהל בשלבים אלו. השלבים :

• פסוק 10 – כאשר אתה מתקרב לעיר אותה אתה עומד לכבוש "וקראת אליה לשלום" – עליך לבקש מהעיר להיכנע ללא מלחמה.
• פסוק 11 – אם העם נכנע, מותר לקחת את כל האזרחים כעבדים, כל אלו שלא נלקחו כעבדים ישלמו מסים (מס עובד ומס כספי).
• פסוק 12 – אם העם לא מוכן להיכנע, יש להכריז על מלחמה "וצר עליה".
• פסוק 13 – אתה רשאי להרוג את כל הלוחמים.
• פסוק 14 – ניתן לקחת שלל מהעיר ולקחת שבויים ושבויות.

פסוק 15, מסכם את הקטע ואומר כי כל השלבים האלה צרכים להיות בעירים רחוקות מכנען (ישראל) – מלחמות רשות.

ב. מלחמת חובה (פסוקים 18-16)

על פי הכתוב, כאשר מדובר על 7 עמי כנען יש להפעיל את חוק החרם (השמדה טוטאלית של בע"ח, אנשים, שלל, שריפת העיר ועוד). הנימוק הוא : כדי שבנ"י לא ילמדו עבודת אללים מעמי כנען (בפועל, בזמן כיבוש הארץ, ישעיהו ישם את החוק על עיר אחת – ירחו).

הרמב"ן טוען שגם במלחמת רשות וגם בחובה, יש צורך ליישם את השלבים המתוארים – אם העיר נכנעת; לא מקיימים את חוק החרם.

פרשיה 3 (פסוקים 20-19) – עצים במלחמה

בתקופה הקדומה השתמשו בעצים במלחמה למספר שימושים :

• הכנת כלי נשק.
• הכנת מצור סביב העיר.
• חימום ובישול.
• מאכל ועוד

בפסוק 19, אומר כי אסור להשחית עצי פרי בזמן מלחמה, כי האדם אוכל מהעץ. מופיע הביטוי "כי האדם עץ השדה (פסוק 19b)" – שני פרושים :

• האדם אוכל מהעץ ולכן הוא אינו יכול להשמידו או ראוי להשמידו.
• רש"י – ישנה כאן שאלה רטורית – האם העץ מסוגל להשיב מלחמה כמו האדם?, כלומר, רש"י מציג את פסיביות של העץ; החסר עונים מול האדם.

בפסוק 20, מותר לכרות במלחמה רק עצי סרק.