תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה/עמוס פרק ה' פסוקים 21-25

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בפסוקים שלפנינו ישנה האנשה של ה', והנביא משתמש במספר חושים בכדי להמחיש את הנבואה.

בפסוקים אלו רוצה הנביא להמחיש את שנאת ה' כלפי ריבוי הקורבנות של העם והוא משתמש ב-3 חושי ה' המהווים האנשה :

  • "ולא אריח (פסוק 21)" – ה' לא רוצה ל"הריח" את הקורבנות. השורש להריח את הקורנות מופיע בתנ"ך מספר פעמים ומשמעותו היא לקבל – קבלת הקורבן.
  • "לא הביט" – ה' לא רוצה להביט יותר על פולחן העם כיוון שזה הפך להיות עיקר העבודה.
  • "לא אשמע" – הקשר הוא שה' לא ישמע את תפילותיהם, כלומר לא יקבל.
קורבנות בע"ח
חגיכם (=קורבן של חג) מריא = בע"ח (בד"כ צאן) מפוטם
עולה
מנחה = מתנות מהצמח
שלמים
זבח

בפסוק 21, לה' נמאס מקורבנות העם והוא אומר "לא אריח עצרותיכם (=עצרת – יום בו עוצרים את המלאכה)"

בפסוק 22, ה' אומר שלא יקבל את הקורבנות

בפסוקים 22-23, מילה מנחה היא "לא" המבטא מה ה' לא רוצה :

בפסוק 24, ה' אומר ומסביר מה כן רוצה.

בפסוק 23, גם השירה שליוותה בהקרבת קורבנות – ה' לא רוצה.הפולחן נמאס עליו (נבלותיו = נבל).

בפסוק 24, דרישות ה'. בפסוק יש תגבולת ו-2 דימויי.

התקבולת :

  • ויגאל כמים משפט (נושא).
  • ויגאל וצדקה כנחל (נושא) איתן.

סוג תקבולת :

  • תגבולת נרדפת וחסרה כי חסר הפועל יגאל.
  • כיאסטית

2 פירושים למילה ויגאל :

  • יתגלה
  • יתגלגל

דרישת הנביא וה' היא שהעם יעשה משפט צדק והצדק יתגלה ויתגלגל כמו נחל איתן (=זורם כל השנה אינו מאכזב).

בפסוק 25, "הזבחים ומנחה הגשתם לי..." ישנה שאלה רטורית : האם העם היה עסוק בהקרבת קורבנות כמו היום". התשובה היא לא על אף שבתקופת המדבר הקריבו קורבנות, אך זה לא היה העיקר.

ה = ה' השאלה.