פיוט עברי/מונחים בפיוט

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



דף זה יסודו בפירוט הדגמה וניסוח חדש של מסמך מקוון זה

מושגים בפיוט[עריכה]

מילון מונחים בפיוט

רשימת המונחים[עריכה]

אלוזיה (ארמז), אליפסה, אקרוסטיכון :: בית  :: גלישה
דלת, דימוי  :: הגזמה, הפלאה :: חזרה, חרוז (אב, דקדוקי, מבריח, עובר, ראוי משובח)
טור :: יתד :: כינוי
מחרוזת (סטרופה), מליצה, מצלול, משקל  :: נושא קבע  :: סוגר
פזמון, פסיחה, פסק, פיוט
צלע צלעית צימוד (גזרי, מורכב, נוסף/נפחת הפכי, שונה אות/שונה תנועה, שלם)
שאלה רטורית, שיבוץ, שיר אֵזוֹר, שרשור
תבנית תנועה תקבולת (משלימה, ניגודית), תפארת (החתימה, הפתחיה)

המילון[עריכה]

הערה: דף זה בבניה, בהמשך יועברו הנושאים למקומם הנכון

מושגי יסוד[עריכה]

היבטים שיריים:

  • מקצב (ריתמיקה) - מבנה קצבי העולה מתוך מילות השיר ואופן אמירתו
  • מצלול -
  • היבטי תוכן - אופן הצגת התוכן בשיר, ועצם נושאי השיר ותכניו כפי שנבחרו בידי המשורר

צורה[עריכה]

  • בית - בשירת ימי הביניים: שורה בשיר הבנויה בדרך כלל משני חלקים (שתי צלעות) - דלת וסוגר.
הבית השכיח בנוי ארבעה טורים. ר' להלן אלגיה יוונית עם שני טורים.
  • טורים מרובעים, תבנית שירה בה בכל טור שתי צלעיות. זוהי הצורה השירית הקדומה הידועה לנו מסוף ימי בית שני ועד לפיוטים הקדומים הארצישראלים של התקופה התלמודית.
  • טור - שורה, יחידה מקצבית-ריתמית. (אין צורך שתחפוף את יחידת המשמעות התחבירית).
יש טורים קצרים ויש טורים ארוכים. לעתים סיומת חצי הטור נחרזת עם סופו.
  • צלע - אחד מחלקיו של בית. יכולה להיות מטור אחד או מספר טורים.
  • דלת - בשירת ימי הביניים: הצלע הראשונה של בית.
דוגמה - בית: (דלת) הלכושל ולנופל תקומה / (סוגר) ולנודד ולאובד תנומה?
  • מחרוזת (סטרופה) - מספר טורים שיריים הקשורים יחד מבחינה רעיונית וחרוזים בתבנית חריזה כלשהי. טורים או צלעיות חרוזות, לעתים עם חרוז הקבוע לאורך המחרוזת, אך מתחלף לחרוז אחר במחרוזת הבאה. מחרוזות מסוג זה החלו להופיע בשירת הפייטנים הארצישראלים כמו ייני, יוסי בן יוסי, ואליעזר בירבי הקליר.
בפיוטים המשוכללים יותר החל משירת ספרד, נהגו לשלב חרוז קבוע במשך מספר קטן של טורים, והתחלפותו במחרוזת הבאה. התחלפות זו יכולה להיות לסירוגין, או חריזה מתחלפת.
לשירה סטרופית יש פעמים רבות שורת פתיחה ושורת סיום השונות משאר השיר וחרוז
בשיר אזור (ראו הגדרה) הסטרופה בנויה מענף ואזור. הענף - בנוי כמה בתים (שורה לכל בית), ואזור (בית בן שורה יחידה)
  • משקל - ספירת תנועות וראו בפרק שירת ספרד להלן.
  • סיומת מקראית ושיבוץ מקראי רציף, לעומת מלוקט, או לפי מילה קבועה.

אופני הבעת תוכן שירי[עריכה]

  • אלוזיה (ארמז או הֶרמֵז) - רמז המפנה את הקורא למקרא או למקור תלמודי. ההרמז יוצר תשתית מקראית.
  • אקרוסטיכון (אותיות ראשה) -
מסר מילולי הבא באות הראשונה של כל בית, טור, צלע או מילה. נחשב קישוט לשוני.
לעתים לפי סדר האל"ף בי"ת, שם הפייטן, או ברכת "חזק" לסיום
נחשב קישוט אמנותי - אך משמש גם לזכירת הסדר בשירה טקסית ארוכה
  • מליצה
  • אליפסה (השמטה לשונית) - לשון קצרה, ויתור על מילה או ביטוי המובנים מאליהם
  • היפרבולה (הפלגה) - הגזמה, הפרזה לא מציאותית לצורך יצירת רושם
  • הפלאה - תיאור לא טבעי המעורר פליאה
  • חזרה - פירוט נושא שהוצג קודם, או הכפלה
  • חזרת מבנה שירי - מבנה שירי כמו נושא חוזר, בית או טור חוזרים.
  • חזרת מקצב - מחזור קצב החוזר במהלך השיר.
  • חזרת מצלול - צליל - אוסף עיצורים ותנועות החוזרים ומושמעים במהלך השיר.
  • חזרה מילולית - ביטוי או מילה המופיעים שוב ושוב במהלך השיר
  • חרוז - שוויון צלילי בין המילים בסופי טורים או שורות או בין מילים סמוכות.
החריזה מעניקה לשיר צלילים נעימים וזכירים ומסייעת להיבט המקצב
ישנם מושגי טיב החרוז:
    • חרוז עובר - חרוז פשוט הבנוי על שוויון תנועה אחת ועיצור שאחריה. חרוז ותפוז
    • חרוז ראוי - חרוז שיש בו שוויון של שני עיצורים ותנועה אחת שביניהם. חרוש ודרוש
    • חרוז משובח - חרוז שיש בו שוויון של שלושה עיצורים ושתי תנועות שביניהם. עיוָרוֹן וחיוָרוֹן
    • חרוז דקדוקי - חרוז חלש, הנגזר אך ורק מסיומת דקדוקית כמו רבים או שיוך. X-ים X-ינו
לדוגמה: ילדים ומבוגרים. משחקינו ומכוניותינו
חרוז דקדוקי ולכן פחות מוצלח אע"פ שהוא משובח: חרושים ודרושים
    • השבחת חרוז - לעתים משביחים מעט את החרוז על ידי תוספת מקדימה נחרזת: תשפילו תכפילו
    • חרוז אב - חרוז הקשור לתוכן השיר ומקרין על שאר החרוזים. שיר עם חרוז אב הוא שיר "שְוֶה-חרוז". לדוגמה: להשלים
    • חורז מבריח - חרוז אחיד המלכד "כבריח" את כל טורי או בתי השיר

דפוסי שירה[עריכה]

ראו בית, סטרופה שלמה שפאן - בפרוייקט בן יהודה

  • אלגיה יוונית - החל משני טורים לבית (דיסטיכון), קשורים במקצב, בתוכן, או בחריזה.

בשירת איטליה[עריכה]

  • סונטה - מבנה אחיד המסתיים בשני בתי טרצט - בעלי שלושה טורים עם מקצב וחריזה קבועה.
  • תרצינה - בית בן שלושה טורים, בשירה ארוכה המתחרזת: אבא, בגב, גדג...
  • ססטינה - שיר בעל שישה בתים בני שישה טורים. מלים החרוזות בבית הראשון משמשות בשאר הבתים.
  • אוקטבה - בית בן שמונה טורים המתחרז אב אב אב גג. ומקצבו בד"כ חמישה או שישה ימבים.
  • טריולט - שמונה טורים עם דמיון טורים: אבגא הואב

בפיוט הספרדי[עריכה]

  • פיוטי ספרד - בתים בני שתי צלעות, דלת וסוגר. חריזה מברחת את כל השיר.
  • שירי האזור (על שם חגורה אזורה) - ענף מחרוזות של צלעות או בתים מחורזים בחרוז יחיד ולאחריהם בית או שנים כחגורה.
החרוז משתנה מענף לענף, אך קבוע ואחיד בתוך הענף בין הטורים / בתים, וכן קבוע ואחיד בין האזורים (החגורות) שבסוף כל מחרוזת.
החרוז באזור נקבע על פי תחושת המשורר.
לעתים יש "אזור מדריך" בפתיחת השיר

מקצב[עריכה]

  • יתד - והוא צירוף של הברה קצרה והברה ארוכה (שווא נע ותנועה או חטף ותנועה)
אְאָ (יְתֵד) - הסימון המקובל ליתד הוא: U
אחד משני מרכיביו של המשקל בשירת ימי הביניים

בעבודה - טרם הושם במקומו הנכון[עריכה]

  • גלישה / פסיחה -
  • דימוי - השוואת שני מושגים מתחומים שונים על ידי כ' הדמיון או בעזרת מילת דימוי אחרת
  • כינוי