סיכומים לספרים/The Use and Abuse of History

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק 10 (עמודים 161-177)[עריכה]

טיעון : הפער בין אידיאל למציאות

לאחר המהפכה ההתפתחותית בספרטה (נאמדה בידי פינלי למאה ה-6 עד 371 לפנה"ס) שדנה על הקצעת קרקעות להלוטים, המערך המדינית והמערך הריטואלי. בעקבות האנומיה, ספרטה הנהיגה שיווין בין אזרחיה (נקראו homoioi ) שמטרתו הייתה להפוך את האזרח ככלי למדינה.

התמונה: כל אזרח ספרטני עבר מסלול שונים בכדי להפוך להיות "אחד בין שווים". ילד בן 7 החל את לימודיו באגוגיה (agoge), שמטרתה הייתה לעצב את אישיות הנער, חינוך ל: ציות, משמעת וכישורים צבאים. בתום התהליך, גיל 30 זכה הספרטני לחלקת אדמה (klaros). כמו גם, הונהג רעיון של צנע, מיעוט בפעילות כלכלית ושיתוף כללי. כך היה אסור לאחוז במטבעות אלא במסמרי ברזל.

כביכול, היחידים שהיו מעל ל"שווים" היו חמשת האפורים (כלי לפיקוח במועצת הזקנים, שנבחרו מטעם העם) והעשירים. היו להם טקסים ייחודים : טקס מעבר (קריפטיה, גיל 30 ועוד).

המציאות: במציאות, בספרטה לא הייתה חוקה קבועה או סמכות יחידה וכך, המלך עצמו היה מבוקר בידי האפורים. החברה הייתה מחולקת בין המדרגים הקבועים, העלית וכל השאר (Syssitia). אנשי הדרג נבחרו עקב אינטרסים שונים (שוחד, היו נהל שידו גברים-צעירים שקדמו את הצעירים) ולא על פי הגרלה. רק האפורים ומועצת הזקנים היו אנשים שהגיעו לתפקיד עקב הצבעה גלויה או גיל. כמו גם, כבר מגיל צעיר נבחנו הילדים בהפגנת יכולת אתלטיות וסוננו (עוד החל משנולדו). כך למשל, טקס ה"קריפטיה" שנערך לנערים בני 18 עבור בחירת מועמדים לפקחי ההלוטים. נערים אלו הושפעו מהסביבה והחלטותיהם באסיפות תאמו לכך. מעבר לכך, הספרטים החזיקו בידם מטבעות זהב וכסף (לפי מימון מרכבות זהב)

החברה הייתה חסרת יציבות, שדרות לא סודרות (למשל לגבי אלו שלא עברו את האגגוגיה או הלוטים שקודמו במעמדם והפכו לתושבים. לשם כך (נאו דימודיאס). כמו גם, מעמד האישה.

לפי פינלי ספרטה לא הייתה מדינה ייחודית, כך טקסי המעבר היו חלק מכל חברה קיימת, ההבדל היחיד בינה לשאר העמים היה שהיא הפך את העם לכלי עבור המדינה. פינלי אף טוען שליקורגוס הייתה אגדה אותה המציאו הספרטנים בכדי למנוע מידע עליהם

מה שהפיל את ספרטה היה ניצחון במלחמה הפולפונסית, שבמהלכה היו צריכים הספרטים כוח צבאי נוסף ונעזרו בהלוטים והפריאוסים וכן חדירתם של רעיונות מבחוץ.