סיכומים לספרים/אירופה בראשית העת החדשה 1460-1559/פרק ה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהפכה ורפורמציה בכנסיה-שאלת הסמכות[עריכה]

מרטין לותר תלה את תשעים וחמש התזות שלו נגד שטרי המחילה על דלת כנסיית הטירה בוויטנברג באוקטובר 1517. ז'אן קלוואין מת בז'נבה בשנת 1564. בפחות מ50 שנה שבין שני התאריכים הפיחו קומץ גאונים דתיים התלהבות במיליוני בניי אדם, יצרו תורות נוצריות מקוריות וייסדו את הכנסיות החדשות העויניות לרומא. הרפורמטורים הפרוטסטנטים הרסו בשוגג, בהחלטיות וללא תקנה אחדות של אלף שנים של הנצרות האירופאית. המילה פרוטסטנטיות- ב1529 ועדה שהתכנסה של הכנסיה הקתולית ודרשה מן הלותרנים להפסיק ,גרמה לנסיכים שונים למחות כנגד הדרשיה הזו- מחאה- protest. המילה רפורמציה יותר בעייתית- היו למילה 2 הוראות עיקריות- התחדשות פנימית, שינוי של האדם הנוצרי כפרט או תיקון קלקלות הכנסיה. רק במאה ה16 ותחילה רק בפני הפרוטסטנטים השתמשו במונח זה להגדרת תנועת ההתנגדות לרומא ולכנסיה הקתולית מייסודו של לותר,ורק במאה ה17 החלו לדבר ושוב רק בקרב הפרוטסטנטים על הרפורמציה או הרפורמה הלותרנית של הדת. כפי שידענו במאה ה16 ובימי הביניים הכנסיה היתה מוסד אלוהי שבראשה עמד ישו אבל באותה מידה ידעו הכול שבכנסיה יש בני אנוש רציונאלים מחוננים בעלי כוח רצון ותבונה. אין ספק כי בני התקופה קוננו על החילוניות שפשטה בין הבישופים על ריבוי המשרות של הכמרים,ועל הכמרים הנעדרים ממחוזותהם. הכמרים היו עניים מרודים במאה ה16 , בורים וחסרי ידע בדת. הרפורמטורים נאבקו נגד רעות חולות אלה. מוסד האפיפיורות של הרנסאנס סבל ממחסור כספי ועשה כל מה שיכול היה על מנת להשיג זרם כספים,הם השתמשו רבות בחרם ונידוי על מנת לממש את השאיפות הארציות שלהם ונפוטיזם היה דרך מקובלת. הכנסיה מבחוץ נראתה בריאה-טקסים ותהלוכות דתיים התקיימו, בכל עיר התקבצו הנוצרים באלפיהם באיגודים שנקראו אחוות,שקמו כדי לקיים מעשי צדקה. החלונות מזכוכית והעיטורים בכנסיות הראו את סיפור התנ"ך. עם זאת היו גם סימנים למצוקה. הרשויות של המאה ה15 נתקלו במכשפות- נשים פשוטות ועניות שהואשמו שהן קשרו קשר עם השטן והן מבצעות כישופים על מנת לפגוע בסביבתן. הוקמה האינקוויזיציה על מנת להתחקות אחר התופעה הזו ולעצרה. גם היהודים נרדפו והומצאו עליהם בגרמניה למשל עלילות דם שהם רוצחים ילדים קטנים ושותים את דמם. נוצרים מן המאה ה15 בדומיהם לקודמיהם מימי הביניים תבעו רפורמה בקולי קולות וניסו לשנות דברים. מטיפים פרנציסקנים ודומיניקנים הוקיעו את החילוניות השוטפת את הכמרים והנזירים. בשנת 1521 כינס האריכבישוף מקאנטרברי עצרת של כמורה במחוזו על מנת לתקן עוולות בין השנים 1512-1517 התכנסה ברומא הוועידה הלטראנית החמישית. הם חוקקו צווים שקשורים למינוים של בישופים איזור והחזקת פילגשים לכמרים. בתום הוועידה חבורה של כמרים הקימה קבוצה שנקראה "האחוה של אהבת האל". הם לא קיבלו עליהם נדרים או את אישורו של האפיפיור הם היו אנשים משכילים דתיים שהתכנסו מזמן לזמן על מנת לקיים את עבודת הקודש ולהשתתף בפעילויות רוחניות ולעורר את חיי הדת בעיר ובכנסיה. במאה ה15 נפגשו אינטלקטואלים שלמדו על פי המסורת הרפורמית של הצפון עם הומניזם איטלקי. ארסמוס בארצות השפלה,לפבר ד'אטפל ובודה בצרפת ג'ון קולט ותומס מור מאנגליה,והם כולם הסכימו שהכנסיה שלהם שמה דגש רב מדי על מעשים פומביים וקיבוציים ועל תשלום ממון ודגש מועט על חיי הרוח של הנוצרים. הנוצרים לא צריכים להסתפק בהגות ותפילות הם צריכים לקרוא את כתבי הקודש כי כך יחקו את הדמויות המופתיות וילמדו את המסר האמיתי של הנצרות-אהבת אדם לרעהו ועזרה הדדית. חזון זה היה מקור השראה למאמצי ארסמוס לתרגם את הברית -הוא קיווה שגם פשוטי העם יקראו את תרגומיו וילמדו. גם מנהיגי הרפורמציה הפרוטסטנית היו רגישים לקלקולים של הכנסיה ושאפו לתקנם- הם תקפו את השחיתות של האפיפיורים בתקופת הרנסאנס ושאפו להרוס אותה כליל. הם עקרו את הסקרמנטים מן היסוד כיוון שאמרו שאין להם ביסוס בכתבי הקודש.הם לא שאפו לתקן את המנזרים או להרוס אותם. הם גינו את הכנסיה על אמונתה הנלוזה. ביחסה לכנסיה כפי שהייתה בעשור השני של המאה 16 לא באה התנועה לתקן אלה להרחיב.

מרטין לותר[עריכה]

לותר היה בנו ל חוכר מכרות מצליח ממוצא איכרי,בעצת הוא למד לימודי משפטים עד שב1505 יולי הוא הוכה בברק וצער לאלונים שיהיה נזיר עם ינצל- לותר עבר למנזר וניהל חיי דת נוצרים. תורתו של לותר מתצצא ב3 נוסחאות- על ידי האמונה בלבד, על ידי כתבי הקודש בלבד, על ידי החסד בלבד. כל אלה מגדירות את מערכת היחסים בין האדם לאל. בין השנים 1517-1520 מצא לותר את עצמו מנהיג של התקפה מהפכנית על הכנסיה הקתולית. מחאתו של לותר הייתה נגד שטרי המחילה -האינדוליגנציות. לותר האמין כי האדם זוכה בהצדקה מכוח האמונה בלבד מבחינתו אין לקדושים עודף מעשים טובים שהם יכולים להעביר למוות שלהם. הפיצול בפרוטסטנטיות הקלאסילאף אחד מנכבדי הכנסיה גם לא האפיפיור הי את הזכות להורות דבר מה שאי אפשר להוכיחו על כתבי הקודש. הבעיה היא שמשמעותם של כתבי הקודש אינם חד משמעיים-ואפשר היה לפרש אתום במובנים רבים.ההומניסט הקתולי תומס מור האשים את לותר בכך שהעז להפוך את הפרשנות האינדבידואלית שלו לכתבי קודש למחייבת. הוא ניבא כי מרגע שיופר המונופול של הכנסיה על פרשנות רבים ורדיקלים אחרים יתחילו לפרש את כתבי הקודש כרצונם.-הוא צדק, עד מהרה הופיעו רבים שטענו שרוח הקודש נגעה בהם והן הפרשנים הנכונים של כתבי הקודש.

אולירך צווינגלי[עריכה]

בין התיאולוגים הםרוטסטנטים בני הדור הראשון ,קיבל חינוך הומניסטי. בינואר 1519 אחרי שנים ששירת ככומר בערי שוויץ החל צווינגלי להטיף את בשורת האל- התפסות שלו הושפעו תחילה מארסמוס ואחריו מלותר. כבר ב1520כתב צווינגלי במפורש את עיקרון ההצדקה מכוח האמונה בלבד, כמו לותר האמין שהכתובים הקדושים הם פשוטים ברורים וקלים להבנה. מה שהתאים לכתבי הקודש היה נכון ומה שסתר אותם היה מתועב. הוא ערער על התועלת שבמעשים טובים למען הגאולה והכחיש את קיומו של כור המצרף ותקף את הנזירויות ואת הפרישות של הכמורה. הוא צימצם את מספר הסקרמנטים לשנים- תרומתו היתה פישוט הליטורגיה והסקרמנטים אל מעברלשלב שלותר הגיע. אמונתו כי בטקס סעודת הקדוש אין אוכלים באופן ממשי את בשר ודמו של ישו אלא שזו אכילה רוחנית וסמלית-טקס זיכרון בלבד.

ז'אן קלווין[עריכה]

קלווין נולד בנויון שבצפון צרפת רבע מאה אחרי צווינגלי ולותר והיה רפורמט מהדור השני. הוא היה בטוח שרוח הקודש שורה בו ומאפשרת לו לפרש נכון את הכתובים. עיקר עבודתו היה באירגון התורה הפרוטסטנטית למערכת תיאולוגית ברורה ומקיפה של לותר וצווינגלי שנקראה "יסודותיה של הדת הנוצרית" קלווין כמו לותר היה סבור כי העיקר המרכזי של הדת הנוצרית היא ההצדקה על ידי האמונה בלבד. מבחינה מוסרית האדם הוא חסר אונים ולכן אינו יכול לכונן מחדש את הקשר עם האל. על האל לכונן מחדש את קשר עם האדם וזאת הוא עושה כשהוא מתגשם בבנו.

אנאבפטיזם[עריכה]

(החומר על קטע זה מגיע מוויקפידה ותואם את החומר פשוט הפרק לא היה כלכך ברור.) היא תנועה דתית נוצרית רדיקלית הטוענת כי אין כל משמעות לטבילה בילדות כאשר הילד אינו מסוגל לעמוד על דעתו, ושהטבילה האמיתית היא טבילת מבוגרים המסוגלים לקבל על עצמם סקרמנט זה. האנבפטיסטים פעלו בעיקר בגרמניה החל מהמאה ה-16. פירוש השם ana ביוונית הוא "מחדש" ו-baptist הוא "טובל" כלומר טבילה מחודשת. רעיונות התנועה הושפעו מהלהט הדתי של אותה תקופה, אשר חתר לחזרה לפשטות ולדבקות בכתבי הקודש כמקור יחיד להוראות הדת הנוצרית. התנועה התפתחה בציריך שבשווייץ כאשר קונראד גרבל, פליקס מנץ וג'ורג' בלאורוק שהיו אנשי דת פרוטסטנטים, הגיעו למסקנה שאין טעם לטבול תינוקות, היות שהם עדיין לא מודעים למעשיהם ולכן אין בטקס משום קבלה מודעת של הנצרות. הכנסייה הקתולית והרשויות התנגדו לאנבפטיסטים. הם נרדפו, נאסרו ורבים מהם אף הוצאו להורג. בציריך, למשל, רשויות הכנסייה הטביעו את האנבפטיסטים תושבי המקום, באישורו המלא של אולריך צווינגלי. השלטונות נקטו נגד האנבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם, קבוצה דתית שדגלה בגישה שנוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש, שכן טבילתם הראשונה בטלה, ובכך נמצא דמיון בין שתי הקבוצות. רובם הגדול של האנבפטסיטים היו פסיביים, ולרוב לא התנגדו אקטיבית לרדיפות הקשות מצד השלטונות, אולם לאחר שנים של רדיפות קבוצות מסוימות מביניהם פנו לדרך אלימה. מרטין לותר ומלנכתון, שהובילו באותה עת את הרפורמציה הפרוטסטנטית, תמכו ברדיפת האנבפטיסטים. לשיטתו של מלנכתון, גם את האנבפטיסטים ה"שקטים" היה צריך להשמיד משום שהתנגדו לסמכות המדינה.

עיר הקדושים[עריכה]

כדוגמא בולטת לאופן פעולתה של מערכת ענישה היתה העיר ז'נבה בתקופת השליטה הממושכת של קלווין 1541-1546. כל אזרחיה העיר היו חברי כנסיה. קלווין סבר שיש להשליט סדר על חיים דתים וכל אדם מבוגר חייב להשתתף בסעודת האדון באופן ראוי. אמונה מוטעית או התנהגות לא מוסרית פוגעת באל וכיוון שהכנסיה היא גוםו של ישו אסור לטמע אותה ולחולל בה מעשים רעים. את המשמעת של העיר יצג מוסד הקונסיסטוריום- הו אהיה אחרי להענשות של כל סוגי החטאים מהפשוטים לכבדים ביותר. הם נפגשו אחת לשבוע לשמוע מי חיטט לשכניו בדברים פרטים ומי עשה דברים אחרים לא בסדר. היה אסור להשמיע רעש, לרקוד, לצחוק,הרחצה גברים ונשים יחדיו אסורה, הימורים ,משחקי קלפים. רפורמציה קתולית וקונטרה רפורמציה המהפכנים הפרוטסטנטים יסדו כנסיות והשליט בהן סדר ואילו המתקנים הקתולים ניסו לאחות את הקרע של הכנסיה הישנה. בשנות ה30 של המאה ה16 הפכו תנועה אדירה להתחדשות מוסרית רוחנית וכנסייתית-תנועה שלא הייתה תלויה בפרוטסטנטיות ולא כוונה בהכרח כנגדה. תנועה זו נקראה "הרפורמציה הקתולית" הניסיון לתקן את הכנסיה הקתולית צבר תאוצה עד שבאמצע המאה ה16 הגיעו הצווים של ווועידת טרנטו לתרן את הקילקולים. הייתה התקדמות רבה בפישוט המבנה של הממשל הכנסייתי,צמצום הבלאגן במינויים חדשים בכנסיה,והרפורמות הפיחו חיים חדשים בכנסיה. קתולי םרבים שנותרו בחיק הכנסיה קתולית יצאו למסעות רוחנים מורכבים ודרמטים לא פחות ממסעו של לותר והגיעו ליעדם שונים בתכלית. הרפורמציה הקתולית יצרה רעיונות חדשים-בישופים הציגו חזון חדש לגבי דמותו ותפקידיו של הבישופים- עליהם לחיות בפשטות ועניות ולחיות אך ורק במחוזות שאליהם הם שייכים הם צריכים להיות משכילים והם אך ורק שליט רוחני. דחפי הרפורמה היו כרוכים גם במדיניות להדוף את התוקפנות הפרוטסטנטית ובמרוצת הזמן להשיב מלחמה ולכבוש מחדש את הטריטוריות שאיבדה הכנסיה הקתולית לטובת הפרוטסטנטים- וזה נקרא "הקונטרה רפורמציה".. הרשויות הדקו את רסן הצנזורה וב1537 המליצה וועדה אפיפיורית להטיל איסור על ספרו של ארסמוס "קולוקוויה-שחיתות".בשנת 1542 יסד האפיפיור את האינקוויזיציה הרומית שרדפה אחר רפורמטורים. השליטה בהפצת קעיונות התבססה על סדרת רשימות של ספרים אסורים -ספריות טוהרו מהספרים האסורים. במקרים רבים הסתבר כי הרוח ההומניסטית על הרפורמציה הקתולית עלת הבקנה אחד עם הקונטרה רפורמציה להגנה על הכנסיה. הכנסיה נזקקה באופן נואש למטיפים שיתגברו על המטיפים הפרוטסטנטים שנסעו לאסיה ואמריקה. מסדר הישועים הי המוכר ביותר מבין המטיפים הפרוטסטנטים.הם הוקמו על ידי חייל ספרדי איגנציוס מלויולה (1491-1556).המסדר קיבל את ברכתו של האפיפיור פאולוס השלישי בשנת 1540 . הישועים קיבלו את התפיסה של ההומניסטים הנוצרים שראו בדת דבר פנימי ואישי ואל רצו מצטרפים חדשים שלא ניחנו באדיקות ובהשראה אמיתית. הישועני נדרש לבטל את רצונותיו ושלרת את האל. הם יצאו לעולם למקומות מסוכנים להטיף את דברי האל והאפיפור. ההתפתחות החשובה ביותר של הקתולית במאה ה16 היה העיצוב-היה צורך להגדיר את התורה הקתולית ואלרגן אותהמחדש. משימה זו הוטלה על וועידת טרנטו והיית ההישגה החשוב ביותר. ההבדלים הדתים ,הפולחנים בין הקתולים לפרוטסטנטים גדלו מאוד. לקראת אמצע המאה הדבקות האמונציאלית העזה הפכה למאפיין של הקתולי. ציורים דתיים בני התקופה מעידים על צורת הסגידה האידיאלת -בכי עז,מחוות מוגזמות ,עינים נשואות לשמים במבט דרמטי. בלב הרגש הדתי הקתולי עמדה המיסטיקה-(בו האדם חווה התגלות רוחנית כלשהיא) המיסטיקה של המאה ה16 שמה דגש על מדיטציה ,תרגול רוחני והכשרה נמרצת של כוח הרצון, זה ביטא את האמונה שהאדם יכול לפעול למען גאולתו-המיסטיקה סימלה את מערכת יחסים ישירה עם האל. הכנסיה שלאחר וועדת טרנטו עשתה הכול כדי להפוך את טקס התפילה הקתולי למרהיב ביותר. הסמל הבוטה ביותר לפערים המתרחבים בין הפרוטסטנים לקתולים היה החלל הפנימי של הכנסיות של 2 הזרמים. לעומת הכנסיה של הפרוטסטנטים הכנסיות הקתוליות היו מקושטות בשלל צבעים וזהב,ציורי קיר ופסלים מרהיבים. עד לשנת 1560 התנפצה לחלוטין האחדות הדתית של אירופה. כנסיה קתולית מתחדש, כנסיה לותרנית,כנסיה צוויגליאנית, כנסיה קלוויניסטית,כנסיה אנגליקנית ומגוון של כתות התחרו על נפשותיהם ונאמנותם של בני האדם. בפעם הראשונה מזה מאות רבות של שנים עמדו בעיות של בחירה דתית והמרת דת ברש מעייניהם של גברים ונשים מן השורה.