מתמטיקה תיכונית/מתמטיקה לבגרות/פתרונות מבחני בגרות/אינטרני/קיץ א, תשע"א/035006/תרגיל 2

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

התרגיל[עריכה]

א. הוכח באינדוקציה או בכל דרך אחרת כי לכל טבעי גדול מ- מתקיים :


ב. בהסתמך על סעיף א' הוכח :

נושא: אינדוקציה אי שיוויונים! (נוסף סעיף מספיק לומר)
מקור : [1]

סעיף א'[עריכה]


בדיקה עבור , נציב  :
[עריכה]


נניח כי הטענה נכונה עבור טבעי[עריכה]

נוכיח כי הטענה נכונה עבור [עריכה]

מספיק לומר[עריכה]

שמו לב, בדרך כלל, אנו נעזרים בהצבה בכדי להיפטר מה"שלוש נקודות" או בכדי להיפטר מהגורמים מהמשוואה השמאלית. בתרגיל זה, אנו נציב את ההנחה בצידו הימני של התרגיל. כי אם נוכיח שמתקיים האי שויון

אז לפי הנחת האינדוקציה מתקיים

מש"ל

פישוט[עריכה]

הטענה נכונה לכל על פי שלושת שלבי האינדוקציה

סעיף ב'[עריכה]

האינדוקציה :

הוכחה של אי שיוויון (זה לא חישוב סכום) :

מה הולך פה?[עריכה]

ראשית נבין מה הולך בתרגיל, נחלק אותו לחלקים על פי האינדוקציה וכו' האינדוקציה :
ההוכחה :
הסבר : אם נביט בצידו השמאלי של אי השיוויון נוכל לראות שלמעשה צמצמו את הסדרה, באמצעות שימוש חוקי חזקות, כך, שבמקום לרשום מספר פעמים את הספרה הוסיפו לחזקה שלה את מספר הפעמים שהופיע בתרגיל, כלומר, הסדרה הייתה אמורה להראות : . נזכור את שלב זה, זהו רמז לכך שכאשר פתור את התרגיל, יהיה עלינו לפרקו.

מה ה-?[עריכה]

על פי צידו השמאלי של אי השיוויון, קל לראות כי באמצעות האיבר הראשון בסדרה אפשר לגלות את מספר האיברים בה הוא ומכאן ש .
באסה, אי אפשר לחשב ידנית, כך, שאי אפשר לדעת אם טעינו בחישוב או לא.

נחשב את סכום הסדרה[עריכה]

כרגע, יש לנו ערך עם הרבה נקודות, אנחנו רוצים להיפטר ממנו, בכדי שנוכל לדעת האם הוא באמת גדול מ .

למה לא לפנות אל צידו השני של אי השיוויון?

  • כי אין לנו מושג מה לעשות איתו ורק ניחוש יהיה יעיל (יתכן .
  • הוא לא מפריע לנו, ניתן לחשב אותו (טרכנית - במחשבון לא - רמז), לעומת זאת, איבר שיש בו מלא נקודות לא ניתן לחישוב

כפי שצינו, נפרק את התרגיל (בדרך כלל, זה מה שקורה בהוכחה - אי שיוויון) בכדי להבין את את טיבו.

אם נמצא את הקשר בין המספר (קטן למשוואה) למספר , נוכל לעמוד על טיב מערכת היחסים המוצגת [1].

נניח ולא עלינו על הערת השולים. נמצא את גודל האיבר . החזקה של האיבר היא סדרה חשבונית נעזר בנוסחא סכום סדרה בכדי לגלות את ערכה :

הפלא ופלא, הסכום שמצאנו שווה לסכום החזקה ומכאן שהוכחנו את הטענה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יתכן כי הבנת שגם צידו השני של המשוואה מבטא סכום של בחזקת מספרים שחוברו יחדיו (בצד הראשון לא חיברו את המספרים, בכדי שנבין את טיב המשוואה, בצידו השני, כבר ביצדו פעולת חיבור בין החזקות) וכך התקבל המספר