משתמש:Edmakh89/טיוטה
תקשורת דרך משחקים שזה גם תחום טיפולי בתור (Communication Skills) שזה יודע באנגלית בתור CTG מבוססת על ההבנה שכל אחד מאיתנו יכול לגדל ילד תקשורתי.
ילד תקשורתי, הוא ילד שיכול לבטא את רגשותיו ואת רצונותיו במילים ובמבטים מעדיף לעתים לשבת ולדבר במקום לשחק במחשב או לצפות בטלוויזיה. כולם חושבים שהילדים של היום יעדיפו לבהות במסך. הטענה העיקרית שהילדים , בדיוק כמו המבוגרים, מחפשים קשר ותקשורת. הם מבקשים אהבה והכלה ובעיקר זקוקים לאוזן קשבת ותומכת. משחק הוא אמצעי תקשורת המתאים לכל אדם הנפגש עם ילדים; האנשים שבדרך כלל נפגשים עם הילדים הם מטפלות, גננות, מורים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים וכמובן ההורים.
מטרת השיטה הזאת היא להכיר את הילדים בצורה טובה יותר, ניתן ללמוד את המחשבות והרגש שלהם ואת העולם של הילדים שהם מאמינים בו וחיים בו. נוכל לגדל ילדים שיהיו בטוחים בעצמם וביכולתם, יֵדעו לשתף, לדבר, לבקש עזרה ולזהות רגשות אצל אחרים, ויגדלו להיות אנשים המסוגלים ליצור קשרים טובים ולבטא את עצמם בצורה יותר טוב. [1]
תקשורת דרך משחקים מאפשרת לנו לפתח כישורים חברתיים ולשמור על יכולות אנושיות בסיסיות, למשל, היכולת לחוש חמלה ואמפתיה והיכולת לשוחח פנים אל פנים, וכל זאת בלי לפגוע ביכולתנו לעמוד בדרישות עולמנו המתפתח. אמנם נדמה לפעמים שמשחקי המחשב החליפו את המשחקים "של פעם" ודורשים מיומנויות שונות, השיטה הזאת אינה רק משחק, אלא אמצעי מהנה וחשוב ליצירת קשר. יצירת מערכות יחסים בריאות תלויה במיומנויות חברתיות הכוללות יכולת הבעה, יכולת הקשבה, יכולת הבנה ויכולת להגיב בתגובה מתאימה – יכולות שגישה זו פועלת לחזק בצורות שונות. [2]
תקשורת דרך משחקים היא גישת טיפול המבוססת על הצורך האנושי לשחק וליהנות. כולנו נהנים ממשחק המגרה חשיבה והסקת מסקנות ומאפשר לנו לגלות את הכישרונות שלו. היופי בגישה זאת שהיא מאפשרת ליצור סביבה נעימה ותומכת המשפרת את תהליך הלימוד ויכולה להתקיים בכל מקום ובכל סיטואציה. המשחק מדמה את החיים אנו משחקים על פי היכולת של אנשי המקצוע, קווי האופי שלהם מופיעים בזמן משחק ועל כן אפשר ורצוי להשתמש במשחק ככלי לימודי והן ככלי אבחוני. כמו כן, כל המיומנויות הקוגניטיביות, השפתיות, המוטוריות והחברתיות יכולות להילמד ולהיות מועברות דרך משחק.
לכן ניתן לומר שכל ילד הוא עולם ומלואו ובפני כל ילד ניצבים אתגרים שונים. האתגר לקדמו באמצעות עזרה והנחיה ביחס לעצמו והיתרון שהמשחק מאפשר זאת בדרך קלה ומהנה. תקשורת דרך משחקים מציגה כלי פשוט שקיים בכל קליניקה, בית ומסגרת חינוכית ולכן איש מקצוע שמשתמש בגישה זו ייהנה יותר ויקדם את הילד באמצעות משחק וזאת בקלות רבה יותר וללא תנאים מקדימים כמו לשבת ליד שולחן, להחזיק עיפרון וכד'. הגישה מאפשרת לימוד ללא לימוד- חוויית המשתתפים היא של הנאה וכיף ובמקביל נעשה תהליך הלמידה. רוב אנשי המקצוע מכירים את המפגש עם ילדים שחוו כישלונות וחוסר הצלחה ברכישת מיומנויות למידה, תקשורת דרך משחקים עוקפת את ההתנגדויות ללמידה ואת התסכול של הילדים ומאפשרת להם לחוות הנאה ממשחק ובדרך עקיפה ללמוד ולרכוש מיומנויות שבהן הילדים מתקשים. [3]
כריכה לספר-
כולנו פוגשים את הילדים והאנשים שמתקשים להבין הומור, ומבינים את כל מה שנאמר בצורה קונקרטית. הספר "יש לו פרפרים בבטן", נותן הצצה למה שעובר בראש של הילדים אותם הילדים כאשר הם שומעים ביטויים שאינם מכירים. באמצעות הספר מתאפשר ומאפשר לאנשי מקצוע ולהורים להבין כיצד לפתח להעמיק את ההבנה של אצל הילדים, על ידי פעילויות פשוטות ומהנות שמאפשרות לפתח חשיבה מופשטת והבנה "בין השורות" של דברים הנאמרים בשיחות היום יום.
"התפתחות חברתית קשורה ליכולת לתת הסבר למה שחווים מעבר לתיאור מילולי של התנהגות שבה נתקלים, או תמונה שבה צופים. זוהי יכולת "לקרוא" בין השורות, ולהבין את המניעים להתנהגות ואת כוונות הדובר או הכותב. ליכולת זו, המכונה "תיאורית המיינד" או TOM, השפעה עצומה על ההצלחה באינטראקציות חברתיות, והיא חיונית לשם הבנה של מצבים מורכבים: , למשל, : הונאה, אמפתיה, הומור ומטפורות. הספר שחובר על ידי קלינאית תקשורת מנוסה מהוה הוא כלי נפלא לעבודה על שכלול יכולות בתחום "תיאורית הmindהMind-" עם ילדים בגיל בית הספר, עם מתבגרים ועם בוגרים".
פרופ' אסתר דרומי, קלינאית תקשורת וחוקרת אוטיזם; אוניברסיטת תל-אביב וקליניקת אקורד.
בתקשורת חברתית, נדרש מאיתנו לנסות לדמיין את מה שהאחר אומר או עושה, להבין את הרעיון שמאחורי מה שנאמר או נעשה, ולהעלות מחשבות מהניסיון או מידע עולם קודם שלנו, . לאלה אנחנו נדרשים על מנת לפרש את המסר. באופן יצירתי, עדנה אתרוג מאפשרת לנו הצצה אל תוך החשיבה של ילדים ומתבגרים עם אתגרים בתקשורת חברתית, ואל העולם הדמיוני שהם יוצרים. הספר ״יש לו פרפרים בבטן?״ ממחיש כמה חשוב לפתח ולשכלל את ההבנה המופשטת והדמיון כבר מגיל צעיר. אני ממליצה על הספר להורים ולאנשי מקצוע מכל תחומי הטיפול."
ד"ר אריאלה יוקל, קלינאית תקשורת; אוניברסיטת תל אביב.
עדנה אתרוג- קלינאית תקשורת ומרצה באקדמיה בעלת ניסיון של 26 שנה בטיפול בילדים ובנוער עם קשיים חברתיים ועם ASD. עדנה פיתחה גישת טיפול הנקראת "תקשורת דרך משחקים" (CTG); גישה זו נלמדת בקורסים בכל הארץ במסגרות שונות.
ספרה הראשון "תקשורת דרך משחקים" נמכר באלפי עותקים, וזה וספר זה הוא ספרה השני אשר נכתב עבור אנשי מקצוע והורים של לילדים עם אוטיזם וקשיים חברתיים.