ביוטכנולוגיה/מעבדה - מיקרוביולוגיה/שיטות לספירת חיידקיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משני
הגהה, הרחבה
שורה 1: שורה 1:
=סוגי מצעים=
=סוגי מצעים=
#'''מצע נוזלי – ''' המים הופכים לעכורים עם גדילת כמות החיידקיים.
#'''מצע נוזלי – ''' במצע זה, המים הופכים לעכורים עם גדילת כמות החיידקיים.
#'''מצע מוצק –''' הוספת אגר למצע הנוזלי אשר בטמפרטורה גבוהה נוזל ובנמוכות מוצק. זורעים את החיידקיים ולאחר 12-24 שעות מופיעים מושבות. כל מושבה היא חיידק כיוון שמקורה הוא בחיידק אחד שהתרבה ומבחינה גנטית חיידקיו זהים.
#'''מצע מוצק –''' הוספת אגר למצע הנוזלי, אשר בטמפרטורה גבוהה נוזל ובנמוכות מוצק. זורעים את החיידקיים ולאחר 12-24 שעות מופיעים מושבות. כל המושבות הם מאותו חיידק, לכן יש אחידות גנטית.
# '''מצע פשוט -''' בו אנו יודעים את מרכיבי המצע במדויק, כלומר אנו יודעים מהם המקורות המספקים את הפחמן (אם זה גליצרול, מולסה וכדומה), חנקן, ויטמנים ועוד.
# '''מצע פשוט (עני) -''' בו אנו יודעים את מרכיבי המצע במדויק, כלומר אנו יודעים מהם המקורות המספקים את הפחמן (אם זה גליצרול, מולסה וכדומה), חנקן, ויטמנים ועוד.
# '''מצע מורכב -''' בו הרכב אינו ידוע, אך הוא מספק את כל דרישות המערכת. כלומר, אנו שמים חומרים כמו למשל שמרים המכילים בתוכם סוגים של ויטמנים, סוכרים ועוד, המספקים את כל הכמות הדרושה לגדילה המיקרואורגניזם.
# '''מצע מורכב (עשיר) -''' בו הרכב אינו ידוע, אך הוא מספק את כל דרישות המערכת. כלומר, אנו שמים חומרים כמו למשל, שמרים המכילים בתוכם סוגים של ויטמנים, סוכרים ועוד, המספקים את כל הכמות הדרושה לגדילה המיקרואורגניזם.


=בדיקת פעילות מיקרואורגניזם=
= איתור חיידק / בדיקת פעילות מיקרואורגניזם =
{{לשכתב}}
{{לשכתב}}
על מצעי גידול ניתן לבדוק אם חיידק מפרק חומרים מסוים, למשל אם אנו רוצים לדעת אם חיידק מפרק נפט ולהסתפק בו כמקור מזון יחיד , אנו נגדל אותו על מצע גידול עם נפט בלבד ואם יצמחו מושבות החיידק הכן יכול להתקיים רק מנפט.
על מצעי גידול ניתן לבדוק אם חיידק מפרק חומרים מסוים. הדרך למציאת חיידק החשוד בתוכנת X, מתבצעת באמצעות בידוד החיידק. באופן כללי כך :
# גידול החיידק במצע עשיר ללא החומר/גידול על אינדיקאטור (אם מפריש את החומר) וכדומה.
# גידול החיידק עם החומר.

למשל, אם אנו חושדים שחיידק יודע לפרק נפט וחייה רק באמצעותו. אנו נגדל את החיידק על :
# מצע עשיר ללא נפט – מצפים שלא תהיה גדילה.
# מצע ם נפט – מצפים לגידול, כיוון שהוא חייה רק באמצעותו.

אין זה מחייב כי תמיד נשתמש בדרך זו. יתכן כי אנו נחפש חיידק שיודע לייצר חומר ולכן, נגדל אותו על אינדיקאטור לחומר וכדומה. הרעיון זה בכל השיטות.



=שיטות לספירת חיידקים=
=שיטות לספירת חיידקים=
קיים מגוון רחב של שיטות
קיים מגוון רחב של שיטות, נמנה שתים.

==מדידת עכירות ==
==מדידת עכירות ==
[[קובץ:Spetrophotometer-en.svg|ימין|thumb|250px| אור יוצא מהמכשיר. הוא עובר דרך המבחנה בה הנוזל. האור יוצא דרך המבחנה : אם המבחנה נקיה - כמות האור יוצאת באותה מידה. אם הכלי עכור, הקרנים נבלעות בתאים ולא כולם עוברים את המבחנה, לכן, כמות האור נמוכה. בסוף המבחנה יש מכשיר הרגיש לאור ומתרגם אותו למספרים.]]
נעשה בכלי נוזלי ועל פי ככל שגדלה עכירות המים , כך גדלים כמות החיידקים. המכשיר שבודק את מדידת העכירות נקרא "ספקטרופוטומטר". הספקטרופוטומטר פולט קרן אור שנתקע בחיידק ולפי כמות האור היוצאת מהתמיסה נמדד כמות החיידקים או לפי כמות האור הנבלע בתמיסה.<br />
חסרון השיטה הוא סף רגישות , כלומר המכשיר אינו מדויק מספיק וגם אור נבלע בתאים מתים ולכן כל שלב בגרף עקום הכיול נראה מאחור יותר ממה שהוא אומר להיות.


שיטה לספירת חיידקים על פי מדידת עכירות המים. ככל שהעכירות גדלה, כך יש יותר חיידקים ב'''מצע הנוזלי'''. המכשיר שבודק את מדידת העכירות נקרא "[[ביוטכנולוגיה/מעבדות/ספקטופוטומטר|ספקטרופוטומטר]]". הספקטרופוטומטר פולט קרן אור שנתקע בחיידק ולפי כמות האור היוצאת מהתמיסה נמדד כמות החיידקים, או, לפי כמות האור הנבלע בתמיסה.<br />
'''יתרונות :''' מהירה, קלה ונוחה.


{| class="wikitable" border="1"
'''חסרונות :''' לא מדוייקת.
! יתרונות
! חסרונות
|-
| מהירה
|# סף רגישות - המכשיר מבחין החל מסף חיידקים מסויים. כמות קטנה של חייקדים אינה נראת ע"י המכשיר. עקב כך, המכשיר "רודף אחרי" המציאות, כלומר, כל שלב ושלב מ[[שלבי הגידול]] של החיידקים, מופיע מאוחר יותר (זמן אחר) בספקטופוטומטר, ממש שהוא :
#* שלב ההסתגלות - מופיע מאוחר יותר וארוך יותר מהמציאות.
#* שלב גדילה - מופיע מאוחר ממה שמופיע במציאות.
#* שלב העמידה - ארוך יותר בהשוואה למציאות, כיוון שעכירות תופיע רק לאחר '''סף''' של חיידקים, שיעברו ליזיס.
#* שלב תמות - יופיע מאחור יותר ממהמציאות.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| קלה
|
|-
| נוחה
|
|}


==ספירה חייה==
==ספירה חייה==
'''שיטת עבודה : '''
===שיטת עבודה ===
# לקיחת נפח קבוע של דוגמא מתרבית החיידקים
# לקיחת נפח קבוע של דוגמא מתרבית החיידקים.
# זרעית הדוגמא על מצע גידול מוצק
# זרעית הדוגמא על מצע גידול מוצק.
# הנחת המצעים באינקובאטור למשך 24-12 שעות
# הנחת המצעים באינקובאטור למשך 24-12 שעות.
# ספירת מושבות
# ספירת מושבות.


'''עקרונות מנחים :'''
===עקרונות מנחים ===
# כל מושבה מקורה בחיידק אחד ולכן ספירת מושבות כמוה כספירת חיידקים (מושבה = חיידקים).
# כל מושבה מקורה בחיידק אחד ולכן ספירת מושבות כמוה כספירת חיידקים (מושבה = חיידקים).
# המושבות צריכות להיות מבודדות זו מזו לשם ספירה נכונה.
# המושבות צריכות להיות מבודדות זו מזו לשם ספירה נכונה.
# מספר המושבות חייב להיות ספיר ובכדי להבטיח זאת נו מוהלים את התערבות וזורעים על מספר מצעים (במצע בו יש מספר ספיר של החיידקים סופרים)
# מספר המושבות חייב להיות ספיר ובכדי להבטיח זאת אנו מוהלים את התערבות וזורעים על מספר מצעים (במצע בו יש מספר ספיר של החיידקים סופרים) הפעולות :
#* מצע נוזלי עם כמות מ"ל (נניח 100 מ"ל).
#* לקיחת דגימה מהארלמניר - אם נצטרך מיהול.
#* חימום וטלטול.
#* זריעה - קבלת מספר לא ספיר של מושבות.
#* לקיחת כמות מ"ל (נניח 1 מ"ל) מתמיסת המקור (לפני חימום) והנחה על 9 מ"ל מצע מזון נקי (השלמה לעשר כל הזמן להקלה על החישוב העתידי).
#* חזרה על הפעולה שוב
#* קבלת צלחות פטרית עם כמות של חיידקים בלתי ספיר, ספיר ומעט מידי.
#* בכדי לדעת את מספר החיידקים בכלי המקורי נבצע חישוב מתמטי.


'''יתרונות :'''מדוייקת.
===יתרונות וחסרונות===
'''יתרונות :'''מדוייק.


'''חסרונות:'''קבלת תוצאה רק לאחר יממה.
'''חסרונות:'''קבלת תוצאה רק לאחר יממה.



[[קטגוריה : ביוטכנולוגיה]]
[[קטגוריה : ביוטכנולוגיה]]

גרסה מ־19:35, 9 במאי 2010

סוגי מצעים

  1. מצע נוזלי – במצע זה, המים הופכים לעכורים עם גדילת כמות החיידקיים.
  2. מצע מוצק – הוספת אגר למצע הנוזלי, אשר בטמפרטורה גבוהה נוזל ובנמוכות מוצק. זורעים את החיידקיים ולאחר 12-24 שעות מופיעים מושבות. כל המושבות הם מאותו חיידק, לכן יש אחידות גנטית.
  3. מצע פשוט (עני) - בו אנו יודעים את מרכיבי המצע במדויק, כלומר אנו יודעים מהם המקורות המספקים את הפחמן (אם זה גליצרול, מולסה וכדומה), חנקן, ויטמנים ועוד.
  4. מצע מורכב (עשיר) - בו הרכב אינו ידוע, אך הוא מספק את כל דרישות המערכת. כלומר, אנו שמים חומרים כמו למשל, שמרים המכילים בתוכם סוגים של ויטמנים, סוכרים ועוד, המספקים את כל הכמות הדרושה לגדילה המיקרואורגניזם.

איתור חיידק / בדיקת פעילות מיקרואורגניזם


על מצעי גידול ניתן לבדוק אם חיידק מפרק חומרים מסוים. הדרך למציאת חיידק החשוד בתוכנת X, מתבצעת באמצעות בידוד החיידק. באופן כללי כך :

  1. גידול החיידק במצע עשיר ללא החומר/גידול על אינדיקאטור (אם מפריש את החומר) וכדומה.
  2. גידול החיידק עם החומר.

למשל, אם אנו חושדים שחיידק יודע לפרק נפט וחייה רק באמצעותו. אנו נגדל את החיידק על :

  1. מצע עשיר ללא נפט – מצפים שלא תהיה גדילה.
  2. מצע ם נפט – מצפים לגידול, כיוון שהוא חייה רק באמצעותו.

אין זה מחייב כי תמיד נשתמש בדרך זו. יתכן כי אנו נחפש חיידק שיודע לייצר חומר ולכן, נגדל אותו על אינדיקאטור לחומר וכדומה. הרעיון זה בכל השיטות.


שיטות לספירת חיידקים

קיים מגוון רחב של שיטות, נמנה שתים.

מדידת עכירות

אור יוצא מהמכשיר. הוא עובר דרך המבחנה בה הנוזל. האור יוצא דרך המבחנה : אם המבחנה נקיה - כמות האור יוצאת באותה מידה. אם הכלי עכור, הקרנים נבלעות בתאים ולא כולם עוברים את המבחנה, לכן, כמות האור נמוכה. בסוף המבחנה יש מכשיר הרגיש לאור ומתרגם אותו למספרים.

שיטה לספירת חיידקים על פי מדידת עכירות המים. ככל שהעכירות גדלה, כך יש יותר חיידקים במצע הנוזלי. המכשיר שבודק את מדידת העכירות נקרא "ספקטרופוטומטר". הספקטרופוטומטר פולט קרן אור שנתקע בחיידק ולפי כמות האור היוצאת מהתמיסה נמדד כמות החיידקים, או, לפי כמות האור הנבלע בתמיסה.

יתרונות חסרונות
מהירה # סף רגישות - המכשיר מבחין החל מסף חיידקים מסויים. כמות קטנה של חייקדים אינה נראת ע"י המכשיר. עקב כך, המכשיר "רודף אחרי" המציאות, כלומר, כל שלב ושלב משלבי הגידול של החיידקים, מופיע מאוחר יותר (זמן אחר) בספקטופוטומטר, ממש שהוא :
    • שלב ההסתגלות - מופיע מאוחר יותר וארוך יותר מהמציאות.
    • שלב גדילה - מופיע מאוחר ממה שמופיע במציאות.
    • שלב העמידה - ארוך יותר בהשוואה למציאות, כיוון שעכירות תופיע רק לאחר סף של חיידקים, שיעברו ליזיס.
    • שלב תמות - יופיע מאחור יותר ממהמציאות.
קלה
נוחה

ספירה חייה

שיטת עבודה

  1. לקיחת נפח קבוע של דוגמא מתרבית החיידקים.
  2. זרעית הדוגמא על מצע גידול מוצק.
  3. הנחת המצעים באינקובאטור למשך 24-12 שעות.
  4. ספירת מושבות.

עקרונות מנחים

  1. כל מושבה מקורה בחיידק אחד ולכן ספירת מושבות כמוה כספירת חיידקים (מושבה = חיידקים).
  2. המושבות צריכות להיות מבודדות זו מזו לשם ספירה נכונה.
  3. מספר המושבות חייב להיות ספיר ובכדי להבטיח זאת אנו מוהלים את התערבות וזורעים על מספר מצעים (במצע בו יש מספר ספיר של החיידקים סופרים) הפעולות :
    • מצע נוזלי עם כמות מ"ל (נניח 100 מ"ל).
    • לקיחת דגימה מהארלמניר - אם נצטרך מיהול.
    • חימום וטלטול.
    • זריעה - קבלת מספר לא ספיר של מושבות.
    • לקיחת כמות מ"ל (נניח 1 מ"ל) מתמיסת המקור (לפני חימום) והנחה על 9 מ"ל מצע מזון נקי (השלמה לעשר כל הזמן להקלה על החישוב העתידי).
    • חזרה על הפעולה שוב
    • קבלת צלחות פטרית עם כמות של חיידקים בלתי ספיר, ספיר ומעט מידי.
    • בכדי לדעת את מספר החיידקים בכלי המקורי נבצע חישוב מתמטי.

יתרונות וחסרונות

יתרונות :מדוייק.

חסרונות:קבלת תוצאה רק לאחר יממה.