היסטוריה לבגרות/התנועה הציונית/פעילות מדינית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרצל היה זה שעמד מאחורי הניסוח של תוכנית בזל ומטרתו הייתה לזכות בהכרה ובתמיכה בינ"ל ביחס למטרותיה של התנועה הציונית. שאיפתו הייתה לקבל צ'רטר.לשם כך הרצל נפגש הרצל עם מדינאים אירופאים שונים שהיה להם קשר עם א"י:
{{עריכה|סיבה=ערך דל מאוד}}


== גרמניה ==
הרצל היה זה שעמד מאחורי הניסוח של תוכנית בזל ומטרתו הייתה לזכות בהכרה ובתמיכה בינ"ל ביחס למטרותיה של התנועה הציונית. שאיפתו הייתה לקבל זיכיון להתיישבות יהודית בא"י מידי הטורקים (צ'כטר). לשם כך הרצל נפגש עם הסוטלן הטורקי (עבדול חמיני ה-2) וניסה לקבל צ'כטר וזאת בטיעונים הבאים :


הרצל רצה שגרמניה תיתן את חסותה להתיישבות יהודית בא"י וידע שאם גרמניה תיתן את החסות אז התורכים יסכימו שהיהודים יעלו לא"י כיוון שלגרמניה הייתה השפעה רבה מאוד על תורכיה.במהלך ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם ה-1 בקושטא בשנת 1898 הרצל התקבל אצלו לראיון והקיסר היה מוכן לעזור להרצל אך בראיון שני בירושלים הקיסר הגרמני נסוג מהחלטתו כנראה עקב התנגדות התורכים וכיוון שהוא לא רצה לפגוע ביחסים של גרמניה עם תורכיה.הרצל נכשל.
1. שהתיישבות יהודית בא"י תביא לפריחה ולשגשוג לכל תושבי הארץ , שמאז ומתמיד יהודים וטורקים היו בני ברית.


== תורכיה ==
2. הרצל הבטיח לטורקים סיוע כספי בצורה של הלוואות ומענקים.
למרות זאת הטורקים השיבו בשלילה , הם חשדו כי מטרתו האמיתי של הרצל היא להקים מדינה יהודית בא"י. הרצל לא התייאש והשתדל ללחוץ על הטורקים באמצעות מסע ומתן עם הגרמנים בני בריתם של הטורקים. לכן הוא נפגש עם הקיסר הגרמני (וילהלם ה-2). אך זה האחרון לא התלהב מהרעיון הציוני ולא היה מוכן לסכן את היחסים בין גרמניה לטורקיה.
הרצל התנגד לעלייה בלתי חוקית בטענה ש :


בשנת 1901 הרצל התקבל לראיון אצל עבדול אל חמיד השני והציע לתקן את מצבה הכלכלי של תורכיה ולשלם את חובותיה ותמורה תיתן תורכיה את א"י ליהודים כצ'רטר,הרצל אמר שהיהודים יפריחו את א"י.הרצל לא הצליח לגייס את הכספים מהיהודים העשירים.השולטן התורכי הציע להרצל מקומות אחרים במקום א"י תמורת סכום כסף אך לא את א"י והרצל סירב וזה היה כישלון נוסף.
1. עלייה בלתי חוקית עלולה להביא את היישוב לעימות דמים עם השלטון התורכי.


== בריטניה ==
2. העלייה בלתי חוקית אינה מעשית.

עקב הפרעות ברוסיה יהודים רבים היגרו לבריטניה.בריטניה לא רצתה לקלוט יותר מהגרים יהודים וניסתה למצוא פיתרון לבעיה,במקביל הייתה גם תופעה של שנאת זרים עם אופי אנטישמי.בשנת 1902 נפגש הרצל עם הועדה המיוחדת שהוקמה באנגליה כדי למצוא פיתרון לבעיית המהגרים,הרצל הציע שבריטניה תיתן ארץ ליהודים וזה יפתור את הבעיה,הרצל רמז לקפריסין ולסיני,שהיו שטחים בריטיים קרובים לא"י, אך צ'מברלין שר המושבות הבריטי התנגד כי טען שתושבי קפריסין יתנגדו לרעיון.אך הסכים לגבי אל-עריש שבסיני ונשלחה ועדה לחקור את המקום.הועדה גילתה שהמקום לא מתאים להתיישבות עקב מחסור במים וגם עקב התנגדות של המצרים.צ'מברלין הציע אוגנדה את גם הצעה זאת נדחתה.


[[קטגוריה:היסטוריה לבגרות]]
[[קטגוריה:היסטוריה לבגרות]]

גרסה מ־23:31, 2 בנובמבר 2006

הרצל היה זה שעמד מאחורי הניסוח של תוכנית בזל ומטרתו הייתה לזכות בהכרה ובתמיכה בינ"ל ביחס למטרותיה של התנועה הציונית. שאיפתו הייתה לקבל צ'רטר.לשם כך הרצל נפגש הרצל עם מדינאים אירופאים שונים שהיה להם קשר עם א"י:

גרמניה

הרצל רצה שגרמניה תיתן את חסותה להתיישבות יהודית בא"י וידע שאם גרמניה תיתן את החסות אז התורכים יסכימו שהיהודים יעלו לא"י כיוון שלגרמניה הייתה השפעה רבה מאוד על תורכיה.במהלך ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם ה-1 בקושטא בשנת 1898 הרצל התקבל אצלו לראיון והקיסר היה מוכן לעזור להרצל אך בראיון שני בירושלים הקיסר הגרמני נסוג מהחלטתו כנראה עקב התנגדות התורכים וכיוון שהוא לא רצה לפגוע ביחסים של גרמניה עם תורכיה.הרצל נכשל.

תורכיה

בשנת 1901 הרצל התקבל לראיון אצל עבדול אל חמיד השני והציע לתקן את מצבה הכלכלי של תורכיה ולשלם את חובותיה ותמורה תיתן תורכיה את א"י ליהודים כצ'רטר,הרצל אמר שהיהודים יפריחו את א"י.הרצל לא הצליח לגייס את הכספים מהיהודים העשירים.השולטן התורכי הציע להרצל מקומות אחרים במקום א"י תמורת סכום כסף אך לא את א"י והרצל סירב וזה היה כישלון נוסף.

בריטניה

עקב הפרעות ברוסיה יהודים רבים היגרו לבריטניה.בריטניה לא רצתה לקלוט יותר מהגרים יהודים וניסתה למצוא פיתרון לבעיה,במקביל הייתה גם תופעה של שנאת זרים עם אופי אנטישמי.בשנת 1902 נפגש הרצל עם הועדה המיוחדת שהוקמה באנגליה כדי למצוא פיתרון לבעיית המהגרים,הרצל הציע שבריטניה תיתן ארץ ליהודים וזה יפתור את הבעיה,הרצל רמז לקפריסין ולסיני,שהיו שטחים בריטיים קרובים לא"י, אך צ'מברלין שר המושבות הבריטי התנגד כי טען שתושבי קפריסין יתנגדו לרעיון.אך הסכים לגבי אל-עריש שבסיני ונשלחה ועדה לחקור את המקום.הועדה גילתה שהמקום לא מתאים להתיישבות עקב מחסור במים וגם עקב התנגדות של המצרים.צ'מברלין הציע אוגנדה את גם הצעה זאת נדחתה.