הגות הנפש/נושאים/שאלות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יסוד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''השאלות הפתוחות העומדות לדיון כיום בהגות על השכל והנפש'''
'''השאלות הפתוחות העומדות לדיון כיום בהגות על השכל והנפש'''

דף זה יהפוך לדף קישורים בלבד

{{בעבודה}}


= השאלות הגדולות =
= השאלות הגדולות =
== יסודות הדיון - מהי המציאות ומהי סיבתיות ==
== יסודות הדיון - מהי המציאות ומהי סיבתיות ==
שאלות היסוד על ידיעת המציאות ותורת הסיבתיות - הגדרות של סיבה, גורם, ותורת הזהות - סיווג סוגים של דמיון ושוני, נידונות בפרק [[/יסוד|שאלות היסוד]]
שאלות היסוד על ידיעת המציאות ותורת הסיבתיות - הגדרות של סיבה, גורם, ותורת הזהות - סיווג סוגים של דמיון ושוני, נידונות בפרק * [[/יסוד|שאלות היסוד]]
* '''[[/קיום|שאלות הקיום]]''' - קיום המציאות וקיום העצמי. קיום גשמי וקיום רוחני. ומהי, לפי השיטות השונות, הגדרתם.
* '''[[/השתלשלות|שאלות ההשתלשלות]]''' - סיבתיות וגורמים, אחריות הקבלה וקישור.
* '''[[/זהות|שאלות זהות]]''' - מה נחשב זהה ומה נחשב שונה, סיווג ההשוואות ומשמעותם לעניינינו

* '''[[/הגוף והנפש|שאלות הגוף והנפש]]''' - האם קיים שכל נפשי נפרד מהמוח. מהי הגדרתו וכיצד מוסברות התופעות הקרויות "נפשיות".



== המציאות השנויה (דואליזם): גשמי-פיזי-מציאותי לעומת רוחני-רעיוני ==
== המציאות השנויה (דואליזם): גשמי-פיזי-מציאותי לעומת רוחני-רעיוני ==

גרסה מ־13:30, 14 בפברואר 2022

השאלות הפתוחות העומדות לדיון כיום בהגות על השכל והנפש

דף זה יהפוך לדף קישורים בלבד


הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.



השאלות הגדולות

יסודות הדיון - מהי המציאות ומהי סיבתיות

שאלות היסוד על ידיעת המציאות ותורת הסיבתיות - הגדרות של סיבה, גורם, ותורת הזהות - סיווג סוגים של דמיון ושוני, נידונות בפרק * שאלות היסוד

  • שאלות הקיום - קיום המציאות וקיום העצמי. קיום גשמי וקיום רוחני. ומהי, לפי השיטות השונות, הגדרתם.
  • שאלות ההשתלשלות - סיבתיות וגורמים, אחריות הקבלה וקישור.
  • שאלות זהות - מה נחשב זהה ומה נחשב שונה, סיווג ההשוואות ומשמעותם לעניינינו
  • שאלות הגוף והנפש - האם קיים שכל נפשי נפרד מהמוח. מהי הגדרתו וכיצד מוסברות התופעות הקרויות "נפשיות".


המציאות השנויה (דואליזם): גשמי-פיזי-מציאותי לעומת רוחני-רעיוני

א. שאלת המציאות השנויה: גשמי לעומת רוחני-רעיוני.
האם העולם כלומר המציאות חלוקים לשניים, עולם גשמי - מציאותי, ועולם אחר ונפרד - "רוחני" רעיוני?
האפשרות שכנגד היא העמדה שהכל גשמי - פיזי. עמדה זו עשויה לנבוע מהכחשת "קיום" הרעיונות והעולם ה"רעיוני" לכשעצמם, או מהזיהוי של אותו עולם רעיוני, גם אם קיים, כתופעות שנובעות מהעולם הגשמי.

שאלה זו נשאלה בעת העתיקה, ונשאלת גם בימינו. אך בעקבות השינויים הגדולים בהבנת המציאות הגשמית-פיזית בעקבות התפתחות מדעי הטבע העדכניים, למעשה אלו שתי שאלות שונות:

  • א. השאלה בעת העתיקה: האם קיימת חלוקת עולם לחומר וצורה?
  • ב. והשאלה הנשאלת כיום: האם קיים עולם רעיוני נפרד שאינו ניתן להסבר על פי מדעי הטבע?

הגדרות עולם החומר לעומת עולם הרעיון בעת העתיקה

הגדרת המציאות השנויה קדומה מאוד, ונמצאת בכתבים עתיקים עוד מראשית הכתב וההיסטוריה האנושית הידועה מתוך חקר העתיקות - הארכיאולוגיה.
הגדרת המציאות החומרית נוסחה כבר בידי ההוגים היוונים - הפילוסופים היוונים הקדומים כמו סוקרטס, דמוקריטוס, אפלטון ואריסטו, לפי הבנתם אותה כחומר המקבל צורה, לעומת הרעיון שאינו מוגבל בזמן ומקום, ובכך שונה מאוד מהחומר. לפי הוגים אלו, הצורה - שהיא עצם החוקים על פיהם פועלים התופעות הנצפות של החומר המוצק (האדמה) הנוזל (המים) והגז (הרוח) וכן החום (האש) - מוגדרים על ידי העולם הרעיוני-רוחני אשר קובע אותם. קיומם של החוקים האלו הוא המקיים את העולם החמרי המציאותי, ולכן הן עצמן חלק מן המציאות. אך מציאות זו אינה מוחשית. ניתן לדעת עליה מתוך הטבע, אך אין אפשרות לראותה או לחוש אותה ישירות.

דיונים בפילוסופיה היוונית חדרו ליהדות עוד בימי בית שני (למשל אריסטו האלכסנדרוני וידידיה הכהן - הוא "פִֿילון"), והרבה מהגות זו אומצה הן בידי הנצרות והן בידי היהדות. הספרות היהודית בנושאי פילוסופיה הואצה בעקבות כתיבתם בערבית-יהודית של רבי סעדיה גאון שחי לפני כאלף שנה, נפטר בשנת ד'תש"ב למניינינו, (שנת 942), ואחריו הרמב"ם שנפטר בשנת תתקס"ה (1204). תפישת העולם על פי חלוקה זו מרכזית בקבלה עוד טרם פרסום ספר הזוהר, ואחריה בחסידות (ובשבתאות), אך אומצה גם בכל זרמי היהדות כעובדה שאין עליה עוררין.

הגדרות המציאות והעולם הגשמי על פי מדעי הטבע כיום

כיום הבנת המציאות שונה בהרבה. אך הטוענים לחלוקת העולם למציאות שנויה (דואליזם) גשמי ורוחני - ממשיכים לדבר על חלוקה זו, בעיקר בעקבות הדתות ה"אברהמיות" ובראשן הנצרות, ובין היהודים בארץ ובעולם בעקבות היהדות.

לפי ההבנה כיום לגבי המציאות הפיזית הגשמית, ישנן תופעות קבועות אחדות כמו חוק שימור החומר, וחוק שימור האנרגיה, אשר קובעים את כל התופעות הנצפות. ברמות שונות של התבוננות יש תופעות שונות על פני זמן ומקום.

ושאלה מעט שונה אבל דומה: ב. שאלת קיום עולם רעיוני על טבעי האם קיימת מציאות נפרדת רעיונית-רוחנית שאין להסבירה על פי מדעי הטבע? }}

חלוקת מוחי-גופני לעומת שכלי-נפשי

האמונה בנפש החי קשורה גם באמונה שהחוויות השכליות והרגשיות קשורים באותה נפש (כפי שהוסבר בהקדמה, עם היעלם הנשימה, מפסיקים החיים וגם הדמיונות. לדוגמה היתה ועדיין יש אמונה שהנפש-הננשפת, הנשמה, ניטלת מן האדם בעת השינה בלילה, ועוברת לעולם הרוחני, עולם החלומות, ומוחזרת אליו בהשכמתו עם בוקר. וכך מברכים יהודים בתפילתם בכל בוקר: ברוך אתה, ה' Lהינו, מלך העולם, המחזיר נשמות לפגרים מתים).

גם חלוקה זו קדומה מאוד וגם היא מנוסחת בשתי צורות, השאלה שנשאלה בעת הקדומה, והשאלה כיום.
להשלים

הגדרות הנפש בעת העתיקה

להשלים

הגדרות השכלי-נפשי בימינו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



השאלה הקשה - חוויות שכליות-נפשיות

הסבר החוויה השכלית הנפשית נחשבת לשאלה הקשה.

התשובה עליה בעיני הסבורים שניתן להסביר את העולם כולו באמצעות מדעי הטבע היא אחת משלש:

  • א. אין חוויה שכלית-נפשית נפרדת מהתופעה. היא היא התופעה, וכל השאר הוא טעות באופן הצגתו.
  • ב. יש חוויה שכלית-נפשית הנפרדת מן התופעה הנצפית, אך היא מוגדרת במסגרת המציאות הגשמית ומדעי הטבע כחלק מההסבר לגבי התפישות השכליות - הקוגניציה, במסגרת מדעי המוח והחיים.
  • ג. יש חוויה שכלית-נפשית הנפרדת מן התופעה הנצפית, אך זו תופעה מופקת על פי גישת הנביעה (emergence) בחישוב מבוזר בדומה לחישובי המרחק ותכניות ההגעה למזון ולפרחים בקן נמלים או בכוורת דבורים, אף שלכל נמלה בנפרד אין את החכמה להגיע אל המקום במוחו.

קיומה של החוויה, הנפרדת מהתופעה הטבעית

היו שהתכחשו לעצם קיומו של שוני כלשהו בין החוויה הנפשית למשל בעת שאנו רואים צבע אדום או טועמים את מתק הדבש לעומת הפעולה החישובית שאנו עושים בעת פתירת תרגיל חשבוני בכפל או חיבור, אשר גם מחשב "מסוגל" לעשות, ואשר אנו רואים פחות כ"חישוב" ויותר כ"תוצאה" כמו שאבן לא בוחרת את מסלול ההידרדרות שלה במורד הר, אלא "מגיבה" לכוחות הפועלים עליה, כוח הכבידה, וכוחות החיכוך וההיתקלות בגורמים המפריעים שבמסלול נפילתה.

ברגע שהתברר שהצבע האדום הוא למעשה טווח תדרים מצומצם של חלקיקי אור (פוטונים), ושברשתית העין ישנם קולטים המיוחדים לטווח תדרים זה, היו שראו בזה הסבר מספק, בדיוק כמו ההסבר שחלקיקי המימן והחמצן הם מרכיבי הפרודות של המים, המסומן H2O.

לטענת המתנגדים, ההסבר של רכיבי המים מסביר גם את כל התופעות סביב המים, כולל כיצד הם ממיסים מלחים לתוכם, מדוע הם דוחים שומנים, כיצד הם משתתפים בתרכובות מעולם החי, מדוע הם רותחים ב-100 מעלות, קופאים באפס, ונותרים כנוזלים בטווח מידת החום שביניהם. אבל ההסבר של האור כתדר אינו מסביר את תעתועי הראיה שלפיהם אנו חוזים באדום למרות שתדר האור הוא אחר, ולא מסביר את עיקר "איכות" החוויה של הצבע האדום אשר כל אחד הנשאל עליה טוען שהוא חש בה, ושסבורים שהיא אחידה בין בני אדם, אף שאין אפשרות להוכיח זאת.

אמנם את עצם קיומה של החוויה ניתן אכן להוכיח, בניסויים מתוחכמים למדי, וכן בכך שהיא קיימת גם בדמיון, בלי הגירוי.

החוויה כחלק מהמוסבר במדעי הטבע

אם אכן קיימת חוויה הנפרדת מהתופעה - ואנו מקבלים את ההנחה שהעולם כולו מוסבר באמצעות מדעי הטבע, יש להראות כיצד מוסברת החוויה השכלית-נפשית הזו, הנפרדת מתיאור התופעה עצמה על פי מדעי הטבע, או להסביר כיצד היא פועל יוצא מהמציאות הפיזית על פי מדעי הטבע (בדומה להסבר תופעת החום).

החוויה כתופעה נובעת ומופקת מהמציאות בעולם החומר (emergence)

כאמור כיום קיימת גם גישת הנביעה (emergence) על פיה