לדלג לתוכן

מדריך הפעלה: איך לנווט במבוך האינטרסים התקשורתי?

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

תקציר - מדריך הפעלה: איך לנווט במבוך האינטרסים התקשורתי?

מאת תומר אביטל

"הבעיה עם ציטוטים מהאינטרנט שלא תמיד ניתן לסמוך על דיוקם" ( דוד בן גוריון 1947)

  • רב הכתבות בעיתון הם בתשלום כלומר רב העיתונות אינה עצמאית דהינו החלטה רנדומליות של כתב לכתוב כתבה אלא פניה יזומה של אדם אל מערכת העיתון לפרסם כתבה על בעיה שיש לו, מוצר ועוד.
  • אין כיתוב כי הכתבה נעשתה בתשלום.
  • אין סימון "ספונסרים" לכתבות למשל במקרים שלא מדובר באדם פרטי אלא מימון של חברות כמו קוקה קולה, סופר פארם ועוד.
  • לעיתון יש קשרי עסקי עבר עם בנקים. לדוגמה בנק פועלים החזיק בידיעות אחרונות ועד היום יש לו קשרים עם בעלי העיתון וחלקם חייבים לו כספים.
  • העיתונות אינה בודקת אמינות מידע שמפורסם. למשל בירור טרם שיווק של מוצר או אדם שהם קיימים. השיקול הוא נטו כלכלי.
  • העיתונות אינה מרוויחה כמעט ממנוים אלא יותר מפרסופ. זה היה ככה מאז ומעולם. שחקו ונסו לראות אם אתם מצליחים להחזיק בעלות עיתון.
  • מימון בחירות מכספי המיסים – שרים ממנים כנסים חדשותים מהכספים הציבורים אך בפועל משתמשים בכסף כמימון כמפינים.
  • עיתונים בידי פוליטיקאים למשל עיתון ביטאון בידי השר ליצמן. אשתו אף מועסקת בעיתון.
  • אין כמעט מאמרים בהם "הכותב היה אורח…” (או בהטיות שונות כמו "הכותבת.ות.ים היתה.י.יוו אורחת.ות.ים…" ביקורתים על הגוף שארח אותם. לרב יש עסקה בין מקום מארח שאין לו תקציב לבין עיתונאי שמתארח במקום.
  • כתבות על אדם שחסר לו תרופות קורעת לב הן לרב ממונות על ידי חברות תרופות בכדי לזכות למימון ממשלתי על התרופה.
  • עיתונות יכולה להיות הטוב ביותר (לחשוף עוולות, לפעול למען הצדק) או הרעה ביותר (לעוות אמת, להסתיר מחדלים, להנציח עוולות).
  • תמונת ביקור בפיסבוק - פרסום ממוקד ו"אותנטי" של "מבקרים" עם אתרים בהם ביקרו. למשל מנהלת פורום נשים בסביבה הגיעה אל אסם. הם הציעו לממן בין 1000-1200 שח פוסט של אותה מבקרת אצלם במפעלים.
  • אין פיקוח על פרסמו ברשתות חברתיות
  • בינה מלאכותית מאפשר ליצור כתבת חדשות מזויפת אותה מרצים ברשתות החברתיות. היא נראת אמיתית לכל דבר בשל היכולות של הבינה המלאכותית.
  • לכל עיתון יש אגנדה פוליטית: שמרני, ליברלי וכיוצב.כשהם מתרגמים ציטוט הם מתרגמים הכי קרוב לאגנדה שלהם וגם האופן בו מציגים עובדות (לדוגמה 35 מדינות נמנעו להצביע לעומת 120 מדינות הצביעו כנגד ישראל)
  • נטיה נוספת היא כתבות שעוסקות סביב "מי ינצח" בפוליטיקה, כאלו המיצרות ויכוח במקום להציג לענין את המפלגות לחיוב ולשלילה. נטיה זו גורמת גם לחברי כנסת להתכווח בניהם בשידור.
  • פרשני בטלוויזיה לרב הם שדלנים, לוביסטים, יחצנים ועוד.
  • פאנלים עם שני נציגים בעד ונגד כשבפועל המציאות מורכבת ויש יותר מבעד ונגד להצעה חוק וכיוצב (41).בנוסף, נטיה לקיצוניות של הנציגים כדי ליצר עימות חריף שידגיש ניואנסים וכן הסרטון קצר יותר וחותך ישר לענין כלומר פחות נדרש במה ויש יותר כסף לכתבות אחרות. לא פעם דיון ללא כללים המאפשר להפעיל מניפולציות.
  • הבינה מהלאכותית מקשה עלינו לזהות מה אמיתי ומה שקר. יש המון פיק של סרטונים למשל פורסם סרטון פייק של נשיא אוקראיני נכנע לפוטין.
  • פוליטקים נוהגים לזרוק מספרים שנוחים להם.
  • נוסח השאלה משפיע על התשובות בהתאם להטיה הסמויה בשאלה עצמה (למשל שהשאלה הרומזת שעליך לתמוך בשלום).

בדקו את המידע שאתם מעברים לפני שאתם משתפים.נורות אזהרה לפרסום כזה:

  • פניה ישירה לקורא או קריאה לפעולה למשל "אל תפתו לשליחים, "יהיו ערנים", "שם לב"
  • התייחסות לקבוצת של אנשים כללית ולא מוגדרת כמו "פוליטקאים", חלק מאנשי החנות, חבורת חשודנים, חברה מ…
  • לשון עתיד ומתנבא למשל "המשלוח ישלח אליכם", זה יקרה בירושלים ועוד
  • שימוש במילים נחרצות ודרמטיות כמו "דחוף", בוודאות, הודעה חשובה ועוד.
  • הפצה על ידי משתמש לא מוכר ותמונת פרופיל פיקית
  • הסתייגות טרם נחרצות הכתבה למשל נמנע מלהגזים ומליצר דרמות...לא מעונין להוסיף שמן למדורה
  • עברית עילגת שפונה לאתרי חדשות לא מוכרים
  • חפשו את המידע במקורות נוספים. אם אין על כך מידע הוא פיק.
  • לפי אתר "לא רלוונטי" המתמחה באימות שמועות כתבה שמציפה רגשית ורוצים לשתף אותה רב הסיכוים שאיננה אמיתית או מומנת ועוד.
  • מערכות הגנה לזיהוי מניפולציות סינטטיות כמו clarit (43). ישנם חברות כמו פיסבוק שמחיבות סימון של סרטונים הנעשים על ידי בינה מלאכותית.
  • כלי תקשורת שנמנעים מלבקר פוליטקאי מסוים הם בגדר חשודים.
  • הזהרו מפרשנים שיש להם הכנסה מעבודה אחרת

מדריך

[עריכה]
  1. חפשו שם עיתונאי. אם אין או מצוין "מערכת" רב הסיכוים כתבה מסחרית. חפשו מי הכתב ומה המיומנות שלו.כמה הוא מומחה לנושא עליו הוא כותב.
  2. להכיר קשר בין פוליטקאים ובעלי הון לעיתון. יש משחק זיכרון (המשחק כרגע לא זמין).
  3. לוגו ₪ סימון תוכן שיווקי
  4. התקינו בכרום תוסף של עיתון שקוף לזיהוי תוכן שיווקי
  5. הכינו כתבות וסרטונים קצרים הם מעלים את החשיבה הביקורתית למסרים חדשותים
  6. שיחה משפחתית סביב מסרים בעיתון
  7. בצעו עם הילדים בדיקת עובדות של כתבות
  8. עיתונים תקשורתיים שמבקרים את כלי התקשרות: עין השביעית, בודקים, מהצד השני עם גיא זהר.
  9. [ (נימה אישית) גם אתם יכולים לפרסם בעיתון בתשלום]
  10. יהיו ספקנים.
  11. שאלו את עצמכם האם יש דעות.
  12. התיחסו לתוכן ופחות לעיצוב.
  13. אל תאמינו לסרטונים המופצים על ידי פרופיל אנונימי (45).
  14. אל תאמינו לסרטונים של פוליטקים על ירבים (45).
  15. חפשו את האדם שאתם רואים בסרטון והגיבו לו בפיסבוק (45).
  16. תצוגת גרפים – שמו לב לבחירה בה בוחר העיתון להציג עובדות.
  17. אתרים שימושים: מפתח תקציבי
  18. מחקר לא נתמיד עוזר - הטיית אישוש היא הטייה קוגנטיבית כך שאנו נטה תמיד להגיע למסקנה מסוימת ולכן אם ניתכל בעמדה שאנחנו לא מסכימה עמה תהיה לנו מוטביצה להתאמץ למצוא בה חורים.
  19. אנחנו לא מקשיבים לתוכן שמשמיעים אנשים שאנו לא מחבבים. לפיכך נסו לבחון את הדברים עצמם ולא את האדם.
  20. כשאדם חסר ידע הוא נוטה להעריך עצמו כבעל יותר ידע ממה שיש לו. לעומת זאת אדם בעל השכלה מודע להיקף הידע בתחום ועלול להעריך הערכת חסר את כמות הידע שבה מחזיק.
  21. אפקט דאנינג קרוגר - התנסות קודמת (למשל משהו שחלק עמו את הידע שלו בענין) אנו נוטים לאמת שהמידע הזה עוד רלוונטי להיום. "בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר מאשר ידע" (דרווין). שאלו שאלות, יהיו ערנים ומודעים.
  22. חינם הופך אנשים פחות בררנים וביקורתים- חדשות חנימיות תומצתו על ידי יובל נח הררי בספרו המאה ה21: "שלמו לאיזה מילארדר מפוקפק 100 שקל מדי חודש ובתמורה הוא ישטוף לכם את המוח מדי יום במשך שעה, כדי לגרום לכם להאמין בכל מיני סיפורים מסחרים...האם הייתם מקבלים את העסקה הזאת? לדברי הררי, 'אף אדם בריא בנפשו לא היה מסכים'. אלא שאז המילארדר המפוקפק יציע עסקה שונה במקצת: 'אתם תרשו לי לשטוף לכם את המח לשך שעה בכל יום, ובתמורה אני לא אגבה ממכם שום תשלום על השירות הזה”. משום מה - אומר הררי - רבים חושבים שהעסקה הזאת כן טובה. אז הם חוטפים את החינמונים מהדוכנים...'אם אתם רוצים מידע מהימן - שלמו עליו…'" [מבקר את עצמו] (58)
  23. הדגשת מילים, שימוש בצבעים בולטים, כתיבת מסר בצורה קליטה ומתנגנת מכניסים אותנו למצב של קלות קוגנטיבית...וכך מעלים את הסיכוי שנזכור מסרים שקריים – כאמיתיים (59)
  24. מהיכן מונחת המצלמה? מצלמות מלמטה מאדירות המרואיין ואילו צילום מלמעלה מקטינות (59)
  25. מה תמונת הרקע לכתבה ואילו מסרים מעבירה
  26. מה המסגור - מילים משפיעות על מצב הרוח בין אם במודע ובין אם לא ומלמדות על השקפת עולם הכותב למשל לוחמי צה"ל יקראו "ילדים" במקום "חילים".
  27. אם חוזרים על פיסת מידע מספר פעמים מאמינים לה
  28. בעת צריכת חדשות בצעו סקר שוק. אל תצרכו ממקור חדשות אחד.
  29. חפשו באופן אקטיבי פעם ביום את החדשות אחרת החדשות יגיעו אליכם מסוג מסוים.
  30. קראו עיתון עמו אתם לא מסכימים פעם ביום.
  31. תמכו בעיתונות עצמאית.

הפתרון: חשיבה עצמאית וביקורתית. לא לעזוב צפיה בטלוויזיה בכדי לא "לצאת מהמשחק ותשפיע על האופן בו אתם מבינים את המציאות".

מדריך גרפים

[עריכה]
  • סגנון הגרף - עיתון הnational review הציג על גרף מעלות פאנהייט את המעלות של התחממות הגלובלית. בשל אופן התצוגה הגרף הראה כאילו אין עליה.היה נכון להציב בגרף של ערכים בודדים.

[תמונות מהחוברות 47-38]

השוואה של גברים פטורי גיוס

[תמונות מהחוברות 49-50]

ואולי ההמחשה הבאה היא להתבונן על הגרף מימין ולראותו בגרף העמודות וכיצד העינים משלות אותנו:

כפי שניתן לראות בגרף [תמונה מחוברת עמוד 50]

העמודות יש ירידה במכירות

יחד עם זאת בגרף השני את הירידה הזו קשה לראות בעין.

  • האם הגרף מתחיל מאפס?
  • הזהרו ממשפטים סתומים ביחוד כאלו שמתיחסים לאחוזים ואין אנו יודעים מהוא השלם.
  • איזה צבע הגרפים?

מדריך נתונים

[עריכה]
  1. חפשו את הנתון באינטרנט למשל "מילארד לערבים" וחפשו מה עומד מאחוריו.
  2. חפשו במאגרי מידע אמינים כמו בנק ישראל, ביטוח לאומי, החלטות הממשלה, המרכז המחקר והמידע של הכנסת.
  3. עודדו חברי כנסת מתעניינים לבצע מחקר כדי לאמת נתונים
  4. נסו לאמת את הנתונים בחכמת ההמונים.

מדריך סקרים

[עריכה]
  1. האם יש שימוש במילים "מקפיצות" רגשית?
  2. האם מציגים כמה ענו "לא יודע"?

שינוי חקיקה נדרשים

[עריכה]
  • שקוף ניסחה נוסח ופרסמה בכתבה "להפריד את ההון מהעיתון: איך אפשר למנוע את תיק 4000 הבא?
  • הפרדה של משרד התקשרות, הרשות השניה ומועצת העבלים והלווין לרשות עצמאית אחת.
  • גילוי נאות של בעלי שליטה על כלי תקשורת
  • איסור על עלויות צולבות (גוגל: מצב בו חברה משתמשת בהכנסות ממוצר או שירות אחד כדי לממן את העלויות של מוצר או שירות אחר. לדוגמה, חברה יכולה לתת הנחות על מוצר אחד כדי להגדיל את מכירותיו, ולהשתמש בהכנסות ממוצר זה כדי לממן את הפסדים של מוצר אחר שרק מתחיל את דרכו בשוק.) בין כלי תקשורת ומונופולים
  • לחייב פוליטיקאים לפרסם פגישות על מו"לים.
  • איוש תפקידים ודירקטריונים של חדשות 13, מועצת רשות שניה ותאגיד השידור הציבורי כאן.
  • כלי תקשורת עצמאים אותם ממן הציבור (כאן, גל"צ) כמעט ללא פרסומות. ללא זיקה פוליטית או מפלגה. פחות מושפעים מהשפעת ה"קליקים" על כתבה. יעדם המוצהר הוא חברתי. נתניהו ואנשיו מאימים על התקשורת העצמאית על ידי התערבות במינוים והטלת אימה. כלומר זוהי תקשורת חלשה לפוליטיקה ולכן יש חשיפה כלכלית או פוליטית (65).