ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק ו
פרק שישי - הדר עם הנכרי
[עריכה]
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה א
[עריכה]
מתני’: הדר עם העובד כוכבים ומזלות בחצר, או עם מי שאינו מודה בעירוב, הרי זה אוסר עליו. °רבי אליעזר בן יעקב אומר. ו_אלעולם אינו אוסר, עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה:
גמ’: חצר של עובד כוכבים ומזלות, כדיר וסהר של בהמה. מתיבין רבנין ל°רבי אליעזר בן יעקב . אילו ישראל ובהמה שהיו דרים בחצר, שמא אין הבהמה אוסרת? הרי בית הבקר אוסר. כשם שהבהמה אוסרת, כך העובד כוכבים ומזלות אוסר. מתיב °רבי אליעזר בן יעקב לרבנין. אילו ישראל ובהמה שהיו דרין בחצר, האם הבהמה אוסרת? מכאן שלא נאסר בית הבקר בגלל הבהמה, אלא בגלל הבעלים היהודי. כשם שאין הבהמה אוסרת, כך העובד כוכבים ומזלות אינו אוסר.
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ב
[עריכה]
מתני’: אמר °רבן גמליאל דיבנה. מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלם וביטל לנו רשותו. אמר לנו אבא. מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסור עליכם. °רבי יהודה בר עילאי אומרו בלשון אחרת. מהרו ועשו צרכיכם במבוי. עד שלא יוציא יכנס שבת ויאסור עליכם:
גמ’: רבי אחא° ורבי חיננא° אמרו בשם כהנא° . אין הלכה כ°רבי יהודה בר עילאי. פשיטא? דאי לא כן מה אנן אמרין? °רבי יודא וחכמים תהא הלכה כ°רבי יודא ? אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי° , הלכה כדברי המיקל בהלכות עירובין. ותנן, מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה, יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי °רבי יוחנן בן נורי , וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות. ואמר רב נחמן בר יצחק° בשם רבי יהושע בן לוי° , הלכה כ°רבי יוחנן בן נורי .
ומקשינן עליה, פשיטא. שהרי °רבי יוחנן בן נורי מקל. לא כן אמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי° , הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין? ולמה אמר רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי יהושוע בן לוי° הלכה כ°רבי יוחנן בן נורי ? וקשיינן עלה מה הקושיה? הרי היה צריך לאמר שהלכה כ°רבי יוחנן בן נורי , דאילולי כן הוינן סברין מימר דמה דאמרינן הלכה כמיקל בעירובין, דווקא יחיד אצל יחיד. הא יחיד אצל חכמים לא. לכן אתו רבי יעקב בר אחא° ורבי יעקב בר אידי° ואמרו בשם רבי יהושע בן לוי° הלכה כ°רבי יוחנן בן נורי , אף שחכמים חלוקין עליו. ללמד שהלכה כמיקל אפילו כנגד רבים. לכן הייתי חושב שאף הכא תהא הלכה כ°רבי יודה , ואפילו שחכמים חלוקים עליו. קא משמע לן שהלכה כחכמים. אמר רבי ירמיה° בשם רב° חצר שיש לה שני פתחים לשני מבואות. אחד שרגיל בו בחול, ואחד שאינו רגיל בו בחול. וישראל ועובד כוכבים ומזלות דרין בתוכה. ו_בבישראל את מהלך אחר הרגיל, וצריך להשתתף רק עם אותו שרגיל בו. ואינו אוסר אם לא ערב בשלא רגיל. ובעובד כוכבים ומזלות את מהלך אף אחר שאינו רגיל ושניהם צריכים לשכור את מקומו. היה ישראל מיכן וישראל מיכן ועובד כוכבים ומזלות באמצע. והגוי חייב לעבור דרך רשות ישראל לכל אחד מהמבואות. הרי הוא טפל לישראל, ואחד ישראל ואחד עובד כוכבים ומזלות, הולכין אחר הרגיל. ביטל הישראל רשותו הרגיל. נעשה שאינו רגיל רגיל. השכיר הישראל רשותו הרגיל, נעשה שאינו רגיל רגיל. עירב עם שאינו רגיל, לא הותר הרגיל. ו_גגר תושב, ועבד תושב שלא קיבל מצוות כעבד ו_דמומר בגילוי פנים, הרי הוא כעובד כוכבים ומזלות לכל דבר. שאינו מערב עימהם ואינו מבטל רשותו אלא צריך לשכור ממנו רשות אית תניי תני, ו_ההקוסטר שוטר שמתארח כשרוצה אוסר מיד, ואכסניא אורח לאחר שלשים, אית תני, הקוסטר אוסר לאחר שלשים. ואכסניא אינה אוסרה לעולם. מאן דאמר הקוסטר שוטר אוסר מיד, ברגיל. ואכסניא לאחר שלשים, בשאינו רגיל. ומאן דאמר הקוסטר שוטר אוסר לאחר שלשים. באילין דעיילין ברשות נכנסים ברשות המלך. ואכסניא אינה אוסרת לעולם באילין דעיילין דלא ברשות. תנן אמר °רבן גמליאל דיבנה. מעשה בצדוקי אחד וכ"ו. במה חולקים °רבי מאיר וחכמים בעניין צדוקי? אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר° בן פדת
ביטול רשות ביניהון. °רבי מאיר אומר, ו_ויש לו ביטול רשות. ורבנן אמרין, אין לו ביטול רשות. °רבי מאיר אומר יש לו ביטול רשות, ואת אמר מהרו? אם הצדוקי ביטל רשותו, למה צריך למהר. אף על גב ד°רבי מאיר אומר יש לו ביטול רשות, מודה הוא שצריך שיזכו במבוי תחילה. שיכול לחזור בו קדם שיזכו. ותני כן. מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי °רבי מאיר . והתנן ואם הוציא אחר שביטל בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר אז מה עוזר שהחזיקו? כיני מתניתא כך כוונת המשנה, בין שוגג בין מזיד אינו אוסר. אמר רבי חיננא° . כל עמא מודיי שיש לו ביטול רשות. מה פליגין? האם יכול לחזור בו. °רבי מאיר אומר, מבטל רשותו וחוזר בו. ורבנין אומרים. מבטל רשותו ואינו חוזר בו. °רבי מאיר אומר, מבטל רשותו וחוזר בו, ואת אמר מהרו? מה יעזור שימהרו, הרי הצדוקי יכול לחזור בו? אף על גב ד°רבי מאיר אומר מבטל רשותו וחוזר בו. מודה הוא שאם זכו במבוי תחילה, אינו יכול לחזור בו. והא תני. °רבי מאיר אומר, מבטל רשותו ואם הוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר? כיני מתניתא כך כוונת המשנה אינו אוסר
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ג
[עריכה]
מתני’: ו_זאנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב וביטל רשותו בחצר, ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו ולהם. שלהם מותרין לו ולהן. ו_חנתנו לו רשותן, הוא מותר והן אסורין. היו שנים, אוסרין זה על זה. שאחד נותן רשות ונוטל רשות, ושנים נותנין רשות ואינן נוטלין רשות:
גמ’: תנן, אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב, ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו ולהם. שלהם מותרין לו ולהם, אחרי שביטל רשותו, מהו שתחזיר חלילה? ויבטלו הם לו. תלמידוי דרב° אמרו בשם רב° ו_טחוזרת חלילה. שמואל° בר אבא בר אבא אמר, אין חוזרת חלילה. מתניתא פליגא על שמואל° בר אבא בר אבא. דתנן, שלהן מותרין לו ולהם, שביטל רשותו. נתנו לו רשותן, הוא מותר והן אסורין. קא סלקא דעתין שאחר שבתחילה הוא נתן להם רשותו, חזרו הם ונתנו לו רשותם. פתר לה לצדדין היא
מתניתא. שאם הוא ביטל להם רשותו, הם מותרים והוא אסור. ואם הם ביטלו רשותם לו, הוא מותר והם אסורים. תני. אחד שלא עירב, נותן רשות לאחד שעירב. שנים שעירבו, נותנין רשות לאחד שלא עירב. ושנים שלא עירבו, נותנין רשות לשנים שעירבו, או לאחד שלא עירב. אבל לא אחד שערב נותן רשות לאחד אחר שלא עירב. ו_יולא שנים שעירבו, נותנין רשות לשנים שלא עירבו. ואין שנים שלא עירבו, נותנין רשות לשנים שלא עירבו. הכל נותנין רשות ונוטלין רשות. חוץ משנים שלא עירבו, שהן נותנין רשות ואינן נוטלין רשות. אמר רב חסדא° י. עשרה ישראל שהיו דרין בבית אחד. אף שלענין עירוב חשובים כאחד. אם לא ערבו, כל אחד ואחד צריך לבטל רשותו. אמר רבי יסא° אסי, ו_יאעשרה עובד כוכבים ומזלות שהיו דרין בבית אחד, כל אחד ואחד צריך להשכיר רשותו. אמר רבי אבא° . מעשה באשתו של פרסי אחד שהשכירה חצר שלה שלא מדעת בעלה. אתא קומי שמואל° ו_יבושרא בא המקרה הזה לפני שמאל והתיר. דסברין מימר, אפילו שמשו ולקיטו משכירים רשותו. הלכה, ישראל מבטל ו_יגוהעובד כוכבים ומזלות משכיר. ויבטל הוא העובד כוכבים ומזלות, ולמה הצריכו דווקא שכירות? שמא יחזור הוא בו. מעתה אפילו משכיר ליחוש שמא יחוזר הוא בו? אם יחזור וישתמש אחר שהשכיר להם רשותו, מיכן והילך בגזל הוא משתמש. עד היכן צריכה להיות השכירות חזקה כמה צריך לשלם עבורה? ייבא כיי דאמר רבי יסא° אסי בשם רבי מנא בר תנחום° , ורבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא. אין קרקע נקנה בפחות משווה פרוטה. ואף כאן צריך שכירות אמיתית. מילתיה דרבי יעקב בר אחא° אמר, ו_ידאפילו באגוז אפילו בתמרה שאין בהם שווה פרוטה, שאין צורך בשכירות חזקה. רבי יעקב בר אחא° , כד הוה נפק לאכסנייא. אין הוה משכח מיעבד תקנה על ידי שכירות, הוה עבד. ואין לא, הוה מבדר מנוי. יהב חוטרא הכא, סנדלא הכא, דייסיקיא הכא היה מפזר את כליו נותן מקל כאן סנדל כאן שק כאן. ואם בעל הבית הגוי לא התנגד, הרי הוא כשכירו ולקיטו וכאילו השכיר רשות הגוי. אמר רבי מתניא° . הדא דתימר, בשהיה פונדקי עובד כוכבים ומזלות. אבל אם היה פונדקי ישראל לא הקלו שיעשה כן אלא צריך שיערב עימם או יבטל רשותו, שאינו חשוד לטלטל
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ד
[עריכה]
מתני:' מאימתי נותנין רשות? °בית שמאי אומרים, מבעוד יום. ו°בית הלל אומרים, משתחשך
מי שנתן רשותו והוציא. בין שוגג בין מזיד, הרי זה אוסר עליו דברי °רבי מאיר . °רבי יהודה בר עילאי אומר, ו_טומזיד אוסר שוגג אינו אוסר
גמ’: תנן, מאימתי נותנין רשות? כן היא מתניתא כך כוונת המשנה. מאימתי מבטלין רשות? תנן, °בית שמאי אומרים מבעוד יום ו°בית הלל אומרים משתחשך שאין זה קנין אלא סילוק רשות. כן היא מתניתא כך כוונת המשנה., °בית הלל אומרים אף משתחשך, דאי לא כן, הוא מתניתא מקולי °בית שמאי ומחומרי °בית הלל : תנן, מי שנתן רשותו והוציא. כן היא מתניתא כך כוונת המשנה, מי שביטל רשותו והוציא. תנן, בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר. כן היא מתניתא כך כוונת המשנה, אינו אוסר. תני, ו_טזשנים שהיו שותפין בחצר, ומת אחד מהן ונפל הבית ירושה לאחד מן השוק. עד שלא חשיכה, אינו אוסר. משחשיכה, אוסר. ולמה אותו שירש בשבת לא יבטל רשותו ויהיו מותרים? אמר רבי אחא° בשם רבי חיננא° , ד°בית שמאי הוא. דתנן, °בית שמאי אומרים, אין מבטלין רשות משתחשך. ו°בית הלל אומרים, מבטלין רשות משתחשך. אמר רבי יוסה ברבי בון° . מכיון שמת, אין ביטול רשות גדול מזה. ו_יזהרי שהיה לאחד מן השוק בית עמהן בחצר ומת, ונפל הבית ירושה לאחד מהן. עד שלא חשיכה, אינו אוסר. שהרי היורש מערב איתם בין השמשות. משחשיכה, הרי זה אוסר ולמה לא יבטל ויהיה מותר עוד היא ד°בית שמאי . דתנן, °בית שמאי אומרים, אין מבטלין רשות משתחשך, ו°בית הלל אומרים, מבטלין רשות משתחשך. מהו לשכור רשות מגוי משתחשך? רבי חייה° רבי יסא° אסי ורבי אימא° סלקון לחמתה דגדר. והיה עובד כוכבים ומזלות שרוי עמהן בחצר אבל לא היה בביתו מערב שבת. ונכרי שאינו בבית אינו אוסר. ובשבת בא ושכרו ממנו את רשותו. שאלון לרבי חמא בר יוסף° , ו_יחושרא והתיר. שמע רבי יוחנן° בר נפחא ואמר, יפה עשיתם. שמע רבי שמעון בן לקיש° ואמר, לא עשיתם יפה. מה פליגין? רבי זעירא° אמר לא פליגין. מאן דאמר יפה עשיתם, ששכרתם, שאין זה קנין ממש ואינו אסור בשבת. ומאן דאמר, לא עשיתם יפה, שטילטלתם. שהעירוב שעשו קדם ששכרו מהגוי בטל ואחר ששכרו צריכים לבטל זה לזה.
רבי אבא° אמר פליגי. מאן דאמר יפה עשיתם, ששכרתם ושטילטלתם. מאן דאמר לא עשיתם יפה, לא ששכרתם, ולא שטילטלתם. רבי אבא° בעי. האם כמו שאדם מבטל רשות בשבת, ו_יטאף לענין מחיצות כן? שמחיצה שהותרה בשבת תהיה מותרת. היך עבידא? היו שנים ועירבו שני עירובים על שש סאים. והלכה שלשנים מותר רק עד בית סאתים, ובא העובד כוכבים ומזלות והוסיף אדם ולשלושה מותר בית שש סאים, כבר נכנסה שבת באיסור. היו שלשה ועירבו שני עירובין על בית שש סאים, ובא העובד כוכבים ומזלות ופחת אחד. כבר נכנסה שבת בהיתר, רואים שמחיצות אינם כביטול רשות. חייליה דרבי אבא מן הדא ראיה לדבריו של רבי אבא מזה, דתנן ו_ככל שבת שנכנסה בהיתר, מותר. באיסור, אסור. חוץ מן המבטל רשות. איכא דאמרי חוץ מן המבטל ומן המשכיר. מהו לשכור רשות מן הפונדיק מהשוכר? רבי חיננא° ורבי יונתן° סלקין לחמתה דגדר. אמרין, נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן. אתא רבי נתן דרומה° , ושאלון ליה ו_כאושרא והתיר. שמע רבי שמעון בן לקיש° ואמר. מאחר שאם העובד כוכבים ומזלות המשכיר יבא, הוא יכול להוציאנו, לא עשינו כלום. שמעון בר אבא° אמר, רבי יוחנן° בר נפחא בעי. מעתה אין בתינו שלנו? שהרי הגוים מושלים בנו ומכניסים חיילים גוים בבתינו. רבי יוסטי בי רבי סימון° אמר בשם רבי בייתוס° . בתינו שלנו. שאף שיכולים להכניס חיילים לדור עמנו. הא לצאת, אין מוציאין אותנו. ובפונדק אף מוציאין אותנו
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ה
[עריכה]
מתני’: ו_כבבעל הבית שהיה שותף לשכנים. לזה ביין ולזה ביין, אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן, צריכין לערב. °רבי שמעון בן יוחאי אומר. אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב:
גמ’: אמר רבי אבא° בשם °רבי יהודה בר עילאי. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו, אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו, צריך לערב. רבי אבא בר כהנא° ו°רב חייה בר אשי אמרו בשם רב° בנתונין בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן° . טעמא ד°רבי שמעון בן יוחאי , שכן דרכן שמערבין יין ושמן לשתותן אניגרון. תני °רבי אלעזר בן תדאי אומר. בין כך ובין כך אסורין, עד שיערבו. או בגלל שצריך לערב בחצרות ולשתף במבוי או בגלל שלא נעשה בידיעתם. אמר רבי אחא° בשם רב° הלכה כ°רבי אלעזר בן תדאי . אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא° . אתיא ד°רבי אלעזר בן תדאי כ°רבי מאיר
היידן איזה °רבי מאיר ? אמר רבי מנא° בן יונה. °רבי מאיר דו אמר על ידי עירוב על ידי שיתוף. רבי יוסה ברבי בון° אמר. °רבי מאיר דו אמר, שאין מערבין לאדם אלא לדעתו. וכאן אף שהיו שותפים, לא עירבו מדעת, לכן סובר °רבי אלעזר בן תדאי שהם אסורים עד שיערבו. על דעתיה דרבי מנא° בן יונה שהסביר, שמה שאמר רבי זעירא° ש°רבי אלעזר בן תדאי כ°רבי מאיר . הכוונה ל°רבי מאיר שאמר שחייבים לעשות גם עירוב וגם שיתוף. לפי זה דעתיה דרב° שפסק כ°רבי אלעזר בן תדאי , כ°רבי מאיר . אמר רבי זעירא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא, בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כ°רבי מאיר . בעירובין, שצריך גם עירוב וגם שיתוף. ובתענית ציבור, שכהנים נושאים כפים גם במנחה ובנעילה. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא. אף במגילת אסתר נהגו הכל כ°רבי מאיר , שצריך לקרא את כולה
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ו
[עריכה]
מתני’: ו_כגחמש חבורות ששבתו בטריקלין אחד ולכל חבורה פתח לחצר. °בית שמאי אומרים, עירוב לכל חבורה וחבורה. ו°בית הלל אומרים, עירוב אחת לכולן. ומודין שאם מקצתן שרויין בחדרים או בעליות, שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה:
גמ’: הטריקלין שלפניהם כחצר של בתים ול°בית שמאי צריכים לערב. היו שם פפיליונות וילון שמפריד כמי שהן בתים. מה אנן קיימין? אם בשהיו פפיליונות וילון מגיעות עד הקורות הגג, כל עמא מודיי שהן מערבין עירוב לכל חבורה וחבורה. אין שם פפיליונות מגיעות עד הקורות, כל עמא מודיי שמערבין עירוב אחד לכולן. אלא כן אנן קיימין, כשהיו פפיליונות גבוהות עשרה. ושוין שאם היו שותפין בעיסה ובתבשיל, שהן מערבין עירוב אחד לכולן. רבי שיין° בעי. אם מדובר כשהיו שותפים בעיסה. מעתה אפילו מקצתן שרויין בחדרים או בעליות מערבין עירוב אחד לכולם. ולמה המשנה דיברה דווקא בטרקלין שמחולק בוילון? אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה. שתי בתים זה לפנים מזה. עירב הפנימי, אין החיצון צריך לערב, לפי שהוא כבית שער לפנימי. ואף שדר שם אינו אוסר על בני החצר. עירב החיצון, אין זה כלום, והפנימי צריך לערב. אמר רבי פנחס° . גר שמת והיו לו שני חדרים זה לפנים מזה. ובה להחזיק
חליפין הדין הפוך נתן על הפנימי עשה חזקה בפנימי, צריך ליתן על החיצון צריך לעשות בחיצון שאין החיצון צריך לפנימי. נתן על החיצון, אינו צריך ליתן על הפנימי דהפנימי צריך לחיצון בדריסת רגלו. רבי יעקב בר אחא° ורבי אבהו° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי° . אפילו לא עירב הפנימי, אין החיצון צריך לערב. למה שנעשה בית שער. מילתיה אמרה דיש בית שער ליחיד. מילתיה דרב° אמרה, ו_כדדאין בית שער ליחיד. דתנן, הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב. והדר שם אינו אוסר עליו. ואמר רבי אבא בר יהודה° בשם רב° הדא דתימר בבית שער של רבים. אבל בבית שער של יחיד, הרי זה עירוב. והדר שם, הרי זה אוסר עליו. אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה. שני בני אדם הגרים בבית אחד. לאחד שיש לו רשות לדור שם כגון ששכר את מקומו ואין בעל הבית יכול לסלקו. ואחד שאין לו רשות. עירב זה שיש לו רשות. הותר זה שאין לו רשות. עירב זה שאין לו רשות, לא הותר זה שיש לו רשות.
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ז
[עריכה]
מתני’: ו_כההאחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וישינין בבתיהן, צריכין עירוב לכל אחד ואחד. לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב, יבטל רשותו. אימת? בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחד. אבל אם היה עירוב בא אצלן, או שאין עמהן דיורין בחצר. אינן צריכין לערב:
גמ’: עיקר דירה היכן היא? רבי יונה° אמר, אתפלגון רב° ושמואל° בר אבא בר אבא. חד אמר ו_כובמקום פיתן. וחד אמר במקום שינה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל° בר אבא בר אבא, האחין שאוכלין על שולחן אביהן וישנין בבתיהן אין צריכין אלא עירוב אחד. הוי דו אמר במקום פיתן.
מתניתא פליגא על שמואל° בר אבא בר אבא דתנן. האחים שהיו אוכלין על שולחן אביהן וישינין בבתיהן, צריכין עירוב. אמר רב חייה בר אשי° בשם רב° ו_כזבמקבלי פרס מאביהן וכל אחד אוכל בביתו היא מתניתא. מכל מקום אינן שותפין במה שהן אוכלין? הרי זה היה מונח אצל אביהם והוא מזכה לכל אחד חלק ובמה זה גרוע מעירוב? אמר רבי אבא° . אסברי שמואל° בר אבא בר אבא. בשאין אביהן זיכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד. שהכל שלו ואין הם זוכים בו אלא כשנותנים לפיהם. מעתה, אפילו עירוב בא אצלן יצטרכו עירוב? כיוון שכולם לוקחים משם עשו אותו כבית שמניחין בו את העירוב. שמואל° בר אבא בר אבא אמר, הוא ובניו ובני ביתו מערבין בככר אחד. מה ופליג? תמן הוא אמר הולכים אחר מקום פיתן, והכא אמר הכין שהאב ובני ביתו מערבין בכיכר אחד אפילו לא אוכלים אצלו? פתר לה כשהיו שניהם הוא ובנו שותפין בכיכר. ותייא כיי דאמר רבי אחיא ברבי זעירא° , מערבין בחצי ככר. והא תנינן, ו_כחאפילו מאפה סאה והיא פרוסה, אין מערבין בה. ותימר הכין? פתר לה כשהיו שניהם שותפין בכיכר שלם שלכל אחד חצי כיכר. בית שמניחין בו את העירוב מה דינו? רבי יעקב בר אחא° . דמכת מתה אימיה ושכח לתת חלקו לעירוב. אמר רבי יסא° אסי לרבי אבהו° , תני לה תאמר לו את המשנה שמלמדת שכיוון שהעירוב מונח בביתו הוא עצמו פטור מלתת. ותנא לה. בית שמניחים בו עירוב, °בית שמאי אוסרין ו°בית הלל מתירין. רבי המנונא° אמר, ו_כטבית שמניחין בו את העירוב, אינו צריך כלום. מאי טעמא? רבי חסדא° אמר כשמניחים אצלו נעשה כשותף. אמר לו רבי המנונא° לרבי חסדא ° . מליהון דרבנין לא שבקין לך לא עוזבים אותך לאמר כך, דאיתפלגון. ו_למבוי שצידו אחד עובד כוכבים ומזלות וצידו אחד ישראל. אמר רב חונה° בשם רב° אפילו עירבו דרך פתחים, אינם ממש כאחד שאין הגוי אוסר עליו. אלא הרי הם כמות שהם והעובד כוכבים ומזלות אוסר עליהן. אבא בר חונה° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא. אפילו עירבו רק דרך החלונות
הרי הם כאחד, ואין העובד כוכבים ומזלות אוסר עליהן. אין תימר דנעשה כשותף הוא ואינם נעשים אחד, יאסר? רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא° אסי אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא. בני המבוי שנתנו עירובן בשני מקומות, ו_לאאם מבלי מחוסר מקום, הרי זה מותר. אם בשביל לחלוק עירובן שהם מקפידים זה על זה, אסור. רבי יוסה° אסי מיקל ביזה לההיא דאמרה עיגול כיכר שאני הבאתי הוא דרב גדול ולכן תבעה חלק גדול יותר. שאם היא מקפידה על חלקה, אין זה עירוב. רבי יוסי ברבי בון° ו_לבמברך עלוי בלילי שובתא, לומר שנעשה בו מצוה. תמן תנינן. מערבין בבית ישן שהורגלו לערב בו ו_לגמפני דרכי שלום. שלא יאמרו שהעבירו את העירוב לבית אחר מפני החשד. אמר רבי אבון° בדייר ישן, הוא מתניתא שהעיקר הדייר לא הבית ואם בא דיר חדש יכולים לערב בבית אחר
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ח
[עריכה]
מתני’: חמש חצירות פתוחות זו לזו, ופתוחות למבוי. עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי. מותרין בחצירות ואסורין במבוי. ואם נשתתפו במבוי, מותרין כאן וכאן. עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי, ו_לדשכח אחד מבני החצר ולא עירב. מותרין כאן וכאן. מבני המבוי ולא נשתתף, מותרין בחצירות ואסורין במבוי. שהמבוי לחצירות כחצר לבתים:
גמ’: תנן, עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי. מותרין בחצירות ואסורין במבוי. שהמבוי לחצירות, כחצר לבתים ולכן תקנו שיתוף. מפני שהן פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי, אבל אם היו פתוחות זו לזו ואינן פתוחות למבוי, אלא כולם עוברים דרך החיצונה, אפילו עירבה כל אחת לעצמה, אסורות. עד שיערבו כולם. שדריסת רגל הפנימיות אוסרת. אמר רבי יסא° אסי, ד°רבי עקיבא בן יוסף היא. ד°רבי עקיבה אמר.
דריסת הרגל המותרת במקומה, אוסרת. עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי, מותרים בחצרות ואסורים במבוי. מתניתא ד°רבי מאיר . ד°רבי מאיר אמר, על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. ולא די באחד מהם. נהגו הכל כ°רבי מאיר . אמר רבי זעירא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא. בעירובין ובתענית ציבור, נהגו הכל כ°רבי מאיר . בעירובין, שצריך גם עירוב וגם שיתוף. ובתענית ציבור, שכהנים נושאים כפים גם במנחה ובנעילה. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא. אף במגילת אסתר נהגו הכל כ°רבי מאיר , שצריך לקרא את כולה. והא תנן, עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי, ושכח אחד מבני החצר ולא עירב. מותרין כאן וכאן משמע שדי בשיתוף? אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא ובשם רבי אלעזר° בן פדת. אף על גב ד°רבי מאיר אמר שלכתחילה צריך לערב ויש לו ביטול רשות. ואם שכח לערב יש תקנה על ידי שיבטל רשותו. מודה שאם שכח אחד מהן ולא עירב, שהוא יכול ליסמך על שיתופו ואינו צריך לבטל רשותו. מאן אית ליה על ידי עירוב ועל ידי שיתוף, לא °רבי מאיר ? ד°רבי מאיר אמר על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. אז איך רבי יוחנן° בר נפחא ורבי אלעזר° בן פדת אמרו ש°רבי מאיר מודה שאם שכח ולא ערב, יכול לסמוך על השיתוף? מה שחייב °רבי מאיר גם עירוב וגם שיתוף זה לא מעיקר הדין, אלא כדי שלא תשתכח תורת עירוב. אבל כאן שרובם עירבו אין חשש. כדתני עליה. אמר להם °רבי מאיר לחכמים, מה את משכח עלייהו הילכות עירובין? שאם יהיה די בשיתוף מבואות, התינוקות ישכחו תורת עירוב. שהשיתוף נעשה מחוץ לבית, ואין התינוקות רואים כיצד נעשה. רבי אחא° ורבי אילא° אילעא חלקו למה התכוון °רבי מאיר כשאמר מה את משכח עלייהו הילכות עירובין. ומתניתין ייבא כחד מינהון. דחד מינהון אמר. שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף, אי זו היא חצר שאינה צריכה שיתוף? זו חצר רוגלת שבה רגילים להניח שיתוף. והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין ובמקום אחר הוא ראה שמשתתפים ולא מערבים. אף הוא סבור לומר, שמא עירוב מועיל בלא שיתוף, ואין עירוב מועיל בלא שיתוף. וחורנה אמר. שמא ילך לחצר שכבר עשו שיתוף, והוא רואה אותן לא מערבין ולא משתתפין. אף הוא לא מערב ולא משתתף. פשיטא מערבין בחצירות נותנים הערוב בבית שבחצר ומשתתפין במבוי נותנים השיתוף בחצר שבמבוי. ערבו בחצירות בכיכר. אם רצו להשתתף במבוי באותו כיכר , אינן משתתפין. שאין כאן היכר, שהרי אף בבית יכול לתת את השיתוף. ואם נשתתפו במבוי בכיכר, אם רצו לערב באותו כיכר מערבין. שיש היכר שמכניסים את השיתוף לבית. ותני, ו_להמערבין ומשתתפין כאחת באותה כיכר דברי °רבי מאיר . וחכמים אומרים מערבין בחצירות או משתתפין במבוי. אם ערבו בחצירות, מותרין בחצירות ואוסרין במבוי. ואם נשתתפו במבוי, מותרין כאן וכאן. אמר להן °רבי מאיר , אף אתם משכחין עלינו הילכות עירובין. שהתינוקות אינם רואים את השיתוף. ויחשבו שאין דין עירוב. תנן, שהמבוי לחצירות כחצר לבתים. כמה חצירות יהיו במבוי? רב° ושמואל° בר אבא בר אבא תריהון אמרין. אין פחות משתים. רבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא. אפילו חצר מיכן, ובית מיכן, וחנות מיכן. רב נחמן בר יעקב° אמר. ו_לומבוי אין פחות משני חצירות. חצר אין פחות משני בתים. מבוי שארכו ורחבו שוה, אינו ניתר בלחי וקורה, אלא בפסים כחצר. שמואל° בר אבא בר אבא שאל לרב° . כמה יהא ארכו יותר על רחבו? והוא אמר לו, כל שהוא. כדי שיצא מדין חצר. שכן דרייא חצרות הבתים דארעא דישראל מרבען. אמר רבי יסה° אסי
עד דאנא תמן בבבל, שמעית קל רב יהודה° נשיאה שאל לשמואל° בר אבא בר אבא. ו_לזהפריש שקלו ומת מהו? אמר ליה, יפלו לנדבה. ו_לחמותר עשירית האיפה שלו של כהן גדול מהו? רבי יוחנן° בר נפחא אמר יוליכם לים המלח. רבי אלעזר° בן פדת אומר, יפלו לנדבה. בעון קומי שאלו אותו מהו לבטל רשות מחצר לחצר? אמר לון. ו_לטמבטלין רשות מחצר לחצר. בעון קומי שאלו את רבי יסא° אסי. היך מה דאת אמר תמן כלים ששבתו בחצר, מטלטלין אותן בחצר אף אם לא ערבו. ודכוותה, כלים ששבתו במבוי שלא השתתפו בו, מטלטלין אותן במבוי? וכיוון שלא עסקו במסכת עירובין, שואלין לה ולא אגיבון שאלו ולא ענה. דרבי יסא° אסי לא אמר אלא כל מלא ומלא באתרה כל דבר ודבר במקומו. כד דאתון לעירובין, אמר לון בשם רבי יוחנן° בר נפחא. כלים ששבתו במבוי, מטלטלים אותן במבוי. רב° אמר, ו_מאין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה ברבי בון° . רב° כדעתיה, ורבי יוחנן° בר נפחא כדעתיה. רבי יוחנן° בר נפחא דו אמר קורה מתרת בלא שיתוף, כיוון שהמבוי נחשב רשות היחיד, הוי דו אמר מטלטלין בכל המבוי. רב° דו אמר, אין קורה מתרת בלא שיתוף שהמבוי כרמלית וחכמים התירו על ידי שיתוף. הוי דו אמר, אין מטלטלין בו אלא בד' אמות. על דעתיה דרבי יוחנן° בר נפחא. לאי זה דבר משתתף בכל המבוי? אמר רבי יוסה ברבי בון° . כדי לעשות כל הרשיות כאחת ואפשר יהיה להוציא מהבתים למבוי. פשיטא שאם היה להם שותפות ביין, נסמכין עליו לשיתופי המבוי, ואינם צריכים להשתתף. היה להם שותפות בלחם, מהו ליסמך עליו שיתופי חצירות, ולא יצטרכו לערב? רבי יעקב בר אחא° ורבי זעירה° תריהון. חד אמר בשם מר עוקבן° , וחד אמר בשם רב נחמן בר יהודה° . אמרי. ו_מאנסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה
מדוחק. אמר רבי יוסה ברבי בון° בשם רב יהודה° נשיאה. כדין כמו אנשי בר דליה שאינן מקפידין על פרוטתן. אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה. ואפילו לא כגון אנשי בר דליה שאין מקפידין על פרוטתן. תני. מעשה ו_מבשהיו מסובין באויר חצר, וקדשה עליהן השבת. אתא עובדא קומי בא המקרה לפני שמואל° בר אבא בר אבא ואמר. מכיון שהתחילו בתבשיל מבעוד יום, מותר. הדא אמרה, ואפילו מסובין באויר חצר אף שהעירוב צריך להיות מונח בבית. הדא אמרה, אפילו לא עירבו. הדא אמרה, ואפילו לא כיוונו. הדא אמרה, שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת עד שיערבו. שאם לא כן למה הם שאלו אם הם יכולים להמשיך לאכול? הרי כל האוכל והכלים היו בחצר. הדא אמרה, נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק. פשיטא ו_מגעירוב צריך להניח בבית. שיתוף מהו שיהא צריך בית? מילתיה דרב° אמרה, שיתוף צריך בית. מילתיה דשמואל° בר אבא בר אבא אמר, שיתוף אין צריך בית. מתניתא פליגא עלוי דשמואל° בר אבא בר אבא, דתנן. שיתוף, ו_מדנותנו בבית שער אף שאין נותנים בו עירוב משמע שדווקא בבית שער יכול לתת את השיתוף. אבל ממש בחצר אסור . רבי בון בר חייה° ורבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא. נותנו בין באויר חצר, בין באויר מבוי.
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה ט
[עריכה]
מתני’: שתי חצירות זו לפנים מזו. עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה, הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. החיצונה ולא הפנימית, שתיהן אסורות. עירבה זו לעצמה וזו לעצמה. זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. °רבי עקיבה אוסר את החיצונה, שדריסת הרגל אוסרתה. וחכמים אומרים, ו_מהאין דריסת הרגל אוסרת:
גמ’: תנן, החיצונה ולא הפנימית, שתיהן אסורות. אמר רבי יוסה° אסי, ד°רבי עקיבה היא. ד°רבי עקיבה אמר, דריסת הרגל אוסרת. רבי אילא° אילעא אמר בשם רבי ינאי° הכהן. אף חכמים מודים דדריסת הרגל האסורה במקומה אוסרת. ולא פליגי אלא בערבו כל אחת לעצמה. ד°רבי עקיבה אומר רגל המותרת במקומה אוסרת. וחכמים אומרים אינה אוסרת.
ירושלמי עירובין, פרק ו, הלכה י
[עריכה]
מתני’: ו_מושכח אחד מן החיצונה ולא עירב. הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן הפנימית ולא עירב, שתיהם אסורות. ו_מזנתנו את עירובן למקום אחד שכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב, שתיהן אסורות. ו_מחואם היו של יחידים, אינן צריכין לערב:
גמ’: נתנו את עירובן למקום אחד שכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב, שתיהן אסורות. פשיטא שאם הניחו בחיצונה שניהם אסורות, דאם שכח אחד מן החיצונה ולא עירב, החיצונה אסורה שלא עירבה. והפנימית אסורה שנתנו עירובן במקום אסור. שכח אחד מן הפנימית ולא עירב, הפנימית אסורה שלא עירבה. והחיצונה אסורה שנתנו עירובן במקום אסור. שדריסת הרגל אוסרת. אבל אם הניחו בפנימית למה שניהם אסורות? דאם שכח אחד מן החיצונה ולא עירב. ניחא החיצונה אסורה, שלא עירבה. הפנימית למה שתיאסר? מה תאמר מפני שנתנו עירובן במקום אסור. הרי לא נתנו עירובן במקום אסור, תאמר שדריסת הרגל אוסרת. הרי אין כאן דריסת הרגל אוסרת. שיכולים לסגור את הדלת ולהשתמש? אמר רבי יסא° אסי, מכיון שנתנו עירובן במקום אחד, נעשו כולן רשות אחת. וכיוון שאחד שכח, אוסר על כולם. אמר רב חונה° בשם רב° אין תורת חצר לעובד כוכבים ומזלות, אין תורת דקה שאם היו דרים בעליה עושים מעין צורת הפתח בגובה עשרה טפחים לפני הפתח להבדיל אותם מהחצר לעובד כוכבים ומזלות. אין תורת דקה לעובד כוכבים ומזלות, שאם היה שרוי בעליונה, את מורידו כאילו דר למטה ואוסר אף אם יעשה דקה. אין תורת חצר לעובד כוכבים ומזלות, שאם היה שרוי בפנימית, את מוציאו כאילו דר בחיצונה לאסור
אמר רבי אילא° אילעא בשם רבי אלעזר° בן פדת. יש תורת חצר לעובד כוכבים ומזלות. שאם היו ישראל ועובד כוכבים ומזלות דרים בפנימית וישראל בחיצונית. לעולם אינו אוסר
עד שיהו שני ישראלים בפנימית יחד עם הגוי שאז זה רגל האסורה במקומה אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה. מי שיש לו דקה לפני ביתו, גבוה עשרה טפחים. בישראל אינו אוסר. ובעובד כוכבים ומזלות אוסר. מחלפא שיטתיה דרבי אבא° האם רבי אבא חזר בו? הכא שהגוי גר בעליה ויורד בסולם, אף שעשה דקה אתה אוסר. משמע שהסולם כפתח. ותמן אמר רבי אבא° , אמר רב יהודה° נשיאה בשם שמואל° בר אבא בר אבא. כותל שהקיפוהו סולמות מיכן ומיכן, מערבין שנים ואין מערבין אחד. משמע שהסולמות אינם כפתח. אמר רבי יוסי ברבי בון° . תמן על ידי סולמות, אין נידונין כפתחים, שלא נוח לעבור מחצר לחצר דרך הסולמות. ברם הכא, דרך העליונים לירד למטן. ואין דרך התחתונים לעלות למעלן.
הדרן עלך פרק הדר עם הנכרי