ירושלמי מאיר/מסכת סוכה/פרק ב
פרק שני – הישן
[עריכה]
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה א
[עריכה]
מתני’: הישן תחת המטה ב_א לא יצא ידי חובתו. אמר °רבי יהודה בר עילאי, נוהגין היינו ישינים תחת המטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמר °רבי שמעון בן יוחאי , מעשה בטבי עבדו של °רבן גמליאל דיבנה שהיה ישן תחת המטה. אמר °רבן גמליאל דיבנה לזקנים, ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם יודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו:
גמ’: תנן, הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו. תמן תנינן אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה שמותר לישון תחת כילה.
והכא הוא אומר הכין שאסור לישון תחת המיטה? אמר רבי אלעזר° בן פדת , תמן הכילה נחשבת כפורס טלית להתכסות בה והוא וטליתו תחת הסוכה, ברם הכא הוא וטליתו תחת המטה. תנן, אמר °רבי יהודה בר עילאי, נוהגין היינו ישינים תחת המטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. קא סלקא דעתין שגם ל°רבי יהודה בר עילאי הישן תחת המיטה לא יצא אלא כיוון שבאו ללמוד היו פטורים ממצוות סכה. מחלפא שיטתיה ד°רבי יהודה בר עילאי האם רבי יהודה חזר בו? תמן הוא אמר המעשה קודם לתלמוד. הכא הוא אומר הכין? סבר °רבי יודה הישן תחת המטה כישן תחת הסוכה. וראיה שכך הלכה, שלא מיחו בהם חכמים. כל שכן מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה , דתנינן תמן. °רבי יודא אומר, אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה, הא אם יש דיורין בעליונה התחתונה פסולה. ומיטה כמי שיש עליה דיורין ואיך הכשיר תחתיה? אמר רבי יוסה° אסי תמן יש שם חלל אחר, ברם הכא אין כאן חלל אחר שאויר הסוכה עוטף את המיטה ומחובר אף לחלל שתחתיה. תנן, אמר °רבי שמעון בן יוחאי , מעשה בטבי עבדו של °רבן גמליאל דיבנה שהיה ישן תחת המטה. קא סלקא דעתין שטבי ישן תחת המיטה לפי שעבדים פטורים ואסר עליו °רבן גמליאל דיבנה לישב בסוכה שנראה כמוסיף על דברי תורה. מחלפה שיטתיה ד°רבן גמליאל דיבנה האם רבן גמליאל חזר בו? דתני טבי עבדו של °רבן גמליאל דיבנה היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים והכא מיחו בידו לכן ישן תחת המיטה. לא מיחו בו אלא הוא מעצמו נכנס תחת המיטה כיוון שסוכה קטנה היתה שלא לדחוק את החכמים. אם שלא לדחוק את החכמים ישב לו חוץ לסוכה? רוצה היה טבי עבדו של °רבן גמליאל דיבנה לשמוע דברי חכמים
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ב
[עריכה]
מתני’: הסומך דפנות סוכתו לכרעי המטה סביב כשירה. °רבי יהודה בר עילאי אומר ב_ב אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה:
גמ’: מאי טעמא ד°רבי יהודה בר עילאי? אמר רבי אימי° אמי בן נתן ב_ג משום שאין ממעי גג המיטה שנחשב כקרקעית לסכך עשרה טפחים. רבי אבא° אמר משם שאין מעמידין על גבי דבר טמא ואפילו יותר מעשרה אסור. והא תני מעשה באנשי ירושלים שהיו משלשלין מיטותיהן לפני חלונותיהן והיו מסככין על גביהן. אין תימר משם ב_ד שאין מעמידין על גבי דבר טמא, הרי מעמידין על גבי דבר טמא. הוי לית טעמא אלא משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחים, ואנשי ירושלים למעלה מעשרה עשו
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ג
[עריכה]
מתני’: סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. ב_ה המעובה כמין בית. אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה:
גמ’: מאי מדובללת? רב° ושמואל° בר אבא בר אבא, חד אמר ב_ו מדוללת שהסכך דליל וחורנה אמר ב_ז מדובללת רוב סכך כשר מעורב אם פסול שאינו ניכר. מאן דאמר מדוללת בשצילתה מרובה וחדה קתני. סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. ומאן דאמר מדובללת אף בשאין צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך הכשר אלא מחמת שניהם. ותרתי קתני. סוכה המדובללת או שצילתה מרובה מחמתה כשירה. תנן, המעובה כמין בית. אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה. הדא אמרה שלכתחילה צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה. אמר רבי לוי° בשם רבי חמא בר חנינה° בכוכבי חמה שנו ניצוצות חמה
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ד
[עריכה]
מתני’: ב_ח העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשירה ועולין לה ביום טוב. ב_ט בראש האילן או על גבי הגמל, כשירה ואין עולין לה ביום טוב. שתים בידי אדם ואחת באילן, או שתים באילן ואחת בידי אדם, כשירה ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחד באילן, כשירה ועולין לה ביום טוב. זה הכלל, כל שינטל האילן והיא יכולת לעמוד בפני עצמה, כשירה ועולין לה ביום טוב:
גמ’: תנן, העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשירה ועולין לה ביום טוב. מה אנן קיימין? אם בנתונה הספינה בארץ דברי הכל מותר. אם במפרשת, מחלוקת °רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי עקיבא בן יוסף. אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין עוגנת בנמל אמר רבי שמעון בן כרסנא° בשם רבי אחא° , °רבי מאיר °רבי יוסה ו°רבי אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד שמחיצה המתנדנדת אינה מחיצה. °רבי מאיר דלחיים דתניא, °רבי מאיר אומר: כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה, ולא לחי למבוי, לא פסין לביראות, ולא ב_י גולל לקבר משום שהוא מתנדנד וזז. ו°רבי יוסה דאהילות ד°רבי יוסי בן חלפתא אומר, הבית שבספינה אף אם היה קצה הגג שחוץ לספינה מאהיל על המת אינו מביא את הטומאה לכל הבית. °רבי אלעזר בן עזריה דתני מעשה ב°רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי עקיבא בן יוסף שהיו באין בספינה ועשה לו °רבי עקיבא בן יוסף סוכה בראש הספינה ו°רבי אלעזר בן עזריה לא עשה לפי שסבר דופן המתנדנדת אינה דופן ובאת הרוח והפריחתה. אמר לו °רבי אלעזר בן עזריה °עקיבא בן יוסף איה סוכתך? תנן, נתנו לעירוב באילן ב_יא למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב דהוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו משום שמשתמש באילן. למטה מג' מותר אף לטלטלו. וקשיא אם עירובו עירוב, יהא מותר לטלטלו. ואם אסור לטלטלו לא יהא עירוב? ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל. קא סלקא דעתין שמדובר באילן שאין בו ארבע והוי מקום פטור ואסורו רק מדרבנן. מעתה אפילו למעלה מעשרה. אמר רב יהודה° נשיאה בשם שמואל° בר אבא בר אבא תיפתר שהיתה כרתו גזעו ד'. אמר רבי מנא° בן יונה והיא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד, אבל אם היה אפילו צד אחד כרמלית היה מותר. וכן באומר שביתתי תחתיו. אבל אם אמר שביתתי עליו מותר, דהוא וערובו במקום אחד. תני, נתנו בכלכלה ותלויו באילן, אפילו למעלה מי' טפחים עירובו עירוב. וקשיא הרי למעלה מעשרה טפחים זה רשות היחיד ואסור לטלטלו. ואמרנו שאם עירובו עירוב, יהא מותר לטלטלו, ואם אסור לטלטלו, לא יהא עירובו עירוב. וכאן שלא יכול לטלטלו אמאי עירובו עירוב? אמר רבי אחא° בשם רבי חיננא° , בכלכלה ארוכה שראוי הוא להפכה ולהביאה לפחות מעשר ולבטל רשות היחיד שבה והאיסור היחיד יהיה משתמש באילן שהוא דרבנן. אמר רבי יוסה° אסי הדא אמרה נתן ערובו על ספסל שהוא נתן ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רשות היחיד שבו. עירובו עירוב ומותר לטלטלו. תמן תנינן גבי העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביום טוב. הכא את אמר כשירה ואין עולין לה ביום טוב שאסור להשתמש באילן. והכא בכלכלה את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו. אמר רבי ירמיה° כאן מלמעלן שהסכה על גבי האילן כאן שהכלכלה תלויה מהצד על יתד שנעוץ באילן. הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא. הדא ילפה מן ההיא, שאם היה הכלכלה נתון בעיבו של אילן אין עירובו עירוב ואסור לטלטלו. וההיא ילפה מן הדא
שאם היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שהיא כשירה ועולין לה ביום טוב. אמר רבי יוסה° אסי, בין הכא בין תמן ב_יב מן הצד היא. מאי כדון? למה עירוב מותר וסכה אסור? כההיא דאמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירה° , מתניתין דערובין ד°רבי שמעון בן אלעזר היא. דתני °רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת. היא צידדי בהמה היא צידדי אילן. ומתניתין דסכה רבנן היא, שסוברים אסור להשתמש בצדי אילן:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ה
[עריכה]
מתני’: ב_יג העושה סוכתו בין האילנות כשירה. שלוחי מצוה ב_יד פטורין מן הסוכה חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. ב_טו אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:
גמ’: רב חונה° אזל לעייני טב למימנה לקידוש החדש. מי אתי צחא גו איסרטא תבנית:שולב טז ולא קביל עלוי מיטעום כלום עד דעל ליה למטללתיה כשהגיע היה צמא מהדרך ולא הסכים לטעום כלום עד שיכנס לסוכה דרבי יוחנן ספרה דגופתא° . תנן, חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. אמר רבי מנא° בן יונה לא סוף דבר חולין של סכנה, אלא ב_יז אפילו חולין שאינן של סכנה. תני, אמר °רבן שמעון בן גמליאל מעשה שהייתי חושש בעיניי בקיסרין, והתיר לי רבי יוסי ברבי° לי ולכל משמשי לישן חוץ לסוכה. רבי אבא בר זבדא° אמר, שושבינן וכל בני חופה ב_יח פטורין מן הסוכה. תני, ב_יט שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה. שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום. שומרי העיר ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה. הדא דאת אמר בשומר גייסות להציל נפשות, אבל בשומרי ממון, עשו אותן כשומר גנות ופרדיסין וחייבים. אבודמא מלחא סוחר במלח הוה דמך קומי חנותיה ישן לפני חנותו. עבר רבי חייה בר אבא° אמר ליה איזיל דמך גו מטללתך לך לישון בסוכה. רבי מנא° בן יונה הוה שושביניה דרבי יעקב בר פליטי° . אתא שאיל לרבי יוסי° בר זבידא האם שושבינים פטורים. אמר לו איזיל דמך גו מטללתך לך לישון בסוכה. רבי יצחק בר מריון° הוה שושביניה דחד בר נש שאיל לרבי אלעזר° בן פדת אמר ליה איזיל דמך גו מטללתך לך לישון בסוכה. מעשה שהלך °רבי אלעאי אצל °רבי אליעזר בן הורקנוס בלוד, אמר לו
אין את משובתי הרגל? והלא אמרו שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. כהדא רבי זעירה° סליק לגזורה לברית דרבי אילא° אילעא ולא קביל עלוי מיטעום לא הסכים לטעום כלום. ולא ידעינן אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני אחרי מוסף. ואין משם שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. בהדין לא ידעין. תנן, אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה. אמר רבי אלעזר° בן פדת אכילה עראי, ב_כ ואין שינה עראי. מאי טעמא? חברייא אמרין שכן אדם נשתקע בתוך שנתו. אמר רבי אילא° אילעא שכן אדם ישן קימאה ודיו. מה נפק מן ביניהון? מסר שנתו לאחר. על דעתהון דחבריא מותר שאם ירדם יעירו אותו, על דעתיה דרבי אילא° אילעא אסור:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ו
[עריכה]
מתני’: מעשה שהביאו לו ל°רבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ול°רבן גמליאל דיבנה שתי כותבות ודלי של מים, ואמרו העלום לסוכה. וכשנתנו לו ל°רבי צדוק ב_כא אוכל פחות מכביצה, ונטלו במפה משום נקיות ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו:
גמ’: הוינן סברין מימר שלא בירך אחריו שלש ברכות. הא ברכה אחת על המחיה בירך. אשכח תני ב_כב ולא ברכה אחת ולא שלש ברכות כיוון שאין בו שיעור. תני, ב_כג כל שאומרין עליו שלש ברכות אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ. כל שאין אומר אחריו ג' ברכות אין אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ. התיבון, הרי פחות מכזית אין אומרים עליו שלש ברכות, מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ? רבי יעקב בר אחא° אמר לשאר המינין שאינם מחמשת מיני דגן נצרכה אבל בחמשת המינים בכל שיעור מברך המוציא אף שאינו מברך לאחריהם:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ז
[עריכה]
מתני’: °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרין ב_כד אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. ועוד אמר °רבי אליעזר בן הורקנוס מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון. וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר (קהלת א טו) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
גמ’: תנן, °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. מה טעמא ד°רבי אליעזר בן הורקנוס ? נאמר כאן בסכת תשבו. ונאמר להלן במילואים (ויקרא צו ח לה) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה. מה ישיבה שנאמר להלן עשה בה את הלילות כימים. אף ישיבה שנאמר כאן נעשה בה את הלילות כימים. תנן, וחכמים אומרין אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם °רבי ישמעאל בן אלישע טעמון דרבנן, נאמר ט"ו בפסח ונאמר ט"ו בחג. מה ט"ו שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות. אף ט"ו שנאמר בחג, לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות.
חברייא בעו, אי מה להלן אסור לאכול מן המנחה ולמעלה כדי שיכנסו למצה בתאוה כדתנן ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך כדי שיאכל מצה לתאבון. ואף הכא אסור לאכול מן המנחה ולמעלה ב_כה כדי שיכנסו לסוכה בתאוה. רבי זעירה° בעי, אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה. אף הכא צריך שיאכל כזית דגן פת בסוכה ואינו יוצא במיני תרגימה? רבי הושעיה° אמר כל שבעה חובה לאכול כזית דגן. רבי ברכיה° הכהן אמר רבי יוחנן° בר נפחא ורבי הושעיה° פליגין. רב אבונא° אמר לא פליגין. מה דאמר רבי יוחנן° בר נפחא בשנתן דעתו כיוון לצאת ידי חובה בלילה הראשון. מה דאמר רבי הושעיה° בשלא נתן דעתו דכל השבעה תשלומים לראשון. תני בשם °רבי אליעזר בן הורקנוס . מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל, אל יעשנה ברגל. דכתיב (ויקרא אמור כג מב) ’‘‘בסכת תשבו שבעת ימים. עשה סוכה הראויה לשבעה. והתני בר קפרא° נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל? אמר רבי אחא° בשם רבי חיננא° ,’‘‘לא אסר °רבי אליעזר בן הורקנוס מדאוריתא והפסוק בסכת תשבו שבעת ימים אינו אלא אסמכתא אלא קנס קנסו °רבי אליעזר בן הורקנוס שלא עשה סוכתו מערב הרגל. תנן, ועוד אמר °רבי אליעזר בן הורקנוס מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון. מחלפה שיטתיה ד°רבי אליעזר האם רבי אליעזר חזר בו? תמן הוא אמר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה, והכא הוא אמר הכין שרק לילה ראשון חובה ואם לא אכל בראשון ישלים אפילו ביום השמיני? אמר רבי אחא° רק היום הראשון חובה אבל שאר הימים רק למצוה הושווה:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ח
[עריכה]
מתני’: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, °בית שמאי ב_כו פוסלין ו°בית הלל מכשירין. אמרו °בית הלל ל°בית שמאי , מעשה שהלכו זקני °בית שמאי וזקני °בית הלל לבקר את °יוחנן בן החורוני , ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית. אמרו להן °בית שמאי משם ראייה? אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימתה מצוות סוכה מימיך:
גמ’: תנן, מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, °בית שמאי פוסלין. לא סוף דבר של°בית שמאי שצריך שראשו ורובו ושולחנו יהיה בסוכה ואפילו בסוכה גדולה אלא אף בשיעור סוכה פליגי. של°בית שמאי צריך שיהיה בסוכה שיעור כדי ראשו ורובו ושולחנו. כמה הוא כדי שולחנו? טפח. רבי יודה בר פזי° ורבי אייבו בר נגרי° הוון יתיבין אמרין. תנינן, סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורין. °בית שמאי אוסרין, ו°בית הלל מתירין. אמרו °בית הלל ל°בית שמאי . הואיל וטהורה אסורה לזרים, וטמאה אסורה לכהנים. מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה. אמרו להן °בית שמאי . לא, אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה, תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה? לאחר שהודו. °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תרום ותשרף שאני אומר סאה שנפלה היא זו שנפלה. וחכמים אומרים, אבדה במיעוטה. מי הודה למי? °בית שמאי ל°בית הלל , או °בית הלל ל°בית שמאי ? אמרין, נצא לחוץ ונלמד. נפקין יצאו ושמעון לחזקיה° ורבי אחא° שאמרו בשם רבי יודה בר חנינא° . לא מצינו שהודו °בית שמאי ל°בית הלל , אלא בדבר זה בלבד. אמר רבי יונה° . רבי אביי° שמע לה מן הדא דתנן, המערה יין תרומה מכלי לכלי, ב_כז ונגע טבול יום בקילוח, יעלה באחד ומאה. ואם תאמר °בית הלל הודו ל°בית שמאי שלא תעלה, מאן תני הכא תעלה? לא °בית שמאי ולא °בית הלל . אלא ודאי °בית שמאי הודו ל°בית הלל שתעלה, והבריתא דברי הכל היא. אמר רבי חנינא בריה דרבי הלל° . אולי °בית הלל שנו אותה קודם שיודו לבית °שמאי ? אמר רבי יוסי° בר זבידא, מתניתין אמרה כן דתנן. אחר שהודו, °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תירום ותשרף. משמע שהתרומה בטלה אלא שצריך להרים אחת ונחלקו מה לעשות באותה אחת שמרים, ו°רבי אליעזר בן הורקנוס לאו שמותי מבית שמאי הוא? מכאן שאף לבית שמאי הדין כן
אמר רבי חיננא° . מתניתא אמרה כן דתני, אחר שהודו אילו לאילו, תעלה. וקשה °בית שמאי מסלקין לון בשאלה ש°בית הלל לא ענו עליה, ואתה אומר דאינון מודיי לון? אמר רבי אבין° . יש כאן תשובה שענו °בית הלל ל°בית שמאי , אלא שנכתבה במקום אחר. כהדא דתני רבי הושעיא° . ומה טהורה שהיא חמורה שהיא בעון מיתה אצל הזרים, עולה. טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים, לא כל שכן? ומכח קל וחומר זה הודו °בית שמאי . מה זכו בית הילל שתיקבע הלכה כדבריהן? אמר רבי יודה בר פזי° שהיו מקדימין דברי °בית שמאי לדבריהן. ולא עוד אלא שהיו רואין דברי °בית שמאי וחוזרין בהן. התיב רבי סימון בר זבדא° קומי רבי אילא° אילעא, או נאמר שהתנא שסידר את המשניות חמתון סבון מינין ואקדמון ראה שבית שמאי זקנים מבית הלל ולכן הקדים אותם. והא תני אמרו °בית הלל ל°בית שמאי , מעשה שהלכו זקני °בית שמאי וזקני °בית הלל לבקר את °יוחנן בן החורוני וכאן זה ציטוט של דברי °בית הלל ואף על פי כן לא נאמר זקנינו וזקניכם אלא הקדימו את זקני °בית שמאי . רבי זעירה° ורב הונה° אמרו בשם רב° הלכה כ°בית שמאי . תנן, אמרו להן °בית שמאי משם ראייה? אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג, לא קיימתה מצוות סוכה מימיך. רבי ירמיה° ורבי שמואל בר רב יצחק° אמרו בשם רב° ממה שסילקו שדחו °בית שמאי ל°בית הלל הדא אמרה הלכה כדבריהן:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ט
[עריכה]
מתני’: נשים ועבדים וקטנים ב_כח פטורין מן הסוכה. ב_כט כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. מעשה שילדה כלתו של °שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המיטה בשביל הקטן:
גמ’: תנן, כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. אי זהו קטן הצריך לאמו? דבית רבי ינאי° הכהן אמרי כל שהוא צריך לאמו שתקנחנו. רבי יוחנן° בר נפחא אמר, כל שהוא ניעור משנתו וקורא אימא. תני רבי הושעיה° קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ואף על פי כן ב_ל ויוצא בעירובה של אמו:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה י
[עריכה]
מתני’: ב_לא כל שבעה ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי. ב_לב ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה. מושלין אותו משל למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לקונו ושפך הקיתון על פניו:
גמ’: תנן, כל שבעה ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי. כתיב (ויקרא אמור כג מב) בסכת תשבו שבעת ימים. ואין תשבו אלא תדורו. כמה דאת אמר (דברים ראה יא לא) וירשתם אותה וישבתם בה. שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה: תנן, ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה. לא סוף דבר שתסרח, אלא אפילו ב_לג כדי שתסרח אם היתה שם מקפה. לא סוף דבר מקפת גריסין, אלא אפילו מקפה של כל דבר. תני, כשם שמפנין מפני הגשמים ב_לד כך מפני השרב ומפני היתושין. °רבן גמליאל דיבנה נכנס ויוצא כל הלילה כשפסק הגשם היה חוזר לסוכה °רבי אליעזר בן הורקנוס נכנס ויוצא כל הלילה. חד תלמיד מן דרבי מנא° בן יונה הורי
לחד מן קריביי דנשייא יצא ב_לה אין מטריחין עליו שיחזור. ולא שמיע הא ד°רבן גמליאל דיבנה נכנס ויוצא כל הלילה, ו°רבי אליעזר בן הורקנוס נכנס ויצא כל הלילה
הדרן עלך פרק הישן