ירושלמי מאיר/מסכת סוטה/פרק ו
פרק שישי – מי שקינא
[עריכה]
ירושלמי סוטה, פרק ו, הלכה א
[עריכה]מתני’: מי שקינא לה ונסתרה. אפילו שמע מן העוף הפורח יוציא ויתן כתובה ואינו רשאי להשקותה או להשאירה, דברי °רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע בן חנניה אומר, ו_אמשישאו ויתנו בה מוזרות נשים שטוות ומרכלות בלבנה:
גמ’: אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי ינאי° הכהן. כל ההן פירקא, משהתרה בה ואמר לה אל תיסתרי עם איש פלוני ונסתרה, ורק אז אפילו שמע מעוף פורח שזינתה יוציא. אבל אם סתם שמע בלא קינוי וסתירה יכול לקיימה. רבי שמעון בן לקיש° אמר, אפילו לא נסתרה. אמר רבי זעירא° קומי רבי יסא° אסי. לא דרבי שמעון בן לקיש° פליג על רבי יוחנן° בר נפחא וסבר שאף בלא סתירה אם שמע מעוף פורח וכדומה יוציא, דודאי בעי סתירה, אלא שסבר כההן תנייא דהוא מיקל בעידי סתירה, שדי בעד אחד או מפי עצמו. אנן תנינן מחלוקת °רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע בן חנניה. אית תניי תני סתם בלי להזכיר שהתנא הראשון זה דברי °רבי אליעזר בן הורקנוס. אמר רבי זעירא° קומי רבי מנא° בן יונה
מה שאמרנו ש°רבי יהושוע חולק אין זה בגלל שבמשנה מופיעים שתי הדעות. כי לא בהכרח על מה ד°רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, °רבי יהושוע פליג, שהרי אפשר דמר אמר חדא ומר אמר חדא. ו°רבי יהושע בן חנניה מדבר אפילו בלא קינוי וסתירה וסובר שאם יצא קול כזה חזק על אשתו שהיא מזנה חייב לגרשה. אלא בגין דתנינן בבריתא °רבי יהושע בן חנניה אומר עד שישאו ויתנו בה מוצרות בלבנה, מהמילה עד משמע שהוא חולק. רבי אבא מרי° בעי. תמן אמר חזקיה° אמר רבי אבהו° בשם רבי אלעזר° בן פדת. כל מקום ששנה °רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם, הלכה כסתם. אף הכא הוא אמר הכין? אף שהסתם נאמר בבריתא. אנן תנינן מוצרות. אית תניי תני מוזרות. מאן דאמר מוצרות מצרן עמר מנפצות צמר. ומאן דאמר מוזרות, שזרן כיתן שוזרות פישתן. מה אנן קיימין ומה אותן מוזרות בלבנה אומרות? אין בהן דשמע, ולא ידע מן מאן שמע? כעוף הפורח הוא, אז במה חולק °רבי יהושוע ? ואין בהן דשמע, וידע ממאן שמע, כעד מפי עד הוא, ופשיטא שיוציא, ומה בא °רבי יהושע בן חנניה לחדש? אלא כן אנן קיימין, פלוני מפלוני ופלוני מפלוני, ואין אפשרות לברר שעד ראשון נסע למדינת הים או שמת, והוי מילה דלית בה תימליוסים דבר שאין לו בסיס אבל הואיל ובאה אחרי קינוי וסתירה תצא שרגלים לדבר
ירושלמי סוטה, פרק ו, הלכה ב
[עריכה]מתני’: אמר עד אחד. אני ראיתיה שנטמאת, לא היתה שותה. ולא עוד, אלא ו_באפילו עבד, אפילו שפחה, הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה. ו_גחמותה, ובת חמותה, וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה, הרי אלו נאמנות. לא לפוסלה מכתובתה אמרו, אלא שלא תשתה:
גמ’: כתיב (במדבר נשא ה יג) ועד אין בה. אין לי אלא עד כשר , מניין אפילו עבד, אפילו שפחה? תלמוד לומר ועד אין בה, מכל מקום. האם גם ל°רבי ישמעאל בן אלישע די בעד אחד? ד°רבי ישמעאל בן אלישע אמר. כל מקום שנאמר בתורה עד סתם. הרי אילו בכלל שני עדים, עד שיפרש הכתוב שהוא עד אחד. אשכח תני, °רבי ישמעאל בן אלישע אומר צריך שני עדים. מתניתא שאמרה שדי בעד אחד לפוסלה מכתבתה אליבא ד°רבי עקיבא בן יוסף, קדם שהודה °רבי טרפון ל°רבי עקיבה . דתני, °רבי טרפון אומר. עד אחד נאמן לטמאותה, ואין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. °רבי עקיבה אומר, כשם שעד אחד נאמן לטמאותה. כך עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. אמר לו °רבי טרפון . איכן מצינו עד אחד בממון כלום? אמר לו °רבי עקיבה . והיכן מצינו עד אחד באשת איש כלום? אלא כשם שעד אחד נאמן לטמאותה. כך עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. חזר °רבי טרפון להיות שונה כ°רבי עקיבה . רבי בון בר חייה° בעי. חמותה שאמרה אני ראיתי שניטמאת. ובא אחד ואמר אני ראיתיה שניטמאת כיצד נדון?
שלכאורה מה בא להעיד? אם שלא להשקותה, כבר נראית שלא לשתות. אלא לא בא אלא להפסידה מכתובתה. ואין מפסידין ממון על פי עד אחד. או כיוון שאילו לא העידה חמותה קודם, מתוך שהיה העד נאמן שלא תשתה יהיה נאמן להפסיד כתובתה? רבי יוסי° בר זבידא בעי. שמע מן העוף הפורח אני ראיתיה שנטמאת, את אמר לא היתה שותה. ובא אחד ואמר אני ראיתיה שניטמאת, כיצד נדון? שלכאורה מה בא להעיד? אם שלא להשקותה, כבר נראית שלא לשתות. אלא לא בא אלא להפסידה מכתובתה. ואין מפסידין ממון על פי עד א', או כיוון שאילו לא שמע מן העוף הפורח קודם, מתוך שהיה העד נאמן שלא תשתה יהיה נאמן להפסיד כתובתה? נשמעינה ממה דאמר רבי יוחנן° בר נפחא דאמר רבי יוחנן° בר נפחא, עד אחד אמר פלוני אכל חלב והתריתי בו, אינו לוקה דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת. אמר לו אחד חלב הוא. כיוון שעד אחד נאמן באיסורים נאמן ואם אכלו והתרו בו שנים, לוקה. ועיקר עידותו לא בעד אחד הוא? ואף על פי כן הוא לוקה, כיון שהתורה האמינה עד אחד באיסורין. אף כאן, לפי שהתורה האמינה לעד אחד בסוטה, הרי הוא נאמן אף אם מזה יצא שתפסיד את כתובתה. אבל אם מעיד רק להפסיד כתובתה אינו כלום. וכן ממה ד°רבי יהודה בר עילאי אומר. ד°רבי יהודה בר עילאי אמר, אמר עד אחד פלוני נזיר וניטמא והתריתי בו, אינו לוקה. אמר לו אחד נזיר אתה, והיה נוהג בנזירות על פיו. שתה יין וניטמא למתים והתרו בו שנים לוקה. ועיקר עדותו, לא בעד אחד הוא? וכן ממה דרבי מנא° בן יונה אמר. דרבי מנא° בן יונה אמר, אמר עד אחד פלנית כהנת וזינת, ובא עליה בעלה כהן והתריתי בו, אינו לוקה. נסתרה בפני שנים. אמר אחד אני ראיתיה שניטמאת, ובא עליה בעלה כהן והתרו בו שנים לוקה. עיקר עדותו לא בעד אחד הוא?
ירושלמי סוטה, פרק ו, הלכה ג
[עריכה]מתני’: שהיה בדין. ומה אם עדות הראשונה סתירה שאינה אוסרה איסור עולם, אינה מתקיימת בפחות משנים. עדות האחרונה טמאה שהיא אוסרתה איסור עולם, אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים? תלמוד לומר (במדבר נשא ה יג) ועד אין בה. כל שיש בה. קל וחומר לעדות הראשונה מעתה. ומה אם עדות האחרונה שהיא אוסרתה איסור עולם, הרי היא מתקיימת בעד אחד. עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם, אינו דין שתתקיים בעד אחד? תלמוד לומר (דברים כי תצא כד א) כי מצא בה ערות דבר. ולהלן הוא אומר (דברים שופטים יט טו) על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר. מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים. אף דבר האמור כאן על פי שנים עדים:
גמ’: עדות הראשונה זו סתירה. עדות האחרונה זו טומאה. מתניתא שאמרה שסתירה בשני עדים ד°רבי יהושע בן חנניה. ד°רבי יהושע בן חנניה אמר, מקנא לה על פי שנים, ומשקה לה על פי שנים. אמר רבי מנא° בן יונה
ואפי' כאהן תנא אתייא היא. דתני °רבי יוסי בי רבי יהודה אומר משום °רבי אליעזר בן הורקנוס מקנא לה על פי עד אחד או על פי עצמו. ומשקה על פי שנים
ירושלמי סוטה, פרק ו, הלכה ד
[עריכה]מתני’: עד אומר ניטמאת, ועד אומר לא ניטמאת. אשה אומרת ניטמאת, ואשה אומרת לא ניטמאת, היתה שותה. עד אומר ניטמאת, ושנים עדים אומרים לא ניטמאת, היתה שותה. שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא ניטמאת, לא היתה שותה:
גמ’: אמר גידול בר מיניימין° בשם רב° . כל מקום שהכשירו עדות אשה כאיש, האיש מכחיש את האשה, והאשה מכחשת את האיש. ולתני עד אחד אמר ניטמאת, ואשה אמרה לא ניטמית. אשה אמרה ניטמית. ועד אמר לא ניטמאת? תניי דבית °רבי תני כן, עד אחד אמר ניטמאת, ואשה אמרה לא ניטמית הרי זו שותה וכ”ו. תני בשם °רבי נחמיה , כל מקום שהכשירה תורה עדות אשה, הולכין אחר רוב דעות. היך עבידה? שתי נשים ואשה אחת, עשו אותה כשני עדים ועד אחד. הדא דתימר, באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד, כעד בעד אינון. ורב אדא בר אחוה° אמר. עד אחד נאמן לטמותה. ואין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. אמר רב חסדא° . מה טעם אמרו עד אחד נאמן לטמותה? מפני שרגלים לדבר. אמר שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא. כאן בעדות סוטה כשבאו כאחד, עד אחד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת, לא היתה שותה, שמאמינים לאותו שאמר שנטמאת, שרגלים לדבר . ובעגלה ערופה אם אחד אומר ראיתי את הרוצח ואחד אומר לא ראיתה, אחד מבטל את השני ולכן, היו עורפין. רב° אמר אפילו כאן אחד מבטל את השני והיתה שותה.
מתניתא פליגא על רב° דתנן, עד אחד אומר נטמאת, ושנים אומרים לא נטמאת, היתה שותה. הא בעד אחד כנגד אחד, לא היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות שהשנים היו פסולים והאחד כשר ואמרנו שמאה נשים כעד אחד. ואין בפסולי עדות, אמור סיפא, שנים אומרים ניטמאת. ועד אחד אומר לא נטמאת, לא היתה שותה. ואם מדובר בפסולים הא אמרנו שהם כעד בעד, ולא היתה שותה. ואיך רב° אמר היתה שותה? רבי יוחנן° בר נפחא אמר, עד אחד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת לא היתה שותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן° בר נפחא דתנן, שנים אומרים ניטמאת, ועד אמר לא ניטמאת. לא היתה שותה. הא עד בעד, היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות, אמור ראשה. עד אומר נטמאת, ושנים אומרים לא נטמאת, היתה שותה. ואם מדובר בפסולים הא אמרנו שהם כעד בעד והיתה שותה. אז איך רבי יוחנן° בר נפחא אמר לא היתה שותה? אמרין בשם שמואל° בר אבא בר אבא, אין קושיה ממשנתנו לא על רב° ולא על רבי יוחנן° בר נפחא שכן כל העדויות במשנה גם השנים וגם האחד, בפסולי עדות היא מתניתא והולכים אחר רוב דעות. אמרין בשם שמואל° בר אבא בר אבא, בסתירה אחרת היא מתניתא ואינם סותרים אחד את השני. כיוון שכל אחד מעיד על סתירה אחרת. רבי זעירא° בעא קומי רבי מנא° בן יונה. מהו בסתירה אחרת היא מתניתא? אמר ליה, כן אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי ינאי° הכהן. כל ההן פירקא, בשקינא לה בעלה, ושנים מעידים שנסתרה. ובא עד אחד והעיד שנטמאת. כיצד? נסתרה בפני שנים. ואמר עד אחד מהם, אני ראיתיה שנטמאת בתוך כדי סתירה זו, יש כאן סתירה ויש כאן טומאה שהרי שניהם מעידים על הסתירה, ועד אחד על הטמאה שהיתה באותה סתירה. עד אחד מעיד שנסתרה ועד אחד מעיד שנטמאה בסתירה אחרת, אין כאן סתירה ואין כאן טומאה שאין עד אחד נאמן. היו שלשה. שנים מעידים שנסתרה ואחד אומר אני ראיתיה שנטמאת בתוך כדי הסתירה הזו. יש כאן סתירה ויש כאן טומאה. אחר כדי אותה סתירה בסתירה אחרת, יש כאן סתירה ואין כאן טומאה שאין עד אחד נאמן אלא בסתירה שיש עליה שני עדים.
היו שלשה. אחד אומר, אני ראיתיה שלא ניטמאת בתוך כדי סתירה. מה את עבד לה? כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה שהרי הוא מבטל את הספק שנוצר בסתירה, שהרי מעיד שראה שלא נטמאה, או תתקיים העדות בשאר? אמר רבי אבמרי° . אפילו דאת אמר עידות שבטלה מקצתה בטלה כולה. מודה הוא הכא שתתקיים העדות בשאר מפני שרגלים לדבר
הדרן עלך פרק מי שקינא