ירושלמי מאיר/מסכת נדרים/פרק י
פרק עשירי – נערה מאורסה
[עריכה]
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה א
[עריכה]
מתני’: י_אנערה מאורסה, אביה ובעלה מפירין נדריה. היפר האב ולא היפר הבעל. היפר הבעל ולא היפר האב. אינו מופר. ואין צריך לומר אם קיים אחד מהן:
(במדבר מטות ל ד ח)ואשה כי תדר נדר לה' ואסרה אסר בבית אביה בנעריה. ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום. ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וה’ יסלח לה כי הניא אביה אתה. ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה. ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו. ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה וה’ יסלח לה.
גמ’: כתיב (במדבר מטות ל ד) ואשה כי תדר נדר לי”י בבית אביה בנעריה וכ”ו. וכתיב (במדבר מטות ל ז) ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה. מה אנן קיימין? אם בנשואה, כבר כתיב (במדבר מטות ל יא) אם בית אישה נדרה. ואם בפנויה, כבר כתיב (במדבר מטות ל ד) ואשה כי תדר נדר לי"י בבית אביה בנעריה. מה תלמוד לומר ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה, אי זו זו? זו נערה מאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה. עד כדון בנדרים שנדרה משנתארסה. נדרים שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה, מנין שאביה ובעלה מפירים? דכתיב ונדריה עליה, לרבות את הנדרים שבאו בידה מבית אביה אף שאין הבעל מפר בקדמין, בארוסה וביחד עם האב מפר. תני בשם °רבי אלעזר בן עזריה, אם היו תהיה לאיש. בבוגרת ארוסה הכתוב מדבר שכבר יצאה מרשות האב והבעל מפר לבדו. חברייא אמרי
יאות אמר °רבי אלעזר בן עזריה? הרי קשיא על ד°רבי אלעזר בן עזריה, מכיון שבגרה, לא כבר יצאת מרשות אביה. והרי יתומה שמת אביה, מי מפר לה? ודאי שהבעל מיפר, ובוגרת כיתומה לעניין זה שיצאה מרשות האב ופשיטא שהבעל מפר לבד. ועוד קשיא על °רבי אלעזר בן עזריה, למה צריך את הפסוק אם בית אשה נדרה ללמד שהבעל מפר. אם ארוסה בוגרת עד שלא נכנסה לרשותו הוא מיפר לה, נכנסה לרשותו לא כל שכן? מה מקיים °רבי אלעזר בן עזריה דמוקים קרא ואם היו תהיה בבוגרת שהארוס לחוד מיפר ונדריה עליה? מה אנן קיימין? אם בנדרים שנדרה כשהיתה נערה עד שלא נתארסה, ונתארסה. כבר נראה לאב להפר, ואין הבעל מיפר בקודמין שהיה האב ראוי להפר לחוד. דאי לא כן ואם בית אישה נדרה למה לי? השתא ארוס מיפר, בעל מיבעיא? ודאי לאשמועינן דאין הבעל מיפר בקודמין אם כן כל שכן ארוס דאין מיפר בקודמין:. אלא כי אנן קיימין, בנדר שנדרה משנתארסה ומת אביה, או שבגרה, שהבעל מפר לה. מניין לרבי אלעזר° בן פדת שנערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה? דכתיב בין איש לאשתו. עד כדון בבעל. באב מנין? דכתיב בין אב לבתו. מה מקיימין רבנין שדרשו את הפסוק לנערה מאורסה, בין איש לאשתו? בין איש לאשתו הבעל מפר ולא שבינה לבין אחרים שאין הבעל מפר נדרים שאין בהם עינוי נפש ואינם בינו לבינה. בין אב לבתו. בין אב לבתו האב מפר ולא שבינה לבין אחרים. שאין האב מפר נדרים שאין בהם עינוי נפש ואינם בינו לבינה ולית לרבי אלעזר° בן פדת כן? אית ליה. כולה מתמן. אית ליה בין איש לאשתו ולא מה שבינה לבין אחרים. בין אב לבתו ולא שבינה לבין אחרים. תנן, היפר הבעל ולא היפר האב, אינו מופר. ואין צריך לומר שאם קיים אחד מהן: איתא חמי בא וראה. היפר האב ולא הפר הבעל, אין מופר. ואת אמר הכין שאם קיים אחד מהם אינו מופר? הרי פשיטא שאם קיים אחד מהם אינו מופר. לא על הדא אתאמרת, אלא על הדא דתנן, היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת.
האב מיפר חלקו של בעל, ואם לא הפר אינו מופר . אמר °רבי נתן , זו דברי °בית שמאי . אבל דברי חכמים, אין צורך להפר את חלקו של הבעל. בשלא הקים הבעל קדם שמת. אבל אם הקים, אינו יכול להפר. את אמר, האב מיפר חלקו של בעל. ביקש להקם אמר מוקם ליך סתם. ביקש להפר אמר מופר ליך סתם, ולא צריך לפרש שמפר חלקו של הבעל. פשיטא דא מילתא שאם לא היפר האב את חלקו ועברה על נדרה, לוקה. היפר האב ולא היפר הבעל, מהו שתלקה? או מאחר שאם ימות הבעל מתרוקנת אצל האב,זה מראה שכח הבעל קלוש אינה לוקה. ניחא שיש מקום להסתפק למאן דאמר אין מיתה כהפרה, ואם מת הבעל צריך האב להפר חלקו זה מראה שכח הבעל קלוש, ואולי אף כשהבעל חי אם לא הפר אינה לוקה. ברם כמאן דאמר מיתה כהפרה כ°רבי נתן . מיתה כהפרה היא, וכח האב והבעל שווים. וכאן מכיון שאינו מיפר לה ועברה על נדרה לוקה. תני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת, הבעל האחרון מיפר לה חלקו של ראשון. אמר רבי יוסי° בר זבידא מתניתא אמרה כן דתנן, אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ב
[עריכה]
מתני’: י_במת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. י_גמת הבעל נתרוקנה רשות לאב. בזה ייפה כח האב מכח הבעל. בדבר אחר ייפה כח הבעל מכח האב, י_דשהבעל מיפר בבגר, י_הוהאב אינו מיפר בבגר:
גמ’: תנן, מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. הוון בעיי מימר, רק בשלא היפר האב חלקו ומת, לא נתרוקנה רשות לבעל. אבל אם הפר חלקו ומת נתרוקנה רשות לבעל. נישמעינה מן הדא דתנן, דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה, כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה, כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי אלה מופרים. משתכנס לרשותו אינו יכול להפר לפי שאין הבעל מפר בקודמין. הדא אמרה, אפילו היפר האב חלקו ומת האב, לא נתרוקנה רשות לבעל. דאם כשהאב מת נתרוקנה רשות לבעל, למה צריך הבעל למהר להפר עד שלא תיכנס לרשותו? הא נישואין לא גריעי ממיתת האב, שבשניהם יוצאת מרשותו. וכיון שכבר הפר האב חלקו קודם שתצא מרשותו, תיסגי ליה לבעל להפר אפילו כשתכנס לרשותו. אלא ודאי אפילו הפר האב ומת לא נתרוקנה רשות לבעל: תנן, מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. הוון בעיי מימר, כשהיפר הבעל את חלקו. אבל לא היפר הבעל חלקו ומת, לא נתרוקנה רשות לאב.
נישמעינה מן הדא דתנן, נדרה והיא ארוסה, נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום, אפי' למאה. אביה ובעלה האחרון מפירין את נדריה. הדא אמרה, אפילו לא היפר הבעל חלקו ומת הבעל, נתרוקנה רשות לאב. תנן, מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. רבי חגיי° בעא קומי רבי יוסה° אסי, עד כדון בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה, שנראו לאב ולא נראו לבעל. נדרים שנדרה משנתארסה, האם גם אז אם מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל? אמר ליה וכי נדרים שנדרה עד שלא תתארס ונתארסה, לא כבר נראו לאב לבעל להפר לה. ואת אמר מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה ומת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. נדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה רשות לאב? אמר לו, וכי נדר שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה, לא כבר נראו לאב ולבעל להפר לה? ואת אמר, מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. תנן, שהבעל מיפר בבגר. מתני' ד°רבי אלעזר בן עזריה. דתני בשם °רבי אלעזר בן עזריה אם היו תהיה לאיש. בבוגרת ארוסה הכתוב מדבר. אבל לדברי חכמים בארוסה אין הבעל יכול להפר ללא האב ובוגרת שאין האב יכול להפר לה גם הבעל לא יכול להפר
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ג
[עריכה]
מתני’: י_ונדרה והיא ארוסה. נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו למאה, אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. זה הכלל, כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:
גמ’: אמר רבי הילא° אילעא, היו תהיה אפילו מאה הויות, אביה ובעלה האחרון מיפר נדריה. אמר רבי יוסי° בר זבידא, מתניתא אמרה כן דתנן, שאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ד
[עריכה]
מתני’: י_זדרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה, כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל, עד שלא תיכנס לרשותו אומר לה, כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי אלו מופרין. שמשתיכנס לרשותו, אינו יכול להפר. בוגרת, וששהת י"ב חדש, ואלמנה שלשים, יום °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, הואיל ובעלה חייב במזונותיה, יפר. וחכמים אומרים, י_חאין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו:
גמ’: תנן, °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, הואיל ובעלה חייב במזונותיה, יפר . מיסבר סבר °רבי אליעזר בן הורקנוס דבמזונות הדבר תלוי שהאשה נודרת על דעת מי שזן אותה. קידש אשה על מנת לזון, הבעל מיפר לה?
נשא אשה ע"מ שלא לזון, האב מיפר לה? מה הדין לדברי חכמים? אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא לעולם אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו:
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ה
[עריכה]
מתני’: שומרת יבם. בין ליבם אחד בין לשני יבמין. °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר יפר. °רבי יהושע בן חנניה אומר לאחד אבל לא לשנים. °רבי עקיבה אומר י_טלא לאחד ולא לשנים:
גמ’: שומרת יבם לשני יבמין על דעתיה ד°רבי אליעזר בן הורקנוס מי מיפר לה? וכן למה דאמר רבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא אפילו קידושי מאה תופשין בה כגון דאמר לאישה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר וקדשה מעכשיו ולאחר עשרים יום, ואפילו אם מאה קדשו אותה, קידושי כולם תופסים שכל אחד קידש ושייר, מי מיפר לה? וכן הא דאמר רבי יעקב° בר אידי בשם רבי יוחנן° בר נפחא הקונה אמה עבריה יכול ליעדה אפילו לבנו קטן, מי מפר לה הרי הקטן לא בר דעת? וכן הא דאמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא, ורבי הילא° אילעא אמר בשם רבי אלעזר° בן פדת הבא על אשת חרש ושותה אפילו אשם תלוי אין לה. מי מיפר לה?
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ו
[עריכה]
מתני’: אמר °רבי אליעזר בן הורקנוס, מה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מיפר נדריה. אשה שקנו לו שמים אינו דין שיפר נדריה? אמר לו °רבי עקיבא בן יוסף. לא, אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות. תאמר באשה שקנו לו שמים, שיש לאחרים בה רשות? אמר לו °רבי יהושע בן חנניה. °עקיבה , דבריך בשני יבמין. מה אתה משיב על יבם אחד? אמר לו, אין היבמה גמורה לאישה, כשם שהארוסה גמורה לאישה:
גמ’: אמר °רבי אליעזר בן הורקנוס. ומה אם אשה שלא היה לי בה רשות עד שלא נכנסה לרשותי. משנכנסה לרשותי הוגמרה לי. אשה שהיה לי בה רשות עד שלא נכנסה לרשותי משנכנסה לרשותי על ידי מאמר אינו דין שתיגמר לי? אמר לו °רבי עקיבה . לא אם אמרת באשה שלא היה לך בה רשות עד שלא נכנסה לרשותך, משנכנסה לרשותך הוגמרה לך, שכשם שלא היה לך בה חלק. כך לא היה לה לאחרים בה עמך חלק. תאמר באשה שהיה לך בה רשות עד שלא נכנסה ברשותך, משנכנסה לרשותך הוגמרה לך, שכשם שהיה לך בה חלק, כך היה לאחרים עמך בה חלק. אמר לו °רבי יהושע בן חנניה. °עקיבה , דבריך בשני יבמין. מה את משיב על יבם אחד? אמר לו, כשם שלא חלקת לנו לעניין חיוב לבא עליה בין שומרת יבם אחד לשני יבמין, בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר. אם בא עליה אדם זר אינו חייב מיתה שאינה גמורה לו כארוסה. אף בנדרים ובשבועות כן שאף ביבם אחד ואף שעשה מאמר אינו מפר . אמר לו °רבי יהושוע , אילו היית בימי °רבי אלעזר בן ערך שאמר שמאמר קונה קניין גמור, מה הייתה משיב לו? אמר לו °רבי עקיבא בן יוסף. אף °רבי אלעזר בן ערך מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לרשותו, שאינה גמורה לו, שהרי הבא עליה אינו חייב מיתה
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ז
[עריכה]
מתני’: י_יהאומר לאשתו כל נדרים שתדורי מיכן עד שאבוא ממקום פלוני הרי הן קיימין, לא אמר כלום. הרי הן מופרין, °רבי אליעזר בן הורקנוס אומר מופר. וחכמים אומרים י_יאאינו מופר. אמר °רבי אליעזר בן הורקנוס, אם היפר נדרים שבאו לכלל אסור, לא יפר נדרים שלא באו לכלל אסור? אמרו לו (במדבר מטות ל יד) אישה יקימנו ואישה יפירנו. את שבא לכלל הקם, בא לכלל הפר. לא בא לכלל הקם, לא בא לכלל הפר:
גמ’: השיבו על דברי °רבי אליעזר בן הורקנוס. והרי המקוה יוכיח, שמעלה את הטמאין מטומאתן, ואינו מציל את הטהורין שלא יקבלו טמאה אחר כך?
חזר °רבי אליעזר בן הורקנוס ודנן דין אחר. מה אם במקום שאינו מיפר נדרי עצמו משנדר, הרי הוא מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור. מקום שהוא מיפר נדרי אשתו משתידור, אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא תידור? לא, מה למיפר נדרי עצמו עד שלא ידור, שכן אם רצה להקם מוקם שיכול מראש להתנות שכל הנדרים שידור יתקימו. יפר נדרי אשתו עד שלא תדור, שכן אם רצה להקם, אינו מוקם שאף אתה מודה שאינו יכול להקים קדם שתידור? ואומר אישה יקימנו ואישה יפירנו. את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר, ואת שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר
ירושלמי נדרים, פרק י, הלכה ח
[עריכה]
מתני’: י_יבהפר נדרים כל היום. ויש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד? נדרה בלילי שבת, מיפר בלילי שבת וביום השבת משתחשך. נדרה עם חשיכה, מיפר עד שלא תחשך. שאם לא היפר משחשיכה אינו יכול להפר:
גמ’: תני °רבי יוסה ברבי יהודה ו°רבי אלעזר ברבי שמעון אומרים, הפר נדרים מעת לעת. מה טעמא דרבנין? דכתיב ביום שמעו. מה טעמא ד°רבי יוסי ברבי יהודה ? דכתיב מיום אל יום. מה מקיים °רבי יוסי ברבי יהודה טעמא דרבנין ביום שמעו? תפתר שנדרה מתחילת הלילה, ואז מיום אל יום זה גם יום שומעו. מה מקיימין רבנן טעמא ד°רבי יוסי ברבי יהודה מיום אל יום? תיפתר שנדרה בתחילת לילי שבת. נשתתק וחזר לדיבורו באותו יום. על דעתיה ד°רבי יוסי ברבי יהודה , נותנין לו כ"ד שעות שמשלימין לו את השעות שבהן השתתק. על דעתיה דרבנין, אין לו אלא אותו היום שחזר לדיבורו בלבד. נשתתק וחזר לדבורו ביום אחר . על דעתיה ד°רבי יוסי ברבי יהודה מצטרפין לו כ"ד שעות שמשלימין לו את השעות שבהן השתתק. על דעתיה דרבנין לעולם הוא מיפר והולך משיחזור לדבורו עד לפני שקיעת החמה. אבל אם יחזור לדבורו שעה אחת לפני השקיעה עוד אינו יכול להפר. אמר לה מופר לך במנחה, מופר לעולם ולא אמרינן שקיים עד המנחה. מוקם לך במנחה מוקם לעולם. מופר לך עד המנחה, כאומר מוקם ליך מן המנחה ולמעלה. תמן תנינן מפירין נדרים בשבת. תני, בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאין לצורך השבת. ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת. הא שלא לצורך השבת לא. לפי שזקן יכול להפר למחר
וכ°רבי יוסי ברבי יהודה וכ°רבי אלעזר ברבי שמעון דאמרי הפר נדרים מעת לעת. נדרים שאינן לצורך השבת לא יפר תיפתר דברי הכל, שנדרה בתחילת לילי שבת ובמוצאי שבת כבר לא יוכל להפר שזה אחר מעת לעת. אמר רבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא, הבעל שאמר אין כאן נדר, אין כאן שבועה, לא אמר כלום. וזקן שאמר מופר ליך, בטל ליך, לא אמר כלום. אלא זה כהלכתו וזה כהלכתו. הבעל אומר מופר ליך בטל ליך. והזקן אומר אין כאן נדר אין כאן שבועה. אמר רבי יוחנן° בר נפחא, ראשונים היו נשאלין מהו שישאל אדם על הקמתו? היך עבידא? נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה. פשיטא שאינו מיפר לה לעניין מדין הבעל, מהו שיפר לה לעניין מדין הזקן. מה אנן קיימין אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן. ואין אדם מתיר נדרי עצמו. אלא כי אנן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים. ולא °רבי יהודה בר עילאי היא? תני בשם °רבי יהודה בר עילאי, ורבי חייה° תני לה בשם חכמים. מהו להתיר נדרים בלילה? ומה אם נדר הבעל שכתוב בהן ביום הרי הוא מיפר בלילה. נדרי זקן שאין כתוב בהן ביום לא כל שכן שהוא מתיר בלילה? מהו להתיר על ידי התורגמן? נישמעינה מן הדא. רבי אבא בר זוטרא° איתעביד תורגמן דרבי יוחנן° בר נפחא בחדא איתא דלא הוות חכמה מישמע סוריסטיה לאשה אחת שלא הבינה ארמית. תני, אין נשאלין נדרים אלא עטופים ויושבים והנשאל החכם שמתיר את הנדר יושב. והשואל צריך להיות עומד מן הדין דכתיב ועמדו שני האנשים אשר להם ריב. אין לי עומדין אלא נידונין. שואל הלכות אגדות מניין? תלמוד לומר במקום לכתוב עמדו כתוב ועמדו. רבי אחא בר פפא° סלק מישרי נדרא דרבי אימי° אמי בן נתן. איחר בעמידה עמד כל סדר ההתרה עד כדי לומר אין כאן נדר שהוא סבר שגם הנשאל יכול להתיר בעמידה. רבי מנא° בן יונה סלק מישרי הלך להתיר נדרא דגמליאל דקונתיה. איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר אין כאן שבועה. רבי מנא° בן יונה סלק מישרי הלך להתיר נדרא דגמליאל בר בריה אמר ליה לא תיעביד לי כמה דעבדת לסבי, אלא תיב לך ואנא קיים לי שב אתה ואני אעמוד. רבי זעירא° רב יהודה° נשיאה וירמיה בר אבא° אמרו בשם שמואל° בר אבא בר אבא, שלשה שיודעין לפתוח, מתירין כזקן. סברין מימר חשבו לומר, במקום שאין זקן. אמרי רבנין דקיסרין, אפילו במקום שיש שם זקן.
אמרין קומי רבי יסא° אסי, רב הונא° שרי מתיר נדרים אף שאינו סמוך. רבי זירא° בעי קמי רבי יוסי° בר זבידא וכי רב הונה° ראשי מטות הרי אינו סמוך ואיך הוא מתיר נדרים? אמר ליה, ואי לית רב הונה° ראשי המטות מאן אינון ראשי מטות? רב הונא° , ראש לראשי המטות ואין צריך סמוכים להתיר נדרים. מהו למנות זקינים לדברים יחידים? נישמעינה מן הדא, רב° מניתיה °רבי להתיר נדרים ולראות כתמים. מן דדמך כשמת °רבי , בעא גבי בריה סמיכה לראות מומי בכורות. אמר ליה, איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא. אמר רבי יוסי ברבי בון° . כולא יהב ליה. לדון יחידי ולהתיר נדרים ולראות כתמים ולראות מומין שבגלוי. מן דדמך כשמת °רבי בעא גבי בריה מומין שבסתר. אמר ליה איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא. שכיוון שרב° היה בקיא במומין הוא חשש שאחרים שאינם בקיאים יראו ויבואו להתיר גם מום עובר. אף על גב דאת אמר ממנין זקינים לדברים יחידים, והוא שיהא ראוי לכל הדברים. כהדא, רבי יהושע בן לוי° מני לכל תלמידוי, והוא מצטער על חד דהוה גבי מום בעייניה ולא הוה יכיל ממניתיה, ולמה לא מני יתיה לדברים יחידים? הדא אמרה, הראוי לדבר אחד ראוי לכל הדברים. ושאינו ראוי לכל הדברים, אפילו לדבר אחד אינו ראוי. מהו למנות זקינים לימים? נישמעינה מן הדא, דרבי חייה בר אבא° אתא לגבי רבי אלעזר° בן פדת אמר ליה, פייס לרבי יודן נשייא° , דיכתוב לי חדא איגרא דאיקר מכתב המלצה, דאיפוק לפרנסתי לארעא ברייתא לחו"ל. ופייסיה וכתב ליה, הרי ששלחנו לכם אדם גדול, שלוחינו וכיוצא בנו עד שיגיע אצלינו. חזקיה° רבי דוסתי° ורבי אבא בר זמינא° ומטו בה בשם רבי דוסתי סבא° אמרו אכן כתב ליה, הרי שלחנו לכם אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו. מהו להתיר בפלונס צעיף? אמר רבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא, מתירין בפלונס צעיף. רבי יהושוע בן לוי° התיר בפלונס צעיף. אמר רבי הונא° בשם רבי ירמיה° , במקום שאין טלית. רבי יוסי ברבי בון° אמר, בנדרים הקלים, אבל בדין צריך עטיפת טלית
הדרן עלך פרק נערה מאורסה