ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ו
פרק ששי: "כיצד מברכין"
[עריכה]
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה א
[עריכה]
מתני’: כיצד מברכין על הפירות? ו_אעל פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ, חוץ מן היין. שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ו_בועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת. ו_גשעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ו_דועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה. °רבי יהודה בר עילאי אומר בורא מיני דשאים
גמ’: כתיב (תהילים כד א) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. מכאן אמרו חכמים, ו_ה הנהנה כלום מן העולם, מעל, עד שיתירו לו המצות. רבי אבוה° אמר כתיב (דברים כי תצא כב ט) לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה, הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. העולם כולו ומלואו עשוי ככרם רבעי. ומהו פדיונו? ברכה. רבי חזקיה° רבי ירמיה° ורבי אבון° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש° . מאי דכתיב (תהילים טז ב) אמרת לה' ה' אתה, טובתי בל עליך? אם אכלתה וברכתה. כביכול כאלו משלך אכלתה. דבר אחר, טובתי בל עליך, מבלה אני טובתי בגופך, שיבואו עליך טובה אחר טובה. דבר אחר, טובתי בל עליך, יבללו כל הטובות ויבואו עליך. אמר רב אחא° , מהו בל עליך? שאיני מביא טובה על העולם מבלעדיך. כמה דאת אמר (בראשית מקץ מא מד) ובלעדיך לא ירים איש את ידו. תני רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי כתיב (ויקרא יט כד) קדש הלולים, מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. מיכן היה °רבי עקיבא בן יוסף אומר. לא יטעום אדם כלום עד שיברך. רבי חגי° ורבי ירמיה° סלקון לבי חנוותא נכנסו לחנות שהיו ממונים לתקן המידות. קפץ רבי חגי° ובירך עליהן. אמר ליה רבי ירמיה° יאות עבדת. שכל המצות טעונות ברכה. ומניין שכל המצות טעונות ברכה? רבי תנחומא° בר אבא ורבי אבא בר כהנא° אמרו בשם רבי אלעזר° בן פדת דכתיב (שמות משפטים כד יב) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. הקיש תורה למצות. מה תורה טעונה ברכה. אף מצות טעונות ברכה. רבי יוחנן° בר נפחא נסב זיתא לקח זית ובירך לפניו ולאחריו. והוה רבי חייא בר ווא° מסתכל ביה. אמר ליה רבי יוחנן° בר נפחא. בבלייא, למה את מסתכל בי? לית לך ו_וכל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו? ומה צריכה ליה למה רבי חייא הסתפק? מפני שגלעינתו ממעטתו מכזית. ולית ליה לרבי יוחנן° בר נפחא שגלעינתו ממעטתו? מה עביד ליה רבי יוחנן° בר נפחא? ו_זמשום ברייה.
אמרה, אפילו ו_חאכל פרידה אחת של ענב, או פרידה אחת של רימון, שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה. יין בזמן שהוא כמות שהוא לא מזוג. אומר עליו בורא פרי העץ שלא השתנה לשבח שאינו ראוי כלכך, ואין ו_טנוטלין ממנו לידים שאינו מים. בזמן שהוא מזוג. אומר עליו בורא פרי הגפן, ונוטלין ממנו לידים משום מים שבו, דברי °רבי אליעזר בן הורקנוס. וחכמים אומרים, בין חי בין מזוג אומרים עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים משום איבוד אוכלין. אמר רבי אבא° . יין ל°רבי אליעזר בן הורקנוס אין בו משום איבוד אוכלין, שהרי נוטלין ממנו ידים. אמר רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו°
ו_ישמן זית, אומר עליו בורא פרי העץ. אמר רבי חייא בר פפא° קומי רבי זעירא° . מתניתא אמרה כן דתנן. חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ויין הלא שחוק הוא ולא אמר אלא חוץ מן היין. הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקין הן, בעינן הן. אמר רבי אבא° . רב° ושמואל° בר אבא בר אבא תרויהון אמרין, ירק שדרכו להיאכל חי שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רבי זעירא° בשם שמואל° בר אבא בר אבא, ראשי לפתות ששלקן. אם בעינן הן, אומר עליהם בורא פרי האדמה. שחקן, אומר עליהן שהכל נהיה בדברו. אמר רבי יוסי° בר זבידא, ומתניתא לא אמרה כן. דתנן חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ופת הלא שחוק הוא, ולא אמר אלא חוץ מן הפת שמברכים עליו המוציא. הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקים הן, בעינן הן. אמר רבי חייא בר ווא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא. זית כבוש, אומר עליו בורא פרי העץ.
רבי בנימין בר יפת° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא. ירק שלוק, אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק° . מתניתא מסייע לרבי בנימין בר יפת° , דגבי מרור תנן. יוצאין בהן בין לחין בין יבשין, אבל ו_יאלא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין. ואם בעינן הן, אמאי אין אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח? אמר רבי זעירא° . מאן ידע משמועתה דרבי יוחנן° בר נפחא יאות? רבי חייא בר ווא° , או רבי בנימין בר יפת° ? לא רבי חייא בר ווא° ? ועוד מן הדא, דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא שאנו רואים רבנים שנכנסים להברות אבלים ונסבין ולוקחים תורמסין ומברכין עליהון בורא פרי האדמה. ותורמסים לאו שלוקים הן? אין תימר והא מתניתין אמרה שאין המבושל כמו החי שהרי לא יוצאים במרור מבושל? שניא היא, שאמרה התורה מרורין, וכיון ששלקן כבר בטלה מרירתן. אמר רבי יוסי ברבי בון° , ולא פליגין רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי ורבי בנימין בר יפת° . זית על ידי שאין דרכו לאכול חי, אף על פי שכבש בעינו הוא. ירק שדרכו לאכול חי, כיון ששלקו נשתנה וברכתו שהכל. רבי יעקב בר אחא° אמר, איתפלגין רב נחמן° ורבנן. רב נחמן° אמר, ו_יבהמוציא לחם מן הארץ.
ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ. אתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא מחלוקת זו כמחלוקת אחרת. דאיתמר, רבי חיננא בר יצחק° ורבי שמואל בר אימי° . חד אמר, לפת. נקראת כך לרמוז לא כך הייתה הפת גדלה? שקודם החטא, היה הלחם יוצא מהאדמה כמותה. וזה כדעת האומר שמברך מוציא לחם מן הארץ, בלשון עבר, שבעבר כך היה. וחרנא אמר לפת, לא פת היא עתידה להיות? שבעתיד הלחם יצא מהאדמה כמותה. דכתיב (תהילים עב טז) יהי פסת בר בארץ בראש הרים. וזה כדעת האומר שמברך המוציא לחם מן הארץ, בלשון עתיד. רבי ירמיה° בריך קומי רבי זירא° המוציא לחם מן הארץ, וקלסיה שיבח אותו. מה האם הוא פסק כרבי נחמן° ? לעולם בין אם אמר מוציא ובין אם אמר המוציא, יצא. ולמה אמר המוציא? כ°רבי נחמיה שאמר שצריך לדקדק שלא לערב ראשי אותיות. לכן יאמר המוציא כדי לא לערב מם של העולם עם מם של מוציא כשאומר מלך העולם מוציא. מעתה, אם סובר כדעתיה ד°רבי נחמיה , שיאמר המוציא לחם המן הארץ, שלא לערב ראשי אותיות? האם כשם שאומר המוציא לחם, כך אומר הבורא פרי הגפן. ועל דעתייהו דרבנן כשם שאומר מוציא לחם, כך אומר בורא פרי הגפן. אמר רבי זריקן° , רבי זירא° בעי. אהן דנסב זה שלקח תורמוסא לברך עילוי, ונפל מיניה ולקח אחר. מהו מברכה עילוי זמן תניינות האם צריך לברך פעם שניה? וכי מה בינו לבין אמת המים? אמרין, תמן באמת המים ו_יגלכך כיוון דעתו מתחילה. ברם הכא, לא לכך כיוון דעתו מתחלה. תני רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי. ו_ידאין מברכין על הפת, אלא בשעה שהוא פורס. דנמצא שברך על כל הלחם, ואף אם יפול מידו, יכול ליטול פרוסה אחרת. אמר רבי חייא בר ווא° . הדא אמרה, אהן דנסב פוגלא צנון ומברך עילוי, והוא לא אתי לידיה כגון שנפל ולקח אחר, ו_טוצריך למברכה עילוי זמן תניינות צריך לברך פעם שניה. אמר רבי תנחום בר יודן° . ו_טזוצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה: עד כמה יפרוס מן הפת ויברך עליו המוציא? פלגי ביה רבי חננא° ורבי מנא° בן יונה, חד אמר עד כזית. אבל פחות מכזית, אין חשיבות לחם עליו ויברך בורא פרי האדמה. וחרנא אמר
אפילו ו_יזעד פחות מכזית. מאן דאמר כזית, כיי דתנינן תמן גבי מנחות. ו_יחוכולן פותתן כזית ואף על פי כן מברך עליהם המוציא. מאן דאמר אפילו פחות מכזית מדתני °רבי ישמעאל בן אלישע, אפילו מחזירה לסולתה. תני, כל שאומר אחריו ג' ברכות, אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ. וכל שאין אחריו ג' ברכות, אין אומר לפניו המוציא לחם מן הארץ. התיבון, הרי ו_יטהאוכל פחות מכזית, אין אומר אחריו ג' ברכות. מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ? אמר רבי יעקב בר אחא° , לשאר מיני מזונות נצרכה. אבל לחם גם על פחות מכזית מברך המוציא. אמר רבי אבא° בשם רב° . ו_כהמסובין אסורים לטעום כלום, עד שיטעום המברך. רבי יהושוע בן לוי° אמר, שותין אף על פי שלא שתה. מה פליג האם הוא חולק? לא. מה דאמר רב° , ו_כאכשהיו כולן זקוקין לככר אחד. מה דאמר רבי יהושוע בן לוי° , כשהיה כל א' וא' כוסו בידו. תני, ו_כבהמברך פושט ידו תחילה לאכול מהקערה. אלא אם רצה לחלוק לו כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בתורה, הרשות בידו. רב° כד הוה קצי כשהיה בוצע ומברך הוה טעים בשמאליה, ומפליג מחלק בימיניה, שלא יתעכבו המסובים. רב הונא° אמר. ו_כגאהן דאמר סב בריך, סב בריך, זה שאמר קח ברך אין בו משום הפסק ברכה. הב אחוונא לתורייא תנו ענפי ערבה לשוורים, יש בו משום הפסק ברכה. רב הונא° אמר ו_כדהדא שתיתא שעשויה קמח קליות במים בבלילה רכה. והדא מורתא שחיקתא תמרים מיובשים טחונים משמשים כסוכר להמתיק את המים, אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רב הונא°
הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך. אם היו משקין, פולטן. אם היו אוכלין, מסלקן לצדדין. רבי יצחק בר מרי° אמר קומי רבי יוסי ברבי אבון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא. אפילו אוכלין פולטן. דכתיב (תהילים עא ח) ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך. הכוסס את החיטין, מברך עליו בורא מיני זרעונים. ו_כהאפיין ובשלן. בזמן שהפרוסות קיימות, אומר עליהן המוציא לחם מן הארץ, ומברך לאחריו ג' ברכות. אם אין הפרוסות קיימות, אומר עליהן בורא מיני מזונות ומברך אחריו ברכה אחת מעין שלש. עד כמה יהו הפרוסות ויהיה צריך לברך עליהן המוציא? רבי יוסי ברבי אבון° וכהנא בר מלכיה° אמרו בשם רב° , ו_כועד כזיתים. הכוסס את האורז, אומר עליו בורא מיני זרעונין. ו_כזאפיו ובישלו. אף על פי שהפרוסות קיימות, אומר עליו בורא מיני מזונות, ואין צריך לברך אחריו. רבי ירמיה° אמר מברך עליו בורא פרי האדמה. בר מרינא בריך קומי רבי זירא° וקומי רבי חייא בר ווא° שהכל נהיה בדברו. רבי שמעון חסידא° אומר, בורא מיני מעדנים. אמר רבי יוסי ברבי אבון° ולא פליגי. מאן דאמר בורא מיני מזונות, בההוא דעביד בול שבישלו עד שנתמעך ונעשה גוש או שטחנו ואפהו. מאן דאמר בורא פרי האדמה, בההוא דבריר מפורד
מאן דאמר שהכל נהיה בדברו, בההיא דשלוק עד שאיבד צורתו וניבלל במשקה בלילה רכה . ומאן דאמר בורא מיני מעדנים, בההוא דטרוף עם בצים וכדומה. עד כדון בתחילה קדם האכילה. לבסוף מה מברך? אמר רבי יונה° בשם רבי שמעון חסידא° . אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהן נפש כל חי, ברוך אתה ה' על הארץ ועל מעדניה. רבי אבא בר יעקב° אמר בשם רבי יצחק רובא° . °רבי כשהיה ו_כחאוכל בשר או ביצה, היה אומר, אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי ברוך אתה ה' חי העולמים. עד כדון בסוף. בתחילה מאי? אמר רבי חגי° כיוון שבא מן הנפש, היה מברך עליו בורא מיני נפשות. התיב רבי יוסי° בר זבידא. והא מתניתא פליגא. דתניא. ו_כטעל החומץ ועל הגובאי ועל הנובלות הוא אומר שהכל נהיה בדברו. והדין גובאי, לא מין נפש הוא ומברך שהכל? אתיא דרבי שמעון חסידא° שברך על אורז גם בסוף, כ°רבי שברך על בשר וביצה בסוף. ודברי שניהם כ°רבן גמליאל דיבנה. דתני, זה הכלל שהיה °רבי יהודה בר עילאי אומר משום °רבן גמליאל דיבנה. כל שהוא ממין שבעה ואינו מין דגן. או מין דגן, ולא אפאו פת. °רבן גמליאל דיבנה אומר, מברך לאחריו שלש ברכות. וחכמים אומרים, ברכה אחת מעין שלוש. וכל שאינו ממין שבעה ואינו ממין דגן. °רבן גמליאל דיבנה אומר מברך לפניו ולאחריו. וחכמים אומרים, מברך לפניו ולא לאחריו. אמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי חנינא° בר חמא. כל שהוא כעין סולת או ו_לכעין חליטה והוא מחמשת המינין, אומר עליו בורא מיני מזונות. ומברך לאחריה ברכה אחת מעין שלש. וכל שהוא כעין סולת או כעין חליטה דהיינו דיסה ואינו מחמשת המינין, מהו מברך? אמר רבי יונה° . שלח רב זעירא° גבי אילין דבית רבי ינאי° הכהן, ואמרון ליה מה צריך לברך. ולית אנא ידע מה אמרון ליה. מאי כדון? אמר רבי יוסי° בר זבידא. מסתברא שהכל נהיה בדברו. רבי ירמיה° בעי. הדין דאכל סולת שנעשה מקליות שאוכלים אותו כמות שהוא, מהו למיברכה בסופה? אמר רבי יוסי° בר זבידא, כיון שהיה מסופק, לכן לא אכל רבי ירמיה° סולת מן יומוי אלא בתוך סעודה. לית צורכה דא אין מקום לספק שמברכים מעין שלוש. שהרי הסולת עשויה מחיטה. לא הסתפק רבי ירמיה° אלא במה חותמים כשאומרים על הארץ. שהרי כיוון שבתחילה מברך בורא פרי האדמה. היה צריך לחתום על הארץ ועל האדמה. אלא שלא מצאנו שתקנו כזו ברכה. ולמה שלא יחתום על הארץ בלי תוספת. ונאמר שנעשית כברכת פועלים. דתני, ו_לאהפועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית. הרי
אלו מברכין ברכה ראשונה. וכוללין של ירושלים בשל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעודתן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אלו מברכין ארבע. דבית רבי ינאי° הכהן עבדן לה כמטבע ברכה, שסיימו ברוך אתה ה’ על הארץ. מהו להזכיר מעין המאורע במעין שלוש? אמר רבי אבא בר זימנא° . רבי זעירא° ו_לבהיה מזכיר בה מעין המאורע. אמר רבי ירמיה° . הואיל וחש לה רבי זעירא° , צריכין אנו מיחוש. תני מברכין על הדגן כשהוא מן המובחר. קלוסקין פת נקיה של אופה ושלימה של בעל הבית, אומר ו_לגעל הקלוסקין. פרוסה של קלוסקין ושלימה של בעל הבית. ו_לדאומר על השלימה של בעל הבית. פת חיטין ופת שעורין. אומר על של חיטין. פרוסה של חטים ושלימה של שעורים, אומר על הפרוסה של חטין. פת שעורין ופת כוסמין, ו_להאומר על של שעורין. לא ששל שעורין יפה ממנה, אלא שזו ממין שבעה וזו אין ממין שבעה. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא° . ד°רבי יודה היא. ד°רבי יודה אמר. אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. פת טמאה ופת טהורה. רבי חייא בר ווא° אמר, אומר על הטהורה. ו_לופת נקייה טמאה, ופת קיבר טהורה. אמר רבי חייא בר אדא° בשם רבי אחא° . על איזה מהן שירצה יברך. כיצד מברך על הקורא לבבות דקל? אמר רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל° בר אבא בר אבא. אומר עליו בורא פרי העץ. תנא °רבי חלפתא בן שאול , ו_לזשהכל נהיה בדברו. תני °רבי יהושע בן חנניה, בורא מיני דשאים. מתניתא ד°רבי אושעיא פליגא עילויי. דתני. ואילו הן מיני דשאים. הקינרס, והחלימה, והדמוע, והאטד. ולא מנה קורא עימם:
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ב
[עריכה]
מתני’: ו_לחבירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא. על פירות האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ועל כולם אם אמר שהכל, יצא:
גמ’: תנן התם, יבש המעיין ונקצץ האילן, מביא ביכורים ואינו קורא. °רבי יהודה בר עילאי אומר מביא וקורא. מאי טעמא ד°רבי יהודה בר עילאי? ד°רבי יהודה בר עילאי עבד את האילן כקשין כשיבולים. דכשם שאף על פי שקוצר את הקשים, מביא מהם בכורים. כך אף שנקצץ האילן מביא בכורים. תנן, בירך על פירות האילן בורי פרי האדמה, יצא. אמר רבי חזקיה° בשם רבי יעקב בר אחא° דר°רבי יהודה בר עילאי היא, ד°רבי יהודה בר עילאי עבד את האילן כקשין. אמר רבי יוסי° בר זבידא, דברי הכל היא. פירות האילן בכלל פירות האדמה. ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן. תנן, ועל כולם אם אמר שהכל, יצא. אמר רב הונא° , חוץ מן היין ומן הפת. מתניתא אמרה כן דתנן, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין, ו_לטשעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ולא נאמר שאם אמר בורא פרי העץ יצא, אף שהוא שיך בו. וקל וחומר שאם אמר שהכל לא יצא. ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת, ו_משעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ,. ולא נאמר שאם אמר בורא פרי האדמה יצא אף שהוא שיך בו. וקל וחומר שאם אמר שהכל לא יצא. תנן, בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא. על פירות האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ועל כולם אם אמר שהכל, יצא. תני, °רבי יוסי בן חלפתא אומר, ו_מאכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו. ואפילו בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, לא יצא. °רבי יודה אומר. כל שנשתנה מברייתו לעילוי וקבעו לו חכמים ברכה מיוחדת, כמו לחם ויין. ושינה ברכתו, לא יצא. °רבי מאיר אומר, אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה, מה נאה הוא זה, יצא. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל° בר אבא בר אבא, ו_מבהלכה כ°רבי מאיר . מילתיה דרב° אמרה כן. דחד פרסוי אתא לגבי רב° ובעי פרסי אחד בא לפני רב ושאל. בגין דאנא אכל פיסתי פת, ולא אנא חכים מברכא עליה איני יודע כיצד לברך. ואנא אמר, ברוך דברא הדין פסא ואני אומר ברוך שברא את הלחם הזה. נפיק אנא יוצא אני ידי חובתי? ו_מגאמר לו אין. אמר רב יהודה° נשיאה בשם אבא בר בר חנה° . בר קפרא° ותרין תלמידוי נתארחו אצל בעל הבית בהדין פונדיקא פונדק דברכתא שם מקום.
אפיק קומיהון הוציא לפניהם פרגיות שברכתן שהכל, ואחוניא מן שזיף שברכתו העץ וקפלוטין מן כרוב שברכתו אדמה. אמרו היכי נברך? האם עדיף למעט או להרבות בברכות? אם ו_מד נברך על קפלוטה בורא פרי האדמה. הוא פטר אחונייתא שברכתו העץ, ולא פטר פרגיתא שברכתה שהכל. נברך על אחונייתא בורא פרי העץ. לא פטר לא דין ולא דין. קפץ חד ובירך על פרגיתא שהכל נהיה בדברו. גחיך עליה חבריה. אמר לו בר קפרא° . לא לזה אני כועס שהוא גרגרן שתאב לאכל בשר. אלא לך שאתה לגלגן. זה עשה בגרגרנותו, אתה למה לגלגתה? ולזה שברך אמר. אם חכם אין כאן שאינך בקיא בברכות. זקן אין כאן? והיה לך לשאול. אמרו, שניהם לא יצאה שנתן עד שמתו. אמר רבי יוסי° בר זבידא. הא אזלין תרין שנים הלכו לעולמם. ולא שמעינן מינה מה ההלכה. מיי כדון? מסתברא דמברך על הקפלוטה בורא פרי האדמה ומוציא את הדורמסקין, ואחר כך מברך על הפרגית. שברכת שהכל נהיה בדברו טפילה לכל שאר הברכות. שאף שצריך למעט בברכות ואם היה מברך שהכל היה פוטר את כולם. מכל מקום ברכת האדמה חשובה ממנה שהיא ברכה מבוררת.
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ג
[עריכה]
מתני’: ו_מהעל דבר שאין גידוליו מן הארץ, אומר שהכל נהיה בדברו. ו_מועל החומץ ועל הגובאי מין חגבים ועל הנובלות תמרים שנשרו מהעץ אומר שהכל נהיה בדברו. °רבי יהודה בר עילאי אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו:
גמ’: החמיץ יינו אומר ברוך דיין האמת. בא לאוכלו, אומר שהכל נהיה בדברו. ראה גוביי מין חגבים, אומר ברוך דיין האמת. בא לאכלן, אומר שהכל נהיה בדברו. ראה נובלות שנשרו, אומר ברוך דיין האמת. בא לאוכלן, אומר ברוך שהכל נהיה בדברו.
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ד
[עריכה]
מתני’: היו לפניו מינין הרבה °רבי יהודה בר עילאי אומר. אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. וחכמים אומרים. על אי זה מהן שירצה
גמ’: אמר רבי יהושע בן לוי° . במה פליגן רבי יודה° ורבנן? כשהיה בדעתו לאכול פת מיד אחר כך. שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה. לכן לחכמים לא משנה מה יאכל קדם. אבל אם אין בדעתו לאכול פת, שאז צריך לברך ברכה אחרונה. כל עמא מודיי, שאם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. שכיוון שצריך לברך עליהם בסוף ברכה מעין שלוש, צריך לברך עליהם בתחילה. אמר רבי אבא° . האוכל פירות לפני סעודה אין ברכת המזון פוטרת אותם, וצריך לברך עליהם בסוף קודם הסעודה. אמר רבי יוסי° בר זבידא. הדא דרבי אבא° , פליגא על דרבי יהושע בן לוי° . דרבי יהושע בן לוי° אמר במה פליגין רבי יודה° ורבנן? בשהיה בדעתו לאכול פת. שכיוון שברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה, לכן לחכמים לא משנה מה יאכל קדם. אבל אם אין בדעתו לאכול פת, כל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך. ואילו רבי אבא° אמר, שאין ברכת המזון פוטרת וצריך לברך בסוף קדם שיתחיל סעודתו. שכח ולא ברך ברכה אחרונה קדם שיתחיל סעודתו ואכל פת, נעשה הפירות טפילה לו. ותנינן תמן. ו_מזכל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה. כהדא גריזמתה תורמוסין מעורבים בהרבה סוגי פירות, דאמר רבי ירמיה° בשם רבי אמי° בן נתן. מברך על תורמוסה שהוא העיקר, ופותר את השאר אף אם יש שם ממין שבעה. אמר רבי לוי° על שם (משלי כב כב) אל תגזול דל כי דל הוא. עד כדון בשיש בדעתו לאכול פת. שאז נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון. אבל אם לא היה בדעתו לאכול פת, לא בדה. וצריך לברך על מין שבעה. °רבן גמליאל דיבנה זוגה, סלק גבי אילין דבית רבי ינאי° הכהן חמתון ראה אותם נטלין זיתא, ומברכין לפניו ולאחריו קדם סעודה
אמר לון ועבדין כדין? רבי זעירא° שלח שאל לרבי שמואל בר נחמן° . הרי רב כהנא° אמר בשם רבי אבינא° , דכל עמא מודיי שאם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך, וכל המחלוקת הייתה רק כשרוצה לאכל פת מיד אחר כך. האם יאות שכך ההלכה? אמר לו, מן מה דאנן חמיין רבנן סלקון בריש ירחא, ואכלין ענבין קודם סעודה ולא מברכין בסופה. משמע שכך הלכה. היו לפניו מינין ממין שבעה. על איזה מהן הוא מברך? תמן אמרין ו_מחכל הקודם למקרא, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון. ארץ זית שמן ודבש . קודם לברכה. וכל הסמוך לארץ, קודם לכל. נמצא שזית קודם לשעורה שזית ראשון לארץ השני ושעורה שניה לארץ הראשון:
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ה
[עריכה]
מתני’: ו_מטבירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון. ו_נבירך על הפרפרת שלפני המזון, פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ו_נאבירך על הפת, פטר את הפרפרת. ו_נבבירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. °בית שמאי אומרים, אף לא מעשה קדירה
:
גמ’: אמר רב חסדא° . לא תנינן אלא בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון ששניהם לשתיה. אבל אם בירך על היין שבתוך המזון, ו_נגלא פטר את היין שלאחר המזון. שזה לשתות וזה לשרות. תמן אמרין. אפילו בירך על היין שלפני המזון, לא פטר את היין שלאחר המזון. והא תנינן בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון? רב הונא° ורבי יהושע בן לוי° אמרו. אימתי פוטר היין שלפני המזון את היין שלאחר המזון? בזמן שיש רגילות לשתות אחר המזון ודעתו לכך. ו_נדכהדין דשתי קונדיטון אחר הקזה. שהיו רגילים לשתות אחר הקזה. וחרנה אמר, ו_נהכהדין דשתי חמר בתר בילני שותה יין אחר המרחץ. שהיו רגילים לשתות אחר המרחץ. רבי חלבו° רב הונא° ורב° אמרו בשם רבי חייא רובא° . פת הבאה בכיסנין. בין אכל קדם סעודה, בין אכל באמצע סעודה, בין אכל אחרי הסעודה. טעונה ברכה לפניה
ולאחריה. לפי שאינה באה מחמת הסעודה. אמר רבי אמי° בן נתן. רבי יוחנן° בר נפחא פליג וסובר שלא מברך לאחריה ונפטרת בברכת המזון. אמר רבי מנא° בן יונה לרבי חזקיה° . במה הוא פליג? האם רק כשאכל מאותו המין באמצע המזון? דכיון שהפת פוטרת את הפרפרת שבתוך המזון. פוטרת אף את הפרפרת שאחר המזון. אמר לו, אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון, דלעולם הפת פוטרת את הפרפרת. וכן כי אתא רבי חגי° אמר בשם רבי זעירא° . אפילו לא אכל מאותו המין באמצע המזון. רבי חנינא בר סיסיי° , הוון אילין דנשיאה משלחין ליה נקלווסין תמרים והוה שבק לון בתר מזוניה, ומברך עליהון תחילה וסוף. רב חונה° אכל תמרין עם פיסתיה לחם ולא ברך על התמרים. אמר לו רב חייא בר אשי° . פליג את על רבי חנינא בר סיסיי° רבך? שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף. אמר לו אינון ו_נועיקר נגיסתי סעודתי. רבי יונה° ורבי יוסי° בר זבידא סלקון למישתיתיה הלכו לסעודה דרבי חנינא ענתנייה° . אפיק קומיהון הוציא לפניהם פת הבאה בכיסנין לאחר המזון. אמרין, נישבוק אולפנה נעזוב את מחלוקות האמוראים, וניתי לן ממתניתא ונלמד הלכה מהמשנה. הא דתני, אמר רבי מנא° בן יונה משום רב יהודה° נשיאה שאמר משום °רבי יוסי הגלילי . פת הבא בכיסנין לאחר המזון, טעונה ברכה לפניה ולאחריה. אמרי, מכיון דהן יחידיי כיוון שהם יחידים ורבנן פליגין עלוי, נעביד כרבנן. אמר מרינוס בי רבי יהושע° . אהן דאכל גריזמי תורמוסים ומיני פירות וסלית מאכל מסולת אף על גב דהוא מברך על גריזמתה בסופה, כגון שהיו שם גם פירות ממין שבעה. לא פטר סולתא. מה כ°בית שמאי ? דתנן, בירך על הפת, פטר את הפרפרת. בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. °בית שמאי אומרים, אף לא מעשה קדירה. דהוא סבר על הסיפא פליגי. ד°בית הלל אמרי בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. פת הוא דלא פטר, הא מעשה קדירה פטר. ואתו °בית שמאי ואמרו בירך על הפרפרת, אף מעשה קדרה לא פטר. אמר רבי יוסי° בר זבידא דברי הכל היא. ד°בית שמאי על הרישא פליגי. ד°בית הלל אומרים, ו_נזבירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה. °בית שמאי אומרים, בירך על הפת לא פטר אף מעשה קדירה. ו_נחאבל אם בירך
] על הפרפרת. כל עמא מודיי דלא פטר את הפת ולא את מעשה קדירה. רבי אבא בריה דרב פפא° בעי. אהן דאכל סולת ובדעתיה מיכול פיתא. מהו מברכה על סולתא בסופא? רבנן דקיסרין פשטין לה צריך לברך בסוף.
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ו
[עריכה]
מתני’: ו_נטהיו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. היסיבו, אחד מברך לכולן. בא להן יין בתוך המזון, כל אחד מברך לעצמו. לאחר המזון, אחד מברך לכולן. והוא ו_סאומר על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה:
גמ’: תנן, היו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. היסיבו, אחד מברך לכולן. אמר רבי יהושע בן לוי° . מה שאמרה המשנה שרק אם הסבו אחד מברך לכולם, אבל אם לא הסבו לא. בשבוע הבן היא מתניתא. שאורחים באים והולכים ובעל הבית משרת לפניהם, לכן יברך כל אחד לעצמו, אלא אם כן הסבו. הא בשאר סעודות כשבעל הבית בתוך ביתו. אפילו לא הסבו, אחד מברך לכולם. תני רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי. ו_סאאפילו בעל הבית בתוך ביתו. הסבו אין, לא הסבו לא. תני, סדר סעודה. אורחין נכנסין ויושבין בחדר החיצון על הספסלין ועל הקתדריות עד שכולן מתכנסין. הביאו להן יין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. הביאו להן לידים, כל אחד ואחד נוטל ידו אחת.
הביאו להן פרפרת, כל אחד ואחד מברך לעצמו. עלו והיסבו. הביאו להן יין. אף על פי שבירך על הראשון, צריך לברך על השני. ואחד מברך על ידי כולם. הביאו להן לידים. אף על פי שנטל ידו אחת, צריך ליטול שתי ידיו. הביאו להם פרפרת, אחד מברך על ידי כולן. ואין רשות לאורח להיכנס אחר ג' פרפראות שזה היה סימן. תמן תנינן. סוכה שבעה כיצד? ו_סבגמר מלאכול. לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. ו_סגרבי אבא בר כהנא° ורב חייא בר אשי° אמרו בשם רב° , צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום אם רוצה לאכל בסוכה בליל יום טוב אחרון, שלא יעבור על בל תוסיף. רבי יהושע בן לוי° אמר אינו פוסלה אלא צריך לקדש בתוך ביתו ויוצא ואוכל בסוכה. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל° בר אבא בר אבא. ו_סדקידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר, צריך לחזור ולקדש. שאין קידוש אלא במקום סעודה. רבי הושעיה° אמר בשם רב° . מי שסוכתו עריבה עליו, מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו, ועולה ואוכל בתוך סוכתו. אמר רבי אבון° ולא פליגין. מה דאמר שמואל° בר אבא בר אבא שצריך לחזור ולקדש, כשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר. ומה דאמר רב° שמקדש בביתו ואינו צריך לחזור לקדש בסוכה, כשהיה בדעתו לאכול בסוכה. רבי מנא° בן יונה אמר, לעולם פליגי. ואתיא
דשמואל° בר אבא בר אבא כרבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי. שכיוון שלא יועיל אם יקדש בבית לכן חייב לפסול את הסוכה. ודרבי הושעיא° בשם רב° , כרבי יהושע בן לוי° . תנן, הביאו להם יין כל אחד מברך לעצמו. אמר רבי אמי° בן נתן. זאת אומרת ו_סהשנחלקין בפירות וכל אחד מברך לעצמו. שאלו את בן זומא. מפני מה אם ו_סובא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו? אמר להן, מפני שאין בית הבליעה פנוי. אמר רבי מנא° בן יונה. הדא אמרה, ו_סזאהן דעטיש גו מיכלא. אסור למימר ייס המתעטש בתוך הסעודה אסור לאמר לו לבריאות, בגין סכנתא דנפשא. תנן, והוא אומר על המוגמר. מה בין מוגמר ובין יין? למה במוגמר אחד מוציא את כולם אפילו בלא שהסבו? מוגמר כולן מריחין. יין, כל אחד הוא טועם לעצמו. אמר רבי זעירא° בשם רב ירמיה° . ו_סחמוגמר, כיון שהעלה עשן צריך לברך. רבי ירמיה° בעא מיבדוק רצה לבחון לרבי זעירא° . אמר לו. כיצד הוא אומר על שמן ערב? אמר לו, אשר נתן ריח טוב בשמן ערב. אמר לו לא כך אלא, אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים. יצחק בר אבא בר מחסיה° ורב חננאל° הוון יתבין. חד אמר, ברוך שנתן ריח טוב בעצי בשמים. וחרנה אמר, ברוך שנתן ריח טוב בעשב הארץ. מתיב מן דאמר בעשב הארץ, למן דאמר בעצי בשמים. וכי עצים הן? אמר לו. והכתיב (יהושע ב ו) ותטמנם בפשתי העץ. וכי עצים הן? סלקון הלכו לבית רב° . ושמעון דאמר בר חונה° בשם רב° . ו_סטאשר נתן ריח טוב בעצי בשמים. אמר גניבא
נתן ו_עשמן להעביר זוהמה, אינו צריך לברך. אמר רבי יודן° . ואפילו קווי בתוך ידו. רבי חלבו° ורב הונא° אמרו בשם רב° . המרבץ אלונתית בתוך ביתו אינו צריך לברך, אף דיש בו אפרסמון. שאינו אלא להעביר את הזוהמה. אמר רב חסדא° . ו_עאעל כולן הוא אומר, אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים, בר מן ו_עבאהן מוסכין חוץ ממוסק שהוא יוצא מהחי. שעליו הוא אומר, אשר נתן ריח טוב במיני בשמים:
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ז
[עריכה]
מתני’: ו_עגהביאו לו מליח בתחילה ופת עמו. מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. זה הכלל. כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה:
גמ’: תנן, הביאו לו מליח בתחילה ופת עמו. מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. אמר רבי שמואל בר נחמן° בשם °רבי יונתן בן אלעזר. מתנייתא עד שלא למדו התרגלו בסעודת מלכים, ורוב סעודתן הייתה בדברים מלוחים. ובמקום שעושין את המליח עיקר, והפת בא רק כדי למתק האכילה. אבל במקום שאין עושין את המליח עיקר, לא בדא. אמר רבי ירמיה° בשם רב° . פיתא ופרור מאכל מתוק אומר על הפירור במקום שעושין את הפירור עיקר. אבל במקום שאין עושין את הפירור עיקר לא בדא. אמר רבי סימון° בשם רבי שמעון בן לקיש° , שקיזמי מאכל משקדים ופיתא. אומר על השקיזמי במקום שעושין את השקיזמי עיקר. אבל במקום שאין עושין את השקיזמי עיקר, לא בדא:
ירושלמי ברכות, פרק ו, הלכה ח
[עריכה]
מתני’: אכל תאנים וענבים ורימונים. מברך עליהן שלש ברכות, דברי °רבן גמליאל דיבנה. וחכמים אומרים, ברכה אחת. °רבי עקיבה אומר. אפילו אכל שלק והוא מזונו, מברך עליו שלש ברכות. ו_עדהשותה מים לצמאו, אומר שהכל נהיה בדברו. °רבי טרפון אומר, בורא נפשות רבות וחסרונן:
גמ’: רבי סימון° ורבי תדאי° אמרו בשם °רבי יהושע בן חנניה. ו_עהאכל במזרחה של תאינה ובא לאכול במערבה, צריך לברך. דשינוי מקום צריך לברך. אמר אבא בר רב הונא°
שתה יין ישן, והביאו לו יין חדש צריך לברך. אבל אם היו שניהם ישן, או שניהם חדש, אין צריך לברך. דשינוי יין אין צריך לברך. ו_עושינוי מקום צריך לברך. הסיע דעתו, כמי שהוא שינוי מקום. °רבי , ו_עזעל כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה. ומה היה אומר? אמר רבי יצחק רובה° בשם °רבי , ו_עחברוך הטוב והמטיב. מעשה ב°רבי עקיבה שעשה משתה לשמעון בנו. ועל כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה הטוב והמטיב ואומר. חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון. תנן, השותה מים לצמאו, אומר ברוך שהכל נהיה בדברו. אמר רבי יונה° , חוץ ממי דקרים ששותים לרפואה. אמר רבי יוסי° בר זבידא. ולכל מים שהוא צמא להן, אבל אם אינו צמא, אינו מברך. שלא כשאר משקים שאם נהנה מברך אף אם אינו צמא. אמר רבי אבון° . השותה מי דקרים מהו אומר? ברוך שברא מי רפואות. אית תניי תני, מי דקרים. ואית תניי תני, מי דקלים. מאן דאמר מי דקרים, שהן דוקרין את המרה. ומן דאמר מי דקלים, שהן יוצאין מבין שני דקלים.
הדרן עלך פרק כיצד מברכין