יהודי אתיופיה: כוחות ואתגרים בתהליכי הקליטה/תרבותיות

סוגי תרבויות

רב תרבותית

במהלך הגירה לפי הגישה הרב תרבותית נוצרת תרבות  :

• הקבוצה שומרת על זהותה, אתניות שלה, המנהגים שלה, האמנות, השפה והמיתוסים שלהן
• מאוחדות בנאמנותן הלאומית.

יצירת חברה רב תרבותית

מחייבת יישום של הנחות יסוד:

• הכרה בחשיבותה של חברה מגוונת
  • אימוץ מילים למשל "שוני חברתי" [קיים בין החברה האתיופית לישראלית] ולא "פער חברתי"
• יחס שווה לכל התרבויות
  • ייצוג במשרדי הממשלה של כלל התרבויות.
• סובלנות וכבוד הדדי לתרבויות שונות
  • הכרת התרבויות השונות בכדי להיות בעלי אמפתיה וסבלנות ע”י סקרנות בסיסית.

הגישה הרב תרבותית

על פי גישה זו

• כל התרבויות שוות.
• בחברה יש סובלנות, אכפתיות הדדית, דיאלוג שיוויוני והכרה הדדית בין התרבותיות בחברה.
• קיים דיאלוג בין התרביות, הזהויות, האתניות המרכיבות את התרבות.
• קיים הכרות בין התרבויות השונות בשל הדיאלוג המתקיים בהם.
• קיים קיום משותף.

מאפייני החברה הישראלית

• חברה עשירה ברב תרבותיות.

בשיעורי עבודה סוציאלית

עלינו להשם לב למי שנמצא או לא נמצא בשיעור. עצם הנוכחות מעלה את השאלה ומייצרת שינוי.

הגדרת רב תרבותיות (שיעור 2)

השימוש במילה "רב תרבותיות" הוא מרובה. יש המשתמשים במושג זה כשהם מתכוונים להיבטים של חברה:

• רב תרבותית במובן הדמוגרפי – חברה המורכבת ממספר רב של קבוצות אתניות תרבותיות שונות.
• רב תרבותיות במובן אידאולוגי – היא חברה הרואה במגוון תרבותית משאב ונכס, אותו היא מעונינת לשמר ולפתח. רב תרבויות בחברה כזו אינו איום על הסולידריות החברתית או פגיעה ברמת הלאומית. לפי תפיסה זו מגוון של שפות הם נכס ומשאב לחברה ולא פגיעה בלאומיות החברה.
• רב תרבותיות אידאולוגית –
  • פיספס של קבוצות שונות החיות יחד עם הסכמה וכבוד הדדי, תוך שמירה על אחידות תרבותית פנימית של כל קבוצה.
  • מתכונת שוזרת – כל קבוצה ממשיכה לפתח את יחודיות התרבותי שלה,וכן, מתקיימת יחסי גומלין עם קבוצות אחרות (סבר, 2001)
  • דפוס הבוללים –לפי תפיסה זו חברת המיעוט צריכה להיקלט ולהיטמע בקבות הרב שכן התרבות שלהם שולטת ועדיפה על אחרות. הקבוצה מתנאה שוויון הזדמנויות לקבוצות המיעוט כפרטים בכך שהם יזנחו את תרבות המוצא (למשל צבא).
• פוליטי

עקרונות מפתח בקליטה בישראל והשלכותיהם על מערכת החינוך

• כולם יהודים.
• פיזור עולים – ככל שיהיה פיזור רב יותר כך תהיה יותר קליטה.
• קליטה ישירה ועקיפה.

דיפרנציאליות על פי קריטריון ארץ מוצא

• עולי מצוקה
  • עולי מצוקה מגיעים למרכז קליטה (למשל עמידר) ועוברים מספר תחנות מעבר ודירות. כמות התחנות משפיעה על הילדים ויכולתן להשתלב בחברה ובמסגרות.
  • דוגמה לעולי מצוקה בישראל: יוצאי אתיופיה ועולי קווקז.
  • בתחילת טיפול מוטב לשאול כמה תחנות מעבר בצע הפונה.
• עולי רווחה – יתר העולם. קליטה ישירה וללא תחנות מעבר.

האם יש במשרד החינוך מדיניות קליטה?

ברמת המטה, משרד החינוך הפקיד את משימת הקליטה על יחידה שולית במשרד החינוך, "המחלקה לתלמידים עולים". היא אינה ערוכה להתמודד עם משימה נוכח גל העולים ועם עולים דור שני.בפרט שמדיניות זו עדין לא הופנמה בשטח.

מדיניות הלשוניות המשמעת של המשרד החינוך

מדיניות הלשוניות של המשרד החינוך כלפי העולים באה לידי ביטוי בשני מישורים - הוראת העברית לעולים והיחס לשפת המוצא.

‘’’ההבדל בין ישראל למדיניות העולם: ‘’’ בישראל, מורה שסיים תעודת הוראה יכול ללמד עברית עולים להבדיל ממדיניות אחרות שם מדובר בהתמקצעות.

לעונת זאת במדיניות העולם, יש צורך בהתמקצעות של שפת האם כלומר התמקצעות "בהוראה של השפה כשפה שניה”. לדוגמה, בחברה הגירה דוברת אנגלית (אוסטרליה, קנדיה, ארה"ב) יש תשתית אקדמית להוראת אנגלית כשפה שניה מתוך הבנה שמדובר במקצוע הדורש הכשרה מקצועית שונה, רב תחומית ומעמיקה.

לסיכום, אין הסמכה מקצועית בישראל או מסלול הכשרה להוראת עברית כשפה שנייה.

• כל מורה יכול ללמד עברית - בית ספר אין התניה להוראה עברית לעולים
• הקניית העברית נשענת על הנחות מוטעות למשל שלילדים רוכשים מהר יותר שפה שנייה.
• " על מנת ללמוד שפה חדשה יש להשכיח את השפה הקודמת" (יודביציקי,2002).

היחס לשפות המוצא של העולים

מיעוט לשוני מפוזר – תוצאה של מדיניות פיזור העולם בישראל אשר הובילה לפגיעה בשימור של השפה הלשונית. בכדי ששפה תשתמר היא זקוקה לתמיכה חברתית בו המיעוט הלשוני מהווה רוב מקומי (grant,1997)

שפת העולים בישראל היא "איום" על השפה השולטת ולכן נמנעים מלשמר את שפת העולים (למשל רוסית ואמהרית). התוצאה:

1. פגיעה בזכות היסוד של העולים לשמירה על שפת האם
2. בזבוז נכס שהמדינה אינה עושה בו שימוש
3. חוסר כבוד לזהות ולתרבות של העולים
4. השלכות אישיות וחברתיות חמורות .(סבר,2002)

שלשת יסודות של מדינה לשונית

שלושה יסודות של מדיניות לשונית באה לידי ביטוי במערכת החינוך הישראלית .

• בלעדיות הלשון העברית כשפת אם לצד התפיסה ש"כולנו יהודים". תפיסה זו מובילה:
  • להכחשת הזכות הבסיסית של עלים להשתמש בשפת המוצא שלהם .
  • חוסר מודעות לחשיבות ההתמקצעות בהוראת העברית כשפה שנייה.
• הכפפת היעד הלשוני ככלי לעיצוב זהות חדשה לעולים, “חינוך חדש” שכן יש עדיפות לאני האותנטי של העולים - השליטה בעברית.
• שימור הנחות מוטעות לגבי רכישת שפה שנייה באמצעות מערכת החינוך משבצת מוקדם עולים לכיתות ונמנעת מהשקעה איכותית ומספקת בהקניית העברית האוריינית.

התפתחויות במדיניות הקליטה

שינוים במדיניות הקליטה של משרד החינוך בעשור האחרון:

• הקמת מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במשרד החינוך
• הפעלת מגשרים בין תרבותיים יוצאי אתיופיה,קווקז ובוכרה .

האם מערכת החינוך הישראלית היא רב תרבותית ?

מערכת החינוך מצהירה שזנחה את "הגישה הבוללת" כלפי העולים אך בפועל היא קיימת בשטח. כלומר החברה מעודד פרטים להידמות לרב ולא לשמור על האותנטיות שלהם : ‘’"אסימילציה הגלויה כור ההיתוך שמאפייני בחתירה ליצירת קולקטיב בעל אחידות תרבותית ,תוך העדפה תרבותה של הקבוצה הדומיננטית"’’ (סבר,2002).

כיום מערכת החינוך נסוגה מאסימילציה גלויה אך במקום יש צורות מוסוות של הגישה הבוללת –כמו הפלורליזם הזמני.

דוגמה: בתקופת המעבר יש סוג של השלמה בחלקים מסוימים כשהעולים משתמשים בשפת המוצא שלהם ובמאפיינים התרבותיים שלהם אך אלו מתקבלים רק כ"קביים" לתקופת מעבר

דוגמה: השפה האמהרית והרוסית יכולות לשמש כקביים לקבלת תעודה אך לא כאמצעי לשימור תרבות המוצא.

[מצגת: שונות תרבותית 10.9.15]