יהודי אתיופיה: כוחות ואתגרים בתהליכי הקליטה/תהליכי הגירה וקליטה

מטרת הקורס

[שיעור 1]

1. הקניית ידע תאורטי על תהליכי הגירה וקליטה בכלל, ובפרט של הקהילה האתיופית, בחברה המודרנית, הן בישראל והן במדינות אחרות בעולם. תוך לימוד של מושגי יסוד לקליטה עקיפה ומדיניות קליטה.
   • תהליכי הגירה:
   • מסלול ישיר
   • מסלול עקיף
   • אפליה
2. הקניית ידע תיאורטי על הסוגיות המרכזיות הקיימות בעת שילוב מהגרים בחברה, אופן השתלבותם, הטמעתם ואינטגרציה שוליות ובדלנות.
3. תיאוריות על השפעת תהליכי הגירה על ילדים ונוער תוך הכרות עם הגישות החינוכיות הפיסכו-חברתיות לעבודה עם ילדים ונוער בסיכון בבית הספר. לצד הקניית כלים להתמודדות בהתאם לתיאוריות אלו.
4. סיפור עליתם וקליטתם של יהודי אתיופיה כולל סיפורים אישים ולרבות סיפורי הקהילה.
   • ניתוח מקרי קליטה ושילוב קהילות יוצאי אתיופיה בישראל.
5. הכרות עם חוויות והתמודדות הקהילה האתיופית עם גזענות, הדרה, מחאות וניסיון השתלבותם בחברה הישראלית.

הגירה

‘’’הגירה חיצונית –‘’’ תנועה של אוכלוסיה מארץ אחת לארץ אחרת.

‘’’הגירה פנימית –‘’’ תנועה של אוכלוסיה מאזור אחד לאזור אחר באותה ארץ.

דוגמות לגלי עליה

• במהלך המאה ה19 והמאה ה20 היו גלי הגירה גדולים.
• הגירה ממדינות ממערב ומזרח אירופה אל העולם החדש (כלומר ארה"ב)
• הגירה של יהודים ממזרח אירופה בשל מלחמת העולם השנייה.
• מחצית השניה של המאה ה20 - הגירה של טורקים בחיפוש אחר מקורות פרנסה אל גרמניה

חשיבות חקר ההגירה

• הגירה אינה תופעה חדשה בעולם.יחד עם זאת, בשנים האחרונות הגירה הפכה לתופעה עולמית וגדולה. אי לכך היא מקור
• להבנה של העולם המודרני המאוחר וכן סדר העולם.
• הבנת המציאות של החברה והמדינה
• להבנת השפעתה על עיצוב המרקם החברתי, התרבותי והכלכלי של המדינה, ההקשרים בין אנשים, על הסביבה, היישוב, על אופי של החברה ועל הנושאים שעולים באותה חברה.
• להבנת החברה הקיימת במדינת ישראל מאז הקמתה כמדינת הגירה המהווה מקור להדדיות, קבלה, מחויבות ואחריות.

ניתוח הגירה

בכדי לנתח הגירה עלינו להבין את המנעים לדחיפה והמניעים למשיכה (push and pull factors) אל הגירה למדינה או אזור חדש.

1. מצב (דמוגרפיים, סביבתיים ופוליטיים) של מדינת המוצא המעודדים אנשים להגר
2. התנאים המאפשרים הגירה
3. מה היא מדיניות ההגירה של המדינה הקולטת
   • הצרכים הכלכלים, החברתיים, הדמוגרפים, וכן, הנסיבות ההיסטוריות, והמניעים המוסריים שגורמים למדינה לפתוח שעריה להגירה

השיקולים להגירה

1. מדוע אנשים בוחרים מדינת כיעד להגירה? מה יש באותה מדינה?
   • מרחק שלה?
   • התנאים הכלכלים והחברתים?
   • הכרות עם השפה והתרבות? (כמו למשל במקרה של הגירת הודיים לאנגליה).
2. פער חברתי – המרצה מעדיפה להשתמש במילה ‘’’"שוני חברתי"’’’ דהינו השפה בה אנו משתמשים בכדי לקדם עצמנו על פני אחרים. כמה אנו נוהגים להכליל, לצבוע אוכלוסיה וכמה נתפס שונים מיתר הקבוצה.

מי המהגרים

• מהגרים הם קבוצה הטרוגנית
• לרב צעירים.
• לרב גברים
• מחפשים ממקום טוב יותר ביחוד מבחינת פרנסה.

בשנים האחרונות יש תהליך פמיניזציה (feminization) בהגירה, יותר נשים מהגרות.

חווית ההגירה עבור הפרט

• הגירה היא שינוי הסביבה הפיזית, החברתית והתרבותית של המהגר.
• הגירה משפיעה על תפקוד אישי ובין אישי של פרט וקבוצה.
• הגירה נחשבת תהליך טראומתי.
• הגירה מחייבת למידה של קודים חברתיים בכדי להשתלב בחברה וליצר קשרים חברתיים וקבוצים.
• במהלך ההגירה יכולים להתקיים שני תהליכים:
  • דה סוציאליזציה – התרחקות מחלק או מרב הערכים והנורמות של התרבות אותה עזב המהגר.
  • ורה סוציאליזציה – אימוץ ערכים ונורמות של התרבות החדשה לכדי עיצוב של זהות חדשה.
• הגירה משפיעה לפעמים גם על הדור השני.
• על פי מחקרים נשים מתמודדות טוב יותר עם הגירה.

סוגיות בהגירת אתיופים

אחת הסוגיות בהגירה היא כמה אדם מוכן לוותר ולנטוש את ערכיו והמסורת בכדי להשתלב בחברה

סוגיה בהגירה בחברה האתיופית – הילדים הופכים למתרגמים עבור ההורים והופכים להיות מעורבים בעניינים של מבוגרים.

כנסיית השכל/ידיים למעלה – איך זה מרגיש?

תרגיל: חלוקת הכיתה לשלוש קבוצות. כל חבר מציג משפט, היכן חש תחושות זרות וחוסר שייכות.

סיכום:

• לנסות להיות מודעים לסביבה
• איך אנחנו גורמים לאנשים אחרים להרגיש חלק מתוך משהו.…