לדלג לתוכן

יהודי אתיופיה: כוחות ואתגרים בתהליכי הקליטה/מלוכסוץ'

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

מלוכסוץ' - כהן בדרגה הגבוה ביותר. בעבר היו משתמשים במושג זה כנזרים.

מייסד המוסד מלוכסוץ'

[עריכה]

לפי המסורת מייסד המוסד היה אבא צברה. הוא הגיע משאווה ולפי מסורת אחרת, הגיע מהרי סימן. הוא נלקח כשבוי מלחמה בעת המלחמה הסלמונית כנגדיהודי אתיופיה. בהגיעו לבירה הסלמונית הכיר את אחד הבנים זהר יעקב (צאג עמלה). הם החליטו לברוח אל אזורי צפון אגם טאניה. הם עברו דרך גואנג ראס, גג'ן, מידררו והוארואה. שם נקבע משכנו של אבא צברה. הוא שימש מורה רוחני.

מצד אחד יהודי אתיופיה קושרת אל מסרות אבא צברה. מצד שני מהמאה ה19 אל האהרון. המסורת טוענת שמשה היה המלוכסוץ' הראשון. (להשלים)

למה פחות מכירים מלוכסוצים

[עריכה]
  1. כמעט לא היו מלוכסוצים. רק אחד עלה לישראל ורק תלמיד אחד שלו לקח עליו את תורתו.
  2. במאה ה18 הוקם מוסד מיסיון לניצור יהודים. הם שלחו מסיונרים ונסו לתקוף את מנהגי אתיופיה כשנתפס עם כתבי הקודש. ליפכף הם תקפו לעיתים קרובות ומלוכסוץ. המלוכסוץ היו נלחמים בהם. בשל המלחמות הגיעו יהודים אל אתיופיה. במאה ה20 הייתה פעילות אינטרסיבית.
  3. מי שאמצו את אורח החיים הדתיים היו נוהגים יותר להיות רבנים ופחות הפכו להיות מלוכסוץ
  4. בסוף המאה ה19 הייתה תקופה קשה של רעב ומחלות ופלישות אלימות מסודן. בתקופה הזו אחוז גבוה של אנשים שחיו ברמה האתיופית מצאו את מותם.

העלייה לישראל

[עריכה]

בעלייה לישראל היה מלוכסוץ' יחיד. הציבור בישראל הכיר את הקֵסיים.

מקורות:

  1. זכרונות ומסורות של קהילת יהודי אתיופיה. השינון . יש אנשים בחיים שלמדו אצל המלוכסוץ.
  2. יומני מסע, מכתבים וחיבורים מהמאה ה19 וה20 על קהילה והמלוכסוץ.
  3. מפות היסטוריות
  4. השרידים של המבנים בשטח.

המסורת של יהודי אתיופיה

  1. אסא הסן – אבא טנט (מצגת לצלם)

מלחמות יהודי אתיופיה והממלכה הסולומונית בסמיין: (להשלים) לאחר המחלחמות במאה ה17, עיר הבירה הסלמונית היתה בגונדר ולפיכך השלטון היה קרוב מאוד לאוכלוסיה של יהודי אתיופיה בהרי סמן. באותה העת, יהודי אתיפיה התפרנסו כבעלי מלחמה, חיילים, וכן, בבניה. בהעדר השלטון המרכזי של אתיופיה, המלוכסוצ'ים הפכו להיות מנהיגי העדה. לצדם זקני העדה פתרו בעיות בכפרים.

המלוכוץ' היו אחראים על מינוי של הקסים. תחתיהם היו דיאקונים (קסיים בתהליך הכשרה) ודבטרוץ (הכשרה דתית אבל לא קבלו הסמכה).

במאה ה19, הנוצרים, בעת מיסיון, מתארים מצב של קסים במקומות שאין מלוכוץ. ברירת המחדל שהיו מלוכוץ'.

כשיהודי אתיופיה עלו לארץ היה מלוכוץ אחד. לכן הקסים מילאו את תפקידי מלוכוץ'. אחד הקסים נבחר לעמוד בראש הקסים. נקרא קס הקסים. הקס הקסים היה למעשה בתפקידו מקביל למלוכוץ.

תפקידים

[עריכה]
  1. מנהגים רוחניים והכללים העליונים
  2. מחברי תפילות
  3. להשלים

בתוך המלוכסוץ' יש היררכיה:

  1. מלוכסוץ מנהיג הקהילה כולה
  2. מלוכסוץ מנהיג אזור
  3. ראש קהילת מלוכסוץ
  4. קהילת מלוכסוץ
  5. הקהילה כולה

פיטלבוזיץ (1959) כתב: "בראש הכהנים [המלוכסוץ'] עומד זקן מכובד בן תשעים. שמו אבא ארין והוא גם ראש הקהילה"

הלוי 1994: "הכוהנים הגדלים" – להשלים

מינוי למלוכסוץ

[עריכה]
  1. הכשרה דתית לכהונה מגיל 7.
  2. החל מגיל 13-5 תחילת הלימודים אצל מלוכסוץ.
  3. מגיל 20 הסמכה כמלוכסה או כקס.

אדם לא בחר להיות מלוכסוץ אלא ה' בחר בו. הוא היה צם ומתפלל. אם האל בחר בו ה' מתגלה בחלום שלוש פעמים.

אם זה לא קרה הוא יכול להיות ממונה בתור כקס שלא חי בנפרד מהקהילה. הוא מתחתן. הלא חי בטהרה אבל מבחינת התפקידים יש דימיון מאוד גדול.

נשים שחיו אורח חיים דומים למלוכסוץ

[עריכה]

יש אזכורים של מלוכסוץ ממין נקבה. הקסים, לדברי בר קריבוס, לא הכירו במוסד של נשים מאחר שהמלוכסוץ הוא גם כהן גדול ונשים אינן מתפקדות בתפקיד זה. ככל הנראה היו נשים שבחרו לחיות בטהרה והפרידו עצמם מהחברה.

"היא [אמה"להשלים

טהרה

[עריכה]

מלוכסוץ' חייבים לשמור על טהרה קפדנית והיו במגע פיזי רק עם מלוכסוץ ואם קבלו דברים מאחרים היה זה אחרי שעברו טהרה. תלמידיהם שרצו להגיע לתפקידי דת היו מקבלים על עצמם את אורח החיים כדי לחיות עם מלוכסוץ ועוברים טהרה 7 ימים במהלכם אכלו גרגרי חומוס ונטבלים. הם היו חיים בגדר החוצצת בינם לבין העולם החיצון.

המלוכסוץ כשיצאו הקפידו ללכת בשבילים שאחרים לא הלכו בהם.

"המגורים והמנזרים של ספגנים אלו" – להשלים

בעלות על קרקעות

[עריכה]

יהודי אתיופיה החזיקו קרקעות. יש אזכור של פיטלוביץ' – "בעבר... – להשלים".

מאפיינים יחודיים של המלוכסוץ

[עריכה]
  1. הגנה עליונה של קהילת ביתא ישראל.
  2. הסמכת הכהנים
  3. חוקי טהרה מחמירים
  4. להשלים

מקום מגורים טיפוסי של המלוכסוץ (המאות 19-20)

[עריכה]
  • מקום מגורים מוקף בגדר. אם אין גדר היו אבנים בדומה לבית נידה אליו הגיו נשים בזמן נידה. .
  • כניסה נפרדת למלוכסוץ ומחיצה.

[תמונה מצגת.]

  • מרכז מבודד - לחילופין חיו במרכז מבודד

אוארה המלוכוסוץ היו חיים בראש ההר והאוכלוסייה בהרים מסביב.

להשלים

[תמונה]

מלוכסוץ ידועים

[עריכה]
  1. אבא ברוך אדהנן (1825-1930) – לפני שהיה קסכהן כמלוכסוץ באזור קווארה. בשלב מסוים הוא קבל סימן לחזור. הוא ילד ילדים שהפכו להיות שושלת של קסים.
  2. אורי בן ברוך אחד הבנים הידועים של אבא ברוך אדהנן.
  3. אבא מהרי – מתואר ביומני המסיונים. קרא למי בקהילה לעלות למסע אל ישראל.
  4. ב1963 הגיע דן הראל ותאר במסעו עם המלכוסוץ האחרון, אבא רובל.

מקומות קדושים

[עריכה]
  1. אבא תנתן – היה מתבודד בסדק בקיר הסלע ושם התגלה ספר תורה
  2. ווטא טאגי – מעיינות קדושים
  3. בית הכנסת צברה.