יהודי אתיופיה: כוחות ואתגרים בתהליכי הקליטה/יהדות מצרים
בתקופה זו יש המשך של המפגש של הקהילה האתיופאית עם ביתא ישראל אשר החלה לצמוח:
- יהדות מצרים, הרדב"ז – 1552 - רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (רדב"ז) פוגש במצרים את ביתא ישראל שהגרו מישראל. בעקבות הכרות זו, בשנת 1552, הרדב"ז קובע שעל פי ההלכה בני ביתא ישראל הם יהודים ככל היהודים.
- ביקורים בארץ ישראל של בני ביתא ישראל - בשנת 1855, דניאל בן חנניה, חבר קהילת ביתא ישראל, היהודי האתיופי הראשון שביקר בישראל עם בנו משה. הוא נפגש עם ראש רבני ירושלים לדון במוצאם היהודי של ביתא ישראל. הוא משאיר את בנו בישראל וחוזר לאתיופיה עם מכתב מהרבנים לבני ביתא ישראל שבחבש, וכן גם מכתב אל כהן יצחק, כהן גדול באזור גונדר ובו כתוב, "מצבכם נגע ללבנו, והחלטנו על הצעדים הבאים: עאשר יחזור דניאל בן חנניה אליכם היאספו, שמעו ולמדו ממנו מה שראה אצלנו וכיצד אנו מקיימים את מצוות ה' כמסורת חז"ל. אם תגיעו למסקנה שנהגתם עד כה שלא דרך הנכונה, בחרו לכם שלשה – ארבעה אנשים מוכשרים ושלחו אותם אלינו, לעיר הקודש, ואנו נלמדם באופן מעשי את דרך קיום המצוות"
- חיזוק הקשר עם יהדות העולם במאה ה19 - במאה ה19 התחזקו הקשרים הדיפלומטיים בין אתיופיה לבין ארצות אירופה. לאתיופיה מגיעים פוליטקאים ומיסיונרים. במקביל החלה הפצת מידע אודות השבט היהודי – להשלים.
- משנת 1848 יש חלופת אגרות בין קהילת ביטא ישראל לבין יהדות התפוצה - להשלים
- המסע לארץ ישראל על ידי אבא מהרי, נזיר ומנהיג ביטא, בשנת 1862, יחד עם יהודי אתיופיה שבאו מהכפרים ויצאו לעבר ירושלים דרך ים סוף. הם האמינו כי יתקיים נס וה' יבקע את ים סוף לשניים. לא כך קרה. רבים מהעולים מתו ברעב ובמגפה בעודם נמצאים בגבולות אתיופיה. הניסיון לעלות לארץ ישראל נכשל. אבא מהרי חזר לאתיופיה ובעקבות כך גברה התחושה בקהילת ביתא ישראל שאין דרך לעלות לארץ הקודש, ולצדה גדך הייאוש.[1]
- הרב הילדסהיימר – בשנות ה60 של המאה ה19 רבנים הכירו בביתא ישראל כקהילה יהודית. הבולט הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר מאייזנשטאדט שבגרמניה. ר' – להשלים.
- רבי יעקב ספיר (ספר מסעות אבן ספיר) – קרא בקריאה לשלומי אמוני ישראל ולארגונים יהודים, שישלחו שליחים לחבש כדי לחזק את יהדות כוש. קריאתו עוררה גורמים שונים בעולם היהודי שכתבו ושלחו משלחות לאתיופיה. השליח הראשון היה יוסף הלוי מטעם חברת "כל ישראל חברים"
- יוסף הלוי,מזרחן, חבר בחברת אליאנס חוקר את ביתא ישראל –
- ב28 בדצמבר 1867 מגיע לכפר במחוז וולקייט לראשונה אל ביתא ישראל. הוא נאם "הה! אחים אהובים..." – להשלים.
- בין השנים 1868-1867 יוסף הלוי בשיתוף חברת כל ישראל חברים (כי"ח) חוקר את הקהילה ביתא ישראל.
- יהודי אתיופיה, שהמשיכו להקריב קורבנות. שמירה על המסורת היהודית הובילה לעימותים עם מסיונרים שטענו כי שום קהילה לא מקריבה קורבנות מבין הקהילות היהודיות.
- אי לכך, יוסף הלוי קרא להציל את יהדות אתיופיה מבדידותה ומקשייה. יחד עם זאת, היהודים מאוד חששו לעלות לארץ.
- יוסף הלוי פנה אל כי"ח ובקש להקים בתי ספר ליהודי אתיופיה אך לא נענה.
- הוא חזר עם הבחור לאתיופיה ושרף את ספר המסע שלו מאחר ולא האמינו לו.
- הבן של קס נפטר כחצי שנה אחרי.
- ד"ר יעקב פייטלוביץ המשיך את פעלו של מורו פרופ' יוסף הלוי – גייס קהילות שלמות של רבנים. עם הגעתו לאתיופיה יש התנגדות וכעס. לאט לאט יצר קשר והיה עם הקהילה בחגים, בשיעורים וכן תעד במכתבים (במספר שפות) שכתב את הידע שצבר. במסעו הראשון הגיע עם שני בחורים בני 11-2. אחד מתאר את אותם נערים כמי שהובילו לקשר בין יהודי איתיופיה לאירופה.
- ראה על סעיף 14 (שיעור חדש)
- הרב הילדסהיימר דואג ליהדות אתיופיה – בשנות ה60 של המאה ה19 רבנים ומנהיגים שונים הכירו ביהודי אתיופיה. הבולט מבניהם היה הרב גאון רבי עזריאל הילדסהיימר מאייזנשטאדט שברגמניה. רבי הילדסהיימר דאג מאוד לקהילת היהודים באתיופיה והוציא קול קורא לצאת לעזרתם. בזכות הכתיבה שלו ייצרו גל של התארגנות מעשית בעולם היהודי כדי לקשר לעולם האתיופי. לא רק ציפייה משיחית אלא גם ידיעות על מיסיונרים פרוטנסטטים – להשלים. כתב על עדת הפלאשים "אחינו ובשרנו הם, ובאה העת להצילם ולהחיותם. הוא פרסם קול קורא חשוב לעולם היהודי שקרה לקרב את הפלאשים לעולם יהודי והתווה דרכי פעולה" (1864). וכן גם "משנים רבות אחזה פלצות לב כל איש מישראל לעת שמועה שמענו מאפריקה קול יללות עשרים וחמש רבבות אחינו בני ישראל מארץ כוש עלה באוזנינו, אשר באורך גלותינו נתרחקו כמעט מגבול..." – להשלים.
- בשנת 1845 נשלחות אגרות בין ראשי העדה הפאלשית לחכמי ישראל. מכתבים אלו ביטאו את ערגת העדה להינצל משמד רוחני ולקשור את גורלם עם גורלו של עם ישראל ועם חזון השיבה לציון. מכתבים אלו פורסמו בעולם היהודי והובילו לשיבת היהודים. באגרת הראשונה של אבא יצחק, כהן העדה האתיופית נכתב באמהרית "אבותינו, מה שלומכם? שמענו על קיומכם אך השבת היא מסך שמונע מאיתנו להפליג בים..." – להשלים
- 1863 רבי יעקב ספיר שב ממסעותיו בקהילות ישראל בתימן ומזרח הרחוק. מכתבים שהגיעו לידו באקראי מאתרים – להשלים.
- בשנה שעברה נלכדו ע"י כומר אחד - להשלים
- בראשית שנת תרכ"ה כחצי שנה לאחר ההתגייסותו לעניין זה, פרסם הרב הילדסהיימר קריאה פומבית שנדפסה בעיתונים היהודים.
- היו הרבה התכתבויות לתמוך.
- ד"ר יעקב פייטלוביץ מחזק קשרים עם אירופה – כאמור הפגישה עמו הייתה קשה מאחר שהייתה תחושה שהנה עוד אחד שמגיע ומנסה במסווה לנצלם. הוא המשיך את פועלו של פרופ' יוסף הלוי. אחרי כמעט שנה שהיה באתיופיה הוא חזר עם שני נערים גטיה ירמיה ותמרת עמונאל. מטרתו הייתה לאפשר להם להתחנך ברוח המוסרית היהודית כדי שבשובם לאתיופיה ידריכו את הקהילה היהודית (יצחק גריננפלד, 2011, מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה). בביקור השני שלו הוא מחתים 43 רבני תפוצה (1909). (פספסתי)
- אגרת חכמי ביתא ישראל נכתב בחג סוכות שנת... להשלים - כל שנתיים הרב מגיע לאתיופיה כדי לחזק אותם
- הרב עובדיה יוסף פוסק ביתא ישראל הנם יהודים. הוא יוצא כנגד כל הרבנים ב1973.
- ראשית הציונות – תמרת עמנואל "מבשר התחייה" – עמנוטל נולד באתיופיה בשנת 1888 בכפר הסמוך למחוז גונדר, למד בבית ספר של המיסיון האוונגליסטי השוודי באריתריאה האיטלקאית. בגיל 16, פגש את ד"ר יעקב פייטלוביץ. הוא נסע לפריז בשנת 1904 (להשלים.) הוא לא קיבל אדמה להקמת בי"ס. נפטר בגיל צעיר. משפחתו היא הראשונה שהגיע ב1908. [מצגת חדשה: אגרות שכתב ליהודי אתיופיה על ידי דר פיטלוביץ.]
- יונה בוגלה – נולד ב1908 בוולקה. רועה צאן. למד לימודי קודש בבית כנסת מקומי של ליקה "כהנת ברוך אדהנן".
- בשנת 1921 לאור ביקורו – להשלים.
- ב1923 נשלח עם 4 ילדים יחד לבי"ס תחכמוני בירושלים. אחרי שנתים נשלח יחד עם מקוריה צגה ללמוד בפרנקפורט בגרמניה.
- בשנת 1929 הועבר למכון "אשר" שבקנטון, שבירתו לוזאן שבשוויץ. הועבר לבי"ס של כי"ח בפריז, צרפת.
- ב1931, שב לאתיופיה כדי לשמש מורה בבי"ס העברי תחת הנהלתו של תמרת עמונאל. הבנות לא הגיעו לבי"ס מאחר שכולם היו מורים ולכן יונה בוגלה בקש מאישה להצטרף לבי"ס באדיס, אבבה, וכך החלו ללמוד גם בנות. בעקבות מלחמת העולם השנייה, נסגר ביס.
- ב1936 איטליה כובשת את אתיופיה. תמרת עמונאל בורח. יונה מסתובב בכפרי היהודים ועבד עבודות מזדמנות.
- בשנת 1942 נשא והקים משפחה ענפה. זו תקופת מלחמת העולם השניה, מפיציםשמועות כי יהודי אתיופיה מפיצי מחלות, נכנסים אל כפרים כדי להשמיד את היהודים. מי שלוקח את מקומו של תמרת עמונאל היה יונה שעליו ציווה לשמור על הילדים. לאחר שנסגר הבי"ס היהודי, להשלים.
- ^ מקורות מידע: פעמים 58, מסע יוסף הלוי, הדו"ח המלא תולדות יהודי אתיופיה, מכון יד בן צבי