היסטוריה לבגרות/תוכנית לימודים היסטוריה - תשס"ט/גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון

היהודים ב'גלות בבל': מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ממלכת פרס, המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הצהרת כורש: תוכנה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה על היהודים.

הצהרת כורש בשנת 539 לפני ספירת הנוצרים כובש כורש את ממלכת בבל ובתוכה ממלכות רבות (כ-120 מדינות לפי מגילת אסתר) ובתוכן גם ממלכת ישראל וממלכת יהודה הוא משליט את פרס על כול האימפריה. השינוי משפיע על היהודים לטובה כיוון שפרס ידועה במדיניות הסובלנית שלה כלפי העמים שבשליטתה . כורש נוהג במדיניות סובלנית ומעניק לעמים השונים אפשרות לחזור אל מיקומם הגיאוגרפי לפני הגלייתם . כורש כותב הצהרה ליהודים ובה הוא מעניק לה את הזכות לחזור לירושלים אשר ביהודה ולבנות שם בית מקדש.

תוכן ההכרזה

ההכרזה ידועה בעברית ובארמית ושני הנוסחים של ההכרזה מובאים בספר עזרא. ההצהרה- פרק א' בעברית ועוסקת בשלושה סעיפים:

1. זכות השיבה ליהודה
2. הקמת בית המקדש
3. הרשות להעלות כסף וזהב מבבל לבית המקדש.

ההצהרה בפרק ו' מובאת בארמית ובה ארבעה סעיפים:

1. תיאור הפולחן בבית המקדש
2. מידותיו של בית המקדש
3. חומרי הבנייה וההוצאות הדרושות לבנייה
4. החזרת כלי הקודש שנלקחו ע"י נבוכטנאצר.

בהצהרת כורש ניתן לראות סימנים של פוליתיאיזם- אמונה בריבוי אלילים וזאת בשל השימוש שלוש פעמים במונח " אלוקי ה' "- אלוקי השמיים, ישראל והאלוקים אשר בירושלים.
אלוקי השמיים- מעיד שהתפיסה הפרסית מאמינה שלכל חלק בטבע יש אלוקים משלו- שמיים אדמה וכו'
אלוקי ישראל- מעיד שהתפיסה הפרסית מאמינה שלכל עם אלוקים משלו- ישראל בבל וכו'
האלוקים אשר בירושלים- מעיד על תפיסתו של כורש והפרסים בכך שלכל אזור אלוקים משלו – ירושלים , בבל טאהרן וכו'.

הגורמים להכרזה

נשאלת השאלה מדוע מלך השולט על אימפריית ענק צריך להעניק הצהרה כמו זו של כורש?

להכרזה שני גורמים:

• גורם פוליטי מדיני- כורש הופך להיות אימפראטור- שליט על אימפריית ענק ובה עמים ואמונות רבות. כורש כמו כל אימפראטור חושש ממרידות בקרב העמים הנשלטים ועל כן הוא מעניק לעמים הנשלטים את האפשרות לעבוד בחופשיות את האלים והאלוקים שלהם מתוך אמונה שאם יאפשר סובלנות דתית הוא יזכה לא רק בכך שלא יהיו מרידות אלא גם שיהיו נאמנים לו.
• גורם דתי- כורש כמו כל העם הפרסי מאמין בפוליתיאיזם- אמונה בריבוי אלילים. אמונה זו נחשבת לסובלנית כלפי אמונות אחרות כיוון שהיא אינה רואה בעיה לעבוד מס' אלילים במקביל. אמונה זו מובילה את כורש, בניגוד לבבלים ולאשורים, למדיניות סובלנית כלפי האמונות השונות באימפריה ומתוך רצון לזכות באמון העמים השונים בממלכה. במקביל הצהרה טען כורש כי השם אלוקי השמיים הורה לו להקים בית מקדש והצהרה דומה מנסח גם כורש לבבלים.

השינוי הרוחני בבבל

במהלך 70 שנה שבהן יושבים היהודים בבבל מתעצבת הזהות היהודית שלהם. לפני חורבן בית ראשון וההגליה היהודים אומנם האמינו באל אחד ( מונוטאיזם). אבל היו גם כאלו שבנוסף לאמונה באל אחד עבדו אלילים והאמינו בריבוי אלילים. במהלך שנות הגלות עוברים היהודים שינוי רוחני שמעצב אותם כעם מונוטואיסטי המאמין אך ורק באל אחד כמו שהיהדות מוכרת לנו כיום.
היהודים מגדירים את עצמם כ "זרע הקודש" , כלומר שהם צאצאיו הישירים של אברהם אבינו והם מקודשים בקדושה שעוברת מדור לדור מאז מעמד הר סיני ומתן התורה ע"י השם עצמו לבניו.כל משפחה בבבל שמרה וניהלה לעצמה אילן יוחסין, שבו מצוינים שמות האנשים במשפחה בכל דור ודור מאז בית ראשון ועד אברהם אבינו.

חשיבות ההכרזה

להכרזה חשיבות רבה מכמה בחינות:

• בחינה מדינית – המקדש בירושלים מקבל מעמד ממלכתי מוכר , לא רק כמרכז פולחני ליהודים השבים לציון אלא כמרכז פולחני לעם היהודי באשר הוא.
• מבחינה דתית ההכרה במקדש כמרכז פולחני לעם היהודי אפשרה את זרימת התרומות של יהדות התפוצות בגיבוי השלטון המרכזי
• מבחינה יישובית הצהרה זו פותחת תקופה חדשה בחיי עם ישראל, היא תקופת חזרתם של העם היהודי למולדתו לאחר ההגלייה. תקופה בה הוקם מקדש השם בירושלים – תקופת בית שני

תגובת היהודים להכרזה

בעקבות הצהרת כורש עולים לא"י 50,000 עולים שהביאו את כלי המקדש. בראש העולים עומדים זורבבל בן שאלתיאל צאצא לבית דוד ויהושע בן צדוק ממשפחת כהנים. העובדה שבראש העולים עמדו זרע בית דוד וזרע הכהונה , הייתה כוונה להמשיך את המלוכה והכהונה מימי בית ראשון , העולים מבבל חזרו בעיקר להתיישב במקומות יישובם מבית ראשון.היהודים שבים לפחוות ( פחווה- שטח מנהלי של פרס. פרס הייתה מחולקת למספר אזורים בניהם פחוות יהוד ) יהוד שהיא חלק מנציבות עבר הירדן (פרס מחולקת למספר נציבויות שבכל נציבות מספר פחוות).היהודים נקראים שבי ציון בגלל חזרתם לציון.

הרכב גלי העלייה הראשונים: מנהיגי השבים, קבוצות בקרב ההנהגה (המאבק בין צאצאי בית דוד לבין הכהונה הגדולה)

עם מתן הצהרת כורש מתחילים להגיע ליהודה שבא"י עולים מבבל שנקראים שבי ציון בשל חזרתם מבבל לציון. בראשם עומדים זרובבל בן שאלתיאל שהיה מזרע בית דוד ויושע בן צדוק שהיה מזרע הכהונה. העובדה ששני אלו עומדים בראש שבי ציון מלמדת כי היה רצון מצד העולים החוזרים לציון לחדש ימי מלכות דוד, בה מלך מלך מבית דוד וכהן גדול שפעל בכל נושא הקרבת הקרבנות בבית המקדש. עם זאת, איננו שומעים יותר בהיסטוריה על שני מנהיגים אלו או צאצאים שלהם ומלכות בית דוד לא מתחדשת.

עם חזרתם ליהודה, מתיישבים שבי ציון בערים ובאזורים בהם ישבו כ-70 שנה לפני כן שגורשו מיהודה לבבל ע"י נבוכדנצר. הסיבה ההיסטורית, ככל הנראה, לחזרה למקומות יישוב אלה היא הוכחה נוספת לרצון לחדש את מלכות בית דוד גם באופיה הדתי, גם באופיה הרוחני והמלוכני וגם באופיה הטריטוריאלי.