גוף נפש/החלקים הנעים: העצמות, המפרקים והשרירים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

החלקים הנעים (עצמות, מפרקים, שרירים) מיצרים מסגרתת חיים כך שנוכל לנוע, לחשוב ולהגות אמונות ורעיונות. הרגשות משפיעות על מצב גופנו ומרוממת את מצבנו הרגשי: תרגילי ספורט מיצרים מחשבות חיוביות. העדר תרגול מפחית אנרגיה ומוביל לעצבנות ולדיכאון. 3 סוגי רקמות המקבילות ל3 סוגי ההוויה: קשות (שינים, עצמות), רכות (בשר, שומן, שריר, עצב, רצועות) (194) ונוזליות (דם, שתן, מים ולימפה). השלד יוצר מסגרת פנימית לגוף. הרקמה הרכה מקבילה לגישה הפסיכולוגית ולדפוסי החשיבה: מחשבות והתנסויות משפיעות על העצבים, אברים פנימים. ניתן לגלות מחשבות והתנסויות על פי השריר, העור והבשר. רקמה נוזלית מקבילה לרגש ולתחושות ואחראית לפיזור רגשות.

העצמות[עריכה]

מח העצם מעניק מינרלים, מלחים, חומרים מזינים, תאי חיסון חיונים, רקמות חיצוניות קשות עליהן נוצרת מסגרת חזקה וגמישה שהישות בנויה עליה. עצמות הן האופן הדחוס של אנרגיה בגוף הגמי כמו סלע, אדמה. תומכות ומחזיקות. מאפשרות לשריר לנוע ועוזרים בהנעת הנוזלים. איננו יכולים לחיות ללא עצמות, ללא מגע עם ישותנו הפסיכו/רוחנית העמוקה, דחפים ואמונות שנותנים משמעות לחיים. כמו שהעצם תומכת בישות שלנו. בעיה בעצם מיצגת קונפליקט בישות.

עצמות שבורות (195)[עריכה]

אמונה קשוחה ומגבילה משתקפת בתנועות הגוף. עצם שבורה מצביעה על חוסר גמישות, התנגדות להליכה עם הזרם, פיצול עמוק, תסכול במרכז לבנו. לפיכך יש לברר האם הנאמנות שלנו חצויה, אנו פוניםל כיוון אחד ונכספים לאחר, קושי לשאת לבד משא, צורך לנמק ולהסיבר את מעשיך, אמונות מוטלות בספק. מה מונעת העצם השבורה? מה היתרונותת? עצם שבורה מחיבת אותנו לנח ולבקש סיוע שרב האנשים אינם טובים. מנוחה מאפשרת להתחזק ולהתגמש (ר' פרק 10 חלק העוסק בגוף השבור).

אוסטאופורוזייס (בריחת סידן)[עריכה]

שינוים בהורמונים גורם לעזיבת חומר העצם מהעצמות ולכן העצמות פריכות ונוטות להישבר. מסמל התמעטות כוח החיים בעצמות יתכן בשל ויתור, חוסר אונים וישע. נפוץ בגיל המעבר אצל נשים שבשלב זה מרגישות חוסר סיבה קיומית וחוסר בדחף למציאת מטרה חדשה, איבוד נשיות (196). כפי שכוח מוטל על כפות הרגלים שמאזנות כך הלב הוא מרכז ואיזון רגשות ותכליתו קיומנו הפנימית. עצם קשטרה לכוח ועלינו לרומם את הכוח כדי להביא לפעולה במקום להניח לה להתפוגג (ר' פרק 18 על גיל המעבר)

חיבורי המפרקים[עריכה]

מפרק מחבר מחשבה ורגש עם תנועה ומעשה, מעניקים חופש ביטוי, יציבות גוף (לרקוד, לקפוץ, לחבק, לנוע בקלות ועוד).

דלקת המפרקים[עריכה]

דלקת היא הבעיה הנפוצה במפרקים. קשור לתנועה, לתקשורת. מצביע על פחד מהעתיד והתנגדות להווה, הצטברות רגשות שלילים שלא ניתן להם ביטוי ועלינו לשאול עצמנו מה עלינו לעשות כדי לשחרר אותם: לסלוח, לקבל, לאהוב יותר עצמנו (ר' פרק 10 על חלקים נפגעים)(עמ 197).

צפידות במפרקים[עריכה]

חשיבה נוקשה, היעדר חופש, היאחזות בדרכי הקיון הנושנות ואי ביטוי רגש מובילים למפרק מצטפד או חסר תנועה.סמל לאובדן מטרה וחירות תנועה. מערכת היחסין בין המחשבה לרגש אובדת.

דלקת הכסת[עריכה]

דלקת הכסת היא דלקת שקים מלאי נוזל במפרק שמונעים שבירה ומתפתחת לאור שימוש מופרז. הכסת מלאה בנוזל מצביע על הפרעה רגשית או דלקת או על מלאי רגשות. האם אתה עושה דברים שאינך אוהב? חש דחיה לעבודה? מנוחה מעבירה את האחריות לאחרים?

נקיעת המפרק[עריכה]

נקיעת מרפק היא סימן לאיבוד מקומנו, חוסר מקום קיומי, קושי לבטא רגשות, איבוד הקשר עם מרכז הגוף, עמידה ומיקומנו בעולם. איבוד מקום מונע תנועה קדימה בקלות (198). יש לשאול על הכיוון בו אנו פונים ואיך אנו חשים כלפיו (חוסר ביטחון, מבוכה, סתירת רגשות, נדחף לכיוון, איך חוזרים למקומך? יצירת קשר מחודשת עם הזרם (ר' פרק 10 על החלק הנפגע).

צינית[עריכה]

מחלה בהצטברות חומצת שתן במפרקים. לרב בבוהן בכף הרגל. החומצה מסולקת על ידי הטלת שתן ומשחררת רגשות שלילים ורעילים. אי שחרור רגשות ישנים גורם להצטברות שלהם כך שהם עמידים וגבישים וגורמים לצפידות ולחוסר גמישות. צינית היא ביטוי לתקיעות. הבוהן עלול להאדים ולהתנפח. אי האחזות בעבר מונע יכולת לנוע קדימה. מחלת הצינית נפוצה בזקנה וההיאחזות בזכרונות מהעבר היא גורם למחלה.

מחלת השיגרון[עריכה]

דלקת ניוון איטית של המרפקים, התכלות המפרקים שיוצרת צפידות וכאב ומונעת את תפקודם העיקרית של המפרקים להניע בקלות קדימה. ביחוד באיברים הנושאים את משקל הגוף. תוצר של הצטברות רגשות וגישות רעילות, ביקורת כללית, מרירות, דחיה (199) שמובילים לכאב ולצפידות. גישות כאלה מכלות את השמחה והכרת התודעה. תיעוב ספונטיניות, תסכול עמוק כך שהרגש גובר על החסד, קושי לקבל שגר, נושאים סביב שליטה והשלטות (ר' פרק 10 על החלק הנפגע).

ראומטיזם[עריכה]

מחלה עצמית חיסונית שבה מערכת החיסון תוקפת את חלקי המרפקים בשל גורם ראומטידי לא תקין בדם וגורם להגבלת התנועה והתקשחות המרפקים. לרב אנשים היו פעילים יותר ובעקבות פעילות יתר נגרמה צדיפות פנימית, משמעת מוגזמת וביקורת עצמית. יתכן כי יש להם נטיה להעניק לאחרים ולא לעצמם מה שמוביל לכעס. כעס זקוק ביטוי וספורטאים יודעים לתעל את הרגש לפעילות ספורט אך הפעילות אינה בהכרח פותרת את הסוגיה בגינה הם כועסים. פרישה מהעיסוק גורמת לאחסון הרגשות שהם אינם יודעים איך לתעל לפעילות. ההיבט העצמי חיסוני של המחלה משקף ביקורת עצמית, גישה שיפוטית, הערכה עצמית נמוכה: תקיעות בצורת חשיבה ביקורתית, שלילית, מלא דחיה או מר נפש (200). אינך פועל בדרך בה אתה באמת חץ? הריסה עצמית בשל אשמה או בושה? זלזול עצמית בביקורת, חסור כבוד? האם האגרופים באמת מבטאים רצון להכות משהו. התנועה היא הכרחית בייחוד עם זרם כשמאפשרים לשינוי להתרחש. ככל שניתקע יותר כך נהפוך לחסרי חיים. יתכן כי נחוש שאבדנו את התכלית, תיעוב עצמי יכלה אותנו ונרגיש חוסר טעם בחיים. על האדם למצוא דרך קיום אחרת מאחר שאין ביכולתו עוד לעשות את שעצשה בעבר (ר' פרק 10 על החלק הנפגע + פרק 5 - מערכת החיסון).

שרירים[עריכה]

רקמה רכה בגוף נמצאת בשריר, בבשר, בשומן, בעור, בעצבים ובאברים הפנימיפ. רקמה קשה קשורה לאמונות שמעצבות פעילות מנטליות ודפוסי חשיבה. זיכרונות מעבר (תסכול, התנסות ורגשות) נמצאים ברקמות הרכות. עצב מגיע לכל תא בגוף. נושא עמם אימפולסים כימים של גישותינו והתנסויות, דעות קדומות, חרדה, פחד, אשמה ועוד) אשר משקפים את מצב האיבר הפנימי, הבשר והשרירים. שינוי עצמי משנה את הרקמות (201) של השריר, בשר, שכבות שומן, גירוי עור ותפקוד לקוי של איברים פנימים. שריר פועל עם העצמות כדי ליצור תנועה. הם מעוררים מחזור דם, עיכול ותהליך נשימה שמספק חום. סופגים מתח ורגשות. אם אינם נרגעים מספיק בשל הלחץ אז מתח מצאבר וגורם לפגיעה ארוכת טווח חמורה. שרירים הם סמל להתנסות, טראומה, קונפליקט המעציבים התנהגות. כעס מודחק ופחד מיצרים שיריון גוף שחוסמים ועצירת רגשות שחוסמים את השריר. כשהגוף נפצע בגלל רגשות אלו מתחזק הדפוס הפסיכולוגי. הידוק השרירים לגו ותשומת לב לרגשות מחולל חיזוק שרירים. אם זה נמשך פרק זמן ארוך השרירים הופכים להיות מקובעים וחסומים. גישה דיכאונית או מלאת פחד מובנית במבנה הגופני שגורם לחיזוק הגישה המנטלית. יש לעבוד על שני הצדדים לשחרר את המבנה הגופני והדפוסים הפסיכולוגים.

עווית שרירים[עריכה]

עווית שרירים עלול להיווצר כשהשריר מתכווץ ומצביע על עציר, שיתוק רגשי, עצירת רגשות או כאב פנימי. האם אתה מלא פחד מהעלול להתרחש במידה ותרפה? מלא חשש מהעתיד לבוא? (202) נשום לתוך הפחד, שחרר את הלחץ, על מה עליך לוותר?

שבר (הרניה)[עריכה]

שבר הוא חולשה בשריר החיץ הגורמת לאבר הפנימי או לרקמת השומן לנוע מחוץ למקום.

  • היאטוס הרניה מתרחשת כשחלק מהבטן נלכד מעל לסרעפת (שריר שטוח שמפריד בין חזה לבטן) בעקבות פציעה או מתיחה.
  • אינג'וניאל הרניה קורית במפשעה. מחלת שבר אצל גברים כשאחד מהאשכים נדחף על ידי פער בשריר החיץ ויוצר שק בשל הרמת משא כבד או שיעול כבד.

שבר הוא חולשה של אנרגיה פסיכו/רגשית מפני שאנו מנסים להתגבר וכורעים תחת עומס של משקל דברים, פרפקציוניזם שמעמיס ועלול ליצור רגשות אשמה וכעס, פחדים, חרדה, דפוסי חשיבה חרדנים, מצב מנטלי מלא חשש. אומץ לב נעלם ואנו מאבדים את השליטה הפסיכולוגית ועוצמתנו וכוחנו. השבר מצביע על תשוקה פנימית מודחקת. האם אתה זקוק שיטפלו בך? השאם הינך מתנגד לשליטה של אדם על חייך? האם אתה דוחה חלק ממך, מדוע וכיצד תוכל להחזירו? (203) זכרים לעיתים נולדים עם שבר בילדות בשל שקיעת האשכים. חזרה בגיל מאוחר נגרמת לאור חזרה של נושא ילדות, שינוי תנאי חיים שעורר פחד וחוסר ביטחון.

כאבי שרירים[עריכה]

כאב בשרירים נגרם מכאב פסיכולוגי (עצב, חרדה, פחד, חוסר ביטחון, יאוש, קונפליקט, הענשה עצמית). הכאב מסמן תשוקה למשהו או מישהו, לתנועה, לשינוי ובו בעת להתנגדות פנימית. מה עוצר בעדך? איזו תנועה את מבקש לעשות? כאב מגביל את התנועות ותנועה מאפשרת ביטוי רגש. אם אנחנו לא נעים הרגשות (לרב אלו שאנחנו הכי רוצים לתת להם ביטוי) חסר ניידות ונתקעים. שמירה על תנועה מאפשרת שחרור בטא אנדורפינים שמשככים כאבים באופן טבעי. כאב הוא צורך כל ומאבד מגע עם מי שאנחנו באמת. תרגול נשימה, מרכך ומשחרר מחסומים ומעצורים. הרגעות עמוקה ומדיטציה מגבירים את התודעה ומודעתנו וכך ניתן להתבונן מעבר לכאב (ר' פרק 10 על החלק הנפגע פרק 16 על כאב ופרק 5 לטכניקות נשימה והירגעות).

התכווצות שרירים[עריכה]

לאחר התעמלות מתכווצים שרירים כשחומצה לקטית חודרת לשריר ויש לתרגול נוסף כדי להניע את החומצה. התכווצות יכולה לנבוע עקב מחסור בפעילות גופנית. לרב בזקנה. התכווצות שרירים מצביעה על דפוסי חשיבה עיפים, נוקשים, גישה עיקשת עם התנגדות שהדרך היחידה להוציא לפועלהיא כשאין תמרון. התכווצות מצביעה על רצון להשאיר דברים במקומם ולהיאחז בעבר. קושי להיפתח ולאמץ גישות חדשות, קושי להתכופף, נטיה לאהוב להיות שוחים וכך שברירים.

מתיחה ונקיעה של השרירים[עריכה]

התרפות או קריעה של השרירים מתרחשת כשהשריר נמתח מעבר לגבולות הנורמה ולא עומד בלחץ. האם אתה נדחף? נלחץ? נמתח מעבר לגבול הנורמה? מתח שאינך מסוגל להתמודד עמו? שמח יותר מדי אחרים ומתעלם מעצמך? נקיעה לרב קורת כשהוכים או נופלים. האם עליך לעצור כדי לראות לאן פונים? האם הקרקע חלשה מכדי להחזיק אותך? האם הכיוון מייצר בכך קונפליקט מבוכה (205)? האם פעילות גורמת לחוסר ביטחון? (ר' פרק 10 על החלק הנפגע)

שרירים וגידים קרועים[עריכה]

קריעה היא בעקבות מתיחת שריר בדומה למתיחה ונקיעה. סמל לקונפליקט שיוצר השחתה מכאיבה ולערוך החלטות. גידים מחברים את השריר לעצם ומסמלים גישה ונטיה וכשהם נקרעים הם מצביעים שאנו ממשכים יותר מדי אל כיוונים בו בעת. מה עליך לעשות כדי לחבר את החלקים?