פאשטו - אלף בית
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
 |
ספר זה טרם הושלם, ונמצא עדיין בכתיבה. ייתכן שחסרים בו פרקים, או אף נושאים שלמים. לפיכך, כרגע לא ניתן ללמוד ממנו על כל הנושא בצורה מקיפה. כמו בכל אחד מהספרים, מהדפים ומהנושאים בוויקיספר, גם כאן אתם מוזמנים להוסיף את הפרקים שלדעתכם חסרים. כל פעולה שעשויה לעזור תתקבל בברכה, כולל הערות ובקשות בדף השיחה של הספר. |
[עריכה] האלף-בית בפאשטו - الفبای پښتو
| שם האות | תחילית | אמצעית | סופית מתחברת | סופית בלתי מתחברת | הגייה | הערות |
| אָלֶף * | ا | ـا | ـا | ا | א | משמשת כעיצור בתחילת מילה וכאם קריאה באמצעה, אך אם לעיצור נוסף ניקוד "קמץ" ארוך יש לכתוב אותה כך: آ (יפורט בהמשך). |
| בֵּא | بـ | ـبـ | ـب | ب | בּ | נהגית כ"בּ" דגושה. |
| פֵּא | پـ | ـپـ | ـپ | پ | פּ | נהגית כ"פּ" דגושה (כמו במילה "פחד"). |
| תֵּא | تـ | ـتـ | ـت | ت | ת | |
| תֵּא | ټـ | ـټـ | ـټ | ټ | ת | בעת הגייתה הלשון מתגלגלת בכל הפה, כלומר יש להגות אותה כשהלשון כמה שיותר אחורה. |
| סֵא | ثـ | ـثـ | ـث | ث | ס | בהגייתה המקורית נהגית כ"ת'", מעין TH (כמו במילה "think"), אך רובם של דוברי הפרסית כיום הוגים אותה כ"ס". |
| ג'ים | جـ | ـجـ | ـج | ج | ג' | נהגית כמו בשם האנגלי "Jeff". |
| צֵ'א | چـ | ـچـ | ـچ | چ | צ' | נהגית כמו במילה "צ'יפס". |
| דְזֶה | ځـ | ـځـ | ـځ | ځ | דז | נהגית כמו בשם "דְזֶה-דונג". יש כאלו הכותבים אותה כך: ڂ. |
| צֵא | څـ | ـڅـ | ـڅ | څ | צ | |
| חֵא | حـ | ـحـ | ـح | ح | ח | "ח" 'נקיה' (כמו בהגייה התימנית). |
| חֵ'א | خـ | ـخـ | ـخ | خ | ח' | נהגית כ"ח" 'מלוכלכת' כהגיית "כ" רפה. |
| דאל * | د | ـد | ـد | د | ד | |
| דאל * | ډ | ـډ | ـډ | ډ | ד | היגויה כשהלשון כמה שיותר אחורה. |
| זאל * | ذ | ـذ | ـذ | ذ | ז | בהגייתה המקורית נהגית כ"ד'", מעין TH (כמו במילה האנגלית "this"), אך גם פה - רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז". |
| רֵא * | ر | ـر | ـر | ر | ר | |
| רֵא * | ړ | ـړ | ـړ | ړ | ר | "ר" מתגלגלת. |
| גֵא * | ږ | ـږ | ـږ | ږ | ג | "ג" קשה (כמו באנגלית go). בדיאלקטים מסויימים ז' [ז'ורנאל] אחורית. |
| זֵא * | ز | ـز | ـز | ز | ז | |
| זֵ'א * | ژ | ـژ | ـژ | ژ | ז' | נהגית כ-G הצרפתית, כמו במילה "ז'בוטינסקי". |
| סין | سـ | ـسـ | ـس | س | ס | |
| שׁין | شـ | ـشـ | ـش | ش | ש | נהגית כ"שׁ" ימנית (SH). |
| ח'ין | ښـ | ـښـ | ـښ | ښ | ח' | קרובה ל"ח" 'מלוכלכת' (כמו בגרמנית doch). בדיאלקטים מסויימים שׁ (SH). |
| סאד | صـ | ـصـ | ـص | ص | ס | בהגייתה המקורית נהגית כ"ס" גרונית, אך רוב הדוברים הוגים אותה כ"ס" העברית. |
| זאד | ضـ | ـضـ | ـض | ض | ז | בהגייתה המקורית נהגית כ"ד" גרונית, אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז". |
| טָה | طـ | ـطـ | ـط | ط | ט | בהגייתה המקורית נהגית כ"ט" מודגשת, תוך נגיעה בחך הלשון, אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ת" העברית (ללא נגיעה בחך הלשון). |
| זָה | ظـ | ـظـ | ـظ | ظ | ז | בהגייתה המקורית נהגית כעין TH אך גרונית יותר, אולם רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז". |
| עין | عـ | ـعـ | ـع | ع | ע | בהגייתה המקורית נהגית כ"ע" (במבטא הערבי), אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"א". |
| ע'ין | غـ | ـغـ | ـغ | غ | ע' | נהגית כ"ג" לא דגושה. כעין "ר" גרונית (קרובה ל R צרפתית). |
| פֵא | فـ | ـفـ | ـف | ف | פ | נהגית תמיד רפה כ-F. |
| קאף | قـ | ـقـ | ـق | ق | ק | בהגייתה המקורית נהגית כ"ק" גרונית (כמו בערבית), אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ-R צרפתית (כמו ע'ין). |
| כּאף | کـ | ـکـ | ـک | ک | כּ | נהגית תמיד כ"כּ" דגושה (כמו במילה כלב). |
| גאף | ګـ | ـګـ | ـګ | ګ | ג | |
| לאם | لـ | ـلـ | ـل | ل | ל | |
| מִים | مـ | ـمـ | ـم | م | מ | |
| נוּן | نـ | ـنـ | ـن | ن | נ | |
| הֵא | هـ | ـهـ | ـه | ه | ה | |
| ואו * | و | ـو | ـو | و | ו | משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-V. |
| יָא | یـ | ـیـ | ـی | ی | י | משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-Y. הבדלה מ ي הערבית שבשני צורותיה הסופיות נכתבת ללא הנקודות הדיאקריטיות. |
* אחת מאותיות دوذ ارزژ (דוז ארזז'), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.
