ערבית/ספרותית/אלף-בית
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
< ערבית
- בשפה הערבית 28 אותיות.
- לאותיות בערבית ישנן 4 צורות-כתיבה (תחילית, אמצעית, סופית מתחברת, סופית בלתי מתחברת). הצורה הסופית הבלתי מתחברת הינה הצורה שמייצגת את האות.
- כל האותיות מתחברות פרט לשש בודדות (ראו בסוף הדף).
- כאשר האות אליף (ا) באה אחרי האות לאם (ل) הן נראות כך: لا, ואם לפניהן אות מתחברת הן נראות כך: ـلا, לדוגמא: دلال עם אות בלתי מתחברת (דאל), ו بلال עם אות מתחברת (באא').
- בתחילת המילה תבוא אות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית, בסוף המילה סופית. אם באמצע או בתחילת המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: واو - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. وبو - ואו בהתחלה אינה מתחברת, אחריה באא' בצורת תחילית, ואז עוד ואו שמתחברת לבאא' שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות, לא משנה איזו, היא תבוא בצורת סופית בלתי מתחברת ולא תתחבר לשום אות מאלו.
| שם האות | תחילית | אמצעית | סופית מתחברת | סופית בלתי מתחברת | הגייה | הערות |
| אליף * | ا | ـا | ـا | ا | א | משמשת כאם קריאה או כעיצור (כאשר היא משמשת כעיצור יש להוסיף מעליה ء קטנה = أ). |
| בּאא' | بـ | ـبـ | ـب | ب | בּ | נהגית כ"בּ" דגושה. הצליל וְ (V) אינו קיים בערבית, אך יש כאלו המציינים אותו כ- ڤ (למשל בשלטי-דרך בישראל כשמתעתקים את עיצור ה"ו"), אך האות אינה קיימת רשמית בערבית, ויש כאלו המתעתקים את עיצור ה"ו" באות ف ("פ" רפה) כי הוא הצליל הדומה ביותר ל"ו" באותיות הערביות, לדוגמה: את המילה ורד (Vered) ניתן לתעתק גם ڤرد וגם فرد. |
| תּאא' | تـ | ـتـ | ـت | ت | ת | |
| ת'אא' | ثـ | ـثـ | ـث | ث | ת' | נהגית כ"ת'", כעין TH (כמו במילה "think") (אין לה מקבילה בעברית). |
| ג'ים | جـ | ـجـ | ـج | ج | ג' | נהגית כמו בשם האנגלי "Jeff". בכתיבת מילים בערבית מצרית נשמעת כמו "ג" העברית (כמו ג' דגושה בהגייה תימנית). |
| חאא' | حـ | ـحـ | ـح | ح | ח | נהגית כ"ח" 'נקיה' כהגייתה המקורית של האות "ח" (כמו בהגייה התימנית). |
| ח'אא' | خـ | ـخـ | ـخ | خ | ח' | נהגית כ"ח" 'מלוכלכת' כהגיית "כ" רפה. |
| דאל * | د | ـد | ـد | د | ד | |
| ד'אל * | ذ | ـذ | ـذ | ذ | ד' | נהגית כ"ד'", כעין TH (כמו במילה האנגלית "this") (אין לה מקבילה בעברית). |
| רא * | ر | ـر | ـر | ر | ר | |
| זאי * | ز | ـز | ـز | ز | ז | |
| סין | سـ | ـسـ | ـس | س | ס | הגייתה כ"ס" העברית, אך מקבילה ל"שׁ" העברית כאשר יש שורש משותף למילה בעברית ובערבית. לדוגמה: سنة - שׁנה (קראו סַנָה). |
| שין | شـ | ـشـ | ـش | ش | ש | נהגית כ"שׁ" ימנית (SH). |
| צאד | صـ | ـصـ | ـص | ص | צ | נהגית כ"ס" גרונית. |
| ד'אד | ضـ | ـضـ | ـض | ض | ד' | נהגית כ"ד" גרונית (אין לה מקבילה בעברית). |
| טאא' | طـ | ـطـ | ـط | ط | ט | נהגית כ"ט" מודגשת, תוך נגיעה בחך הלשון. |
| ט'אא' | ظـ | ـظـ | ـظ | ظ | ט' | נהגית כעין TH אך גרונית יותר (אין לה מקבילה בעברית). |
| עין | عـ | ـعـ | ـع | ع | ע | |
| ע'ין | غـ | ـغـ | ـغ | غ | ע' | נהגית כ"ג" לא דגושה. כעין "ר" גרונית (קרובה ל R צרפתית) (אין לה מקבילה בעברית). |
| פאא' | فـ | ـفـ | ـف | ف | פ | נהגית תמיד רפה כ-F. |
| קאף | قـ | ـقـ | ـق | ق | ק | נהגית בידי רוב דוברי הערבית כהגייתה המקורית של האות "ק" בעברית. העיראקים מבטאים אותה מאוד גרונית, המצרים פחות. |
| כּאף | كـ | ـكـ | ـك | ك | כּ | נהגית תמיד כ"כּ" דגושה. |
| לאם | لـ | ـلـ | ـل | ل | ל | |
| מִים | مـ | ـمـ | ـم | م | מ | |
| נון | نـ | ـنـ | ـن | ن | נ | |
| האא' | هـ | ـهـ | ـه | ه | ה | |
| ואו * | و | ـو | ـو | و | ו | משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-W (אין לה עיצור מקביל בעברית). |
| יאא' | يـ | ـيـ | ـي | ي | י | משמשת כאם קריאה או כעיצור. |
* אחת מאותיות دوذ ارز (דוד' ארז), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.
| - | אלף-בית תרגילים |
- |
