ערבית/מדוברת/אלף-בית
< ערבית
- לפני העיון בעמוד זה מומלץ מאד לקרוא את העמוד המתייחס לאותיות הדפוס בערבית.
הערות כלליות לגבי הכתיבה:
- רוב האותיות בערבית מורכבות מ"שלד" ומנקודות המתווספות אליו. נקודות אלה מכונות "נקודות דיאקריטיות" והן חלק חיוני מהאות. בדרך-כלל נהוג להחליף את הצירוף של שתי נקודות זו-בצד-זו (המופיע בצורות הדפוס של האות ת ושל האות י) בקו אופקי קצר, ואת הצירוף של שלוש נקודות בצורת משולש (המופיע בצורות הדפוס של ת' ושל ש') במעין "גג" המחבר אותן (בדומה לסימן המקלדת ^). יש גם מי שכותבים את הנקודות אחת-אחת.
- כאשר אנו כותבים ערבית בכתב-יד, ה"שלד" של האותיות נכתב בקו אחד, ללא הפסקות, עד שאנו מגיעים לסוף המילה. רק אז נוסיף את הנקודות מעל ומתחת לאות. בשלב זה אנו יכולים להוסיף גם את סימני הניקוד.
- ככלל, האותיות נכתבות מלמעלה למטה, ובקו אחד, אך כאשר כתיבת האות נעשית בהמשך לאות קודמת, אין להרים את העט מן הדף והכתיבה מתחילה מהמקום בו הסתיימה האות הקודמת. א' תחילית תיכתב מלמעלה למטה, אך בצירוף בא נתחיל את האות א' מלמטה ונסיים אותה בקו עולה.
- באותיות ר, ז ובכמה אותיות סופיות, כתיבת האות מתחילה על השורה אבל "גולשת" מתחת לה. כדאי להביט בדוגמאות של כתב בדפוס כדי לראות מתי יש להישאר על השורה ומתי לרדת ממנה.
- האותיות ג', ח ו ח' דומות זו לזו בצורתן. כאשר הן נכתבות כחלק מהרצף, נהוג לכתוב אותן תוך יצירת "מדרגה". לשם כך, יש להתחיל את כתיבת המילה (או רצף האותיות) מעט מעל השורה.
- כאשר האות אליף (
) באה אחרי האות לאם (
) הן נראות כך: 
.
- כזכור, בתחילת המילה תבוא אות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית, בסוף המילה סופית. אם באמצע או בתחילת המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם האות שלפניה אות סנובית - שתיהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות:
- כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. 
- ואו בהתחלה אינה מתחברת, אחריה באא' בצורת תחילית, ואז עוד ואו שמתחברת לבּאא' שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות, לא משנה איזו, היא תבוא בצורת סופית בלתי מתחברת ולא תתחבר לשום אות מאלו.
| העיצורים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם האות | סימון גראפי | תעתיק IPA | הערות | |||
| בודד | תחילי | אמצעי | סופי | |||
| אליף* | 
|
|
ʔ | משמשת כאם קריאה או כעיצור, אז יש להוסיף מעליה/תחתיה  קטנה = 
| ||
| בּאא' | 
|
|
|
|
b | כהגיית "ב". הצליל [v] אינו קיים בערבית, אך יש המציינים אותו כ-  (למשל בשלטי-דרך בישראל בתעתוק "ו"), האות אינה קיימת רשמית, וישהמתעתקים "ו" באות  ("פ רפה") כי זהו הצליל הדומה ביותר ל"ו" בערבית, לדוגמא: המילה ורד (Vered) מתועתקת  וגם 
|
| תּאא' | 
|
|
|
|
t | כהגיית "ת" |
| ת'אא' | 
|
|
|
|
θ | כהגיית Th במלה האנגלית "think" - כהגיית "ת רפה" (תֿ) המקורית שבפי התימנים |
| ג'ים | 
|
|
|
|
ʤ (או ɡ או ʒ) |
כהגיית "ג גרושה" (ג'). בערבית מצרית כהגיית "ג" |
| חאא' | 
|
|
|
|
ħ | כהגיית "ח" המקורית שבפי עדות המזרח - חיכוך בלוע |
| ח'אא' | 
|
|
|
|
χ (או x) | כהגיית "כ רפה" |
| דאל* | 
|
|
d | כהגיית "ד" | ||
| ד'אל* | 
|
|
ð | כהגיית Th במלה האנגלית "the" - כהגיית "ד רפה" (דֿ) המקורית שבפי התימנים | ||
| רא* | 
|
|
r | כהגיית "ר" לשונית מתגלגלת שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים | ||
| זאי* | 
|
|
z | כהגיית "ז" | ||
| סין | 
|
|
|
s | כהגיית "ס", אך מקבילה ל"שׁ" העברית כאשר יש שורש משותף למלה בעברית ובערבית. לדוגמה: שׁנה -  (קראו סַנַה)
| |
| שין | 
|
|
|
ʃ | כהגיית "שׁ" | |
| צאד | 
|
|
|
|
sˤ | כהגיית "ס מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגיית "צ" המקורית שבפי עדות המזרח |
| ד֗אד | 
|
|
|
|
dˤ | כהגיית "ד מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית) |
| טאא' | 
|
|
|
|
tˤ | כהגיית "ט מלועלעת" - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כהגיית "ט" המקורית שבפי עדות המזרח |
| ט'אא' | 
|
|
|
|
ðˤ (או zˤ) | כהגיית Th במלה האנגלית "the" אך מלועלעת - כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (אין מקבילה עברית) |
| עין | 
|
|
|
|
ʕ | כהגיית "ע" המקורית שבפי עדות המזרח - חיכוך/מכה בלוע |
| ע'ין | 
|
|
|
|
ʁ (או ɣ) | כהגיית "ג רפה" (גֿ) המקורית שבפי עדות המזרח, "ר" אשכנזית (קרובה ל-R צרפתית) |
| פאא' |
|
|
|
|
f | כהגיית "פ רפה" |
| קאף | 
|
|
|
|
q | בפי רוב דוברי הערבית כהגיית "ק" המקורית (מן הענבל). העיראקים מבטאים אותה כך, המצרים פחות |
| כּאף | 
|
|
|
|
k | כהגיית "כ" |
| לאם | 
|
|
|
|
l | כהגיית "ל" |
| מִים | 
|
|
|
|
m | כהגיית "מ" |
| נון | 
|
|
|
|
n | כהגיית "נ" |
| האא' | 
|
|
|
|
h | כהגיית "ה" |
| ואו* | 
|
|
w | משמשת כאם-קריאה, או כעיצור כהגיית W אנגלית | ||
| יאא' | 
|
|
|
|
j | משמשת כאם-קריאה או "י" עיצורית |
* אחת מאותיות 
(דוד' ארז), המכונות "האותיות הסנוביות" כיון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.
סידור לפי א"ב העברי
| אות עברית | אות ערבית | תחילית | אמצעית | סופית ומתחברת | סופית ולא מתחברת |
|---|---|---|---|---|---|
| א | אליף |
|
|
|
|
| ב | באא' |
|
|
|
|
| ג | ג'ים |
|
|
|
|
| ד | דאל :: ד'אל :: ד'אד | :: ::
|
:: ::
|
:: ::
|
:: ::
|
| ה | האא' |
|
|
|
|
| ו | ואו |
|
|
|
|
| ז | זאי |
|
|
|
|
| ח | חאא' :: ח'אא' | ::
|
::
|
::
|
::
|
| ט | טאא' :: ט'אא' | ::
|
::
|
::
|
::
|
| י | יאא' |
|
|
|
|
| כ | כּאף |
|
|
|
|
| ל | לאם |
|
|
|
|
| מ | מִים |
|
|
|
|
| נ | נון |
|
|
|
|
| ס | סין |
|
|
|
|
| ע | עין :: ע'ין | ::
|
::
|
::
|
::
|
| פ | פאא' |
|
|
|
|
| צ | צאד |
|
|
|
|
| ק | קאף |
|
|
|
|
| ר | רא |
|
|
|
|
| ש | שין |
|
|
|
|
| ת | תאא' :: ת'אא' | ::
|
::
|
::
|
::
|
| - | אלף-בית תרגילים |
- |