סוואהילי/שיעור 3
הציווי הישיר נועד כדי לתת ציווי פתאומי, למשל כשמעסיק מְצָווה על עובד שלו, או הורה לילדו. זו הצורה הפשוטה ביותר, פשוט הוא נוצר מהשורש של הפועל.
אם אנו לוקחים את הפועל Kufanya לדוגמה, פשוט מורידים את התחילית Ku-, ונותר: Fanya! = עָשֵה!
הציווי הישיר ניתן רק לשני גופים: גוף שני ביחיד (את/ה) וגוף שני ברבים (אתם/ן).
צורת הרבים נוצרת בהחלפת הסיומת -A שבשורש לסיומת -Eni.
כמה פעלים בציווי הישיר:
| גוף שני ביחיד | גוף שני ברבים |
|---|---|
מקרים מיוחדים:
- פעלים בעלי הברה אחת שומרים את סיומת ה Ku- של המקור:
- פעלים ממוצא ערבי, מתנהגים כמו פעלים ממוצא בנטו (כלומר הסטנדרטי של סוואהילי) בגוף שני יחיד. בגוף שני רבים, אנו מוסיפים סיומת -Ni לשורש, בלי לשנות את התנועה האחרונה (E, I או U):
חריגים:
- הפועל Kuleta (= להביא) הופך ל Lete! (= תביא!) במקום Leta! בגוף ראשון יחיד.
- הפועל Kuja (= לבוא) הופך ל Njoo! (= בוא!) ו-Njooni! (= בואו!).
- הפועל Kwenda (= ללכת) הופך ל Nenda! (= לך!) ו-Nendeni! (= לכו!).
הציווי המנומס[עריכה]
בסוואהילי, כמו בהרבה שפות אחרות, ככל שאתה מאריך את המשפט כשאתה נותן פקודה, ככל שאתה מרכך את ה"פתאומיות" של זה, כך אתה מציג עצמך מנומס. לדוגמה, הנה ההשוואה לעברית: בוא! / אתה יכול לבוא! / האם אתה בא? / האם אתה רוצה לבוא? / הייתי רוצה שתבוא / וכו'...
אחת הדרכים הנפוצות היא "דרך המשאלה" (באנגלית = The Subjunctive).
היא נבנית על-ידי הסרת התחילית Ku- (של המקור) והחלפת הסיומת A ב-E.
הגוף השני ביחיד מתחיל עם התחילית -U המציינת כינוי-שם (אני, אתה, הוא...).
ואילו הגוף השני ברבים מתחיל עם התחילית M- של כינוי-השם.
תחילית נושא + שורש הפועל + E
כמה פעלים בציווי המנומס:
| גוף שני ביחיד | גוף שני ברבים |
|---|---|
פעלים מערבית:
| גוף שני ביחיד | גוף שני ברבים |
|---|---|
פעלים העלי הברה אחת:
| גוף שני ביחיד | גוף שני ברבים |
|---|---|
הציווי בגוף ראשון ברבים[עריכה]
עד כה למדנו את הציווי בגוף שני (יחיד ורבים). עכשיו זה הזמן לראות את הציווי בגוף ראשון ברבים (אנחנו). למעשה, הוא בנוי אותו הדבר כמו הציווי המנומס, פשוט להחליף את תחילית הנושא U (= את/ה) ב-Tu (אנחנו).
נא לקרוא משמאל לימין
Tu + שורש הפועל + E
כמה דוגמאות:
| גוף שני ביחיד |
|---|
פעלים ממוצא ערבי:
| גוף שני ביחיד |
|---|
פעלים בעלי הברה אחת:
| גוף שני ביחיד |
|---|
הציווי בשלילה[עריכה]
יש רק צורת שלילה אחת שמתאימה גם לציווי הישיר וגם לציווי המנומס.
השלילה נוצרת באופן הבא:
- הורדת התחילית Ku של המקור.
- הוספת התחילית U של כינוי-השם ליחיד ו-M לרבים.
- הכנסת המוספית האמצעית -Si- של השלילה בין כינוי-השם לשורש.
- החלף את סיומת הפועל A ב-E במקרה של פעלים ממוצא בנטו.
דוגמאות:
| פועל בנטו: | U-Si-Fany-E | <= | Fanya- | <= | Ku-Fanya | |
| פועל ערבי: | U-Si-Jibu | <= | Jibu- | <= | Ku-Jibu | |
| פועל חד-הברתי: | U-Si-L-E | <= | La- | <= | Ku-La |
נא לקרוא מימין לשמאל
תחילית נושא + Si + שורש הפועל + E
| הפרק הקודם: שיעור 2 |
שיעור 3 | הפרק הבא: שיעור 4 |