מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיספר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

תוכן עניינים 1 שלבים בתכנון ובנייה של בסיס נתונים 1.1 :הגדרת דרישות - הארגוניים והגדרת תחומי העניין לבסיס הנתונים 1.1.1 ::מיהם בעלי העניין בארגון? 1.1.2 ::מהם התהליכים העסקיים בארגון? 1.1.3 איזה מידע מעורב התהליכים העסקיים? 1.1.4 איזה מידע היסטורי קיים בארגון? 1.1.5 מהו התקציב המוגדר לבניית מערכת המידע? 1.1.6 מהן הדרישות הפונקציונאליות מהמערכת (ניתן לקלוט נתונים חדשים, ניתן למחוק נתונים וכו')? 1.1.7 מה מתוך הנ"ל נדרש להפוך לממוחשב, ומה ניתן לעשות בהתאם לתקציב? 1.2 הגדרת האובייקטים בבסיס מערכת המידע. בבסיס נתונים טבלאי (רלציוני) כל אובייקט ייוצג על-ידי טבלה (רלציה). 1.3 הגדרת תכונות האובייקטים (=השדות בכל טבלה). בחירת שדות וטבלאות תתבצע בהתאם ל-3 צרכים: נתונים להצגה, קריטריונים לסינון וטבלאות מקשרות. 1.4 הגדרת מאפייני השדות: סוג נתונים (למשל: מספר, טקסט, תאריך וכו'). 1.5 הגדרת מפתח לטבלה (מפתח יחיד, מרובה) 1.6 הגדרת מנגנוני בקרת הנתונים המוזנים על-ידי המשתמש (מסכת קלט, חוק אימות לשדה, חוק אימות לטבלה, שדות חובה, קישור לטבלת מקור, הגדרת שורת נתונים כמקור) 1.7 נרמול הטבלאות 1.8 יצירת קשרי גומלין בין הטבלאות 2 הזנת נתונים למערכת המידע 3 הגדרת הטפסים והדוחות הנדרשים ע"י המשתמשים 4 בניית שאילתות

[עריכה] שלבים בתכנון ובנייה של בסיס נתונים

[עריכה] :הגדרת דרישות - הארגוניים והגדרת תחומי העניין לבסיס הנתונים

[עריכה]  ::מיהם בעלי העניין בארגון?

למשל: לקוחות, בעלים, הנהלה, מחלקת שיווק, מחלקת פיתוח, מתחרים וכו'

[עריכה]  ::מהם התהליכים העסקיים בארגון?

[עריכה] איזה מידע מעורב התהליכים העסקיים?

[עריכה] איזה מידע היסטורי קיים בארגון?

[עריכה] מהו התקציב המוגדר לבניית מערכת המידע?

[עריכה] מהן הדרישות הפונקציונאליות מהמערכת (ניתן לקלוט נתונים חדשים, ניתן למחוק נתונים וכו')?

[עריכה] מה מתוך הנ"ל נדרש להפוך לממוחשב, ומה ניתן לעשות בהתאם לתקציב?

[עריכה] הגדרת האובייקטים בבסיס מערכת המידע. בבסיס נתונים טבלאי (רלציוני) כל אובייקט ייוצג על-ידי טבלה (רלציה).

[עריכה] הגדרת תכונות האובייקטים (=השדות בכל טבלה). בחירת שדות וטבלאות תתבצע בהתאם ל-3 צרכים: נתונים להצגה, קריטריונים לסינון וטבלאות מקשרות.

[עריכה] הגדרת מאפייני השדות: סוג נתונים (למשל: מספר, טקסט, תאריך וכו').

[עריכה] הגדרת מפתח לטבלה (מפתח יחיד, מרובה)

[עריכה] הגדרת מנגנוני בקרת הנתונים המוזנים על-ידי המשתמש (מסכת קלט, חוק אימות לשדה, חוק אימות לטבלה, שדות חובה, קישור לטבלת מקור, הגדרת שורת נתונים כמקור)

[עריכה] נרמול הטבלאות

[עריכה] יצירת קשרי גומלין בין הטבלאות

[עריכה] הזנת נתונים למערכת המידע

[עריכה] הגדרת הטפסים והדוחות הנדרשים ע"י המשתמשים

[עריכה] בניית שאילתות

ציטוט

5.1. השאילתות משמשות כמקור נתונים לטפסים ולדוחות, ולכן יתבצעו בהתאם להגדרת הטפסים והדוחות

5.2. תהליך ביצוע שאילתת בחירה (SELECT)

שלב	פעולות המתכנת	פעולות המערכת
1.	הגדרת טבלאות וקביעת סוג הצירוף-JOIN (חלק מהגדרת קשרי הגומלין). ברירת המחדל היא צירוף טבעי – NATURAL JOIN
2.	בחירת שדות לשאילתה (פירוט בהמשך)	תא
3.	הגדרת קריטריונים לסינון	תא
4.	בשאילתת קיבוץ – הגדרת אובייקט הקיבוץ ובחירת פונקצית קיבוץ (SUM,AVG וכו')	תא
תא	תא	תא
תא	תא	תא
תא	תא
תא	תא	תא
תא		תא
תא	תא	תא
תא	תא	תא
תא	תא	תא
תא	תא	תא
תא	תא	תא
תא	תא	תא

5. בשאילתה פרמטרית – בקשת פרמטר מהמשתמש 6. בשאילתה פרמטרית – הזנת פרמטר 7. ביצוע צירוף של הטבלאות שנבחרו, בהתאם לסוג הצירוף שנבחר. לאחר פעולה זו, שמורה בזיכרון הנדיף של המחשב טבלת הצירוף. 8. שליפת השדות המתאימים מתוך טבלת הצירוף. 9. שליפת הרשומות המתאימות ע"פ הקריטריונים שהוגדרו. 10. בשאילתת קיבוץ – קיבוץ הרשומות בטבלה על פי קריטריון הקיבוץ והפעלת פונקצית הקיבוץ 11. הצגת הטבלה הסופית למשתמש.

5.3. סוגי שאילתות: • שאילתה פשוטה – מבוססת על טבלת מקור אחת • שאילתה מורכבת – מבוססת על מספר טבלאות מקור • שאילתה פרמטרית – בתהליך ביצועה המשתמש נדרש להזין פרמטרים למערכת • שאילתה מחושבת – שאילתה המכילה שדות מחושבים מתוך השדות הקיימים בטבלאות. 5.4. הגדרת הטבלאות והשדות – איך להחליט אילו טבלאות ושדות נדרשים בשאילתה? • שדות הנדרשים להצגת הנתונים – על-פי הגדרת השאלה • שדות הנדרשים כקריטריונים לסינון הרשומות • טבלאות / שדות הנדרשים לקישור

'''שיטת מטות'''