לשון/תורת ההגה/חיטוף

הגדרה

זהו חוק שלפיו תנועה מסויימת הופכת לשווא נע בעקבות ריחוק הטעם במילה. התופעה מתרחשת בעקבות הטיית המילה לרבים, לנקבה או כשמכניסים את המילה לצירוף של סמיכות.

דוגמה

המילה פקיד ביחיד : פָ-קִיד(>).

פָ-קִי-דִים(>) --> פְ-קִי-דים(>).

כלל

קמץ, בהברה פתוחה המרוחקת בשתי הברות (לפחות) ממקום הטעם, הופך לשווא נע.

למעשה, חוק החיטוף הוא הסבר לכלל : שווא שמקורו בתנועה הוא שווא נע.

היכן חל חוק חיטוף?

בכל פעם שישאלו היכן חל חוק החיטוף נטה את המילה למילת מקור ונראה אם מקור השווא בתנועה. למשל : סִפְּרָה --> סִפֵּר. בצורה היסודית של הפועל (אותו גוף ואותו זמן), יש תנועה, ולכן השווא הוא שווא נע.

היכן יחול חוק החיטוף?

בכל פעם שישאלו היכן יחול חוק החיטוף – נטה את המילה לרבים או לנקבה כדי לראות האם התנועה תהפוך לשווא.

למשל : דִבֵּר –(חוק החיטוף)-> דִבְּרו

מהי התנועה שנחטפה?a?e?i?o?

נדע שמתכוונים אל התנועה במילת המקור. כאשר :

• a = אָ, אַ.
• e = אֵ, אֶ.
• i = אִ.
• o = אׁ, אוׁ.

דוגמה

באיזו מילה נחטפה תנועה e : יַהַפְכוּ, שִפְּרָה, חָשְבָה, אָמְרוּ.

מילת מקור : יהפוׁך (O), שפֵר (e), חָשַב (a), אָמַר (a).

תשובה : שפר.

דגש חזק – חשוב!

חוק החיטוף חל רק בהברות פתוחות, ולכן, בכל פעם שנראה דגש חזק נדע שלא יחול חוק החיטוף, כיוון שדגש חזק סוגר את ההברה.

דוגמה :

• תַפּוחַ --> תַפ-וחים. חילוק להברות : תפ(ס)-פוח.
• תַּפוּחַ --> תְפוּחים. חילוק להברות : ת(פ) – פוח.

(נהוג לשאול הרבה בבגרויות)

יוצאים מהכלל

לחוק החיטוף יש הרבה יוצאים מן הכלל. למשל :

• רָהיט --> רָהִיטים. (משקל קַטִּיל, תשלום דגש)
• שָבוע --> שָבועות.

דגשים נוספים

• תנועות מלאות כמו שורוק או חולם מלא לעולם לא ייחטפו.
• הברות סגורות לעולם לא ייחטפו.
• מילים עם דגש לעולם לא ייחטפו.
• חוק החיטוף על אותיות גרוניות - פעמים רבות, כאשר החיטוף מתבצע על אות גרונית (אחת מאותיות האחר"ע), השווא הנע יוחלף באחת משלושת תנועות החטף, עקב הקושי להגות שווא נע על אות גרונית.

דוגמות נוספות

החיטוף מתרחש גם במערכת הפועל וגם במערכת השם.

במערכת הפועל

• בָּרַח (צורת המקור של הפועל בָּרְחוּ) - *בָּרַחוּ (חיטוף עקב התרחקות הפתח מן הטעם) - בָּרְחוּ.
• מֵכִין (צורת המקור של הפועל מְכִינִים) - *מֵכִינִים (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - מְכִינִים.
• פֵאֵר (צורת המקור של הפועל פֵּאֲרָה) - *פֵּאֵרָה (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - פֵּאְרָה (חטף) - פֵּאֲרָה.

במערכת השם

• מַסְמֵר (צורת המקור של שם העצם מַסְמְרִים)- *מַסְמֵרִים (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - מַסְמְרִים.
• שָׂרִיד (צורת המקור של שם העצם שָׁרִידִים)- *שָׂרִידִים (חיטוף עקב התרחקות הקמץ מן הטעם) - שְׂרִידִים.
• עוֹן + נוֹעַ (המילים המרכיבות את שם העצם מְעוֹנוֹעַ) - מָעוֹנוֹעַ (חיטוף עקב התרחקות הקמץ מן הטעם) - מְעוׁנוֹעַ.