לשון/תורת ההגה/חיטוף
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרה
זהו חוק שלפיו תנועה מסויימת הופכת לשווא נע בעקבות ריחוק הטעם במילה. התופעה מתרחשת בעקבות הטיית המילה לרבים, לנקבה או כשמכניסים את המילה לצירוף של סמיכות.
[עריכה] דוגמא
המילה פקיד ביחיד : פָ-קִיד(>).
כאשר מטים את המילה לרבים הטעם מתרחקת מהברה הראשונה (הטעם בהברה שלישית ולא שנייה): * פָ-קִי-דִים(>) --> פְ-קִי-דים(>).
[עריכה] כלל
קמץ, בהברה פתוחה המרוחקת בשתי הברות (לפחות) ממקום הטעם, הופך לשווא נע.
למעשה, חוק החיטוף הוא הסבר לכלל : שווא שמקורו בתנועה הוא שווא נע.
[עריכה] היכן חל חוק חיטוף?
בכל פעם שישאלו היכן חל חוק החיטוף נטה את המילה למילת מקור ונראה אם מקור השווא בתנועה.
למשל : סִפְרָה --> ספֶר (שווא נע).
[עריכה] היכן יחול חוק החיטוף?
בכל פעם שישאלו היכן יחול חוק החיטוף – נטה את המילה לרבים או לנקבה כדי לראות האם התנועה תהפוך לשווא.
למשל : דִבֵּר –(חוק החיטוף)-> דִבְּרו
[עריכה] מהי התנועה שנחטפה?a?e?i?o?
נדע שמתכוונים אל התנועה במילת המקור. כאשר :
- a = אָ, אַ.
- e = אֵ, אֶ.
- i = אִ.
- o = אׁ, אוׁ.
[עריכה] דוגמא
באיזו מילה נחטפה תנועה e : יַהֲפְכוּ, שִפְּרָה, חָשְבָה, אָמְרוּ.
מילת מקור : יהפוׁך (O), שפֵר (e), חָשַב (a), אָמַר (a).
תשובה : שפר.
[עריכה] דגש חזק – חשוב!
חוק החיטוף חל רק בהברות פתוחות, ולכן, בכל פעם שנראה דגש חזק נדע שלא יחול חוק החיטוף, כיוון שדגש חזק סוגר את ההברה.
דוגמא :
- תַפּוחַ --> תַפ-וחים. חילוק להברות : תפ(ס)-פוח.
- תַּפוּחַ --> תְפוּחים. חילוק להברות : ת(פ) – פוח.
(נהוג לשאול הרבה בבגרויות)
[עריכה] יוצאים מהכלל
לחוק החיטוף יש הרבה יוצאים מן הכלל. למשל :
- רָהיט --> רָהִיטים.
- שָבוע --> שָבועות.
[עריכה] דגשים נוספים
- תנועות מלאות כמו שורוק או חולם מלא לעולם לא ייחטפו.
- הברות סגורות לעולם לא ייחטפו.
- מיים עם דגש לעולם לא ייחטפו.
- חוק החיטוף על אותיות גורניות - פעמים רבות, כאשר החיטוף מתבצע על אות גרונית (אחת מאותיות האח"ע), השווא הנע יוחלף באחת משלושת תנועות החטף, עקב הקושי להגות שווא נע על אות גרונית.
[עריכה] דוגמאות נוספות
החיטוף מתרחש גם במערכת הפועל וגם במערכת השם.
[עריכה] במערכת הפועל
- בָּרַח (צורת המקור של הפועל בָּרְחוּ) - *בָּרַחוּ (חיטוף עקב התרחקות הפתח מן הטעם) - בָּרְחוּ.
- מֵכִין (צורת המקור של הפועל מְכִינִים) - *מֵכִינִים (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - מְכִינִים.
- פֵאֵר (צורת המקור של הפועל פֵּאֲרָה) - *פֵּאֵרָה (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - פֵּאְרָה (חטף) - פֵּאֲרָה.
[עריכה] במערכת השם
- מַסְמֵר (צורת המקור של שם העצם מַסְמְרִים)- *מַסְמֵרִים (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - מַסְמְרִים.
- שָׂרִיד (צורת המקור של שם העצם שָׁרִידִים)- *שָׂרִידִים (חיטוף עקב התרחקות הקמץ מן הטעם) - שְׂרִידִים.
- עוֹן + נוֹעַ (המילים המרכיבות את שם העצם מְעוֹנוֹעַ) - מָעוֹנוֹעַ (חיטוף עקב התרחקות הקמץ מן הטעם) - מְעוׁנוֹעַ.
