כימיה - 3 יחידות/תרכובות הפחמן/חומצות ובסיסים של תרכובות הפחמן
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חומצה RCOOH
בדרך כלל, חומצות אורגניות חלשות מחומצות אי אורגניות.
[עריכה] שמם
החומצות הקרבוקסליות מקבלות את הסיומת - "אנואית". בנוסף לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:
| מספר פחמנים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחילית+אנואית | מתאנואית | את | פרופ | בוט | פנט | הקס | הפט | אוקט | נון | דק | אונדק | דודק |
| איך זוכרים? | מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום... | |||||||||||
[עריכה] איזומרים
[עריכה] הסתעפות
|
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
כמו לאלדהידים, הפחמן הקרבוקסילי הוא הראשון, אך לא מציינים את מספרו. לדוגמא חומצה מתנאואית (פורמית) -HCOOH וחומצה אתנאואית (חומצת חומץ) CH3COOH.
אם יש מספר קבוצות קרבוקסיליות על אותה שרשרת אז תבוא הקידומת - "די" , -"טרי" וכו'. במקרה הזה הפחמנים הקרבוקסילים לא נחשבים לחלק מהשרשרת ולא מונים אותם בספירה הכללית. דוגמא: חומצה ציטרית נקראת חומצה 2 הידרוקסי 1,2,3 פרופאנטריקרבוקילית ולא חומצה 2 קרבוקסי הדרוקסיפנטאנואית.
[עריכה] תכונות פיזקליות
[עריכה] מסיסות במים
מסיסות במים כי יש להן קשרי מימן:
- ככל שיש יותר מימנים, כך המסיסות פוחתת.
- ככל ש-R גדול יותר המסיסות קטנה.
[עריכה] נקודת היתוך ורתיחה
נקודת היתוך ורתיחה גבוהות כיוון שחומצות מופיעות כדימרים.
[עריכה] דימר
דימר -הופעה בזוגות
[עריכה] תכונות כימיות
[עריכה] תגובה במים (המים מתנהגים כבסיס)

הרחבה על נושא מסיסות במים לחץ כאן
[עריכה] תגובה בחומר הידרופובי (נתרן)

[עריכה] קבלת חומצה מכוהלים
- כוהל ראשון - היחיד ממנו ניתן לקבל חומצה.
- כהל שניוני - יתחמצן לקטון.
- כהל שלישוני - לא מתחמצן.
[עריכה] בסיס
[עריכה] אמין (RNH2) כבסיס אורגני
אמין היא תרכובת אורגנית. האמינים הינם נגזרות של אמוניה (NH3), כשאחד, שניים או כל אטומי המימן מוחלפים באטומי פחמן, וליתר דיוק - בקבוצת אלקיל (שרשרת פחמימנית).
[עריכה] שמם
נקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופית -אמין. בנוסף, לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:
| מספר פחמנים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מתאמין | את | פרופ | בוט | פנט | הקס | הפט | אוקט | נון | דק | אונדק | דודק | |
| איך זוכרים? | מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום... | |||||||||||
[עריכה] איזומרים
[עריכה] הסתעפות
|
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אמינים (R-NH2) נקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופיקס - אמין לדוגמה: מתאלאמין - CH3NH2 אם יש צורך, מציינים את מיקום הקשר האמיני והתרכובת מקבלת את קידומת - "אמינו"
אמינים שניוניים (מהצורה של R-NH-R) השרשרת הארוכה ביותר מחוברת לאטום החנקן ומקבלת את השם של האמין הראשוני. לשרשרת השניה מתיחסים כמו אל אלקיל עם הקידומת - "אן". לאמינים השלישוניים קוראים בצורה דומה. לדוגמא: אן-מתילאתאנאמין - CH3NHCH2CH3 או אן - מתילאתילפרופאנאמין - CH3CH22N(CH3CH2CH2CH3
אמידים (R-CO-NH2) מקבלים את הסיומת - "אמיד" אין צורך לציין את המיקום, היות והם תמיד מסיימים את השרשרת. לדוגמא אתאנאמיד (אצטאמיד) הוא - CH3CONH2 במקרה של אמיד שניוני או שלישוני משתמשים בכללים של האמינים השניוניים והשלושוניים.
[עריכה] תכונות פיזקליות
זהה לתכונות פיזליות של חומצה.
[עריכה] תכונות כימיות
[עריכה] מסיסות במים
מסיסות במים. מים מתנהגים כבסיס; כלומר מימן נוטש את מולקולת המים ועובר אל מולקולת האמין. ניסוח תגובה (של אמין ראשוני) : 
[עריכה] קבלת בסיס
אלקילהליד + אמוניה : 

